you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
רפת מעוז חביב

רפת מעוז חיים מתמודדת בהצלחה רבה בשחפת הבקר

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אין איש יודע כיצד המחלה הגיעה, אך נזקים רבים יש משחפת הבקר, עד כדי סגירת רפת חולה. כיצד מזהים את המחלה ומתמודדים איתה, עד להצלחה רבה בחידוש העדר וחזרה לשגרה מוכרת. ביקרנו ברפת מעוז חיים לשמוע על החוויה המורכבת וההתאוששות המרשימה. פגשנו בצוות מסור ומחויב לרפת ולהצלחתה שהשקיע ימים ולילות לצאת מהמחלה ובצורה מעוררת התפעלות

צוות רפת מעוז חיים בחזית הטיפול וההתאוששות

מנהל הרפתבמעוז חיים, יריב וישנו, נולד בקיבוץ במעוז חיים לפני 41 שנה. כמו כל ילדי הקיבוץ, גם יריב גדל ברפת וחזר אליה אחרי השירות הצבאי. לפני כ-10 שנים הכיר יריב את אשתו ויחד עברו למושב מגוריה במנחמיה שבעמק הירדן. כיום הם משפחה גדולה עם ארבעה ילדים ומזה 13 שנים, מנהל יריב את הרפת במעוז חיים.

אני רפתן ישראלי גאה
אני רפתן ישראלי גאה

הרפת משתלבת בענפי החקלאות הרבים שהם בסיס הפרנסה של הקיבוץ וכוללים, בין היתר, גד"ש גדול של כ-6,500 ד', מטעים, מדגה, לול וגם שותפות צנועה יחד עם קיבוץ גזית במפעל פלזית, שהוא שלוחה של פולירז – מפעל הפלסטיק.

יש הרחבה של בנים חוזרים, הקיבוץ יצא מהמשבר הגדול לפני כעשור ונמצא עם הפנים קדימה. הצוות של הרפת מעוז חיים מגוון מאוד וכולל לא מעט חברי קיבוץ, בני נוער ועובדים זרים:

  • יריב וישנו – המנהל
  • יעל ברדה – מספר 2 ואחראית בריאות ויונקים
  • אהרון כהן – מאביס ומטפל בסלף
  • שמואל עזרא – איש האחזקה והטיפולים
  • שירלי – צעירה שעבדה ברפת כנערה וחזרה אליה אחרי הצבא.
  • 4 בני נוער שבעיקר חולבים – להב מור, שלו מור, אסף אלוק ואוהד טל.
  • 5 עובדים זרים מדינות שונות.

עושים כיום 5 צינונים ביום והחליבה נמשכת כ-4 שעות. הרפת נמצאת בקיבוץ מאז ומתמיד ויש בה מכון חליבה ותיק, עם סככות שנבנו ברפורמה, לפרות ולעגלות. מכסת החלב היא 3.7 מיליון ליטר ובפרוץ המחלה היו בה כ-300 פרות ובסך הכול, 580 ראשים בכלל העדר.

בכל השנים הרפת הייתה יציבה בפרנסה ועמדה בייצור המכסה ובמדיניות העברת החלב המקובלת. הרפת נמצאת משני צידי הכביש (מס' 6688 שנמצא בתב"ע של הקיבוץ) שגם מוביל לקיבוץ כפר רופין.

מרכז המזון וסככת העגלות נמצאים מעבר לכביש וזה עובד טוב כי המרחק קצר יחסית והסלף עושה את העבודה כשגרה טובה. השנה ייצרו 3.2 מיליון ועוד 500 אלף באומנה ברפת הצפון.

איך ידעת על המחלה, שחפת הבקר בעדר שלכם? האם היו סימנים מוקדמים, התרעות כלשהן?

יריב: יום אחד, בחודש מרץ 2019, בדרכי הביתה, קיבלתי הודעה שבבדיקה בבית המטבחיים, של הפרות שנמכרו לסוחר, יש חשד לשחפת הבקר. חשבתי שהם צוחקים עליי, כי לא היה לי מושג על המחלה ולא היו כל סימנים מוקדמים של מחלה כלשהי, של הפרות שנמכרו.

הרופא המקומי הוא ד"ר ניר אלפרט והתחלנו לעשות טלפונים לבית המטבחיים ובהמשך, לכל אנשי המקצוע ברשויות הווטרינריות. לא שיערנו לאן הגענו – 8 פרות שכולן חשודות למחלה. לא הבנו מאיפה זה נחת עלינו ומדוע דווקא אנחנו.

צינון הפרות הוא חוליה מרכזית מאוד בסדר היום של הפרות בעמק המעיינות
צינון הפרות הוא חוליה מרכזית מאוד בסדר היום של הפרות בעמק המעיינות

מה עושים? מנסים להבין את הסיטואציה אבל לא היה עם מי להתייעץ …כיום אין מומחים לנושא כי המחלה מוגרה בישראל בשנות ה-80. הרפרנטית באזור היא ד"ר מיטל וייס באקל, מנהלת הלשכה האזורית של השירותים הווטרינרים, שהנושא נמצא בסמכותם המלאה.

היא הייתה בתקופת חפיפה עם ד"ר יפים ברקוביץ שמוכר לכולנו באזור. מעליה נמצא מנהל השו"ט, ד"ר תמיר גושן, שעבד שנים רבות בחקלאית. עברו 3 שבועות מהזיהוי הראשון ועד לבדיקה של כל העדר.

איך היו השלבים בהתפתחות המחלה?

בהתחלה אף אחד לא ידע איך מטפלים, לאן זה הולך וכמה נחטוף… עשינו בדיקה עורית – טברקולין, לכל העדר מגיל 6 ח' ומעלה, נמצאו 46 פרות חשודות שהומתו במקום על ידי זריקה מיוחדת ומשם למכון הכילוי בגליל המערבי.

נכנסנו לסדרה של בדיקות של כל העדר, פעם בחודשיים מגיל 6 חודשים והמספרים של החשודות התחילו לרדת. לא קיבלנו הוראות מה לעשות, אלא להיכנס להסגר ולא להגמיע בקולוסטרום של פרות חשודות, כדי לא להדביק את הוולדות.

אחרי מספר בדיקות, התקיים דיון בשו"ט והוחלט לשחוט בבית המטבחיים ושם לעשות בדיקה – שתי זריקות בצוואר – חומר חי או משהו דומה ואם זה מתנפח מעל ל-3 מ"מ, הפרה נחשבת לחשודה.

האחוזים היו סביב 50%, רמת האמינות של הבדיקה חלקית, למרות שנמצאו חיוביות בבדיקה הראשונה. כל הטיפול והובלת הנושא היו של השו"ט.

לא ראינו שום סימן קליני, שנעשה משהו שונה – עד היום לא יודעים איך זה הגיע אלינו ומדוע דווקא אצלנו. רק בהמשך, זה הגיע גם לרפת שניידמן במושבה כנרת ולרפת מרום הגלבוע במירב. הרפת בתוך הקיבוץ שכולו מגודר עם שער גדול, אין גדר סביב כל הרפת והיא פתוחה אל פנים הקיבוץ.

אחרי הבדיקה החמישית הוצאו 11 פרות שכבר עברו 5 בדיקות ונמצאו שליליות ו-6 נמצאו חיוביות בבית המטבחיים. פה התחלנו להבין את גודל הבעיה – אמרו שליליות והן בעצם חיוביות וזו בעיה אחרת לגמרי.

ואז נפלה ההחלטה – משמידים את עדר הפרות ברפת מעוז חיים

ביקשנו דיון מיוחד לשינוי שיטת הבדיקה – התקיימה ישיבה גדולה במעוז עם ד"ר נדב גלאון, נציג ההתאחדות, ד"ר תמיר גושן, ד"ר מיטל ויס וד"ר גבי, הרופא הראשי של החקלאית.

כולם יחד עם נציגי הרפת ומנהלי מעוז חיים. בישיבה הוחלט לעבור לבדיקת דם, במקום בדיקה עורית. הבדיקה נקראת אינטרפרון ואחרי זמן רב, הגיעו התוצאות שהצביעו על נגיעות של 46% בעדר כולו. התחלנו את המחלה עם 580 ראש ובזמן ההחלטה, נשארנו כבר עם 300 ראש בלבד.

הפרות החדשןת ברפת
הפרות החדשןת ברפת

אחרי הרבה זמן, התלבטויות רבות ותסכולים גדולים, החליטו בשירותים הווטרינריים על השמדת עדר הפרות  ביוני 2020, כשנה וחצי מתחילת האירוע. עבר חודש, חלק הושמדו ברפת מעוז חיים וחלק בבית המטבחיים. ב-16.8.20 יצאה הפרה האחרונה מהרפת.

איך עבר כל התהליך על הצוות ובני הנוער?

התהליך עבר קשה על הצוות כולו – לא פשוט לקבל הודעה יומית על פרות חולות, מושמדות ויוצאות מהעדר במצבים שונים. חוסר הוודאות והסכנה לכלל העדר ואפילו לצוות, השרו אווירה כבדה ומורכבת ונכון לשקול במצבים כאלה גם עזרה מקצועית לחברים בגילאים שונים וגם לבני הנוער, שביקשנו מהם לא לבוא לעבודה  ברפת.

מי טיפל בכל התקשורת עם השו"ט ודאג גם לפיצוי הוגן מהרשויות?

הנזק היה עצום בערך של מיליונים רבים. אני טיפלתי בכל הנושאים, מלאתי את כל הטפסים ועקבתי אחרי הכול.. קיבלתי גב מלא ממרכז המשק ודאגנו לעדכן את הקיבוץ. דאגנו לדווח גם להנהלות בווטסאפים, דפי המידע לחברים וישיבות שוטפות בנושא.

יש בשו"ט פרוטוקול פיצוי – 100% פיצוי לפרה בריאה שיוצאת ו-50% לפרה חולה. כל 580 הפרות והעגלות הושמדו והפיצוי היה לפי הפרוטוקול של השו"ט, יעל ברדה סגניתי ואני עשינו את רוב העבודה.

האיש שהיה צמוד והתגייס לעזרה היה הרופא הראשי של החקלאית – ד"ר גבי קניגסוולד. הרופאים ניר אלפרט ויונתן ברקוביץ היו בקשר יומיומי ועזרו ככל שיכלו.

כיצד התקבלה ההחלטה בהנהלת הקיבוץ לחדש את עדר הפרות ברפת מעוז חיים ולהתניע מחדש?

הכנתי תוכנית סדורה כיצד לטפל בכל הנושאים, לאחר השמדת כל העדר. כבר ביולי 20, כאשר קיבלנו את מכתב ההשמדה, ידענו לאן הולכים והחלטנו להביא את הנושא לישיבת הנהלת הקיבוץ.

הצגתי את העניין על כל חלקיו ובסיכום, ההצעה התקבלה פה אחד וכל הכספים לקנייה הגיעו מהפיצויים שקיבלנו. קבענו תאריך חזרה לשגרה, לאחר חג הסוכות 18.10.20 כאשר פרה אחרונה יצאה ב-16.8. רצינו לחדש אחרי החום הגדול ותקופת החגים, מזג האוויר השתפר ואיתו גם מצב הרוח של כולנו.

שינוי ותיקון הצנרת הישנה ברפת מעוז חיים
שינוי ותיקון הצנרת הישנה ברפת מעוז חיים

ביצענו את הדרישות של השו"ט –  להוציא זבל  מלא מכל הסככות ולבצע חיטוי יסודי של כל הרפת על כל חלקיה, ברזלים, ציוד, מדפים וכו. שכרנו את חברת "בלפור הנדסה ושיקום" שעשו עבודה יסודית ומקיפה לשביעות רצון כולם ובתוך 3 שבועות, כל הרפת הייתה נקייה. אחרי חודש הדממה מלאה, הרפת הייתה מוכנה לקליטת פרות חדשות.

במהלך החודש עשינו עבודות שיפוץ ותחזוקה שלא עושים בשוטף – שיפצנו והרכבנו עולים, חידשנו מכון חליבה, צנרת, ריתוכים ועשינו סדר בכל חלקי הרפת. העובדים הישראלים נשארו לעבוד ברפת והזרים עבדו במקומות אחרים.

היכן מצאת את הפרות המתאימות לחידוש העדר וייצור המכסה? מדובר במאות פרות

במקביל להכנת האתר לקליטה מחדש, יעל ברדה ואני טיילנו הרבה ברחבי הרפתות בישראל כולה – מעוטף עזה ועד צפון הגולן. רוצה מאוד לציין את ההתגייסות והעזרה של אמיר בדר מדגניה, שמנהל את רפת צפון הגולן, שהיה הוגן מאוד ועזר לנו מאוד.

בסופו של דבר סגרנו על קנייה של 311 פרות מ-17 קיבוצים ומושבים ורפת הצפון לקחה את כל האומנה לביצוע. היינו בתקופה לקראת שינוי תקנות האומנה ופעמיים קיבלנו דחייה של אומנה ורק לאחר אישור התקנות בכנסת, בנובמבר, זה היה רשמי והרפת באורטל ביצעה את כל האומנה החסרה.

יעל ברדה אחראית בריאות ויונקים ברפת מעוז חיים
יעל ברדה אחראית בריאות ויונקים ברפת מעוז חיים

הקניות היו נהדרות והוצאנו סכום נכבד של קרוב ל-3 מ' ש"ח, בערך של כ-9,500 ש"ח לפרה ולמבכירה. הייתה רכבת אווירית – יעל נשארה ברפת וקיבלה את הפרות ואילו אני נסעתי לרפתות, נתתי צ'ק ולקחתי את דור ההמשך לרפת.

הסיום היה הרבה יותר טוב מכל תרחיש – הבאנו פרות שגדלו במכוני חליבה כמו שלנו – שדרת דג, לא קרוסלות, וזה איפשר כניסת פרות וחליבה חלקה. כל התהליך היה מסונכרן ביני לבין יעל וזה נמשך כחודש ימים.

80% מהקניות היו מבכירות לפני המלטה וכ-20% פרות בתחלובה שנייה ומעלה. התרגשות גדולה בחליבת צהריים ראשונה – 25 פרות ראשונות נכנסו למכון, הזמנו את ילדי הגנים לחגוג איתנו את ההתחלה המרגשת.

עברו מאז 8 חודשים (מ-10.20) ואנחנו כיום כבר בשגרה מלאה תחושת הקלה גדולה לעבור את כל הטראומה וגם לחדש את עדר הפרות ולהתניע מחדש.

מה הלקחים שלך ומה היית עושה אחרת אם חלילה היית מתחיל את האירוע?

  • חשוב מאוד למנות די מהר, איש קשר מול המוסדות שירכז הכול ויפנה את מנהל הרפת, לעסוק בתחומים המקצועיים, כי מדובר בגופים גדולים עם ייעוץ משפטי ופרצודרות, שמחייבות זמן רב להכין תשובות מתאימות.
  • אין לי תשובה למה ואיפה? לא יודע מה הקשר בין 3 הרפתות שנפגעו מהשחפת – מעוז חיים, שניידמן בכנרת ורפת מרום הגלבוע..
  • התחושה הכללית שלא נעשתה חקירה מעמיקה, כדי ללמוד ולהיזהר לפעם הבאה – טיפלנו בבעיות לבד ולא ידענו את הגודל של האירוע, זה התגלגל ואנחנו איתו.
  • קיבלנו כמה טלפונים מאחרים ורבים, אבל הטיפול והעזרה האמיתית היו של מעטים..

  • אנחנו עובדים יחד ברפת, מעל לעשר שנים וכל פרה נולדה וגדלה אצלנו ובשבילנו זו התרגשות גדולה מאוד – שנתיים ושלושה חודשים אחרי, והכול חזר לשגרה – יש מקום לברך ולשמוח. הייתה לנו מטרה ותאריך יעד, העסקנו את עצמנו ולא חיכינו ובסופו של דבר זה עוזר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שרה עברון מקיבוץ סעד, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, עובדת את השם בקבוצת נשים, מקיימת קשרי עבודה הדוקים עם ימינה וקוראת לתנועה לייצג יחד את קולה של המתינות הדתית והחברתית  ב-1 באוגוסט האחרון החלה שרה עברון מקיבוץ סעד, לכהן באופן רשמי בתפקיד
7 דק' קריאה
נדחתה תביעת "נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" כנגד אילון: הפעוטון בקיבוץ לא הפלה פעוט הנמצא על הרצף האוטיסטי  שש שנים של דֶּה-לֵגִיטִימַצְיָה כלפי מערכת החינוך של קיבוץ אילון הסתיימו בפסק דין של בית משפט השלום בחיפה, שדחה את "תביעת האפליה" על
3 דק' קריאה
בהצבעה שהתקיימה לאחרונה בקיבוץ יגור בשאלה העקרונית האם לקיים שיוך דירות או לא, ידם של מצדדי השיוך הייתה על העליונה. 523 חברים שהם 75.36% מכלל המצביעים תמכו בשיוך הדירות מול 171 (24.64% מהמצביעים) שהתנגדו והציעו מודל
2 דק' קריאה
לוכד הנחשים הנערץ יעקב סלע מקיבוץ מורן, שנרצח על ידי הראל הרשטיק, בנה הגאון של בת זוגו וחברו הלוקה בנפשו מדגניה ב', עמדו בליבה של הפרשה שהסעירה את הקיבוץ ואת המדינה כולה בשנות ה-90 ב-16 באפריל 1996 יצאה קבוצת נערים לטיול ברמת הגולן. במהלך הטיול נדהמו הנערים לראות כף יד אדם מבצבצת מתוך האדמה. המשטרה שהוזעקה למקום נטלה
2 דק' קריאה
למה ישב הדי בן עמר מכווץ בכיסאו בכיתת אמן של עמותת קשת אילון? אילו צלילים נשמעים כשיורים בחץ וקשת? טור קצת מתוח  את כתה ד' בבית-הספר היסודי ביליתי לפני שנים רבות בבית-הספר "ארנון" שבשכונת "מפדה אזרחי" (נווה יהושע
2 דק' קריאה
את מופעי האקזיט של המפעלים הקיבוציים, מסבירים בשלל סיבות כלכליות. גורם מרכזי אחד נשכח: החברים הפסיקו לעבוד בהם ואבדו את תחושת השייכות למפעל  אנחנו בעידן "האקזיט" של מפעלים קיבוציים. בשנים האחרונות הקיבוצים מרבים בכך. רק
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן