יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 מפגש מנהלת תקומה

"השיקום יצליח רק אם לא יהיה חמאס מעבר לגדר" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מפגש ראשון של מנהלת "תקומה" לשיקום ופיתוח עוטף עזה נערך השבוע 

"אנחנו נדאג לכל היישובים בחבל העוטף. השיקום ופיתוח היישובים ייעשה בשיתוף פעולה מלא עם המועצות והיישובים, בהקשבה ובהתאמה לאופי ולצביון של כל יישוב" אמר משה אדרי, יו"ר מנהלת "תקומה". 

מנהלת "תקומה" לשיקום ופיתוח חבל עוטף עזה קיימה ביום ראשון השבוע מפגש ראשון מאז הקמתה על ידי ממשלת ישראל לפני חמישה ימים. במפגש השתתפו נציגי קיבוצים ומושבים במועצות אזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון, העיר שדרות, ומזכ"לי התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי ותנועת המושבים. אבל כבד ריחף מעל האירוע, כשהמשתתפים מחליפים טפיחות על השכם וחיבוקים, מנחמים אלו את אלו.   

מאמץ לאומי לשיקום ופיתוח החבל 

בפתח המפגש הביע תא"ל (מיל.) משה אדרי את הזדהותו העמוקה עם הקהילות האבלות ועם כל המשפחות שנפגעו בהתקפה הרצחנית המחרידה. "אנחנו נוביל את המאמץ הלאומי לשיקום ופיתוח החבל. זו משימה לאומית בעלת חשיבות לאומית עליונה", הוא ציין. 

בהמשך דבריו פנה אדרי למשתתפים: "אתם חלק אינטגרלי מהמנהלת. אנחנו נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המועצות האזוריות והערים, עם משרדי הממשלה והכול בהקשבה ובשותפות ביחד אתכם. השיקום ייעשה עם התאמה לאופי ולצביון המיוחד של כל יישוב. הפתרונות שנביא יהיו לטווח קצר, בינוני וארוך. הפתרונות שנביא יהיו בהתרת חסמים מנהליים, לשיקום והנעת הכלכלה והעסקים, הפעלת מערכות חינוך, רווחה ותרבות, בניין ודיור ולהמשך החקלאות באזור". 

ראשי המועצות האזוריות ביטאו את הכאב העצום על הנרצחים ביישובים ובערים וההרוגים מקרב כוחות הביטחון. כמו כן, הציפו את תחושותיהם באתגר להחזיר את האמון בצה"ל שהופתע מהתקפת חמאס ולא הצליח למנוע את הטבח. "הקמת המנהלת היא קרן אור ותקווה גדולה עבור כולנו".  

 ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, פתח את דבריו בהבעת צער עמוק על הנרצחים והנופלים. "פגשתי את כל קהילות המפונים ואני רוצה להגיד בשמי ובשמם – השיקום יצליח רק אם לא יהיה חמאס מעבר לגדר. מדינת ישראל עומדת פה למבחן גדול. עיניי כל יישובי הגדר בחבלי ארץ אחרים נשואות דרומה לראות את מידת הנחישות של המדינה לסלק את האויב, ולהכתיב מציאות אחרת בכל הגבולות".  

מאיר ציין כי במקביל להכרעת חמאס יש לפעול מיידית להחזרת כל החטופים בשלום בלא דיחוי. "אנחנו כולנו ביחד באירוע הטרגי. אני קורא לממשלה להיכנס מיידית לטיפול בתושבי הערים נתיבות, אופקים, שדרות ואשקלון, ולא להפקירם".  

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, אמר כי כגודל ההכרעה הצבאית במלחמה כך גודל הסיכוי לשקם את חבל העוטף והחזרת האמון שאבד בביטחון. שרה עברון, מנכ"לית הקיבוץ הדתי, ציינה את המחויבות הגדולה של כולנו לחזור לשקם ולבנות את החבל עבור כל מי שמסר את נפשו בהתקפה הרצחנית. 

תמונה 2 נחל עוז 1
נחל עוז בימים אחרים. האם החיטה תצמח שוב? צילום: באדיבות נחל עוז 

"רק קיבוצים ייושבו שוב בקיבוצי הנגב המערבי" 

התנועה הקיבוצית נמצאת בקשר רצוף עם כל הגורמים למען שיקום קיבוצי הנגב המערבי ועובדת יחד איתם. פרסומים שיצאו ברשתות החברתיות בהם מדובר על כך שמישהו יתפוס את מקומם של הקיבוצים הם דיבורים בשוליים, במסגרות ימין. לא יקום ולא יהיה. רק קיבוצים יחזרו לקיבוצי הנגב המערבי. כל הפרסומים כנגד כוונות ושיקולים זרים של רשות מקרקעי ישראל אינם על דעת התנועה הקיבוצית "אנו מסתייגים מהן לחלוטין", אמרו בתנועה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!