יבול שיא
הרפת והחלב
2

פרננדו מסיים בישראל ועובר לעבוד בברזיל

6 דק' קריאה

שיתוף:

תחנות רבות עבר פרננדו רבינוביץ בישראל וגם ברפת החלב, התנסה בתחומים רבים ולאחרונה, ניהל את הרפת בבית השיטה בעמק חרוד. עכשיו הגיע להחלטה משפחתית בעלת חשיבות – לחזור לארץ המקור ברזיל ושם להמשיך לשמור על קשר עם הענף בעולם.

יש אומרים – "הוא עוד ישוב…"

החיוך שלו כובש ויש לו כריזמה שבעזרתה הצליח בהרבה תחומים. נפגשתי עם פרננדו רבינוביץ ברפת בקיבוץ בית השיטה והוא סיפר לי בהרחבה, על תולדות חייו בעולם ובארץ

נולדתי בסאן פאולו בברזיל ובגיל 3 עליתי עם ההורים לירושלים, בגיל 6 ההורים חזרו לברזיל, שם גדלתי בקהילת השומר הצעיר. ב-94 עליתי לקיבוץ בית קמה, בצפון הנגב ואחרי חודשיים אולפן, עברתי לרמות מנשה בהרי אפרים, כשארנון פלך, היה מרכז המשק.

סיימתי צבא כחובש בהנדסה קרבית, התחתנתי עם בת קיבוץ דליה ושם גרתי 15 שנה. לפני הצבא עבדתי בחברת הילדים ברמות מנשה, רוני בר ניר, היה מנהל הרפת והציע לי וכך נכנסתי לרפת וחזרתי אליה גם אחרי הצבא. הספקתי גם במסילות להיות מס' 2 אצל אדו.

אחר כך, עם וילי בעין דור לפני האיחוד ומשם רמי קרמר משך אותי להזריע בשיאון – בהתחלה עשיתי מגוון פעילויות, האכלתי את הפרים, אספתי עגלים והכול בשיאון צפון 2002, יחד עם מוטי הרוש ועד סוף 2005.

1
רפת בית השיטה בעמק חרוד

שוב חזרה לברזיל וחזרה לישראל

שאול רשף סגר את הפרייה ואת האתר הצפוני (ליד שריד) ונשארתי עם פחות עבודה. הגעתי לקיבוץ רגבים ומשם נסעתי לברזיל, כמאבטח של ספרא בעל ההון.

אבא שלי ושני אחים, גרים בברזיל וגם בני דודים, כך שרוב המשפחה גרים שם. באתי מגרעין של תנועת נוער עם 5 חברים לרמות מנשה, שם היו עוד נקלטים מגרעינים אחרים. הגיעו גרעינים מברזיל ליקום, לכפר מנחם ולברור חיל.

הייתי שנתיים בברזיל וחזרתי לשנתיים בשיאון ב-2008. גרתי בקיבוץ דליה והייתי מזריע מחליף. בהמשך, קיבלתי אזור הזרעה – מרמות מנשה בהרי אפרים למטה לעמק – כפר יהושע, בית שערים ועוד.

בסוף 2013 סיימתי לעבוד ונסעתי לברזיל, שם עבדתי 9 חודשים, חלק בתמיכה של מערכות מכוני חליבה.

ב-2013 התגרשתי

בברזיל ליוויתי קבוצה של יפנים בתחומי לוגיסטיקה ואבטחה במונדיאל. אני יודע כמה שפות – פורטוגזית, אנגלית, ספרדית ומבין גם איטלקית. בברזיל הכרתי את אשתי המקומית אטנה – פסיכולוגית במקצועה. היא באה לשנה לישראל, נשארה כבר 10 שנים ויש לנו ילד משותף – ארתור שנולד בארץ ואנחנו חיים יחד. כעת היא מיצתה את החיים בישראל וביקשה לחזור לברזיל.

3
אחרי 15 שנה בהובלת אמבר, חזרה הרפת לבעלים – קיבוץ בית השיטה

איך הגעת לנהל את הרפת בבית השיטה?

התמודדתי על ניהול המפטמה של עוזי אילת, שלצערינו נפטר לפני 3 חודשים בבית השיטה. גרתי עם אימא בעפולה וכך, באוגוסט 2014, נכנסתי לניהול המפטמה של תנובה ובהמשך, עברתי לרפת רגבים – דורון הרן גייס אותי כמנהל תפעול והייתי שם שנה.

גרתי שנתיים בעפולה ועבדתי בחברת פריון כשנתיים. הרבה משקים הצטרפו (רמות מנשה, גלעד, בית שערים, כפר יהושע) וחזרתי להתגורר בבית השיטה, בגין הילד.

בועז חנוכי הגיע אליי כי הכרנו עוד קודם והציע לי לנהל את הרפת בקיבוץ  ב-2020.

הרפת –  400 חולבות ומכסה של 4.1 מיליון.

הקיבוץ החזיר את הרפת לבעלותו ב-2019, אחרי 15 שנה בשליטת אמבר – גרנות.

צוות – ברפת יש 4 ישראלים, בועז חנוכי ו-4 תאילנדים.

ביונקייה טלי חברת הקיבוץ שעובדת כ-6 שנים, אחרי עבודה בחינוך (גננת וחינוך בלתי פורמלי). היא עובדת מעולה, התמותה הנמוכה ביונקייה יציבה ומספר 1 בתחום, עם הרבה אהבה – ניקיון, טיפולים, אוהבת את העבודה ומשקיעה את כל כולה. עופר מאביס.

יונתן רון מספר 1 ומיועד להחליף אותי – בן תל עדשים וגר ברמת צבי, נשוי לבתו של עוזי דובלין. הגיע כמאביס ואחרי זמן עשינו שינוי, עופר הלך לסלף ויונתן מנהל את העדר, אחרי היכרות של שנה. בועז חנוכי יו"ר ותזונאי ויש גם 5 תאילנדים שחלקם מהמכסה של הבננות בקיבוץ.

ב-2022 סיימנו ברווח תפעולי סביר יחסית, החזרנו את ההזנה הביתה, השקענו במרכז המזון. החלפנו גגות ועשינו מהפכה עם צינון באבוס, קמצים של גהה דרך זוהר דליה.

הרפת השתדרגה מאוד, יש הנהלת רפת והם תומכים ומשקיעים, כי הם רואים ברפת ענף מרכזי.

5
צוות הרפת – יונתן המנהל הנכנס, טלי היונקיסטית המסורה ופרננדו

מה התובנות הכלליות שלך, רגע לפני שאתה עולה על המטוס בתחילת אפריל?

ד"ר אבנר שוהם הרופא, איש מקצוע מדהים ואין לנו שום יתרון בבדיקות חלב אחרות. יש לו ערך מוסף, בגין הניסיון הגדול שלו ושל הארגון.

שיניתי את המוח אחרי העבודה עם פריון.

כול הרפתנים רוצים באותה שעה, אבל שיאון לא יכולה לעמוד בזה. שיאון זה הקיבוץ של פעם וצריך הרבה הסברה בשטח כי גם, הרפתנים כיום מרוויחים פחות.

פריון היא שלוחה מארה"ב ואילו שיאון זה טיפוח ישראלי, מעבדה וכ"א מקצועי.

אנחנו באנו מהרפת, ידענו מה זה פרה, חשוב לצאת לימי עיון ולרפואת עדר.

יש תמיד מה לשפר בכל המערכות וצריך לעשות את זה. יוקר העבודה בישראל וגם החברות צריכות להתייעל ולהוריד מחירים, להסביר ולהסביר, כי האנשים פשוט נעלמו מהשטח.

יש אנשי שירות חשובים – רופא, מזריע, אנשי קירור ותחזוקה.

קונים מזון דרך בנגיו שעושה עבודה נהדרת ואת התחמיץ עושים לבד.

כיום, הרפת מושקעת והפירות יבואו בהמשך.

Screenshot 2023 06 01 115237
פרננדו מנוסה מאוד בתחומים רבים בענף וגם עם יכולות אישיות

אני רואה ברפת ובמשרדים הרבה מצלמות ומסכים – מה זה תורם לך?

מותקנות 32 מצלמות שעוקבות במשך כל היממה, אחר כל מה שקורה ברפת ומדווחות בכל הרמות – במסך מרכזי במשרד הרפת וגם במכשיר הטלפון הנייד. אפשר לעקוב מכל מקום ובכל שעות היממה:

  • האם העובדים הגיעו, כיצד מתנהגים עם הפרות והיו מקרים שההתנהגות הייתה לא ראויה והביאה לסיום עבודתם ברפת.
  • מעקב אחר ההמלטות בסככת ההמלטות, מי העגלה ולמי היא שייכת ואפשר לעקוב מהבית.
  • מדווח על היונקייה ועל גניבות כאשר קורות, האם העגלה קיבלה קולוסטרום ובזמן,
  • כשיש רמזים על משהו הולכים למצלמה ורואים.
  • זה נמצא ברפת מזה שנה וחצי ונותן כלי מאוד חשוב לרפתן.
  • עלה כ-40 אלף ₪ ושווה מאוד.
  • המצלמה משדרת צילומים בלבד בלי קול, כי זה מנוגד לחוק.

בועז חנוכי  יו"ר הרפת ומלווה מקרוב את פרננדו

היכרות ראשונה – את פרננדו היכרתי בעת שהגיע לנהל את הבקר של בית השיטה והמפטמות, שעבדו עם תנובה, בתקופתו של עוזי אילת ז"ל. הייתי התזונאי של הענף מ-94 ועד שסגרו אותו לפני כ-3 שנים ועל השטח שהתפנה, עשינו מערכת סולרית מניבה.

התרשמתי מהשקט ומהיכולות של ניהול, בצורה נכונה, מנוסה וטובה ולעבוד בשת"פ פורה. כמה שנים אחר כך, חיפשנו מנהל לרפת של הקיבוץ, שיכיר גם את תחום ההזנה, כי רצינו להחזיר את ההזנה הביתה. באותו זמן, פרננדו חזר לגור בבית השיטה, נפגשנו והוא נראה לי מתאים.

ואכן, במרץ 2020 התחיל פרננדו  לנהל את הרפת 3 שנים, עד שהתקבלה החלטה משפחתית לחזור לברזיל. החליף אותו יונתן רון מרמת צבי, שנשוי לבתו של עוזי דובלין ועבד 6 שנים ברפת המשפחתית– בוגר קורס הנדסאי רפת ברופין.

2 למסגרת
הרפת הראשונה 1936 – 35 הפרות הראשונות הובאו מהקבוצה ליד מעיין חרוד. למרות המחסור במיכון הרפת, נחשבה הרפת כמתקדמת

איך אתה שופט את הביצועים של פרננדו?

פרננדו התמודד בהצלחה עם 3 אתגרים

  1. לייצב את הצוות.
  2. להחזיר את ההזנה הביתה.
  3. להמשיך את מדיניות הפיתוח של הרפת אחרי תקופה של קיפאון בהשקעות.

הוא מילא את המשימות בהצלחה רבה והרפת השתפרה מקצועית וכלכלית, בכל שנה והקיבוץ נהנה כלכלית.

הרפת והקיבוץ – הרפת מהווה עוגן תזרימי קריטי לקיבוץ, בחשיבות שלה בכלכלה, כי זה ענף שעובד במזומן ומאפשר להנהלה העסקית, התנהלות יציבה וטובה.

פרננדו בא עם הרבה ניסיון בזוויות שונות ברפת, שיקם את היחסים עם הספקים וכל הגורמים שעובדים איתנו, בזכות ההתנהלות הנעימה שלו.

לצערנו המשפחה קיבלה החלטה לחזור לברזיל ונזכור את התקופה לטובה. אנחנו בקשר ומאחלים לו ולמשפחתו הצלחה רבה.

עופר שפר אחראי על האבסת הפרות ומביא איתו ניסיון ומיומנות רבים.
טלי יוחנן
היא יונקיסטית מנוסה מאוד ומקצועית.  התאילנדים משלימים את הצוות ומנסים  לשלב גם עבודת ילדים.בקרוב תצטרף גל יעקובסון מחפציבה כאחראית בריאות,  לגל ניסיון עשיר בתחום ברפתות,  בארץ ובחו”ל.

3 למסגרת
הרפת בבית השיטה מהווה מקור מרכזי בתזרים המזומנים

ספר על גלגוליה של הרפת בבית השיטה שהייתה שונה ומיוחדת

רפת ותיקה מאוד וטובה בעמק. ב-2004, בעקבות משבר כלכלי עמוק בקיבוץ, הוחלט להוציא את הרפת, להפעלה חיצונית בסיוע אמבר ומפעלי גרנות. יו"ר הרפת היה שמאי מדיני והיא נוהלה על ידי מנהלים מקומיים  .ברפורמה הגדולה, הושקע מעט יחסית ברפת, התשתיות ישנות וזקוקות לחידוש.

ב-2019 הרפת חזרה לקיבוץ בהסכמה עם גרנות ובסיוע נמרץ של ניר מאיר, מזכיר התנועה הקיבוצית, שהיה בהנהלת הקיבוץ.   המהלך היה כולו יוזמה של מנהלת הכספים של בית השיטה, וילמה ארז

התבקשתי להקים הנהלת רפת, נדב שפר ניהל בשנה הראשונה, הכנו תוכנית רב שנתית של השקעות ונושאים מקצועיים. זה תהליך ארוך, אבל בית השיטה נמצאת כיום במקום אחר, עם תזרים חיובי שמאפשר למערכת הכלכלית להתנהל.

אני משמש גם כתזונאי של הרפת ומלווה את כל נושא ניהול ההזנה,  שהוא ההוצאה העיקרית.

טיפול בשפכים – הפרדנו את הביוב של הרפת והוא זורם לבריכות חמצון ושם מתאדה ויש לנו נפח גדול של בריכות.  

הרפת מהווה ענף חשוב בכלכלת הקיבוץ וגם מערכת החינוך זוכה לחיבור עם בעלי חיים וקרבה אליה.

ועל העשייה של בועז חנוכי בתחומים המרכזיים שהוא עוסק – תוכנת נועה, על גלגוליה ותחום ההזנה, נשוחח בפעם אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל * קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון בעוטף וזיהתה 16 גידולים שגידולם בישראל פגיע במיוחד
3 דק' קריאה
אומר מתן אלדר, חקלאי צעיר ממושב צופר שבערבה התיכונה, שיחד עם רעייתו תם חזר למושב ממרכז הארץ, בנה משק ולאחרונה פתח שוק איכרים מצליח בלב המושב  שלוש בצהריים. השמש במושב צופר, בערבה התיכונה, מתקיפה
4 דק' קריאה
אבי סיילס, מוסיקאי ממושב עזריקם, אימץ חייל בודד ממשפחה חסידית אמריקאית, דובר יידיש, שחזר בשאלה * עתה, כעבור שנה, הצעיר הוא כבר קצין בצה"ל, שולט בשתי שפות שהיו חדשות לו – עברית ואנגלית *
8 דק' קריאה
בית משפט השלום בב"ש קיבל לאחרונה תביעה שהגישה רמ"י נגד זוג ממושב הודיה, על שימושים חורגים שביצעו וחייב אותם לפנות ולסלק את השימוש ולשלם דמי שימוש בסך של כ-320,000 ש"ח  העובדות   הנתבעים הינם בני
3 דק' קריאה
אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן