במתחם הרפת בבית הלל, נשאר טומי האב שמוביל את כל העשייה, שלא נפסקת גם בזמן המלחמה.
שני הבנים – דרור ועומר מגויסים וטומי לא מהסס לקחת פיקוד ולהיעזר בלא מעט עובדים ועובדות, בצד בני משפחה. בן 76 ונראה טוב, שומר על חיוך ואופטימיות ומחכה ליום שאחרי…
בית הלל
מושב עובדים בצפון עמק החולה על גדות נחל שניר – החצבני. המושב הוקם בשנת 1940, כאחד מיישובי חומה ומגדל ונקרא על שמו של ד"ר הלל יפה, מחלוצי המלחמה בקדחת בארץ ישראל.
בשנות ה-50 אוכלס המושב מחדש, על ידי עולים חדשים ניצולי שואה. ענפי החקלאות במושב – רפתות, פרדסים ומטעים.
ענף התיירות מפותח מאוד וכולל חדרי אירוח, תיירות חקלאית, מסעדות ושלל פעילויות נופש וספורט.
המושב משתייך למועצה האזורית מבואות החרמון.
רפת קורלנדר בבית הלל
ליד קריית שמונה – זו בעצם, אימפריה גדולה של המשפחה, שיש בה שני אחים שותפים, טומי וזאב עם בניהם דרור, עומר ואייל וגם הנכדים נמצאים ברקע.
במתחם יש רפת שבולטת, מחלבה ומרכז אירוח לילדים ולתיירים.
יש גם מגוון מטעים – זיתים, הדרים, אבוקדו ורימונים. עובדים בהם כ-13 עובדים שמסייעים בעיקר בעבודות בקטיף שכיום אנחנו בשיאו.
צחי אחיין שלי עובד במה שצריך, בבית הבד שנמצא במושב רם-און בעמק חרוד, כי זה מוצר אורגני והם מתמקדים בתוצרת כזו.
הרופא הוא ד"ר שי ביטון.
רועי גורדון אחרי שנת שירות, שקיבל אישור לדחות את הגיוס, בגלל הצורך לעבוד ברפת ומנהל אותה. גם הנכד שלי, הבן של עומר, יהלי קורלנדר מגויס בצפון.
שני הבנים מגוייסים – עומר בצפון ודרור בעזה, הם התנדבו להמשיך ולשרת, על אף גילם. ברפת עובדים עוד שניים, ניתאי ארבל לפני גיוס ושיר אלמוג שגר בשדה אליעזר וגם הוא לפני גיוס.
יש לנו מכסת חלב של 2.2 מיליון ליטר ודרור מנהל אותה.
עומר אחראי על התיירות והאורגני בבית הלל.
יש לנו רפת כפולה ויש עוד 4 רפתות במושב. עברנו מכה קשה של ברוצלה ואנחנו קרובים לייצור כל המכסה.
אנחנו מודעים לצורך, בהעברה מסודרת לדור ההמשך ואכן, כבר התקבלו החלטות להעביר לשלושת הבנים והכול בהסכמת כל האחים.
והנה פרצה מלחמה בשבת של שמחת תורה
אנחנו 3.2 ק"מ מהגדר, אז כל המושב קיבל צו 8 לפינוי ומי שנשאר הם הרפתנים, בעלי המטעים וכיתת הכוננות. המשפחות יצאו למגוון מלונות בטבריה או לפתרונות אישיים. אשתי חיה – מפעילה את המפקדה ודואגת לכל אחד במושב ולכל הצרכים, עם עדכון שוטף לכולם.
המצב מעייף מאוד
אני יוצא לעבודה, יש אזעקה בקריית שמונה ואז צריך להישאר צמודים וקרובים לממד. אנחנו בעלי ניסיון והתארגנו עם מגוון מקלטים ברחבי המתחם.
יש לא מעט אזעקות ולעיתים קרובות, זה ירי של כוחותינו שנשמע הרבה.
עכשיו הפסקת אש מדומה וכולם תוהים מה יהיה בגבול הצפוני ויש מצב של בלאגן עם חיזבאללה.
דרור אמר לי שבמקרה של מלחמה אז כולם מתפנים, פותחים את השערים, משאירים חבילות קש וחציר ונותנים לפרות להרגיש חופשי – ממש כך.
המחלבה המקומית עבדה עד ה-7 לחודש ואז נסגרה. הגבן פונה לקיבוץ מעוז חיים. התעסוקה מגוונת מאוד במושב, קריית שמונה עיר המחוז, במרחק 7 דקות נסיעה ויש שם הכול ויש כמה סופרים שפתוחים גם היום.
לא חוסמים כבישים וכשיש ירי נ"ט של חיזבאללה, אז חוסמים את כביש 99 לרמת הגולן. לכיוון מושב מרגליות גם נחסם.
יש המון מתנדבים ולנו זה מתאים ומחמם את הלב.
חליבה 2.5 שעות 3 פעמים ביום. אני אחראי על כל האופרציה ברפת וגם במטעים. עכשיו מוסקים זיתים ושולחים לחברות סיטונאיות. יש 3 קבוצות רכישה ודואגים שתהיה סחורה – שמן זית ופרי הדר.
בערב מתכנן הכול והראש עובד. יש יחסי עבודה טובים בין הרפתנים במושב, אבל כולם מסודרים ואין בעיה.
החברים במלונות משתגעים לשבת כל היום, מותר להם להגיע ולקחת דברים – זה לא אזור סגור ונעול.
עד כה, בתוך בית הלל לא הייתה נפילה, חוץ מקריית שמונה. במלחמת לבנון השנייה ב-2006 היו 50 קטיושות, כולל פגיעה ישירה ופצוע אחד.
המסר שלך לעם ישראל
חייבים להמשיך ולייצר מזון במדינת ישראל ולמען עם ישראל. אי אפשר לסמוך על אף אחד וחייבים לשמור על הקיים אין לי ספק שבהמשך יהיה טוב.
מדבר עם הבנים בכל יום והם נכנסים ויוצאים לחזית.
נאחל לכולם חזרה הביתה בריאים ושלמים!
