הסילו בקיבוץ נחל עוז
יבול שיא
הרפת והחלב
נחום ויורם מן בביתם על רקע ציור יפהפה של עזרא צמרי

קיבוץ מרחביה: תחנות בבניית האסם

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

קיבוץ מרחביה: כדי לשמוע קצת על תולדות האסם בקיבוץ מרחביה הוותיק, פניתי לשני האחים מן  – יורם נולד ב-1933 – 10 שנים לפני נחום. הזיכרון שלהם מדהים והם שמחו לחזור לאותן שנים נוסטלגיות, שעשו מהפכה בחקלאות הישראלית טרם קום המדינה ובשנים הראשונה שלה. בתחילת הדרך היו קוצרים את החיטה עם חרמש וחובטים בה בדש ולבסוף טוחנים את הקמח ואופים לחם. בקיבוצים בארץ, כבר היה קומביין למרות שהייתה מכונת דיש לשם ניקוי התבואה, שקצרו עם חרמשים. המכונה הייתה מרסקת ויצא קש ושקים לחיטה.

 

החליבה אז הייתה בידיים והרבה עובדים בילו בה את יומם
החליבה אז הייתה בידיים והרבה עובדים בילו בה את יומם

 

במרחביה היו ערימות גדולות של שקים והיה מתקן לשני שקים – כאשר שק אחד התמלא, קשרו ביד וזרקו בשדה. אח"כ אספו את השקים, הגיעו לחצר הקיבוץ והביאו למחסן התבואות – שם היה ממיין של קיסילוק עפולה שמיין וניקה את הגרעינים, שלבסוף העלו עם בלאאור לקומה שנייה, עם תאים.  משה מלבאור (אח"כ מילוא) היה המנהל, אספו את כל המזון לפרות ולטחנת הקמח. קיסילוק בנה מעלית לקומה שנייה בשנות ה-40. הגיע שלב שהבאנו קומביינים, שקצרו למיכל שהיה עליו וכך השתחררו מעובדים רבים, שעבדו קודם במילוי שקים, שאחר כך כך היה צריך לטפל בהם.

 

קציר ידני וניקוי הגרעינים של פעם
קציר ידני וניקוי הגרעינים של פעם

 

החיטה בקומביינים זרמה למיכל ובו היה חילזון, המיכל התמלא והגיעה משאית עם ארגז  ועד היום, ליד המחסן ממזרח, יש רצפת בטון ועל קיר הבית מחוברים רלסים חזקים שקשרו חבל לקרש בקצה המשטח. האוטו נסע קדימה והתבואה נשפכה ישר על הממיין. זה היה השלב הראשון שאחרי השקים. אבא היה נפח – מסגר שבנה את הקרש ורלסים שקשורים לקיר.

האסם המתומן – לכל תנועה היה מודל ייחודי
ערימות השקים שהצריכו עבודה רבה וקשה
ערימות השקים שהצריכו עבודה רבה וקשה

 

הגיע שמחה פרוינד מקיבוץ מעברות, שלמד הנדסת מכונות בטכניון והכניס את הרעיון, שצריך לבנות אסם מיוחד לגרעינים וזה היה פרויקט הגמר שלו ולפי זה יודעים איזה אסם שייך לאיזו תנועה קיבוצית ולכל אחד יש מבנה אחר של סילו. אבא שלנו חזר ב-48, בנה את חדר האוכל והיה לו ראש פנוי. הוא בנה אסם מתומן ויש עוד שניים כאלה בארץ. במרכז המתקן יש חדר מרובע 1.5×1.5 שעולה עד למעלה. מעלית כפות אחת, למעלה למעלה, יש תא שהיה בו מחלק. הרגל של המעלית למטה, על המתקן לקיבול התבואה, עולה למעלה ומחלק – הסיבוב לאיזה תא לשלוח, היה מלמטה.

 

האסם שנבנה בשנות ה 50 וחסך הרבה עבודת ידיים
האסם שנבנה בשנות ה 50 וחסך הרבה עבודת ידיים

האסם נבנה במחסן לשקים ואנחנו כילדים, היינו מתגנבים לקחת קוביות סוכר.הכפות היו 10×10 במרחק 30 ס"מ אחת מהשנייה. הן היו אמינות ומרותכות טוב. הייתה חריטה מיוחדת לצינורות של המעלית. יש חילזון אלכסוני שהיה ממלא את המשאית ונבנה ב-52.

עבודות חוץ בטכנולוגיית האסמים

המסגרייה במרחביה בנתה מעליות במשקים. אני עבדתי בפלחה בקומביין, אבא משה בנה מפעל מתכת ושמחה שכנע לבנות מגדל וכך בנינו וגם הקמנו מפעל במרחביה, מ.ק.מ – מפעלי קיבוץ מרחביה. קיסילוק היה מומחה גדול לאליווטור בעפולה והוא לימד אותנו במרחביה. במושב מרחביה השכן, היה אותו עיקרון של 6 צלעות ושם רצועה מדלדלת בחוץ וזה נבנה בערך באותן שנים.

 

הסילו בקיבוץ נחל עוז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן