יבול שיא
הרפת והחלב
A9R4ql8r6 f57bbo 2js e1563397535134

ענף החלב הישראלי – לאן

11 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 

1.כללי

ענף החלב הישראלי: הגיע היום שבו סיימתי, לאחר למעלה מ-40 שנה, את פרק השירות הלאומי שלי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובימים אלה, אני מדשדש רגליי בפתח הקריירה הבאה שלי כגמלאי שירות המדינה.
במהלך הקריירה הארוכה במשרד החקלאות, זכיתי לכהן בלא מעט תפקידים, עובדה שאפשרה לי התוודעות מעמיקה, רצופה ולאורך זמן, לנדבכיו הרבים והמורכבים של ענף החקלאות הישראלי, תוך השוואת נדבכים אלו, בין השאר, לנעשה בסקטורים חקלאיים ברחבי העולם. התחלתי את דרכי במשרד ככלכלן צעיר ברשות לתכנון, המשכתי ממנו לכהונה בת 6 שנים כיועץ הכלכלי של 4 מנכ"לי משרד החקלאות (בעידן נשכח שבו למנכ"לי משרדים ממשלתיים, היה יועץ אחד בלבד). תפקיד זה איפשר לי לראשונה, את ההתוודעות הרחבה לכלל מאפייני החקלאות הישראלית.
מתפקיד זה, המראתי בשנת 1995 לבירת אירופה, בריסל, שבה כיהנתי במשך 5 שנים כנספח/השגריר החקלאי של מדינת ישראל למוסדות האיחוד האירופי וללא מעט מן המדינות החברות בו. תקופה זו בבריסל, מעבר לאין ספור חוויות והתנסויות אישיות ומקצועיות מאלפות, עיצבה במידה רבה מאד את מירב תפישותיי ועמדותיי הכלכליות והמקצועיות, לגבי איך חקלאות של מדינה מפותחת צריכה להתנהל מחד, ובמיוחד לגבי דפוסי התמיכה והסיוע הציבוריים, שענפי החקלאות במדינות המפותחות ראוי שייהנו מהם, מאידך.
עם שובי למולדת במחצית שנת 2000, נחתי הישר וללא הכנה מוקדמת, לתפקיד סמנכ"ל משרד החקלאות לייצור וכלכלה (כמחליפה של הגברת דליה הראל, שלבטח זכורה היטב לרבים מוותיקי ענף החלב). במסגרת תפקידי זה, נפלה בחלקי הזכות להיות מעורב ולהוביל, כנציג המשרד, את התנהלותם של ענפי החלב השונים, ענפים שעד היום מידת המעורבות הממשלתית בהם היא רחבה ועמוקה למדיי. את עיקר דבריי אקדיש בהמשך, ללקחים ולתובנות שצברתי לגבי ענף החלב הישראלי.
בשנת 2009, נבחרתי לשמש כסמנכ"ל המשרד לסחר חוץ וקשרים בין-לאומיים. בתפקיד זה כיהנתי עד למועד פרישתי. מיותר לציין שגם במהלך תפקידי האחרון במשרד, המשכתי ללוות את תחום החלב ובמיוחד, בהיבטי הסחר והרגולציה הבין-לאומיים שלו.

משרד החקלאות המפואר בבית דגן

 

 

 

 

 

 

2. סקירת מעורבותי המיניסטריאלית לאורך שנים בענף החלב

כאמור, עם כניסתי בשנת 2000 לתפקיד סמנכ"ל המשרד לייצור וכלכלה ובהמשך, גם לתפקיד סמנכ"ל לסחר חוץ , התחלתי את מעורבותי העמוקה בענף החלב שבאה לידי ביטוי בתפקידים ובעיסוקים הבאים:
1. ריכוז וניהול מכלול היבטי המעורבות הכלכלית והרגולטורית הממשלתית השוטפת בענף החלב (מכסות ייצור, מחיר מטרה וכיו"ב) לרבות, ליווי הענף בהיבטים וטרינריים, סביבתיים, ממשקיים ובמיוחד הכלכליים והמבניים.
2. במשך כמעט כל תקופת כהונתי כסמנכ"ל לייצור וכלכלה, שימשתי כיו"ר מועצת החלב. מילוי תפקיד חשוב זה הווה השלמה מיטבית לתפקידי המיניסטריאלי במיוחד, לאור העובדה, שעיקר תפקידיה של מועצת החלב לאורך שנות פעילותה הרבות, הן בעידן של טרום חוק החלב וכמובן, שגם לאחריו, היה ליישם את מדיניות שר החקלאות ומשרדו.
3. ממועד כניסתי לתפקיד סמנכ"ל ייצור וכלכלה ועד לשנת 2007, ניהלתי וריכזתי את הצוות הבין-משרדי (עם נציגי משרדי האוצר, הסביבה והבריאות) ובשיתוף נציגי היצרנים ומועצת החלב, שהוביל את הרפורמה המקיפה בענף החלב. רפורמה זו נשענה על 2 יסודות מרכזיים:
 הסדרת כוללת ומקיפה של הענף, שהינו הענף המזהם ביותר אקולוגית מכל ענפי החקלאות, מהיבטי ומתקני המשרד לאיכות הסביבה.
 ייעול הענף מההיבטים הכלכליים שלו והפנמת יתרונות לגודל, בדרך של צמצום מספר יחידות הייצור, תוך הגדלת היקפי הייצור ליחידה (הן במשק המשפחתי והן במגזר השיתופי) ואימוץ טכנולוגיות וממשקי ייצור חדשניים.
וכל זאת, בליווי ובגיבוי מערך נדיב (במונחים ממשלתיים) של תמיכות ומענקים כספיים מחד, והסדרים מנהליים אחרים, לרבות מודל חדשני לניוד מכסות ומסחור בהן, מאידך – ותוך שמירה קפדנית על מאפייני התכנון בענף, לרבות שמירה הדוקה על הזהות המוחלטת בין יצרן המכסה בפועל לבעליה (ובשונה ממה שקורה בענף חקלאי דומה עם דפוסי התנהלות דומים – וד"ל).
אין ספק שרפורמה זו עיצבה את פני הענף, כפי שהוא נראה כיום, והכינה אותו להתמודדות ראויה עם אתגריו לעתיד מבית ומחוץ.

 

ענף החלב, ובשונה משהו מרוב ענפי החקלאות האחרים, הינו ענף כלכלי אסטרטגי למדינת ישראל, הן בשל מאפייניו העיקריים – הצורך בהתמחות ייחודית, ההשקעות הכבדות שבו ושרשרת ייצור ארוכה ומורכבת, מהיצרן לצרכן והן בשל היבטי ביטחון מזון הגלומים בתוצרת החלב ובהיבטי הפריסה התיישבותית שהענף מילא וממלא. ועקב כך, הוא ראוי למירב ההגנה והתמיכה הציבורית

4. בין השנים 2010-2007 הובלתי על פני דרכים סבוכות ועקלקלות, ועל פי המנדט שקיבלתי לכך משר החקלאות דאז, מר שלום שמחון, ובצוותא עם הלשכה המשפטית של המשרד, את הכנת חוק החלב. חוק זה הווה למעשה את אקורד הסיום של הרפורמה המקיפה שעבר הענף, על ההשקעות העצומות שבוצעו במהלכה ושחייבו מתן רשת ביטחון כלכלית ומשפטית ראויה לציבור היצרנים. תרומתו העיקרית של החוק לענף החלב, לשיטתי, נעוצה ב- 3מרכיביו העיקריים:
 יצירת תשתית משפטית מודרנית ואיתנה (וכתחליף ל"צו החלב" שתוקפו המשפטי עמד שנים רבות על כרעי תרנגולת ועמד בפני סכנת ביטול) לגיבוי ההתנהלות הייחודית והמורכבת של הענף, הן מבחינת דפוסי התכנון, מכסות הייצור ומשטר המחירים שבו (לרבות ובעיקר מחיר המטרה).
 הכרה בייחודיות, בבלעדיות ובעליונות של הייצור המקומי (על פני הייבוא) לשם סיפוק צורכי אוכלוסיית ישראל של חלב ומוצריו.
 עיגון בחוק של מכלול הסמכויות והפעילויות של מועצת החלב, כגוף היציג של כלל השחקנים בענף וכמוציא לפועל של מדיניות הממשלה בענף -והפיכתה לכעין מועצה סטטוטורית.
5. במקביל לתפקידיי הנ"ל, גם שימשתי לאורך התקופה הנ"ל (2010-2000) כמפקח על המחירים של משרד החקלאות וכנציג המשרד לוועדת המחירים הבין-משרדית בראשות נציגי משרד האוצר, שאחד מתפקידיה העיקריים הינו לקבוע ולעדכן את מחירי מקצת ממוצרי החלב הבסיסיים לצרכן.

על הענף להתחיל להיערך באופן מושכל ויזום על ידו, לקראת אפשרות ביטול משטר המכסות על כל המשתמע ממנו

6. בתפקידי האחרון במשרד החקלאות כסמנכ"ל לסחר חוץ (כאמור משנת 2009) שימשתי בעיקר, כמגן הענף בפני ליברליזציה של יבוא מוצרי חלב ובמיוחד, במסגרת הליכי גיבוש הסכמי הסחר הבין-לאומיים שישראל חתמה בשנים האחרונות, מול שורה ארוכה של מדינות בעולם. כאחד שידוע ומוכר לאורך שנים, כמחזיק בעמדות ליברליות למדיי ולרבות בנושאי סחר חוץ, סברתי ועודני סבור כך, שענף החלב, ובשונה משהו מרוב ענפי החקלאות האחרים, הינו ענף כלכלי אסטרטגי למדינת ישראל, הן בשל מאפייניו העיקריים – הצורך בהתמחות ייחודית, ההשקעות הכבדות שבו ושרשרת ייצור ארוכה ומורכבת, מהיצרן לצרכן והן בשל היבטי ביטחון מזון הגלומים בתוצרת החלב ובהיבטי הפריסה התיישבותית שהענף מילא וממלא. ועקב כך (ובשונה כאמור מעמדותיי הכלכליות האישיות בשאר הענפים), הוא ראוי למירב ההגנה והתמיכה הציבורית. במיוחד, הסתייגתי לאורך השנים, ממתן עידוד כלשהו לייבא חומרי גלם חלביים (אבקת חלב וחמאה) בהיותם המתחרים העיקריים כנגד ייצור החלב הגולמי. היבט נוסף שעסקתי בו לא מעט (ושאינו מוכר דיו לציבור יצרני החלב ומקצת ממנהיגיו), קשור להתמודדות בזירה הבין-לאומית, עם עובדת החריגה של מדינת ישראל במשך מספר שנים, במקצת ממחויבויותיה לארגון הסחר העולמי, ה-WTO – ובמיוחד, בכל הקשור להיקף ולאופי התמיכה הציבורית -ממשלתית מעוותת הסחר שמדינת ישראל מעניקה לחקלאות הישראלית, כששני הענפים הנושאים ברוב רובו של נטל החריגה הזו (ולמעשה במלואו) הם ענפי החלב וביצי המאכל – ובשל משטר המכסות ומחיר המטרה הנהוג בהם מחד, ונוסחאות הארגון לחישוב היקפי התמיכות הללו (המכונות גם תמיכות צהובות), מאידך. התמודדות זו התנהלה ומתנהלת עדיין, הן בתוך זירת ארגון הסחר העולמי (שמושבו בז'נבה) והן ישירות מול מקצת מהמדינות החברות בארגון.

3. תובנות, איומים, סיכויים ואתגרים בפני ענף החלב הישראלי

על רקע סקירות הרקע לעיל ומעורבותי ארוכת השנים בענף החלב, אנסה לסכם להלן את עיקרי תובנותיי והמלצותיי, להמשך התנהלות ענף החלב הישראלי בשנים הבאות:
1. המשך משטר התכנון, מכסות הייצור ומחיר המטרה אני בדעה כי על הענף להתחיל להיערך באופן מושכל ויזום על ידו, לקראת אפשרות ביטול משטר המכסות על כל המשתמע ממנו ועדיף שזה ייעשה באופן הזה, מאשר שהדבר יונחת עליו ללא הכנה וההיערכות מוקדמות, ע"י גורמים חיצוניים – ומן הטעמים העיקריים הבאים:
בעידן הכלכלה הגלובלית, היקפי ובעיקר דפוסי התמיכות שענפי החקלאות בעולם נהנים וייהנו מהם בעתיד, עברו ועוברים שינויים רבים ואחד השינויים העיקריים, הוא הפחתה משמעותית בדפוסי תמיכה ריכוזיים וספציפיים לענף מסוים, כדוגמת משטרי מכסות ותכנון ענפי, כדוגמת זה הנהוג בענף החלב. ביטול משטר המכסות ומחיר המינימום בענף החלב, במדינות האיחוד האירופי, הינו הביטוי החותך לכך וכבר לפני מספר שנים, בעבודת מטה שהוכנה בריכוזי עם גורמי הענף (ולרבות אבשלום דולב כמנכ"ל מועצת החלב דאז , יוסי מלול בתפקידו כמזכ"ל התאחדות מגדלי חלב דאז ופרופסור אייל קמחי מהפקולטה לחקלאות) הומלץ שדפוס משטר המכסות בארץ, יוצמד למה שיקרה במדינות האיחוד האירופאי וראוי בהחלט, שנאמץ את המודל האירופי שיושם כהיערכות מוקדמת ומכינה, לקראת כניסתו לתוקף של ביטול משטר המכסות. הנימוקים של מקצת מקברניטי הענף בארץ המתנגדים למהלך זה, תוך הצבעה על הנזקים שנגרמו לענף החלב והעוסקים בו במספר מדינות חברות של הא"א, אינן מחזיקות "חלב", שכן במדינות אלו (בעיקר צרפת ואיטליה) קברניטי הענף בהן, מלכתחילה התנגדו להחלטת מוסדות הא"א לכך וגם סירבו לשתף פעולה עם ההליכים שהובילו ליישום המהלך של ביטול משטר המכסות וגרוע מכך, מנעו אקטיבית מציבור יצרני החלב, באותן מדינות, להיערך כראוי ומבעוד מועד ובעזרת כלי סיוע ראויים ונדיבים, ליישום ביטול המכסות. הראייה היא שבלא מעט מדינות חברות אחרות בא"א שהתמחו לאורך שנים בייצור חלב – הולנד, מדינות סקנדינביה, אירלנד ואנגליה – ביטול משטר המכסות עבר בהצלחה מלאה ולרווחת יצרני החלב באותן מדינות.
הצורך בהיערכות יזומה כזו מצד הענף, נובע גם עקב הלחץ הגובר ושיגבר להערכתי יותר ויותר בשנים הבאות על מדינת ישראל, מצד גורמי ארגון הסחר העולמי, ה-WTO, להתיישר עם מחויבויותיה היא לארגון (ולכל המדינות החברות בו) לגבי דפוסי והיקפי התמיכה הממשלתית לענף החלב (וביצי המאכל). סוגייה זו של חריגת ישראל ממחויבויותיה לארגון הסחר העולמי, נבחנה ביוזמת הח"מ בשנים האחרונות, גם ע"י מועצת החלב, באמצעות עבודה מקיפה שהכין בנושא הפרופסור צבי רייך מאוניברסיטת בר אילן (מומחה עולמי בנושא הסכמי הסחר הבין-לאומיים). הח"מ הסתייג ממקצת מהמלצותיו של הפרופסור המכובד, לגבי הדרכים להתמודד עם חריגה זו בזירת ארגון הסחר העולמי. ראוי להדגיש שהח"מ המליץ בשנים האחרונות לבטל תחילה ובטווח הקצר והמיידי את מדיניות התכנון (על כל היבטיה) בענף ביצי המאכל במיוחד, כאמצעי ביניים, על מנת להתמודד עם החריגות הנ"ל של ישראל ממחויבויותיה לארגון הסחר העולמי וזאת מן הטעם, שמשטר התכנון בשלוחה זו כבר מזמן הפך לפיקציה. אך אין כלל ספק שבעתיד היותר רחוק יגבר הלחץ לבצע זאת, גם בענף החלב.
ולבסוף, ראוי עוד לציין את המלצותיו בהקשר לכך, לאורך שנים, ובדוחותיו השנתיים על מצב החקלאות בעולם, של ארגון ה-OECD (על אף שאינן מחייבות, כמו אלו של ארגון הסחר העולמי). דווקא המלצות אלו הן שמובילות לעיקר הלחצים מבית – התנועה לאיכות השלטון, מומחי משרד האוצר, פוליטיקאים ליברליים למיניהם ורוב העיתונאים הכלכליים הבכירים בארץ – לביטול משטר המכסות.

אין ספק, שהרפורמה "הגדולה" בשנות ה-2000, עיצבה את פני הענף, כפי שהוא נראה כיום, והכינה אותו להתמודדות ראויה עם אתגריו לעתיד מבית ומחוץ

1 . משטר הפיקוח על המחירים
אין ספק שבמבנה הייצור הנוכחי של משק החלב, לא יהיה מנוס בשנים הבאות, מלהמשיך גם במדיניות הפיקוח על מחירי מקצת ממחירי היסוד הבסיסים לצרכן. יחד עם זאת, צריך לזכור שפיקוח על מחירים הוא כלי ולא מטרה ולדעת הח"מ, השימוש שיש לעשות בו הוא מזערי ורק במקום שמדובר על מוצר בסיסי ביותר ובמקרה של היקפי תחרות מוגבלים בייצור ובשיווק אותו מוצר. לדעתי, כלים ראויים להגברת התחרות מייבוא (בהינתן התנאים שיאפשרו זאת בעתיד כפי שיוסבר בהמשך) אך בראש ובראשונה וקודם כל, בין היצרנים המקומיים, עדיפים לאין שיעור, על פני כלי הפיקוח. מחקרים רבים בעבר הראו שדווקא כלי הפיקוח על המחירים, הם כלים שדוחפים להקטנת תחרות ולהשאת המחירים של המוצרים המפוקחים כלפי מעלה.

2 . שינוי משטר דפוסי התמיכות הממשלתיות בסקטור החקלאות
הח"מ (ובמיוחד לאחר תקופת כהונתי כנספח חקלאי בבריסל), הינו חסיד מושבע מזה שנים, של המעבר לדפוסי התמיכה לחקלאות הנהוגים למשל במדינות הא"א ובארה"ב, במובן של מעבר מדפוסי תמיכה מעוותי סחר כפי שנהוגים בארץ (בעיקר בדמות מכסי מגן גבוהים ופרוהיביטיביים וכאמור משטר התכנון ומכסות הייצור), לדפוסי תמיכה ישירה לחקלאים, שאינם קשורים באופן מובהק להיקפי ובמיוחד לאופי הגידולים.

תמיכה שאינה מעוותת סחר על פי ההגדרות של ה -OECD ושל ארגון הסחר העולמי, היא תמיכה שאינה משפיעה באופן ישיר על שיקולי החקלאי מה וכמה לייצר ובאופן שיביאו לידי ביטוי, באופן מיטבי, את העיקרון של היתרון היחסי בייצור. בין תמיכות אלו ניתן למנות את התמיכות ליחידות שטח (ללא התנייה בגידול מסוים), תמיכות בהכנסה, תמיכות לשיווק, תמיכות אזוריות ובמיוחד לאזורי ספר ופריפריה וכמובן, תמיכות למו"פ ולהשקעה בתשתיות. חלק מההיערכות לקראת מעבר לביטול משטר המכסות צריך כמובן, להוביל לאימוץ דפוסי תמיכה כאלה (ולא רק בענפי החלב אלא לכלל ענפי חקלאות ישראל). מעבר לתמיכות ישירות על פי המודל האירופי, יאפשר גם צמצום משמעותי בשיעורי מכסי המגן על יבוא תוצרת מזון ארצה ובדיעבד, יתרום לא מעט לשיפור תדמיתה של החקלאות הישראלית, בעיני הציבור בארץ.
צריך לזכור, ואין להעלים עין ולהתכחש לכך, שמכסי המגן הגבוהים המוטלים בארץ על יבוא התוצרת חקלאית שמיוצרת בהיקפים גדולים בארץ, הם למעשה המיסים הכי רגרסיביים שקיימים (בניגוד מוחלט למס ההכנסה ולמס הבריאות) המוטלים על קהל הצרכנים בארץ ופוגעים בראש ובראשונה, בפלחי האוכלוסייה מעוטת היכולת ובשכבות הביניים (שהיקפי ההוצאה למזון שלהם מסך ההכנסה הפנויה שלהם גבוהים למדיי). בהקשר לכך, אני חייב לציין לשלילה את ראייתם הצרה והמוגבלת לאורך השנים של פקידי אגף התקציבים והפוליטיקאים הבכירים קובעי המדיניות הכלכלית לדורותיהם, שלא השכילו לבחון ולהפנים באופן רחב את היתרונות המקרו כלכליים של המעבר למודל האירופי (והאמריקאי) של התמיכות הישירות, תחת מודל מעוות הסחר הקיים- ש"יתרונו" היחידי הוא, במשאב התקציבי הנמוך שלו.
תנאי סף להצלחתו בת הקיימא של מודל תמיכה ישירה כזה, שהוא יהיה חייב להיות מגובה בתשתית הסכמית-חוקית יציבה ולאורך שנים ובגיבוי ציבורי נרחב, כדוגמת ה-FARM BILL בארה"ב וה- COMMON AGRICULTURAL( CAP POLICY) בא"א – וחלילה, לא להיות נתון לתנודתיות תחת משטר חוקי התקציב השנתיים.

4. ענף החלב הישראלי בזירה העולמית

1. סחר בין-לאומי בתוצרת חלב
יבוא – היקף הייבוא של מוצרי חלב למדינת ישראל כאמור מוגבל למדיי משתי סיבות עיקריות:
– שיעור המכסים הגבוהים על יבוא כזה, כאמצעי הגנה ותמיכה, משלים למשטר התכנון והמכסות.
– היקפו המוגבל של הסחר העולמי בחלב ומוצריו -5% -8% בלבד מהיקף השוק העולמי ובשונה מרוב ענפי ומוצרי החקלאות האחרים.
עיקר הייבוא נגזר מההטבות המכסיות המאד מוגבלות שמדינת ישראל העניקה לשותפות הסחר שלה, במסגרת הסכמי הסחר שהיא חתומה עליהן ומפתיחת מכסות מכס וולונטריות במכס מופחת, הן עקב מחסורים עונתיים ו/או שנתיים בשוק המקומי והן עקב ההבנות עם הענף, לגבי הגדלת החשיפה לייבוא (הסכם לוקר וכיו"ב) מהשנים האחרונות. לציין בהקשר לכך את החיסרון המשמעותי של פתיחת הייבוא במתכונת הוולונטרית הזו (הסכם לוקר) במונחי התועלות למשק הישראלי, בכך שהן מאפשרות לשותפות הסחר של ישראל קבלת הטבות סחר, ללא שום תמורה בדמות הטבות סחר נגדיות לייצוא הישראלי (ובניגוד גמור להטבות כאלה הניתנות במסגרת הסכם סחר חופשי). עיקר הטענה שלי בהקשר לכך היא שוב, הראייה המאד מוגבלת של פקידי אגף התקציבים לדורותיהם, בכל הקשור להתנהלות סחר החוץ של מדינת ישראל.
לשיטתו של הח"מ, גם במצב (מקווה שלא אוטופי מדי) של מעבר לתמיכות ישירות וביטול בטווח הבינוני ובתהליך הדרגתי מושכל (כפי שהונהג בא"א) של משטר המכסות, יהיה זכאי ענף החלב להגנות ייחודיות וגבוהות יחסית בכל הקשור לייבוא וביחס לייבוא תוצרת חקלאית אחרת – וזאת בשל המאפיינים העיקריים של הענף שאותם מניתי לעיל. בהקשר לכך וכהערת ארגעה, אוסיף גם, שצמצום מכסי המגן הגבוהים בענף החלב (בתמורה כאמור למעבר לדפוסי תמיכה ישירה) ישפיע על ענף החלב בצורה מוגבלת שכן, כפי שהוזכר לעיל, היקפי הסחר הבין-לאומי בתוצרת חלב נמוכים מאד ביחס להיקפי הייצור והצריכה העולמיים של מוצר זה וזו הסיבה שרוב המדינות המפותחות בעולם ממשיכות להישען על ענפי החלב המקומי בהן, לשם סיפוק רוב הביקוש לחלב ומוצריו.
יצוא – ענף החלב הישראלי ידוע ומוכר בעולם בשל רמתו המקצועית הארגונית והאגרוטכנולגית הגבוהה בהיבטים רבים, לרבות היות הפרה הישראלית השיאנית העולמית בתנובת חלב.
על אף זאת, למדינת ישראל ולענף החלב שלה, אין שום יתרון יחסי שבעולם מבחינה כלכלית וכפי שמצביעות כל העובדות והסטטיסטיקות, רוב רובם של מוצרי החלב מייצור מקומי יקרים לאין שיעור, מאלו המיוצרים במדינות יצרניות החלב הטיפוסיות – ארה"ב, הא"א, דרום אמריקה, שלא לדבר על ניו זילנד ואוסטרליה.
עובדות אלו מגובות כמובן בהיקפי הייצוא המאד מצומצמים (בלשון המעטה) של מוצרי חלב מישראל למספר קטן של מדינות מערביות ושרובם היו רק לפלחי שוק כשרים ומוגבלים מאד בהיקפם ובמספר המוצרים המיוצאים אליהם.

אני מחדד עובדות יסוד אלו על רקע כוונות המסתמנות בשנים האחרונות, מצד מספר קובעי מדיניות ממשלתית מסוימים במשרד החקלאות (ובענף בתוכו) להפוך את מדינת ישראל למעצמת יצוא של מוצרי חלב ולהפוך את ישראל, בין השאר, לספקית תוצרת החלב הבכירה של סין. למגמה כזו אין שום היתכנות שבעולם ולא רק, בשל העובדה שכאמור אין לענף החלב הישראלי שום כושר תחרותי בייצוא, מול מעצמות חלב שמניתי לעיל, אך בעיקר, בשל העובדה שכל זמן שבמדינת ישראל ישרור משטר של תכנון ומחיר מינימום מובטח בחוק לחלב הגולמי, כל יצוא של תוצרת חלב (שיתבצע מן הסתם על פי מחירי השוק העולמי הנמוכים משמעותית מהמחירים בארץ) ייחשב, על פי כללי ארגון הסחר העולמי, כסבסוד הייצוא וסבסוד כזה אסור בתכלית האיסור על פי כללים אלו. חריגה מהם תחשוף את ישראל לסנקציות כלכליות הרבה יותר מהחשיפה הקיימת כבר היום, בגין החריגה מהיקף התמיכות כפי שצוינה לעיל. קנדה שהינה המדינה היחידה כיום בעולם (בנוסף לישראל) עם משטר מאד מוגבל של תכנון ומחירי מינימום בענף החלב, הדומה במקצת לנהוג בישראל נקנסה לפני מספר שנים ע"י ארגון הסחר בגין פרקטיקה כזו.

תנאי סף להצלחתו בת הקיימא של מודל תמיכה ישירה, שהוא יהיה חייב להיות מגובה בתשתית הסכמית-חוקית יציבה ולאורך שנים ובגיבוי ציבורי נרחב

2. יצוא תשומות וידע
ענף החלב הישראלי כפי שצוין לעיל, מוכר בעולם כולו כאחד המתקדמים ביותר בהיבטים הטכנולוגיים, הממשקים והארגוניים שלו. ציונו ככזה ע"י קברניטי המדינה במסעותיהם ברחבי העולם ובכפיפה אחת עם היות מדינת ישראל, אומת הסטארט-אפ, הפך כבר למעין קלישאה, שכל מה שעומד מאחוריה נכון ואמיתי. בלא מעט מדינות מתפתחות, אך גם במפותחות, שבהן מיישמים בפועל (תוך התאמה נדרשת לתנאי הייצור המקומיים) את מקצת מאפייני הרפת הישראלית (לא את משטר התכנון שלה). במובן זה, הטכנולוגיות שפותחו לאורך השנים בענף החלב הישראלי, משמשות גם כשופר דיפלומטי והסברתי חשוב ביד שליחי ישראל בניכר, הן כדי להאדיר את רמת החדשנות שמאפיינת את חקלאות ישראל והן כדי להבליט את תרומתה של ישראל להבטחת הביטחון התזונתי העולמי, של אחד מאבות המזון המרכזיים לדורות הבאים.
בניגוד לנאמר לעיל לגבי אפשרויות הייצוא של תוצרת חלב, הרי שבכל הקשור לייצוא תשומות, ידע וטכנולוגיות, הקשורות לענף החלב הישראלי, השמיים הם אכן הגבול ופוטנציאל הייצוא כאן הוא עצום. אין ספק שבסיוע ראוי של מדינת ישראל ניתן יהיה להגביר את היקף הייצוא של תשומות וידע בתחום החלב למדינות רבות, הן במישרין ע"י חברות מתמחות כעגלות לכיש, אפימילק ו-SCR והן בעקיפין, באמצעות חברות פרויקטים מתכללות כדוגמת LR ודומיה.
ישנו מאפיין אחד של הרפת הישראלית – התנובה הגבוהה של חלב גולמי לפרה, שעיקרה היא בזכות מדיניות הסלקציה הייחודית לאורך שנים שפותחה בענף – שביטוי הייצוא שלו בדמות חומר גנטי (זרמת פרים ועוברים קפואים) ימשיך ככל הנראה, גם בעתיד הקרוב, להיות מוגבל וזאת בגין מגבלות וטרינריות ברוב מדינות העולם הנגזרות מהיות מחלת הפו"ט מחלה אנדמית במדינת ישראל. במידת האפשר מדינת ישראל תמשיך (כפי שעשתה בעבר) לסייע בכך מול הגורמים הרגולטוריים הרלוונטיים במדינות השונות ובמסגרת הארגון העולמי למחלות בע"ח – ה-OIE. לידיעה כללית בהקשר לכך, שסך יצוא התשומות והידע האגרו-טכנולוגיים של מדינת ישראל הינו בסך של כ-9!! מיליארד $ בשנה, לעומת יצוא תוצרת טרייה ומעובדת בהיקף של כ-2.5-2 מיליארד $ בשנה בלבד. יצוא התשומות החקלאיות גבוה גם לאין שיעור, ביחס לסך היקף הייצוא הבטחוני של מדינת ישראל.

ה. סיכום

ענף החלב הישראלי: ניסיתי במאמר זה להעמיד בפני קוראיו – יצרני החלב, חקלאים בכלל וקובעי מדיניות חקלאית במדינת ישראל – מראה ככל היותר רחבה ומקיפה של האיומים ובעיקר האתגרים, שיוצבו בעתיד בפני ענף החלב (ובמידה רבה בפני כלל חקלאות ישראל) והמלצותיי ללא כחל וסרק, לדרכי התמודדות עימם, על סמך ניסיוני בזירה המקומית והיכרותי את הנעשה במדינות רבות בעולם. אני בדיעה גמורה שהמלצותיי אלו, יסייעו לשמר לאורך שנים את חוזקו וייחודו של ענף החלב הישראלי – בארץ ובעולם. אשמח כמובן שדבריי יהוו טריגר לדיון ענייני ומקיף וכידוע, אין כמו שיח פורה והפרייה הדדית, כדי יצירת רעיונות ופתרונות מיטביים.

מלקחיו ומתובנותיו של רגולטור בכיר של הענף, בדימוס
איציק בן דוד – שוהם
עד לאחרונה סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן