יבול שיא
הרפת והחלב
1

שימוש היתר באנטיביוטיקה במשק החי מסוכן לנו – באירופה הבינו את זה ואצלנו?

2 דק' קריאה

שיתוף:

כיום רוב צריכת האנטיביוטיקה בעולם היא בקרב בעלי החיים (ולא בני אדם) והינה בהיקפים כה גדולים, שזה מציב סכנה ממשית לבריאותנו! איך הגענו למצב הזה, מה קורה בעולם ובישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות?

צריכה מוגזמת של אנטיביוטיקה במשקי החי

עם התפתחות החקלאות התעשייתית, החלו משקים להחזיק בעלי חיים בממשקי גידול, שמסבים להם מתח ומצוקה ומקשים עליהם לבצע פעולות טבעיות פשוטות. כדי להקטין את הסיכון למחלות ומוות בקרב בעלי החיים, כתוצאה מתנאי ההחזקה,  התפתחה פרקטיקה של מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בריאים. במדינות מסוימות היקף צריכת האנטיביוטיקה במשקי החי מגיעה אף לכ-80% מסך צריכת האנטיביוטיקה!

מעבר לפגיעה החמורה ברווחת בעלי החיים, פרקטיקה זו היא בעלת השלכות חמורות ומסוכנות על בני האדם. היא תורמת להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה והתקרבותנו לתקופת הפוסט-אנטיביוטיקה, שבה האנטיביוטיקה תפסיק להיות יעילה ומחלות קלות לא יהיו ברות ריפוי.

באירופה חוקק חוק האוסר אנטיביוטיקה מניעתית

בשנים האחרונות ממשלות וארגוני בריאות ברחבי העולם, לרבות ארגון הבריאות העולמי, קוראים ביתר שאת, לעצור את המגמה המסוכנת לפני שיהיה מאוחר מדי. בפברואר 2022 נכנס לתוקף באיחוד האירופי, חוק היסטורי וחשוב האוסר את השימוש באנטיביוטיקה מניעתית, כחלק מממשק גידול בעלי החיים!

בארה"ב הפרקטיקה הזו אמנם מותרת על פי חוק, אך אנו מזהים בשנים האחרונות התפתחות מגמה של חברות מזון, ואף חברות מזון מהיר, להתחייב לרכש אחראי יותר של מזון מן החי ובכלל זה להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, כחלק שגרתי בממשק הגידול במשקים.

המצב בישראל

הממשלה טרם קידמה חקיקה משמעותית בכיוון, וכפי שניתן לראות בגרף להלן, צריכת האנטיביוטיקה בישראל גבוהה משמעותית לעומת שכנותינו באירופה (וזה עוד לפני שנכנס לתוקף החוק החדש מפברואר).

כנס תחבורה 1080 × 1080 px
היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל 2018

נציין לזכות משרד החקלאות כי עצם ניטור היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקי החי בישראל מבורך, שכן הוא מצביע לדעתנו על רצון להבין את היקף התופעה, שאולי יוביל בעתיד לנקיטת פעולות לצמצומה.

(הערה – מחלבות שטראוס-יטבתה, דורשות מהרפתות שעובדות איתן, להימנע ממתן אנטיביוטיקה מניעתית אלא רק לצורכי טיפול רפואי… י.מ)

Screenshot 2023 02 02 121623 1

מה אפשר לעשות עד אז?

תו האיכות 'חי בריא' מבטיח שלא נעשה בממשק גידול בעלי החיים שימוש באנטיביוטיקה מניעתית ובזרזי גדילה אנטיביוטיים. בחירה בתוצרת מאושרת 'חי בריא' הינה הבחירה הנבונה לקידום רווחת בעלי החיים ובריאותך!

אודות חי בריא

'חי בריא' הוא תו איכות למוצרי מזון מהחי, שבא לספק לצרכנים מידע לגבי מקור המזון ואופן הפקתו, ומאפשר להם לצרוך מזון מקומי ובריא יותר, שהופק באופן אחראי כלפי בעלי החיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
3 דק' קריאה
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן