יבול שיא
הרפת והחלב
תמיכה ישירה בחקלאות
4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שינוי אסטרטגי – "תמיכה ישירה בחקלאות"

שלמה בן אליהו – המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר:  נשלח לאוצר, להנהלת המשרד ולארגונים החקלאיים

נושאים לקידום החקלאות ועלותם – שינוי אסטרטגי

שינוי אסטרטגי: בתחילת כהונת הממשלה, המסיימת תפקידה בימים אלה, כבכל תחילת קדנציה של שר ומנכ"ל, קיימנו שר החקלאות ואנוכי, שיחות רבות עם גורמי מקצוע במשרד ועם מומחים בענף החקלאות מחוץ למשרד, מתוך שאיפה לברר מהי הדרך הנכונה לקידום החקלאות הישראלית, כתפיסה אסטרטגית. בשיחות אלו עלו כ-40 נושאים, שביניהם תוספת מדריכים לשה"מ, הגדלת תקציבים להדברה ירוקה, הרחבת תקציבי מנהלת ההשקעות לתחומים השונים, כמו מיכון וטכנולוגיה ונטיעות, הגדלת תקציבי שימור קרקע ועוד כהנה וכהנה. התוספת התקציבית, הנדרשת למימושם של הנושאים הללו, מסתכמת בכ-1 מיליארד ₪ מידי שנה. לצערנו, כפי שקורה בכל קדנציה, גם כאשר הצלחנו לפתור 3-2 נושאים (מתוך הרשימה של ה–40), צצו ועלו על פני השטח 3-2 נושאים חדשים. על כן, הגענו למסקנה כי עלינו לשנות את "כללי המשחק" ולתור אחר פתרון כוללני יותר.

הבעיה המרכזית הגדולה ביותר, הוגדרה כ"חוסר ודאות", והיא איננה תלויה בתקציב. כל חקלאי הוא בעצם יזם, וכל יזם שואף לכך שהשקעותיו הכספיות ועבודתו, יניבו לו פרנסה ואף רווח, כך שלצד סיכונים יחודיים בענף החקלאות שאינם בשליטתו, כמו כמות המשקעים, מחלות בלתי צפויות ומזג אוויר קיצוני, הוא מעוניין בידיעה ודאית, לתקופה ממושכת, של מהלכי הממשלה בתחומו, כמו מכסי המגן, מכסות ותמיכות תקציביות.
לדברי החקלאים, לו היו יודעים מראש את "כללי המשחק" של הממשלה לתקופה ארוכה, היו משקיעים יותר בעסקיהם, אך כיוון שהם שרויים בחוסר ודאות, הם חוששים לקחת סיכונים, סף החששות שלהם גבוה, ולכן גם ממעטים להשקיע. בכל השיחות הללו שערכנו עם החקלאים, השכלנו להבין כי קיים פתרון אחד אשר יכול לתרום לשינוי ולשיפור מצב ענף החקלאות, בצורה משמעותית ביותר, ועשוי לקדם ולפתור את שתי הבעיות שהוצגו לעיל – את המחסור בתקציב ל-40 הנושאים ואת חוסר הוודאות של החקלאי, לגבי מהלכי הממשלה. באופן זה, יבואו לסיומן בעיות רבות בענף החקלאות בישראל והחקלאות והחקלאים יאופיינו בחוסן כלכלי ובהתפתחות משמעותית. הפתרון המוצע נקרא "תמיכה ישירה בחקלאות" 

יתרונות "התמיכה הישירה בחקלאות" 

"תמיכה ישירה" נהוגה במרבית מדינות אירופה ואף בארצות הברית והיא מתגלה כפתרון הולם, כפי שמפורט במספר רב של מסמכים ומחקרים שפורסמו. לפיכך, נראה כי הליך זה של מעבר ל"תמיכה ישירה", מהווה תשובה אולטימטיבית לקידום ענף החקלאות בישראל. אשר על כן, בראשית כהונתנו החלנו בביצוע פעולות ליישום ה"תמיכה ישירה", ולהלן מסקנותינו עד כה, למען ישמשו בעתיד את מקבלי ההחלטות בקידום המו"מ מול נציגי החקלאים והאוצר כדי להביא בהקדם למימוש התכנית.

ל"תמיכה ישירה בחקלאות" כמה יתרונות חשובים:

1 . במצב הנתון כיום, הכלים המרכזיים של ממשלת ישראל להגנה על החקלאות הם מכסות ומכסי מגן, אשר מגנים מחד, על חקלאי ישראל, אך מאידך, גורמים לעיוותי שוק, לחוסר התייעלות וכד'.
יתר על כן, כשהממשלה רוצה לגרום להתייעלות בענף חקלאי מסוים או להביא להורדת מחירים במוצרים מסוימים, היא מחליטה על צמצום המכסות והמכסים והנפגעים הישירים מכך הם החקלאים המגדלים את אותם המוצרים. כל שינוי כזה גורם לחוסר ודאות עסקית בענף, המשפיע הן על החקלאים, הן על גורמי המימון (הבנקים) והן על הצרכנים.
במצב זה, ה"תמיכה ישירה" תהווה הסכם ארוך טווח, שבאמצעותו לא תוכל הממשלה לשנות את מהלכיה חדשות לבקרים, מה שיתרום לתחושת ודאות עסקית בקרב החקלאים בכל הענפים, ויסייע להפיכתם ליעילים ולרווחיים.
הענפים שלא יהיו יעילים דיים או רווחיים מספיק, ייעלמו, ובמקומם יצמחו ויתרחבו הענפים הכלכליים יותר, שהינם גם הענפים שבהם לחקלאי ישראל יש יתרון יחסי על פני המתחרים בעולם (עבור אותם ענפים שייעלמו, תינתן לחקלאים הרלוונטיים, תמיכה ייחודית, מעין "ביטוח פנסיוני"; ועבור חלק מהענפים שיישארו, אך הכנסתם עלולה להיפגע, תינתן תמיכה של "ביטוח הכנסה").
למותר לציין, כי באמצעות הסכם יציב לטווח ארוך של כ-15 שנה, אשר ייחתם עם הממשלה, ידע החקלאי כיצד לתכנן את השקעותיו גם לשנים רבות קדימה, ואף גורמי הערכת הסיכונים והמימון בישראל, ובראשם הבנקים, יוכלו להעריך נכונה את המצב בענפים השונים ולתמוך בצורה נרחבת בהשקעות הון בחקלאות.

2 . למדינת ישראל כחברה בארגון הסחר העולמי ה-WTO, יש התחייבויות בסיסיות למען הקטנת "התמיכה העקיפה" בחקלאות.
המציאות כיום היא, שמרבית התמיכות של מדינת ישראל בחקלאות מוגדרות כתמיכה עקיפה, המעוותת את השוק, כפי שמגדיר זאת ארגון ה-WTO. למותר לציין כי משרד החקלאות, מעניק כיום לחקלאים תמיכות בהיקף של 1.2 מיליארד ₪, מדי שנה.  המעבר לתמיכה ישירה מסדיר את נושא התמיכות בישראל והופך אותן למותרות, על פי ארגון הסחר העולמי. במצב זה, של הימשכות הענקת התמיכות העקיפות מעל לגובה ההתחייבות של ישראל, אנו עלולים להיחשף לסנקציות מצד מדינות הארגון החברות ב-WTO, עד אשר נביא לצמצומן ולביטולן המוחלט.
יש לציין כי שני ענפים אחראים, יותר מהאחרים, להפרת הכללים על ידי ישראל: ענף החלב וענף הביצים.

3. עם ביטול המכסות ומכסי המגן, ועמם ביטול מועצות הייצור הסטטוטוריות (ייתכן וחלקן ימשיכו לפעול באופן וולנטרי), יתנהל השוק כ'שוק חופשי' (פרט לכמה מוצרים בודדים שימשיכו להיות מוגנים). כתוצאה מכך, ההערכה היא כי תקטן ותיחסך ההוצאה של משקי הבית בישראל, בסעיף רכישת תוצרת חקלאית, בכ-2.3 מיליארד ₪ בשנה.
כחלק מתהליך המשא ומתן עם נציגי החקלאים והאוצר, יש להגיע להחלטה כי חלק מהסכום שייקבע לנושא, יוענק לחקלאים באופנים שונים, כך שהכנסתם לא תיפגע ותהיה להם ערובה לפרנסתם בצורת "ביטוח הכנסה". חקלאים, אשר מפאת גילם או בשל משקם הקטן, ירצו לסיים את עיסוקם בחקלאות, יזכו לתמיכה הנקראת "ביטוח פנסיוני" לתקופה של "אריכות ימים", כך שגם הכנסתם לא תיפגם.
שאר הסכום, במסגרת הסכם זה, יוקצה לתקצוב 40 הנושאים האמורים לעיל.

תגובות החקלאים ונציגיהם לרעיון שינוי אסטרטגי "התמיכה הישירה בחקלאות" 

כמסקנה מכל האמור לעיל, פעלנו בתחילת הקדנציה למעבר ל"תמיכה ישירה בחקלאות".

ההצעה לשינוי האסטרטגי במעבר ל"תמיכה ישירה", גרמה למעין "רעידת אדמה" בקרב נציגי החקלאים, אולם הייתה מקובלת מאוד על מרבית החקלאים המתפרנסים מחקלאות. בתחילת הדרך הודענו כי מהלך זה יתבצע, רק בהסכמה של נציגי החקלאים.
במהלך הדיונים הייתה הבנה "שבשתיקה", על ידי כל הנוגעים בדבר, כי באמצעות ההסכם, תתקבל תוספת תקציב של 2-1.5 מיליארד ₪, שתאפשר את מימונם של 40 הנושאים שתקציבם לוקה בחסר וכן גם תסייע לענפים שייפגעו מהמעבר ל"תמיכה ישירה".

הסכם במקום חקיקה – עוד הבנו והבהרנו, כי ראוי שהמהלך יוסדר בין הממשלה לחקלאים בהסכם ולא בחקיקה, מתוך הבנה שחוק ניתן לשנות בכל עת (כפי שקורה כל שנה ב"חוק ההסדרים") ואילו על הסכמים, מלמדת ההיסטוריה, כי הממשלה מכבדת עד הסעיף (השקל) האחרון. משך ההסכם שדובר עליו היה ל-15 שנה, והתקציב תוכנן להיכלל בבסיס התקציב המיועד למשרד החקלאות.

יש לציין כי עמדנו בהתחייבותנו, שלא להפעיל את תוכנית ה"תמיכה ישירה", ללא הסכמת נציגי החקלאים, אשר עשו מצדם מאמצים רבים לגשר על הפערים.
לצערנו, ברגע האחרון שינו נציגי החקלאים את עמדתם ובלמו את המשך המהלך.

סוף דבר

מכיוון שעד עתה לא הגענו להסכמות עם נציגי החקלאים, שינוי אסטרטגי, התהליך נגדע באיבו, וחקלאי ישראל נותרו במצב הקיים, שמשמעו חוסר ודאות כלכלית בעיסוקם וגירעון בתקציב, עבור 40 הנושאים שתקצובם לוקה בחסר.
ההזדמנות הבאה להנעת תהליך זה תיקרה לקראת דיוני התקציב לשנת 2020. בתקופת ממשלת מעבר, לא ניתן לשנות מדיניות, ולכן אין באמור לעיל הנחיה לשינוי מדיניות אלא המלצה לשר ולמנכ"ל העתידיים, לאמץ ולקדם את ההצעה האמורה לעיל.

 שינוי מדיניות של פתיחת שוק החלב לתחרות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מפקחי משרד החקלאות חשפו 12 טון של קיווי שהוברחו מטורקיה שיועדו לשיווק והוצאו למכירה בשוק הסיטוני בחיפה מפקחי משרד החקלאות חשפו קיווי שהוברח : אז בזמן שערכנו את קניות החג, ורכשנו פירות במגוון צבעים
< 1 דק' קריאה
פסטיבל השקד בגליל התחתון ובכפר תבור: בימי שישי ושבת בתאריכים 14-15 בפברואר, יתקיים לראשונה פסטיבל פריחת השקדיות שיצבע את כל המרחב בגווני ורוד לבן מרהיבים. האירוע יתקיים השנה לראשונה והוא צפוי להפוך לאירוע בולט
< 1 דק' קריאה
 ט"ו בשבט בבני המושבים – חניכי התנועה נוטעים עצים – ומוקירים את החקלאים "מבצע שורשים" ממשיך בבני המושבים: מעל 2,000 עצים חולקו, מעל 100 חקלאים יקבלו את "אות שומר החקלאות הישראלית" – חניכי ומדריכי
< 1 דק' קריאה
לחלוט ולנצח את הסרטן: אריה לרנר (79), שתלן ומעצב גינות מכפר אביב, חלה לאחרונה בסרטן הקיבה. בימים אלו הוא פועל להקמת מיזם מיוחד לרווחת חולי סרטן . הרעיון המרכזי הוא להנגיש לציבור בחינם מבחר
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן