יבול שיא
הרפת והחלב
1

שימוש היתר באנטיביוטיקה במשק החי מסוכן לנו – באירופה הבינו את זה ואצלנו?

2 דק' קריאה

שיתוף:

כיום רוב צריכת האנטיביוטיקה בעולם היא בקרב בעלי החיים (ולא בני אדם) והינה בהיקפים כה גדולים, שזה מציב סכנה ממשית לבריאותנו! איך הגענו למצב הזה, מה קורה בעולם ובישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות?

צריכה מוגזמת של אנטיביוטיקה במשקי החי

עם התפתחות החקלאות התעשייתית, החלו משקים להחזיק בעלי חיים בממשקי גידול, שמסבים להם מתח ומצוקה ומקשים עליהם לבצע פעולות טבעיות פשוטות. כדי להקטין את הסיכון למחלות ומוות בקרב בעלי החיים, כתוצאה מתנאי ההחזקה,  התפתחה פרקטיקה של מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בריאים. במדינות מסוימות היקף צריכת האנטיביוטיקה במשקי החי מגיעה אף לכ-80% מסך צריכת האנטיביוטיקה!

מעבר לפגיעה החמורה ברווחת בעלי החיים, פרקטיקה זו היא בעלת השלכות חמורות ומסוכנות על בני האדם. היא תורמת להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והתקרבותנו לתקופת הפוסט-אנטיביוטיקה, שבה האנטיביוטיקה תפסיק להיות יעילה ומחלות קלות לא יהיו ברות ריפוי.

באירופה חוקק חוק האוסר אנטיביוטיקה מניעתית

בשנים האחרונות ממשלות וארגוני בריאות ברחבי העולם, לרבות ארגון הבריאות העולמי, קוראים ביתר שאת, לעצור את המגמה המסוכנת לפני שיהיה מאוחר מדי. בפברואר 2022 נכנס לתוקף באיחוד האירופי, חוק היסטורי וחשוב האוסר את השימוש באנטיביוטיקה מניעתית, כחלק מממשק גידול בעלי החיים!

בארה"ב הפרקטיקה הזו אמנם מותרת על פי חוק, אך אנו מזהים בשנים האחרונות התפתחות מגמה של חברות מזון, ואף חברות מזון מהיר, להתחייב לרכש אחראי יותר של מזון מן החי ובכלל זה להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, כחלק שגרתי בממשק הגידול במשקים.

המצב בישראל

הממשלה טרם קידמה חקיקה משמעותית בכיוון, וכפי שניתן לראות בגרף להלן, צריכת האנטיביוטיקה בישראל גבוהה משמעותית לעומת שכנותינו באירופה (וזה עוד לפני שנכנס לתוקף החוק החדש מפברואר).

כנס תחבורה 1080 × 1080 px
היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל 2018

נציין לזכות משרד החקלאות כי עצם ניטור היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל מבורך, שכן הוא מצביע לדעתנו על רצון להבין את היקף התופעה, שאולי יוביל בעתיד לנקיטת פעולות לצמצומה.

(הערה – מחלבות שטראוס-יטבתה, דורשות מהרפתות שעובדות איתן, להימנע ממתן אנטיביוטיקה מניעתית אלא רק לצורכי טיפול רפואי… י.מ)

Screenshot 2023 02 02 121623 1

מה אפשר לעשות עד אז?

תו האיכות 'חי בריא' מבטיח שלא נעשה בממשק גידול בעלי החיים שימוש באנטיביוטיקה מניעתית ובזרזי גדילה אנטיביוטיים. בחירה בתוצרת מאושרת 'חי בריא' הינה הבחירה הנבונה לקידום רווחת בעלי החיים ובריאותך!

אודות חי בריא

'חי בריא' הוא תו איכות למוצרי מזון מהחי, שבא לספק לצרכנים מידע לגבי מקור המזון ואופן הפקתו, ומאפשר להם לצרוך מזון מקומי ובריא יותר, שהופק באופן אחראי כלפי בעלי החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם,  1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״.
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן