התאילנדים רכשו בכספם כרטיסי טיסה בחברות זרות, ויצאו מבנגקוק בחשאי במטוסי נוסעים של איחוד האמירויות ומדינות אחרות ודרך מדינה שלישית הגיעו לישראל
5000 אזרחי תאילנד שהועסקו בעבודה חקלאית בישראל ושבו לארצם כחודש אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, חזרו לישראל ושובצו אצל חקלאים ישראלים ששיוועו לידיים מקצועניות בשטחי הגידול השונים.
יושב ראש הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל, יענקל'ה מוסקוביץ, ציין כי אחרי השבת הארורה מיהרו עובדים מתאילנד לנטוש את מקומות העבודה בחקלאות ונענו לקריאת ממשלת תאילנד לשוב לבתיהם. הממשלה בבנגקוק שלחה לישראל מטוסי חילוץ שהחזירו כעשרת אלפים תאילנדים לארצם. עוד כחמישה עשר אלף עובדים מתאילנד נשארו בארץ והתמקמו באתרים מרוחקים מקו האש בדרום ובצפון.
באותה עת של ההתרחשויות בעוטף עזה נפוצו ידיעות ולפיהן החמאס הודיע למלך תאילנד שאם הוא חפץ לקבל לידיו אזרחי תאילנד שנחטפו בעת עבודתם ביישובי העוטף, עליו להוציא מישראל את האזרחים התאילנדים שעבדו בעבודה חקלאית ולא להטיס איש מהם, בעתיד, לעבוד בישראל.
מנתונים שהצטברו בהתאחדות חקלאי ישראל התברר שבשבעה באוקטובר נרצחו 31 תאילנדים שהועסקו באתרי חקלאות בעוטף עזה. עשרים נוספים נחטפו לעזה, שנים עשר מהם הוחזרו לישראל באחת מעסקות השבת חטופים ומכאן הוטסו במטוסי החילוץ לתאילנד. שמונה תאילנדים עדיין מוחזקים בשבי החמאס. הנתונים אושרו על ידי יענקל'ה מוסקוביץ.
נודע שחמשת אלפי התאילנדים ששבו לישראל בשבועות האחרונים, עשו זאת על דעתם ובלא סיוע של גורם רשמי כלשהו בתאילנד, לא של המלך ואף לא של הממשלה שם. התאילנדים חשו רצון עז לשוב לעבודה חקלאית בישראל שמעניקה להם שכר גבוה פי כמה ממה שהם היו משתכרים בארצם. התאילנדים משתכרים כ-8000-9000 שקלים נטו בחודש, שעה שהחקלאי המעסיק נושא בהוצאות כספיות של עוד כמה אלפי שקלים עבור העובד הזר, מדי חודש. התאילנדים רכשו בכספם כרטיסי טיסה בחברות זרות, לא תאילנדיות, ויצאו מבנגקוק בחשאי במטוסי נוסעים של איחוד האמירויות ומדינות אחרות ודרך מדינה שלישית הגיעו לישראל.
אחרי שובם הדרמטי של אלפי עובדים לתאילנד, נוצר בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" מחסור חמור בידיים עובדות בשטחים חקלאיים רבים בארץ. משרד החקלאות בא בדברים עם משרד האוצר לחפש דרכים למלא את שורות העובדים הזרים והחל משא ומתן עם מדינות להביא לישראל עובדים למשימות חקלאיות.
מוסקוביץ מסר כי נחתם הסכם בילטראלי עם סרילנקה להטסת עשרת אלפים עובדים לעבודה חקלאית בישראל. כאלפיים מאזרחי סרילנקה הגיעו לישראל והאחרים יגיעו בתוך תקופה לא ארוכה.
בינתיים החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לאסור לחלוטין כניסה של עובדים פלשתינאים לעבודה בישראל. בימי שגרה עבדו באתרי בנייה וחקלאות שונים כחמישה עשר אלף פלשתינאים מדי יום, חלקם הגיעו בשעות הבוקר מערים פלשתיניות בגדה ואחרים מרצועת עזה ושבו לבתיהם באותו היום, והיו אלפי עובדים שהוסדרה להם לינה בקרבת מקומות העבודה והם שהו באישור מיוחד, בישראל, מיום ראשון בבוקר ועד יום חמישי בשעות הערב, שבוע אחר שבוע.
הממשלה אישרה לא מכבר הגדלה של מספר העובדים הזרים בחקלאות ישראל עוד בכעשרת אלפים זרים.
יענקל'ה מוסקוביץ מציין כי משרד החקלאות ניהל מאבק ראוי מול משרד האוצר, מאבק שהגדיל את מכסת העובדים הזרים. מוסקוביץ כתב לשר החקלאות אבי דיכטר: "שרשרת ההישגים שלך ושל משרדך בנושא מכסות עובדים זרים הן מרשימות ויעזרו עד מאד לחקלאי ישראל".
מבדיקה שערכה התאחדות חקלאי ישראל עולה כי אחרי שייקלטו בארץ אלפי העובדים מסרילנקה ועובדים ממדינות אחרות, כמובן אחרי שממשלת ישראל תחתום על הסכם בילטראלי, תמנה אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל כחמישים אלף בני אדם.
"אם כל ההסכמים ימומשו במלואם, ייפתרו ככל הנראה בעיות המחסור בעובדים זרים בחקלאות. כל הכבוד. היה קשה אבל אנחנו בדרך לניצחון. תודה". דברים שכתב יענקל'ה מוסקוביץ לשר החקלאות ח"כ אבי דיכטר.
מוסקוביץ שמכהן גם כמנהל יחידת המו"פ (מחקר ופיתוח) במועצה האזורית רמת הנגב, גילה לי כי מיד אחרי מתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה, אלפי העובדים התאילנדים חשו מצוקה גדולה והיו בטראומה של ממש.
"קלטתי 7000 תאילנדים שעמדו לשוב לארצם, באורחן "ספינת המדבר" הממוקם בתחום המועצה האזורית רמת הנגב ושיכנתי אותם שם במטרה להרגיע אותם ושייצאו מהמשבר הנפשי שהיו שרויים בו. באורחן יש מקום אירוח ל-700 איש ואת התאילנדים הבאתי בקבוצות במחזורים בזה אחר זה. מהאורחן הם יצאו לשדה התעופה והמריאו במטוסי החילוץ לתאילנד".
