יבול שיא
הרפת והחלב
2 4

רפת ישראלית ברומניה

7 דק' קריאה

שיתוף:

אהוד גרינבאום נמצא על הקו

בישראל יש קבוצה של רפתנים ישראלים, שמקדישים שנים לא מעט, לעבודה ולניהול רפתות בעולם הרחב.

במלחמה באוקראינה, התוודענו לזהר ניצן שמנהל רפת בזיטומיר שבאוקראינה והסתקרנתי לשמוע חברים נוספים במזרח אירופה – הפעם אהוד גרינבאום מקיבוץ חפצי-בה, שנמצא כבר 12 שנים ברומניה – עושה ויוצר ומצליח…

אהוד כבר נכנס לשגרה של נסיעות ועבודה ברומניה – פעם בשבועיים מגיע ביום חמישי, לסוף שבוע בישראל וחוזר ביום שני, לעולם קצת אחר, עם הדמיון שיש בעבודה ברפת.

שוחחנו בטלפון והשלמנו בחג הפסח, בפגישה בביתו בקיבוץ חפצי-בה, ממש לרגלי הגלבוע, עם נוף שקט ומקסים.

ספר קצת על הגלגולים המקצועיים שלך בתחום התעסוקה..

נולדתי ב-56 להורים פליטי שואה שהגיעו לקיבוץ, בגל השני של המייסדים. השלישי מבין ארבעה אחים וכולנו גדלנו באווירה קיבוצית בעמק.

אחרי הצבא הכרתי את הגר אשתי ועבדנו במסעדה ביפו במשך כ-6 שנים ושם גם נולדה בתנו הבכורה. לקראת הלידה השנייה, החלטנו שאורח החיים המשוגע שמשלב עבודה אינטנסיבית ומשפחה, אינו מתאים וסיכמנו לחזור לקיבוץ. וכך, בינואר 84, כבר התגוררנו בקיבוץ והציעו לי לבחור ענף – לול או רפת, נכנסתי כעובד לרפת, שהייתה עדיין לא מושקעת.  עגלים ועגלות נמכרו לנהלל ואחרי חצי שנה קיבלנו חזרה את העגלות, להמשך גידול.

די מהר קיבלתי את הפיקוד על הרפת ופעלתי לבניית מכון חליבה חדש וב-2.86 התחלנו לחלוב במכון יפהפה ונקי…

26 שנים ניהלתי את הרפת לסירוגין, עם יציאות לתפקידים ולעבודות שונות – מזכיר הקיבוץ, במפעל מדי המים ועוד. הקמתי חברת גינון עם שותפים מבית אלפא השכנה וב-2004 התמודדתי מחדש על תפקיד מנהל הרפת ונבחרתי לחזור לרפת.

להגר ולאהוד יש שלוש בנות שמתגוררות בקיבוץ ולהם 4 נכדים..

1 3
אהוד גרינבאום, רפתן ותיק, בביתו בחפצי-בה

איך הגעת לרפת ברומניה?

גל בן יוסף ממושב הבונים, ליווה אותי ברפת כשנה והכיר אותי. לני קפלן ממעלה גלבוע, ליווה את הרפת הישראלית ברומניה ושאל את גל, על מועמד מתאים לניהול והוא המליץ עליי. כך נסעתי לרומניה והשארתי ברפת את גל יעקבסון, בת חפצי-בה, שהייתה לי פרטנרית מקצוענית וטובה. הגעתי  לרפת ברומניה, בשבוע הכי קר וקפוא – מעל לחצי מטר שלג, שהפך לקרח שמונח על כל הרפת והמערכות שלה ונשאר שם כחודש וחצי עד שהפשיר כולו. מאז ינואר 2010 אני ברפת הרומנית ושמונה השנים הראשונות, היו די טירוף, עם תשתיות ירודות וקשיים בכוח האדם, עד שגם גל הצטרפה אליי, אחרי כמה סיבובים שהיא עשתה ברפתות בישראל והקלה עליי מאוד.

לשמחתי, המנהל האדמיניסטרטיבי הבין את הצורך בעזרה בניהול העדר והסכים להוסיף עוד תקן וכך, הרבה גם בזכותה של גל, הצלחנו לשפר את התוצאות – המקצועיות והכלכליות כאחד. גל פינתה אותי לניהול כולל של הרפת והיא גם שותפה שאפשר להתייעץ איתה.

איזו חקלאות וענף חלב יש ברומניה

רומניה חברה באיחוד האירופאי, אבל המטבע נשאר מקומי. זו ארץ שמתאימה מאוד לגידול בקר, בזכות מזג אוויר מעולה, דרישות סביבה עדיין צנועות וקל ליישם ומשום מה הענף לא מפותח ולא מתקדם – זה כנראה האופי של השלטון ומערכותיו.

חלק ניכר מהמשק החקלאי במדינה עדיין במשק המשפחתי הקטן. הרבה רפתות עם מעט פרות, 20-2. כשהגעתי, 90% מהרפתות היו כאלה ולאט לאט, יש תמורות, כי הדור הצעיר לא נשאר וכך נעלמות הרפתות הקטנות, בהדרגה.

היה טרנד של אנשים שעשו כסף בחקלאות ובעיקר מגרעינים – חיטה, שעורה וליפתית. על יד זה הם בנו רפתות קטנות וכיום יחסי המחירים לא מאפשרים להם וסוגרים. יש הרבה תנועה של חלב באירופה – הונגריה, פולין וגם גרמניה ויוון.

אין תכנון כולל במדינה ומשטר המכסות בוטל ב-2015, יחד עם כל האיחוד האירופאי ומאז הבלגן גדול. המחלבה מנהלת מו"מ מול כל ספק. היכולת להצליח תלויה במידה רבה, בכמות וביכולת למנהל מו"מ ולעיתים גם בקרבה למחלבה. מעט רפתות גדולות ומקצועיות ויש מה לקנא בענף החלב בפולין השכנה, ששם ביקרתי לאחרונה והתפעלתי מאוד.

בענף יש הרבה הולנדים שמובילים את הרפתות היותר גדולות ותעשייתיות. רפת תנובה נמכרה להולנדי וכיום יש שם אתר יפהפה, למוצרים שלה היה שם טוב ברומניה. במדינה יש רפת ישראלית נוספת של חברת פרוג'קט בר.

איך הרפת שלך, רפת קופלקס, התגלגלה עם השנים?

המקום היה קולחוז ואחרי שהוא התפרק, נקנה על ידי גרמני ששיפץ את מבנה המשרדים והתאים אותו למגורי מנהלים וגם למשרדים של הפעילות באתר.

 יסולזון הוא משקיע נדל"ן ותיק, יחד עם המחותנים שלו. כשתנובה הגיעה לרומניה, ביוזמת ליעד כהן המנכ"ל, חיפשו אנשי עסקים שיקנו רפת. התנאי היה קרבה צמודה לשדה התעופה בבוקרשט ומצאו את החווה שנקראת קופלקס – אזור גורגוטה, 20 ד' משדה התעופה בבוקרשט הבירה.

כשהגעתי מצאתי רפת במצב קטסטרופה בכל התחומים והיה צורך לבנות אותה מחדש, במושגים שהכרתי בישראל והצליחו מאוד.

3 2
עשיית התחמיץ דומה מאוד למה שכולנו מכירים וזה לא מפתיע…

מחלבות ותכנון הייצור

5-4 שנים מכרנו את החלב למחלבת אלבלק, שנקנתה על ידי מחלבה צרפתית לקטליס. המחלבה אספה חלב בכל יום. במדינה יש הרבה מחלבות קטנות במדף החלב ברשת השיווק, עם כמות עצומה של מוצרים ולא ברור מהי ההקפדה על האיכות.

המחלבה קובעת את המחיר וכל רפתן מקבל מחיר אחר. אין שום דמיון למשק החלב המפוקח בישראל – פשוט כלום. אין ביקורת חלב, אין ספר העדר, כל אחד לעצמו וכולם מתחרים עם כולם – שוק מאוד קשה.

בתוך הכאוס הזה, עם מלחמת פוטין באוקראינה, הרבה רפתות ייסגרו כי השנה האחרונה אופיינה במחירי גרעינים גבוהים ומנגד, מקבלים מחיר נמוך לחלב ורבים כבר סגרו רפתות.

מחיר החלב כ-2 ₪ לליטר, לא משלמים על איכות ורכיבים. דנונה מצהירה שתשלם על שומן מעל 3.6% אבל בפועל, היא לא משלמת.

כיום אנחנו מוכרים לאולימפוס – שהיא מחלבה יוונית, שנמצאת גם ברומניה והם מצהירים מראש שהרכיבים לא חשובים להם. זמן הנסיעה של המשאית כ-4-3 שעות וזה נחשב קרוב. המחלבה מחזיקה חברות הובלה במכרז.

4 1
מרכז מזון מגוון וגם שטחי מספוא של הרפת שצמודים אליה

התנהלות הרפת

הרפת בחווה בשם קופלקס, כאמור בבעלות משפ' יסולזון – אנשים מתחום הנדל"ן. בהתחלה לני קפלן ליווה אותם ומי שהתחיל כמרכז, היה זיו כהן מגבעת חיים. אחריו הביאו את אהרון ארבל ואני החלפתי את אהרון וכך יצאתי לרומניה בינואר 2010.

סככות כוללות במודל ישראלי, בתכנון של רונן פייגנבאום ז"ל, קצת יותר סגורות.

מכון חליבה – שדרת דג 24X2 של אפימילק עם אפיפלאו. הקיץ נחגוג 15 שנה, כי הוא נבנה ב-2007.

חולבים 915 פרות ומייצרים כ-35 טון חלב ביום. בשנתיים האחרונות ייצרנו מעל ל-12 מ' ליטר נמכרים. 1,015 חולבות שמהן כ-100 ביובש. התנובה הממוצעת לפרה-ליום – 43-40 ק"ג.

יחס גבוה של עגלות-פרות, 85% עגלות. בשנה שעברה מכרנו 120 עגלות הרות.

צוות – כשהגעתי, הצוות היה ברובו הגדול רומנים עם תגבורות של 5 וייטנאמים שחלבו. הביאו אותם ממזרח אסיה לעבודה בבניין והם עברו לרפת. ב-2011 גייסנו נשים כפריות מגיל 30 לעבודה ברפת. לפני 4 שנים התחילה עזיבה של נשים רומניות לחברות ניקיון וגייסנו עובדים נפאלים. כיום יש כ-10 נפאלים והם עושים כמעט את כל העבודות – בחליבות, תחזוקה וניקיונות ויש מעט רומנים.

חקלאות גדש – מחזיקים כ-8,000 דונם ומגדלים בעיקר מספוא – אספסת, שעורה, תירס לתחמיץ – 15 אלף טון. משאירים חלק מהשדות לגרעינים, כאשר הרוב נקנה מבחוץ. כל השטחים של החווה מיועדים לרפת ובהפעלתה.

התחמיץ העיקרי הוא תירס במי גשמים, אין השקיה והעלות היא שליש מזו בישראל ויודעים לעשות אותו טוב. שוכרים כלים לקציר, משאיות וכלי הידוק.
מגדל לבד את כל המזונות, למעט כוספאות וגרעיני תירס. ממלאים את האסם בגרעין שעורה ובתחמיץ התירס ואילו שחת אספסת קונים בחוץ.

עגלה מערבלת סילוקינג 28 מ"ק, מעמיסים עם JCB טלסקופי. ההזנה לגמרי ישראלית, מנות עתירות יותר בתחמיץ מוסיפים עוד מים למנה, גפת בירה במחיר אטרקטיבי.

ניהול החווה – יש מנהל אדמיניסטרטיבי שמנהל את החווה – ישראלי בן הגליל העליון בשם נדב, בן 42, שמדבר רומנית על בוריה והוא איש כספים מעולה, שגם עושה את כל ההתקשרויות החיצוניות. יש מנהל עבודה רומני וכך גם בממ"ז ובשלחין.

רפואה והזרעה – מזריעה שצברה כבר ניסיון רב, עברה הכשרה בישראל ומזריעה מעל ל-30 שנה. טכנאית רפת מעולה ומלווה חלק מביקורי הרופא והשאר אדמיניסטרציה. ברומניה אוהבים מאוד ניירת ופחות דיווחים ממוחשבים.

רופאה וטרינרית ב-30% משרה ועיקר הדיווחים הם לשירותים הווטרינריים, היא עושה בדיקות היריון באולטרסאונד ואנחנו שמחים על הליווי.

הווטרינרים ברומניה מסיימים תואר מבלי שראו פרה… אין מחקר והדרכה. הספקים משתדלים להביא אנשי מקצוע מרומניה ומחו"ל ואנחנו נעזרים בניסיון הישראלי.

ד"ר ניר אלפרט מאפיקים מגיע אחת ל… וכבר שנתיים לא היה כאן בגלל הקורונה ובקרוב יגיע לביקור.

מחשב ותוכנה – בשנים האחרונות אנחנו עובדים עם תוכנת נעה וכל הנתונים שם, יש לנו תנובה לפרה בסביבות 13,000 ממוצע שנתי. הקיץ יותר עדין, יש חום אבל קצר ובספטמבר מתחיל הסתיו.

רווחיות – טובה בסך הכול, הבעלים מרוצים ועשינו מהפך ויש גם בונוסים על הישגים. שנת השיא הייתה 2020 עם 12,300 מיליון ליטר חלב נמכר.

היתרון הגדול הוא הזנה זולה וחלב גבוה מאוד והשיא בקיץ. החלב יותר יציב לאורך השנה ועם קצת השקעות לצינון – יש סככת צינון וביולי-אוגוסט מפעילים אותה לקירור הפרות.

אנשי מקצוע מישראל – הייתה תקופה של לני, שמעון כרמי עד לפני 5 שנים, אני מקבל את החוברות המקצועיות, קורא ב"רשת החלב", נמצא בקשר עם אנשי המקצוע בארץ ואף נפגש איתם, כאשר אני מגיע.

אני יוצא לרומניה ביום שני וחוזר כעבור עשרה ימים, ביום חמישי לסוף השבוע. גל יוצאת לישראל לסופ"ש פעם בחודש.

חיים עם זה טוב באופן יחסי עד הקורונה שנדבקתי 5 פעמים בשנה.

האם אתה מרוצה מהעשייה שלך רחוק מהבית ועד כמה אתה רוצה להחזיק ברומניה?

בקיץ יש מזג אוויר יותר ידידותי, בימי הקור יש פגיעה במצב הרוח ועכשיו משתפר. היה אתגר גדול בשיקום ובהרמת הרפת. כי בקבלת הפנים היה מינוס 28 מעלות וכל המכון היה  קפוא.

כשחשבון הבנק של הרפת טוב אז הבעלים מבקרים פחות. נדב הוא המנהל שלי, איש כספים מעולה, יש לא מעט עבודה  כי אין מערכות תמך – קניית ח"ג, מכירת פרות, משכורות. הייתי 8 שנים לבד, הרפתנות לא קיימת והיינו צריכים לבנות, היה המון רצון וידע וטרינרי, אבל לא רפתנות.

גל הגיעה ומלווה את הפרה ודואגת לה. פרות חולות עד שיחלימו, עשתה מלחמות על בריאות הפרות. גל ואני מלווים את החולבים – קודם עשיתי הכול לבד וכיום אנחנו מתחלקים.

אני גר בחווה ויש דירות בבניין משרדים מרכזי, לגל ולי בבניין ליד, בקומת הקרקע גרים העובדים הזרים ומנהל העבודה בקומה העליונה. זה היה קולחוז ועשינו התאמות ויש לי דירה יפהפייה

נוסעים לבוקרשט כחצי שעה ונמצאים במיקום נהדר.

בסך הכול אני מתלבט בשנים האחרונות, כמה זמן עוד אמשוך בעבודה הרחוקה. זה מתחיל לשעמם אותי בשגרה של הפעילות באתר. כל בני המשפחה כבר התרגלו למצב, כולם כבר ביקרו מספר פעמים ברומניה גם עם הנכדים ויש להם היכרות עם סביבת העבודה והחיים שלי.

המלחמה הגדולה אצל השכנים במזרח, באוקראינה, מורגשת בעיקר אצל הקרובים לגבול. יש הרבה פליטים שמגיעים גם לבוקרשט. מעבר לזה לא מרגישים…

נאחל הצלחה חמה לגל ולאהוד על העשייה בתחום המקצועי המוכר ואחרי תקופה ארוכה של עבודה בחוץ, נחבק אותם גם בחזרה לישראל…

רומניה מאתר ויקיפדיה

רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת באוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; ברפובליקת מולדובה במזרח, בהונגריה במערב, ובסרביה ובולגריה בדרום, לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בדרום מזרח המדינה יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור. ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו וב-2007 גם לאיחוד האירופי.

יחסי ישראל–רומניה – בין מדינת ישראל ורומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948. חרף התקררות היחסים במהלך המלחמה הקרה, רומניה הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שלא ניתקה כלל את יחסיה הדיפלומטיים עם מדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.

בעקבות סופה של המלחמה הקרה, התחממו היחסים בין שתי המדינות, בד בבד עם עלייה משמעותית בהיקף הסחר ההדדי ותיירות החוץ. ממשלת רומניה הבהירה, כי היא מגדירה עצמה כאחת מידידותיה הקרובות של מדינת ישראל, ותומכת בעקביות בשדרוג מעמדה של ישראל במגעיה עם האיחוד האירופי. כן הכריזה ממשלת רומניה כי היא מכירה באחריותה לשואת יהודי רומניה, ופועלת בהתמדה להנצחת זיכרון השואה בקרב אזרחיה.

בעשור השני של המאה ה-21, רומניה היא יעד תיירותי מרכזי עבור ישראלים.

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani).    ב-2014 הייתה צפויה רומניה לאמץ את מטבע האירו, אך לא עשתה כן לבסוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות
5 דק' קריאה
ביקור במושבות דרום הכרמל שהברון רוטשילד הטביע בהן את חותמו * אירוח שהוא חוויה אומנותית במלון ומרכז המוסיקה והאמנות אלמא * טיול של אמנות, יין והיסטוריה * טיול בין יקירי האמנות הישראלית לילי אלשטיין,
5 דק' קריאה
שירי קניגסברג לוי מורה לחינוך מיוחד, ממושב גיאה יזמה לפני כשנתיים את "ים של חברים", המונה כיום למעלה מ-32,000 חברים ב-42 קבוצות בכל רחבי הארץ * המורה שהתפרסמה כיוצרת סרטונים מצחיקים נרתמה לחשיפת תופעה
11 דק' קריאה
מגריפת חרא של סוסים לסינגל ראשון בגלגל"צ. נועם כשרי מכפר גלעדי היה הראשון שנתן במה לשי קולבר מגונן ולהקת "שאזאמט" בפסטיבל "גלילאו" שנערך מידי שנה בצפון גלילאו הוא פסטיבל מוזיקה שנערך מזה עשר שנים
5 דק' קריאה
עמותת "בשביל המחר" מוציאה לוחמים ולוחמות משוחררים למסעות בטבע כדי להתמודד עם החוויות הקשות שהותירה בהם הלחימה ומארגנת קבוצות תמיכה להורים של נפגעי פוסט טראומה  עמותת "בשביל המחר" מסייעת ללוחמים ולוחמות שהשתחררו מצה"ל, המתמודדים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן