יבול שיא
הרפת והחלב
פתרון לפינוי פגרי צאן
2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פתרון לפינוי פגרי צאן לשנת 2020 – בהובלת מועצה אזורית הגלבוע

פתרון לפינוי פגרי צאן: השבוע הגיע לשיאו תהליך עומק שהוביל ראש מוא"ז הגלבוע, עובד נור, לפתרון פינוי פגרי צאן, וזו לאור המצוקה בהיעדר מענה הולם שכולל את ענף הצאן. מוא"ז הגלבוע מוכרת כרשות בה מגדלים הכי הרבה כבשים, ומאידך מתגאים בגלבוע על השלמת מהלך ארוך טווח לסגירת כל תחנות המעבר שהפכו למפגע תברואתי ברחבי המועצה. מכאן, קצרה הדרך ליצירת פיילוט ייחודי שטרם נראה בארץ, המעניק למגדלים פתרון איכותי לפינוי הפגרים ובעלות חסרת תקדים!

"בבחירה בין להגיב לאיומים-והזדמנויות, או להוביל, אנחנו בוחרים לנהל את התהליכים," קובע עובד נור, ראש המועצה. "במסגרת פעילותנו לגלבוע נקי ובריא יותר, ובהיעדר מענה של המדינה לנוקדים, הבנו שאנו חייבים להוביל לפתרון פרקטי למגדלי הצאן המקומיים. בתוקף תפקידי כיו"ר הוועדה החקלאית (במרכז המועצות האזוריות), וכמי שעומד בראש רשות שהחקלאות היא מזהותה העיקרית, אני מחויב להובלת מהלכים המסדירים את עקרונות החקלאות ומגנים על החקלאים," אומר נור.

פתרון לפינוי פגרי צאן

המהלך בגלבוע נשען על ההבנה כי בכל דיר ישנו אחוז קבוע של תמותה שכיחה, בדומה למצב הקיים בבקר, ולכן יש ליצור מנגנון עבור מגדלי הצאן, המוריד מהם את ההתעסקות המרובה ואת עלויות הפינוי. כך, נבנה מוקד טלפוני הפועל ברציפות בכל ימות השנה, דרכו מדווחים המגדלים לאנשי המקצוע הבאים ומפנים מהדירים את הפגרים. זוהי תכנית ביטוח מקיפה, במהלכה ישלמו המגדלים (לחברת קנ"ט), מחיר של 12 ש"ח עבור הוצאות הפינוי של כל פגר צאן, בעוד שמוא"ז הגלבוע לוקחת על עצמה תשלום של 2 ש"ח! במילים אחרות, מגדלי הצאן בגלבוע ישלמו מחיר של 10 ש"ח בלבד, עבור על כל פגר שיפונה, תשלום המהווה הקלה פיננסית משמעותית לחקלאים.

תכנית הפינוי בגלבוע גובשה בשיתוף משרד החקלאות, ארגוני מגדלי הצאן וחברת הביטוח קנ"ט, ומטרתה לאפשר פינוי מסודר ובמקביל לשמור על איכות הסביבה, בריאות העדר, ומניעת מפגע תברואתי. בגלבוע מציינים את התהליך המקדים שנעשה וכלל את למידת צרכי המגדלים, ולאחר זיהוי סכנה מוחשית לבריאות התושבים. ברקע הדברים, עומד זיכרון התמודדות עם גילויי התפרצות זני חיות בר בגלבוע בשנים האחרונות, שנבעה בין השאר מתחנות מעבר לא מפוקחות. אותם מפגעי תברואה "טיפחו" עליה באוכלוסיית חיות, כגון תנים וחזירי הבר, שהיו מבין הסיבות להתפתחות מחלות וסכנות לציבור, כמו מחלת הכלבת, שהכתה בעוצמה לפני כשנתיים בכל אזור העמקים הצפוניים.

"המהלך שהובלנו הוא מיטבי לאיכות החיים בגלבוע," אומר עובד נור. "הוא מוכיח (שוב) כי ניתן לייצר ביטחון כלכלי שיבטיח את עתיד המגדלים, ואף את המשך הרצף הדורי של החקלאים, וזאת מבלי לפגוע באיכות הסביבה של כולנו," לדברי ראש המועצה.

מנהלי תנובה ובראשם מנכ"ל תנובה יורדים לשטח ועולים לעמק הירדן והגולן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קיבוץ מרחביה: כדי לשמוע קצת על תולדות האסם בקיבוץ מרחביה הוותיק, פניתי לשני האחים מן  – יורם נולד ב-1933 – 10 שנים לפני נחום. הזיכרון שלהם מדהים והם שמחו לחזור לאותן שנים נוסטלגיות, שעשו
3 דק' קריאה
הסילו בקיבוץ נחל עוז הוא נבנה עוד בימי האחזות הנח"ל "נחלאים א מול עזה" בשנת 1951-53 – מחסן תערובות אשר שימש אח"כ את הקיבוץ הצעיר, להכנת תערובות ללול, בתחילה לול פיטום. כמוכן, הכינו תערובות
2 דק' קריאה
ענף הירקות הוא הגדול בהיקף המכירות לשוק המקומי ולייצוא. הכנס השנתי לסיכום המחקרים וניסויי שדה בתפוחי אדמה לעונת 2018/9, שהתקיים באודיטוריום כהן בבית דגן, הציג נתונים מחמיאים אך גם בתחום הזה – שערי המטבע
6 דק' קריאה
נשים בחקלאות אידה קידר: נולדתי בצפת בשנת 1954, ובשנת 1957 עברנו אני ומשפחתי למושב משמר הירדן. אפשר לומר שמאז אני מחוברת לקרקע של המושב. כל ילדותי שייכת לחקלאות, המטעים שלי הם ביתי וכל אחד
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן