יבול שיא
הרפת והחלב
1 4

רפת הרדוף האורגנית הפסיקה פעילות

9 דק' קריאה

שיתוף:

זה היה צפוי לאחרונה ובכל זאת, זה עצוב לראות רפת סגורה ובמיוחד רפת כל כך ייחודית, עם רעיון, חזון והקרבה לאורך כמה עשרות שנים, אבל קשה להמשיך ולהפסיד. וכך בתחילת השנה, השלימו בהרדוף את מכירת הפרות האחרונות ופרידה לא קלה ממפעל חיים.
הרפת האורגנית היחידה שסיפקה חלב לשוק, תחילה באופן עצמאי ובהמשך, דרך מחלבת תנובה ואח"כ דרך מחלבות רמת הגולן ורשת שופרסל, הפסיקה לפעול וייצור חלב אורגני עובר לאחרים, שירצו ויוכלו לעמוד באתגר המיוחד והמורכב

הגעתי להרדוף פעמים רבות, כי הקיבוץ וגם הרפת היו מיוחדים מאוד ותרמו לענף כולו – מחשבה יצירתית ומקורית עם חידושים שעשו טוב לכל הענף ולחבריו.
שוחחתי ארוכות עם חברי הקיבוץ עובדי הענף – יורם, ארנון, ארז והראל ומהם למדתי על החזון והביצועים השוטפים. במאמר הסיכום, אני משתף אתכם בשיחות שלי עם החברים ושולח להם ולחברי הקיבוץ הרבה חיבוק וברכות, על עשייה נפלאה והיסטורית שממשיכה להתגלגל באפיקים נוספים.

2 4
יורם, ארנון והראל, ממובילי הרפת, ליד שדה הקומפוסט שמעבד את זבל הרפת

החזון והביצוע בקיבוץ הרדוף בגליל התחתון
הגרעין המייסד התחיל במצפה לבון, עם חזון של חקלאות אורגנית, שעבר להקים יישוב חדש בהרדוף ב-1982. שמו ניתן לו לציון צמח הרדוף הנחלים, שנפוץ גם ברחבי הגליל התחתון. הליווי המקצועי היה של מריו לוי ז"ל משדה אליהו (שהיה בעל החזון האורגני ונפטר לפני ככמה שנים) והוקמה חקלאות צמחית אורגנית – גד"ש, זיתים, אבוקדו והרבה ירקות ליצוא.
ברקע, האמונה שהחקלאות היא חלק מהתפיסה הסביבתית.

קיבוץ הרדוף כקהילה מיוחדת…
כך הוקם קיבוץ עם תפיסת עולם רוחנית, חינוך דור ההמשך בשיטת ולדורף וזו הצלחה גדולה – חליפי לחינוך הקלסי ומפותח יותר. זה דומה לחינוך הקיבוצי, דומה לזה שרבים מהחברים גדלו עליו בשומר הצעיר ויש אודותיו הרבה מחקרים ועבודות דוקטורט.
החינוך איטי ומדורג ובסוף אפשר לעשות בגרות. יותר אמנות, הרבה מוזיקה ובסוף מגיעים לאותם יעדים של החינוך הרגיל. זה מתאים לחלק מהמשפחות ולא מתאים לאחרים וכל הורה יכול לבחור. החינוך אנטרופוסופי.
בהתחלה היו במועצת אזורית זבולון ומולה כהן ז"ל, שהיה יו"ר אגדי של מועצת יזרעאל, הזמין את החברים לעבור אליו והקים במקום את בית הספר ולדורף.
אחד הדברים הייחודיים בהרדוף, שיש בו 3 הוסטלים עם 250 מטופלים של משרד הרווחה והבריאות, וגם הצלחה גדולה בחינוך ובתחום הטיפולי.
החברה הצליחה לייצר מקומות עבודה לרבים מחברי המועצה הסמוכים, שעובדים בעיקר, בתחום החינוכי והטיפולי.

המצב בהרדוף כיום
בקיבוץ יש כ-200 חברים, מהם מעט חקלאים (3%), בשנות ה-90 הפכו לקיבוץ מתחדש, השכר הממוצע לא גבוה והנכסים של הקהילה צנועים למדי. לא הצליחו לייצר נכסים מניבים ועיקר הפרנסה מעבודה ומחינוך.
פשוט היו נאיביים ואידיאליסטים ולא הרוויחו כספים. להיות אורגני זה עוד תיק על הגב ובעיקר בהוצאות המזון, כי על פי החוק צריך 90% אורגני והשאר ממקור מבורר.
קשה להשיג מזון אורגני וזה גם יקר מאוד.

הרדוף נמצאת על הר וקיבלה אדמות מהמדינה ומיישובים שכנים
הקיבוץ הצעיר קיבל אדמות בעמק זבולון והתחילו בגידולים פשוטים אורגניים. בהדרגה, קיבלו ביטחון ופרצו לשטחים חדשים (גם עין חרוד איחוד עזרו להם בהקמת דיר אוואסי בשנים 85-82).
התפיסה של החברים וגם של התורה האורגנית, שחייבים רפת ופרות, כדי לסגור את המעגל של זבל וקומפוסט לדישון הקרקע, שתיתן יותר יבולי שדה להאבסת הפרות – התוצר הוא חלב אורגני ששונה מהחלב הרגיל.
החוק המסורתי באירופה קבע שלכל פרה צריך שטח מרעה של 10 דונם. זה הגיע גם לארץ ישראל והפרות הראשונות, הגיעו לכאן כדי לייצר זבל ולגדל את האוכל לבד – 1,000 ד' לכל 100 פרות.
הרעיון של הקמת רפת לייצור חלב אורגני היה מקובל על המוסדות והיה חסר המוציא לפועל. כולם האמינו ביזמים, חברי הקיבוץ, וב-91 יצא מכתב מירחמיאל גולדין במשרד החקלאות, שנתן להם אישור לייצר כל כמות חלב אורגני שיצליחו לייצר באתר החדש בקיבוץ.
גיא לפידות הוביל את ההקמה בהרדוף.

4 4
בהדרגה עברו רק לתחמיצים והם יקרים מאוד

הקמת מחלבה
ב-96 היה משבר הסיליקון ובעקבותיו, המראה בביקוש לחלב אורגני בציבור הישראלי. הרפת לא הצליחה לספק את מלוא הצריכה והם פנו לרפת עין המפרץ בגליל המערבי, לפתוח שלוחה אורגנית והם ייצרו בשביל המחלבה בהרדוף. במקביל, התפתחה העמותה לחקלאות אורגנית, שהפכה בהמשך, לארגון שפועל לשילוב הרפת בחקלאות האורגנית, בצד גידולי הגד"ש.
כולם התגייסו לקדם תקנות וחוק והאמונה הייתה, שיהיו עוד רפתות שיצעדו בכיוון האורגני.
הקיבוץ הקים מחלבה עצמאית, בצמוד לרפת, ושיווקו מוצרי חלב אורגניים לרשתות השיווק. במעשה, היה קשה לקיבוץ קטן כמו הרדוף, להחזיק אופרציה כזו מבחינה כלכלית – משאיות קירור וחלוקה, לוגיסטיקה, הון חוזר וכוח עבודה. כושר הייצור היה הרבה יותר גבוה מיכולת המכירה. היו הרבה החזרות ובמקום לעשות מבצעי מכירה, הרשתות יכלו (גם על פי החוק) להחזיר לספקים… הם לא לוקחים אחריות על מה שהם קונים…

3 5
הייחוד המרכזי ברפת אורגנית הוא המזון – קונים את הגרעינים מהעולם וגרוסים אותו במרכז המזון

המיוחד ברפת האורגנית
הנושא המרכזי הוא המזון, שמהווה גם את מרכיב ההוצאה העיקרי והוא צריך להיות אורגני.
המחויבות למצוא פתרונות חליפיים לשימוש בתרופות קונוונציונליות, להפחתה בהורמונים ובאנטיביוטיקה. לעיתים אין חלופות ואז יש הפרדה בין סוגי החלב. הורמונים ניתנים בשעת חרום לטיפולי רחם, פעילות מינית בצורה הרבה יותר מהודקת
ההבדל הגדול הוא אם כן, בהזנה, בבריאות וברווחת בע"ח.
הרפתות הרגילות התפתחו מאוד בתחומים אלה בעשורים האחרונים – רפת טובה המקפידה יותר מתמיד, על רווחת בעלי חיים וצמצום בתרופות. יש רפתנים טובים שזו גם שגרת חייהם – נשאר הבדל עיקרי והוא בתחום ההזנה.
אין לתת מזונות שאינם אורגניים ושהם מהונדסים גנטית – כל הסויה, התירס ונגזרותיו לא ניתנים להשגה, אוריאה ושמנים. כך מתבססים על הרבה תחמיצים ושחתות, אין כבר גרעיני כותנה אורגניים ואחרים.
מספר 2 ברפת היה איש הזנה. אמיר עוקל משפרעם שעשה הכול – גריסה, דיוק עם הסלף, תחמיצים והחזקת כל הציוד.
הרפת הגיעה לתנובה יפה של 11,500 כי עבדה באותן שיטות של הרפת הישראלית – רק אורגני.

בעבר עשו ניסיונות לגדל הכול טרי – חילקו זון טרי, תירס ירוק, סלק בהמות ובתנאים קשים, כי האדמות של הקיבוץ לא מתאימות. הרפת לא החזיקה לאורך זמן עם המזונות המיוחדים ואז עברנו ליותר תחמיצים.
ענף הגדש במשבר ארצי, לא יודעים מה לגדל, הביאו מזון אורגני ממשקים שגידלו גזר – גידולים שאינם מספוא, הולכים ונעלמים וקשה להשיג מזון אורגני חיצוני.

6 2
בהדרגה עברו לקבוצות בהפרש של 10 ימים

תקופת הקורונה
הצריכה האורגנית קפצה פי שניים בתקופת הקורונה, יש כל הזמן גידול. המאסה הגדולה הייתה לייצוא והכול לאירופה. כעת הייצוא קטן והביקוש המקומי גדל.
הרדוף מגדלת הרבה פחות וגן הירק פעיל כעבודה שיקומית – מה שמעניין כיום את היישוב זה חינוך וטיפול.

התפתחות הייצור ברפת הרדוף
לאורך השנים הראשונות, נתנו לרפת לייצר כל כמות שמוכרים כאורגני. ב-2002 היה מו"מ עם תנובה ושטראוס – אחרי ששטראוס זכתה במחלבת יטבתה, מיהרה תנובה לחתום עם הרדוף – הם היו משוכנעים שיוכלו למכור 2.5 מיליון ליטר לשנה. אבשלום דולב, מנכ"ל מועצת החלב, הבטיח לדאוג למכסה קיבוצית, סוכם על 2.5 מ' ליטר ונכנסו לרפורמה הגדולה כמשק קיבוצי. הרדוף הייתה הרפת הראשונה שמימשה את הרפורמה בגליל התחתון.
תנובה לקחה עליה לשווק את החלב האורגני למשך 5 שנים והיה להם די קשה למכור – הניחו על המדף, אך לא פיתחו את התחום ולא פרסמו כראוי.
אחרי 5 שנים תנובה לא חידשה את ההסכם והרפת נאלצה להסכים לקבל מחיר חלב אורגני, רק על כמחצית מכסת החלב, שיגדל עם הגידול בשיווק החלב האורגני. במקביל, הבטיחה תנובה להגדיל את המחלבה בתקווה שמהלך זה יגדיל את השיווק האורגני. תנובה הגדילה את המחלבה, אך השיווק לא גדל. בהרדוף בחרו להמשיך לייצר רק חלב אורגני, ירדו לשתי חליבות וצמצמו את ייצור החלב!! לאחר 5 שנים נוספות, התחילו בהרדוף לייצר שני סוגי חלב. במבחן המציאות הם היו די נאיביים שהסכימו למהלך, כי זו משימה בלתי אפשרית וזה פגע ברפת – קשה מאוד לעבוד בענף, שיש בו ייצור חלב אורגני וגם חלב רגיל.
תנובה לא הצליחה לשווק את הרפת עם שני סוגי חלב ולאחר שהסתיים ההסכם מתחילת 2021– תנובה ויתרו על העבודה המשותפת עם רפת הרדוף ושיווק החלב האורגני, עבר לרשת שופרסל עם "גרין" כמותג מושקע וייצור במחלבות הגולן בקצרין.

8 1
מיכלית פיזור שאבה את הנוזלים ופיזרה במרבץ הפרות

פיתוחים רבים שהרפת האורגנית בהרדוף ביצעה כמודל ענפי מקדם
רפת הרדוף הייתה פתוחה ויוזמת של פעילויות מקצועיות חדשות, שהמוצלחות שבהן, עברו ליישום גם ברפתות אחרות ובהצלחה רבה.
קלטורים – השאיפה הייתה שהרפת תהיה בועה אקולוגית וכל תוצרי הלוואי יטופלו בה. מרבץ הפרות הפך לאתר קומפוסט מקורה – יותר נכון, זבל מעובד. זה חלק מתפיסת העולם של הקיבוץ והתברר שזה לא מספיק טוב, בהשוואה לקומפוסט, כי יש חוסר בפחמן. חשוב להוציא את הזבל החוצה עם תוספת קש ולהפוך.
ברפת פיתחו את עבודת הקילטור תחילה עם פעילות של משדדה וההשלמה עם תיחוח – זה עשה עבודה נהדרת במרבץ, חסכו בקש ובאפ"ש. בהמשך, עברו לקלטר עם מקלטרת וזה אומץ על ידי כל הרפתות בישראל.
זבובים – ברפת לא מרססים נגד זבובים – זה הגדיל את כמות האויבים הטבעיים של הזבובים. החוקר אלעד חיל עשה ניסוי בהרדוף ומצב הרפת טוב.

שפכים – ברפת יש ווטלנד (בריכת שיקוע עם צמחים סופחים) ומשם השפכים עוברים לאתר של הרדוף והטיפול העצמי בשפכים כמעט טוב. המים מטופלים ומשקים את פארק העצים הסמוך ולא את השדות החקלאיים.
הווטלנד עבד טוב, ב-2.5 מיליון ליטר ייצור – הכניסו את השפכים חזרה למרבץ וקלטרו. אך כיום זה גדול עליו והוא תופס המון שטח. כיום, הזבל ברפת יוצא לשדות והעודף מפונה על ידי קבלן.
בהמשך, הפסיקו לפזר שפכים – קיבלו עוד מכסה ולא היה מקום ברפת, כי לא בנו סככות חדשות – במקום 30 מ"ר לפרה, היו 17-15 מ"ר וזה לא מספיק שטח לייבוש השפכים.
אבוסים ניידים – הפרה מרטיבה בעיקר במקום שבו היא אוכלת, הפתרון הטוב הוא סככה מרחבית גדולה. התבצע ניסוי, במשך שנתיים, לחלק אוכל באבוסים ניידים, שמונחים בתוך הסככה. התוצאות הראו שהמרבץ היה מדהים, בלי זבובים על האוכל וגם לא יונים ולא צריך לקרב אוכל. מנגד, התפעול היה קשה ויקר, במיוחד שהיו צריכים להפריד בין אורגני ללא, וזה קשה.
גם מהצד הכלכלי, הופתעו שלא הצליחו לחסוך בעלויות וגם לא בהורדת התאים הסומטיים והצליעות.
יונקייה – בעבר, עבדו הרבה בשיטת המלונות ואז החליטו לבחון את הנושא. עשו סיור בכמה יונקיות עם הרופאים ערן ויוני. סיכמו לעבור לשישיות – העגל מגיע ישר לקבוצה, שיש בה עד 10 ימים הבדל בין היונקים, שם מקבל קולוסטרום ורק עגל חולה הלך לבד ל"בית חולים" וזה עובד טוב.
השיטה הרצויה היא לא להפריד עגל מאימו ויש כיוונים פורצים – עושים ניסוי בגולן ונראה שזו הדרך הראויה. העולם הולך לשם וצריך למצוא את הכיוון לכל רפת – להתחיל בקטנות ולפתח את הטכניקה והתשתית.

צוות הרפת עבד בה קרוב ל-30 שנה, הראל וארנון עבדו שם באופן חלקי עד הסגירה, יש תאילנדים והרבה ילדים. אחרי הצבא אף אחד לא רוצה לחזור לרפת ולחקלאות בכלל. המצב דומה למה שקורה בכל הענף, עם 3.3 מ' ליטר מכסת חלב.

7 1
השפכים זורמים ל-ווטלנד שמסנן את המוצקים

מעבר לפרוג'קט בר – מנהלים חיצוניים במקום חברי המקום
נדב שפר מבית השיטה היה המחליף של יורם קלגרד וכך סיפר לי במאמר שעשינו יחד..
בתחילת 2020, קיבלתי טלפון עם הצעה מעניינת לניהול רפת "הרדוף" מטעם חברת פרוג'קט בר ובמאי כבר החלפתי את יורם, שסיים את תפקידו בניהול הרפת.
חפפתי איתו כחודש ולזכותו ייאמר, שהוא שיתף פעולה באופן פורה ונתן את כל מה שהייתי צריך, וזה בהחלט לא מובן מאליו.

9 1
בהמשך קילטרו את המרבץ ונראה מתוחח ונעים

מכון החליבה
– כצעד ראשון, הוחלט על החלפת מכון החליבה עם צנצנות, שעמד בפני קריסה. סוכם לעבוד עם חברת אפימילק והוחלט על מכון פרלל 12.
עובדים עם תגי צוואר של scr ואילו תג הרגל הוא של אפימילק – עובדים עם שתי המערכות, כי זה מה שקיים ועובד נהדר. החלפת מכון החליבה נמשכה שלושה שבועות כולל הקמה והטמעה של צוות הרפת והפרות גם כן.

איך נראית רפת הרדוף ברבעון הראשון של 21?
ייצור – המכסה הכוללת היא 3.3 מיליון ליטר שמיוצרים עם כ-290 פרות. החליבה כיום אורכת כ-2.5 שעות בהשוואה ל-4.5 שעות במכון הצנצנות. הפרות נכנסות יפה למכון וזה שיפר מאוד את רווחת בעלי החיים ברפת. – "חליבה מעולם אחר".
הובלת חלב – החלב עולה למחלבה בקצרין עם צמח הובלות – עמק הירדן.
צוות – 3 עובדים מהכפרים בסביבה, 2 תאילנדים וחבר הקיבוץ היחידי הוא הראל שעובד במשרה חלקית ואחראי על חלוקת האוכל לפרות. ארנון מדריך מבקרים שמגיעים לרפת ועדיין נושם את העשייה בענף.
קובי ממוסד "חירם" עובד ברפת ומגיע לעבודה מהוסטל בקיבוץ שמיישם את הרעיון האנתרופוסופי.

הכללים האורגניים
הרפת אורגנית באופן מלא. כל החלב משווק למחלבת רמת הגולן – מותג גרין ברשת שופרסל.
טיפול בזבל – מקלטרים ומתחחים, כל הזבל (קומפוסט) מועבר לדישון-זיבול בשדות הקיבוץ.
הזנה – כל המזון אורגני והדרישה היא למינימום 90%, וזה נעשה תחת הפיקוח של אגריאור.
מניסיוני בניהול רפת, המנה בהרדוף יקרה בכ-50% מהמנה של כלל הרפתות – אנחנו מייבאים גרעינים באופן ישיר עם מכולה סגורה ותעודות מהמקור. גורסים את הגרעינים במרכז המזון ברפת.
הספקת תחמיצים אורגניים, שחתות אורגניות, מבוצעת על ידי חברת אלץ וגדלים בעמק המעיינות, בתוספת ויטמינים ב-10% המותרים על פי הכללים.
אין ריסוסים בשדה ולכן יש יותר עשבים, דבר שמצריך התארגנות מיוחדת בבורות התחמיץ.
המנה לא דומה למוכר בענף, בגלל מגבלות האורגני, הרפת מוגבלת לתוספים ולמזונות העומדים בתקנים.
השנה קלטנו כ-600 טון תחמיץ חיטה מקיבוץ טירת צבי וזה רחוק ויקר. ההשלמות מתחמיץ תירס שמגודל קרוב והמחיר שלו קצת יותר זול. הרפת עוברת בהדרגה לתחמיצי תירס ולגידולים קיץ עם שליטה קרובה..

בריאות העדר
עובדים עם הרפואה של החקלאית ו"מזריעי שיאון", נועה היא התוכנה המרכזית.
הרופא הוא ד"ר שולי כהן הוותיק ומחמירים מאוד בנושא – לא מורידים קרניים, אין כוויות על הגב, הורמונים רק להצלת חיים ולשמר את הפרה בעדר. יש שימוש מינימלי באנטיביוטיקה לבריאות הפרה בלבד.
אסור לקנות פרות מבחוץ וגדלים רק באופן טבעי. הרפת נקייה ועברה מהפכת בריאות, עובדים לפי התקן ואין מחלת בת שחפת בעדר.
עד לפני חצי שנה היה לנו סטאפ אאורוס וכיום נקיים לגמרי. מיד עם כניסתי לתפקיד, הזמנתי את ד"ר שמוליק פרידמן ועשינו תוכנית עבודה מפורטת, כיום יש ברפת 200 אלף סת"ס, חיידקים ברמה טובה ושומן 3.5%.
סיכום עצוב
הרפת חטפה מחלת ברוצלוזיס והיה קשה מאוד במשך שנה וחצי. נדב ביקש לפרוש ושושי נכנסה במקומו, הרפת במרכז הקיבוץ והתחילו להרגיש יותר ריחות, נשארו בהנהלה פחות פחות תומכים בקיומה של הרפת ובמיוחד לנוכח ההשקעות הגדולות שהיה צריך להשקיע.
ואז הגיע המשבר של מחלבות רמת הגולן שעיבדה את החלב ובהנהלת הקיבוץ החליטו לסגור את הרפת ולפדות את המכסה.
האורגני הוא חלק מהענף החקלאי, בהדרגה, רוב כללי האורגני עוברים גם לייצור הרגיל. חשוב שהאורגני בענף החלב ימשיך להתקיים, כי הוא מצפן חיובי וחשוב לטפח אוכלוסייה ערכית וייחודית, גם בתחום החלב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
בשני טקסים מרגשים, הוקירה המכללה הטכנולוגית באר שבע, המציינת בימים אלה את שנת ה-70 להקמתה, את 140 הסטודנטים והסטודנטיות המצטיינים שלה לשנת הלימודים התשפ"ג. כ-36 אחוז ממקבלי תעודות ההצטיינות במכללה (51) היו סטודנטיות, המהוות
2 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
ציורים המוקדשים לזוגיות בין הוריה, אם בת קיבוץ ואב נוצרי שערק מהצבא הגרמני, וציוריהם של ציירי הקיבוצים שהעלו על נס את עבודת האדמה, עמל הכפיים והווי החיים הקולקטיבי משולבים ביצירותיה של זהר טל ענבר,
3 דק' קריאה
הדי בן עמר, כמו אשת לוט, חייב לעשות מה שאסור. איך זה קשור לתחתי החבית ולבורסה? למחבר "אבא עשיר, אבא עני" הפתרונים  כשראיתי את נפתלי מנדלוביץ' מחייך בפעם הראשונה, ידעתי שלפני אדם מצליח.  העניין
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן