יבול שיא
הרפת והחלב
A9Rrevcoz 1vcyie8 akk

ראשיתו של מכון החליבה

4 דק' קריאה

שיתוף:

חדשות מן העבר, חלק ב'

מבוא – ראשיתו של מכון החליבה

ראשיתו של מכון החליבה: שנת 1935 היא שנת ראשית מיכון החליבה בארץ. בשנה זו חזרו ארצה שני בוגרי אוניברסיטה מקליפורניה – רענן וולקני וי. מגנס. בלימודי החקלאות בקליפורניה הם התרשמו וגם עבדו במכונות חליבה ניידות ועם שובם, הכניסו מכונת חליבה ניידת "אלפא לוואל" לתחנת הניסיונות ברחובות. הייתה זאת מכונה עם מפעם חשמלי. היא הובאה ארצה משוודיה על ידי ש. גוזמן ועבדה בתחנה עד 1954. בערך באותו הזמן, רכש קיבוץ קריית ענבים 10 יחידות מכונת חליבה של אלפא לוואל ומאוחר יותר עוד 4 יח'. זו הפעם הראשונה שמשק גדול (במושגים של אז) ומשק מוביל בתנובת החלב בארץ נכנס לעידן מיכון החליבה.

בקריית ענבים חלבו במכונה ניידת כמעט שנתיים, אך אחרי זמן מה ואחרי דיונים רבים, הוחלט להפסיק את החליבה המכנית, משום שלדעתם של הרפתנים תנובת החלב ירדה, התרבו דלקות העטין ונחלש "היחס האינטימי בין הפרה לבין החולב".
החלטת קריית ענבים דחתה את הכנסת מכונות החליבה בארץ, היות ולדעתם וליוקרתם של רפתני קריית ענבים, הייתה השפעה גדולה על בוקרי ישראל. המכונה אוחסנה בעליית הגג של הרפת ושם היא "נחה" עד 1946, שנה שבה חציה נרכש על ידי רפתני חל עמל (ניר דוד) וחציה על ידי גבעת חיים. במשקים אלו הוחלט לבחון את "המוסכמות" של קריית ענבים. הכנסת מכונת החליבה לשני משקים אלה נעשתה בהדרכתם של שני עובדי התחנה ברחובות – י. מרקס וח. נוימרק.

התפשטות מיכון החליבה

בינתיים התחילו משקים נוספים להכניס מכונות חליבה ובפברואר 1947 התקיימה בעין השופט פגישה ראשונה של 8 משקים לשם בירור ודיון על המשך הדרך. על פגישה זו אין לנו חומר מפורט.. ביולי 1949 התקיימה בחיפה פגישה שנייה שבה השתתפו כמה עשרות רפתנים, מזכיר ההתאחדות הח' אפרים שמאראגד, ד"ר רעמן וולקני מתחנת הניסיונות ומדריך למיכון חליבה מטעם ההתאחדות, הח' חי הברון. חי התחיל לעבוד בתפקידו ביולי 1947, כשמאחוריו ניסיון מעשי במכונות חליבה מאנגליה, שם, כפליט מגרמניה, עבד במשקים חקלאיים וחלב במכונות חליבה.

לפני תחילת עבודתו של חי, הדריך חלקית את המשקים הראשונים. עד לאותה פגישה שנייה בחיפה עבדו במכונת החליבה כבר ב-40 משקים. המכונות היו משלושה דגמים: 3 "גסקיון" (אנגליה), 7 "אלפא לוואל" (שוודיה) ו-30 "דה לוואל" (ארה"ב).
בפגישה זו, מסר חי הברון סקירה מפורטת על מהלך החליבה במכונות ב-8 משקים, אשר צברו כבר ניסיון של לפחות, שנתיים
עבודה. הסקירה כללה לגבי כל משק: גודל עדר החולבות, חבר העובדים, סדרי עבודה, זמן הכשרת עובדים חדשים ותחלופה בצוות, תנובת חלב בתקופה. תנובת שיא, עלייה או ירידה בהשוואה לתקופת החליבה הידנית, עקומת התחלובה ואורך תקופת היובש, תנובה ממוצעת לפרה, חיסכון בימי עבודה. הודגשו גם נקודות נוספות כגון: דלקות עטין, משך החליבה של הפרה, שימוש במשקולות ועוד…

 

חיסכון דרמטי בימי עבודה

לגבי החיסכון בימי עבודה, הובאו נתונים אשר מראים שוני בין משק למשק, אשר מקורו בחליבת חלק אחד מהעדר במכונות והאחר ביד וכך מראים המספרים:
גבעת ברנר – מ-50 י"ע לפרה בחליבת ידיים, ירדו ל-29 י"ע לפרה – התנובה יציבה.
קב' השרון – חליבה חלקית במכונה מ-45 י"ע ל-33 י"ע לפרה.
מזרע – התחילו במכונה מדגם "גסקוין" ואחרי תקלות רבות עברו ל"דה לוואל". מ-46 ימי עבודה ירדו ל-34 ימים לפרה. בציוד הקודם היה הפסד בחלב.
עין שמר – מ-50 י"ע ל-35.5 י"ע לפרה וזה למרות שיש חוסר בעובדים קבועים.
גבעת חיים – אין סיכומי עבודה, אך התנובה טובה ואין בעיות רציניות.
גבת – אין סיכומי עבודה, הרבה דלקות עטין – חלק מהעובדים אינם רפתנים.
עין השופט – ירידה מ- 39י"ע ל- 26י"ע לפרה.
שער העמקים – מ-41 י"ע ל-32 י"ע לפרה, רק חלק מהעדר נחלב במכונה.

חי הברון מציין, שמצב דומה מצא במשקים רבים נוספים. הנקודות העיקריות שהוא מציין הן: מצבה המכני של מכונת החליבה וטיב העבודה.

יש לציין שהייתה הוראה לחלוב את הפרה תוך שלוש דקות והמשקים החזיקו ליד המכונה "שעון חול" (כמו לבישול ביצה רכה) והסירו את הגביעים כשהחול אזל ב"שעון". זמן הכשרת עובד חדש לחליבה מכנית היה שונה ממשק למשק – "מהכשרת בזק" של מספר ימים ועד ל-6 שבועות (קב' השרון).

חליבה בניידת ברפת מסדה 1953

 

 

 

 

 

 

הבעיות בשטח

בוויכוח שהתפתח אחרי דברי חי, באו לידי ביטוי הבעיות כפי שראו אותן החברים בשטח. צוינו הדברים הבאים: אי תקינות המכונות, חוסר חלקי חילוף, הצורך בהגברת ההדרכה השוטפת, חילופי עובדים בגלל הקושי הפיזי בהפעלת המכונה, לבטים בקשר לאי הסתגלותן של פרות זקנות, אך טובות, ועוד ועוד.

בדברי הסיכום של אפרים שמאראגד, בא לידי ביטוי חזון, שהתגשם כעבור שנים מספר. אפרים ציין, ש"מראש ידענו שמכונה ניידת מיועדת למשק הקטן, אשר ברשותו עד 20 חולבות, אך הרצון להימנע מהשקעות גדולות, הרצון קודם ללמוד ולהרגיל את העדר ואת העובדים למכון חליבה, הכתיבו לנו את ההחלטה. התוצאות שאליהן הגענו, בהיעדר מיכון ביתר העבודות ברפת, חליבת שלוש פעמים ביממה ואי יציאה למרעה – הן בהחלט טובות ואין מה להתבייש בהן לעומת ארצות אחרות. העתיד הוא למכוני חליבה (בית חליבה בשפתו). זאת צורה מתאימה למשק הגדול – צריך שיהיה לנו העוז לצעד נוסף ולעבור לשיטת "מילקינג פרלור". עד כאן דברי אפרים.

ראשיתו של מכון החליבה: ב-1951 הוקם מכון החליבה הראשון בתל-יוסף ובסוף אותה שנה, עוד שני מכוני חליבה – בגבעת ברנר ובקבוצת השרון. כל החומר הזה מבוסס על פרוטוקול של הפגישה בחיפה ב-1949, שאותו קיבלנו באדיבותו של הח' עובדיה ג'מיל, ועל כך נתונה לו תודתנו.

מנהלי תנובה ובראשם מנכ"ל תנובה יורדים לשטח ועולים לעמק הירדן והגולן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן