שואל חבר ותיק מאחד הקיבוצים:
הקימו אצלנו בקיבוץ קרן מילואים מיוחדת להבטחת זכויות חברים ותיקים, המוגדרים בתקנון הקרן: "החברים הנהנים". אנחנו רוצים לוודא שבהנהלת הקרן יהיו לפחות שני נציגים של "החברים הנהנים", שייבחרו רק ע"י קבוצת הנהנים ולא על ידי כלל הקיבוץ (שבו גם חברים חדשים, שאינם חלק מקבוצת הנהנים). איך מוודאים שלא יתקבלו החלטות שעלולות לפגוע בנו?
תשובת המדור:
קרן מילואים היא "הסדר משפטי" המבוסס על החלטת אסיפה שמייחדת קרן כספית למטרה מסוימת אחת או יותר (לדוגמא: פנסיה, רווחה, עזרה הדדית, צרכים מיוחדים, ביטחון סוציאלי ועוד).
הביטוי "קרן מילואים" הוא תרגום של המונח האנגלי בו משתמשת פקודת האגודות השיתופיות: reserve fund. בהתאם להוראות הפקודה נכסי הקרן אינם "נכס מנכסי האגודה", ומכאן חשיבותה בכך שהיא יכולה להוות מקור חיצוני להבטחת החברים, בעתות משבר ובשוטף. נכסי הקרן מיועדים לטובת חברי האגודה בלבד.
התשתית הרגולטורית להקמתה של קרן מילואים מצויה ב"תקנות האגודות השיתופיות – קרן המילואים". לפי תקנות אלה "קרן מילואים" יכול שתתנהל גם באמצעות תאגיד או באמצעות נאמן, אם נקבע כך בתקנון האגודה. כדי להקים קרן מילואים צריכה להיות הוראה מסמיכה מיוחדת בתקנון הקיבוץ.
אשר לשאלת החבר לגבי "קבוצת הנהנים" בקיבוצו – עו"ד עומר כהן (שלמה כהן ושות'), מסביר כי לעיתים הקרן מוחזקת על ידי תאגיד מסוג אגודה שיתופית שהוא למעשה תאגיד נאמנות.
השאלה מי הם מייסדי התאגיד (הקיבוץ ועוד תאגיד, שכן נחוצים שניים כדי להקים אגודה שיתופית) היא בעלת משמעות משפטית זניחה. הכסף המוחזק בנאמנות מובטח על בסיס תקנון הקרן והסדר הנאמנות עם הנאמן או תאגיד הנאמנות.
שאלת הרכב הנהלת הקרן – נתונה להחלטת האסיפה. הנהלה זו מהווה את "נאמני הקרן". אפשר להציע הרכבים שונים להנהלת הקרן, גם כאשר הקרן מוחזקת על ידי תאגיד ואין כל הגבלה בהקשר זה.
ניתן לשריין מקומות בהנהלת הקרן לנציגי החברים הוותיקים, וככל שמדובר בהנהלת קרן אין מניעה לקבוע שרק "החברים הנהנים" יבחרו את נציגיהם להנהלת הקרן.
עומר כהן מציין, כי השיטה המקובלת לצורך הגנה על זכויות החברים הוותיקים היא באמצעות קרן שתבטיח רק את זכויותיהם.
אם מדובר בקרן רב-משימתית, ניתן לייחד אחת מקרנות המשנה של קרן המילואים לחברים הוותיקים בלבד, ולקבוע כי כל החלטה המשנה את הוראות תקנון הקרן המיועדת לקבוצת החברים הוותיקים חייבת גם אישור של החברים הוותיקים.
חשוב לשים לב, מוסיף עומר כהן, שהקרן היא לרוב עתודה כספית בלבד ואין בה כדי ליצור שריון של "ההחלטות המזכות" עצמן שהתקבלו בקיבוץ לטובת חברים ותיקים, ולכן צריך לבחון את "שריון ההחלטות" בקיבוץ עצמו, מכוחן מוענקות הזכויות.
במקרים בהם העתודה הכספית אינה גדולה או אינה מספקת ניתן ליצור בטוחות חיצוניות על נכסים או תקבולים המגיעים לקיבוץ על דרך של שיעבוד או המחאת זכויות".
עומר כהן מוסיף כי במקרים בהם מדובר על ייחוד עתודה כספית לקבוצה מסוימת של חברים, ייתכן שההסדר המועדף הוא נאמנות רגילה ולא קרן מילואים הכפופה כל העת להחלטות האסיפה של כלל החברים.
יש לבדוק ולהתאים את ההסדר המוצע למטרותיו כדי ליצור הגנה מרבית על הזכויות של החברים.
