יבול שיא
הרפת והחלב
פרות אוכלות קינואה

הקינואה למאכל חיות משק כגידול חדש למספוא

5 דק' קריאה

שיתוף:

הכנס הראשון בנושא קינואה כגידול חדש למספוא, למאכל חיות משק ובני אדם, התקיים ביוזמה משותפת של מו"פ צפון, מכון המחקר מיגל ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ובו הוצגו מחקרים ותוצאות עד כה

ד"ר אביב אשר, מו"פ צפון, מכון המחקר מיגל

קינואה למאכל חיות

בכנס ראשון בנושא גידול קינואה (Chenopodium quinoa) למספוא, הוצגו תוצאות חדשות בפני חוקרים ממוסדות אקדמיים, מדריכי שה"מ, חקלאים וחברות מסחריות.

קינואה למאכל חיות
קינואה למאכל חיות

המידע שהוצג, כלל תוצאות ממחקרים אגרוטכניים, שבחנו פרמטרים שונים בגידול הקינואה בשדה (מבחני זנים, צפיפות, זריעה, דישון, ועוד), תוצאות חדשות מניסויי הזנה של קינואה בחיות משק שונות (בקר לבשר, בקר לחלב, עיזים לחלב וכבשים בפיטום) ואת הכיוונים העתידיים למחקר, הכוללים  שימוש בקינואה כמזון פונקציונלי, בעל ערך בריאותי מוסף, ושימוש בקינואה כחומר גלם לשוק תחליפי הבשר.

תוצאות מחקר חיוביות ומבטיחות מאוד

מתוצאות המחקרים והניסויים האגרוטכניים, עולה שלגידול הקינואה למספוא, ישנם יתרונות משמעותיים  ביחס לגידולי מספוא מסורתיים (בעיקר חיטה) המתבטאים ביבול גבוה יותר, ניצולת מים גבוהה, תכולת חלבון גבוהה, רמות יבול גבוהות ואיכות גבוהה, המתבטאת בעיקר באחוז חלבון מלא גבוה, נעכלות גבוהה מאוד וכמות משמעותית של מינרלים חיוניים. ניתן לשמר את הקינואה כתחמיץ להזנת  בקר וצאן.

היתרונות הרבים ממצבים את הקינואה כמזון עילית  לבקר ולצאן, וכגידול בעל פוטנציאל רב לשמש כצמח מספוא איכותי. בבחינה יישומית לשימוש בקינואה כגידול חדש למספוא, בוצעו בחמש השנים האחרונות מספר רב של ניסויי הזנה, על ידי חוקרי מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל – אשר הראו כי הזנה בצמח הקינואה, בקרב פרות ועיזים מניבות, העלתה את תנובת החלב ואיכותו של חלב, והעלתה את כמות המוצקים (שומן וחלבון) בחלב.  

מתוצאות ההזנה של קינואה במנות הפיטום של עגלים וטלאים, עולה כי הזנה בקינואה (קש, שחת, תחמיץ) יחסית להזנה בחיטה, שיפרה את יעילות ניצולת המזון (היחס בין עליית המשקל של בעל החיים יחסית למזון שצרך), העלתה את תפוקת הבשר ואיכותו, הפחיתה פליטות גזי חממה  ותרמה לעליה ברווחיות של הרפתנים, המפטמים והנוקדים.

לאור התוצאות המוצלחות במחקרי ההזנה ובשילוב יתרונותיו החקלאיים של הצמח בשדה, כמו גם חיסכון לחקלאי בגידול, מסתמן כי לקינואה פוטנציאל גבוה להשתלב בעתיד הקרוב, כמספוא איכותי במחזור הגידולים בישראל.

בעקבות תוצאות מחקרים אלו והמידע היישומי העובר לחקלאים בשטח, כיום מגדלים מעל 3,000 דונם של קינואה למספוא ולמאכל אדם בישראל והחלה התעניינות רבה למחקר במו"פ צפון, ממדינות אירופה וארצות הברית, בנושא גידול הקינואה למספוא.

עלייה בניצולת המזון ובביצועי בעלי החיים

את נושא הקינואה למספוא מובילים בחמשת השנים האחרונות ד"ר אביב אשר וד"ר ליאור רובינוביץ, חוקרים במו"פ צפון, ובשיתוף ד"ר שמואל גלילי ממִנהל המחקר החקלאי, ומתקיים שיתוף פעולה פורה בין החוקרים למדריכי שה"מ אשר מעבירים את המידע ישירות לחקלאים ואף מבצעים ניסויים יישומיים בשטח בנושא הקינואה.

הכנס נפתח בהרצאתו של דניאל ביקל, מדריך בתחום בקר בשה"מ (שיזם וארגן את הכנס בשיתוף עם ד"ר אביב אשר ממו"פ צפון), כאשר ההרצאה התמקדה בסקירה רחבה על בדיקות מעבדה למזונות גסים,. לדברי ביקל: "החקלאים צריכים להבין במה להתמקד ומה לדרוש מבדיקות של מזונות גסים, שמבוצעות במעבדות שונות בארץ ובחו"ל ולהבין את המשמעויות העולות מתוך התוצאות".

ד"ר אביב אשר, חוקר בעלי חיים במו"פ צפון הציג את תוצאות מחקרי הקינואה למספוא בדגש על  ניסויי ההזנה שנערכו בבקר ובצאן, בחוות נווה יער, בשיתוף עם המחלקה לבשר של מנהל המחקר החקלאי, משרד החקלאות.

 "מהניסויים עולה כי שילוב הקינואה במנת הפיטום של עגלים וטלאים, העלתה באופן מובהק את יעילות ניצולת המזון ואת איכות הבשר ואף הפחיתה את פליטת גזי החממה יחסית להזנה בחיטה.

הזנה של תחמיץ קינואה בפרות מניבות ושחת קינואה בעזים חולבות, הראתה עלייה בתנובת החלב, עלייה באיכות החלב (הפחתה של כמות התאים הסומטיים בחלב) וכן עלייה במוצקי החלב. כמוכן, נראתה עלייה, ביעילות ניצולת המזון לייצור חלב, ביחס להזנה בתחמיץ חיטה (בפרות) ובשחת אספסת (בעיזים)".

עלייה בתנובת החלב בניסוי ברפת גרוס

על פי תוצאות תצפית הזנה – בפרות חולבות שהוזנו בתחמיץ קינואה שנעשתה ברפת גרוס בגבעת יואב, נרשמה עליה של 1.4 ליטר ביום, בתנובת החלב, ביחס לפרות שהוזנו בחיטה.

בנוסף, נצפתה  עלייה במוצקי החלב וכמות השומן בהרכב חלב הפרות שהוזנו בקינואה, עלתה בכ-14%, לעומת 6% בלבד בקבוצה שהוזנה במנת הביקורת (מנה שכללה תחמיץ חיטה במקום קינואה). אחוז החלבון בחלב עלה בעקבות ההזנה בקינואה ב-6%, לעומת 3% בהזנה בחיטה.

כמוכן, הזנה של הפרות בתחמיץ קינואה שיפרה את איכות החלב שהתבטא בירידה משמעותית בספירת התאים הסומטיים (סת"ס), ירידה של 61.8% בכמות הסת"ס לאחר הזנת הפרות בקינואה.

ניסוי הזנה נוסף – בעיזים שהוזנו בשחת קינואה, לעומת אספסת, נרשמה עלייה בתנובת החלב וביעילות ניצולת המזון וירידה בספירת תאים סומטיים.

תנובת החלב בקבוצה שהוזנה בקינואה, הייתה גבוהה ב-11% יחסית לקבוצת האספסת ויעילות ניצולת המזון, הייתה גבוהה ב-20% יחסית לעיזים שהוזנו באספסת.

ספירת התאים הסומטיים בקבוצת הקינואה הייתה נמוכה ב-41.2% (כ-3,940 לעומת 6,700 תאים*1,000 למ"ל) יחסית לאספסת – כלומר, איכות גבוהה יותר בתזונה בקינואה.

גם בפיטום נרשמה עלייה מובהקת

בעגלי פיטום שהוזנו בתחמיץ קינואה, לעומת הזנה בחיטה, נרשמה עלייה מובהקת של יעילות ניצולת המזון ואיכות הבשר, ואף הפחתה בפליטת גזי החממה.

יעילות ניצולת המזון בקינואה הייתה גבוהה בכ-16.5% (כ-163 לעומת 136 גרם תוספת משקל לק"ג ח"י) יחסית להזנה בחיטה; השומן התוך שרירי של עגלי הפיטום בקינואה, היה גבוה בכ-20% (כ-1.92 לעומת 1.54 % שומן תוך שרירי) יחסית לעגלים שהוזנו בחיטה.

ניסוי הזנה נוסף נערך בטלאים לפיטום, כאשר קבוצת הניסוי הכילה טלאים שהוזנו בתחמיץ קינואה כחומר גס במנת הפיטום לעומת טלאים שהוזנו בתחמיץ חיטה כמזון הגס במנה (קבוצת ביקורת).

טלאים שהוזנו בקינואה צרכו 6% יותר מזון יחסית לחיטה, תוספת הגדילה היומית של הטלאים שהוזנו בקינואה הייתה גבוה ב-16% ובהתאם, יעילות ניצולת המזון של טלאים שהוזנו בתחמיץ קינואה הייתה גבוה באופן מובהק יחסית לטלאים שהוזנו בתחמיץ חיטה. אחוז הטיבחה של טלאים מקבוצת הקינואה היה גבוה ב 10%, יחסית לאחוז הטיבחה של טלאים מקבוצת החיטה.

יתרונות רבים לקינואה

לדברי ד"ר אשר: "אנו בוחנים את השימוש בקינואה למספוא בשל יתרונותיו החקלאיים, המתבטאים ביבול גבוה, יעילות ניצולת מים גבוהה ועמידות גבוהה לתנאי עקות מלח ויובש.

כמוכן, לקינואה הרכב ואיכות תזונתית גבוהים, המתבטאים בעיקר באחוז חלבון מלא גבוה, נעכלות גבוהה, כמות משמעותית של מינרלים חיוניים ויכולת שימור כתחמיץ להזנת מעלי גירה.

יתרונות אלה ממצבים את הקינואה כמזון עילית למעלי גירה וכגידול בעל פוטנציאל רב לשמש כצמח מספוא איכותי וחדש בסל הגידולים למספוא בארץ".

כמוכן, מוסיף ד"ר אשר, ביצוע ניסויי הזנה קידם אותנו מבחינה יישומית להבנה ולקידום גידול הקינואה למספוא, כאשר המכנה המשותף לכלל ניסוי ההזנה שבוצעו עד כה הוא שיעילות ניצולת המזון וכמות ואיכות התוצר (חלב או בשר) היו גבוהים יותר כאשר השתמשנו בקינואה לעומת חיטה.

יחד עם זאת, המטרה היא לשלב את הקינואה במנות חיות המשק עם חיטה ובכך להפחית את השימוש בחיטה, אך אנו לא מתיימרים להחליף לחלוטין את החיטה בקינואה, לפחות לא בשלב זה".

פיתוח צמח הקינואה

ד"ר ליאור רובינוביץ, חוקר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, הרצה בכנס על פיתוח צמח הקינואה כגידול פלחה חדש רב-תכליתי וכיווני מחקר נוספים לשימוש בצמח הקינואה, שכוללים שימוש בעלי קינואה למאכל אדם, שימוש בקינואה כמזון פונקציונלי ואף שימוש בגרעיני הקינואה כחומר גלם לתחליפי בשר.

כמוכן, ד"ר רובינוביץ הציג נושא חדש שנבחן בשנתיים האחרונות והוא שימוש דו תכליתי בקינואה ירוקה צעירה (נקצרת בשלבים מוקדמים של הגידול באחוז חומר יבש שנע בין 12%-8% ). ד"ר רובינוביץ': "בשנים האחרונות ערכנו ניסיונות לפיתוח צמח הקינואה כגידול פלחה חדש למאכל אדם ולמספוא, כאשר בעיקר נבחן השימוש כשחת או תחמיץ, גרגירים וכקש.

עדיין, ישנה חשיבות גדולה לפיתוח שימושים נוספים לקינואה, על מנת להרחיב את היקפי הגידול ופוטנציאל הרווח של המגדלים. אנו בוחנים כיום את הפוטנציאל של הקינואה הירוקה הצעירה (קי"צ) כגידול חדש איכותי בישראל אשר יוכל לשמש בעתיד לשימושים שונים.

תוצאות הקדמיות מניסיונות שערכנו, הראו כי יבול הקי"צ בגידול קיצי בודד הגיע לכדי 250 ק"ג חומר יבש ובתכולת חלבון מרשימה של למעלה מ-25%. 

מחזור הגידול היה קצר (כ-40 ימים בלבד) תוך שימוש בהשקיה מועטה. תוצאות הקדמיות אלה מצביעות על כך כי בגידול קי"צ יתרונות רבים ופוטנציאל כלכלי גבוה. פיתוח גידול זה יאפשר ייצור של חומר גלם טרי ואיכותי בעל ערך תזונתי גבוה אשר יוכל להיות חלק מסל הגידולים בישראל."

בכנס הרצו עוד – איציק אברבנל, מדריך גידולי שדה בשה"מ, שתיאר את אתגרי גידולי הקינואה, ובן גרוס, רפתן מגבעת יואב, שהציג תוצאות ודגשים מתוך ניסיון שצבר בשנתיים האחרונות בגידול קינואה למספוא ותוצאות תצפית הזנה שביצע ברפת.

גרוס שיתף את התרשמותו מתוך נקודת המבט היישומית של החקלאי, בגידול ובשימוש הקינואה להזנה ברפת החלב. זיו אטד, מנהל מחלקת הדרכה וקשרי לקוחות של חברת מילובר, הציג סיכום תוצאות של גידול קינואה למספוא בשנתיים האחרונות, תוצאות ותובנות מהחמצת הקינואה בבור תחמיץ מסחרי ברפת לוחמי הגטאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן