יבול שיא
הרפת והחלב
דעת יחיד

אבישי גרוסמן: עיון במציאות המתהווה בימים אלה

2 דק' קריאה

שיתוף:

הניסיון שנלמד מפירוק המדינה היוגוסלבית למדינות לאום, וגם הניסיון הספרדי במהלכו מתנהל מאבק אלים לעצמאות של חבל קטלוניה, הם עדות למה שיכול לקרות לתושבי ארץ ישראל אם וכאשר תקום מדינה אחת מהים ועד הירדן   

אבישי גרוסמן : סיכויו של השמאל הישראלי להפוך לכוח משמעותי בחברה הישראלית בתקופה הנראית לעין, הוא נמוך ביותר. הסיבה העיקרית לכך נובעת מהעובדה שהעמדות המדיניות של השמאל זהות כמעט לחלוטין לעמדותיו של "האויב" אבו מאזן. עיקרי העמדות של השמאל הן:

א. קביעת גבול מוגדר למדינת  ישראל על בסיס קווי  67,
ב. לאפשר הקמת   שתי מדינות לשני עמים.
ג. חלוקת ירושלים.  כאשר חלקה המזרחי של העיר יהפוך לבירת פלסטין. במסגרת הסכם ידרשו בוודאי פשרות והסכמים שיבטיחו את שלימותן וביטחונן של שתי מדינות הלאום השכנות. אבל חשוב להבין, שבעיקרון העמדות המדיניות של השמאל הישראלי והנהגת הרשות הפלסטינית דומות עד קרוב לזהות.

התושבים היהודים אזרחי ישראל רובם ככולם מסתייגים הסתייגות מוחלטת מעמדות אלה שהן, כאמור, עיקר עמדותיו המדיניות  של אבו מאזן.

מעל חמישים שנות כיבוש והוויה כוללת של עליונות יהודית המובילה ללאומנות, עומדת בסתירה מוחלטת לקבלת מתווה זה המבוסס על שיקולים מדיניים. ובעיקר על אמונה בשוויון ערך האדם באשר הוא אדם ובזכות להגשים את הזכויות הלאומיות להגדרה עצמית  של שני הצדדים, הישראלי והפלסטיני.  המסקנה האפשרית הנובעת מהנחות אלה: אזרחי ישראל נידונים לחיות בסכסוך מתמשך, לעיתים מדמם, עם השכנים הפלסטינים החיים לצדנו. וזאת אלא אם ימצא פתרון שבשלב זה מצוי מחוץ לקופסא.

 

הפתרון הסמוי  של הימין

המשך קיומן של ההתנחלויות בגדה המערבית מוביל בהכרח להקמת  מדינה אחת בעלת רוב ערבי. מדינה שתכלול את שטחה של מדינת ישראל יחד עם שטחה של הגדה המערבית.  זהו סוף הניסיון לממש כאן בארץ ישראל את הרעיון הציוני שהוא בעיקרו השאיפה לקיים כאן  מדינה בעלת רוב יהודי מוצק.  יתכן שבשלבים הראשונים ינסה השלטון היהודי לבטל את הדמוקרטיה במדינה האחת, כך שהערבים  לא יזכו בזכות בחירה וכך ישמר השלטון בידי היהודים.  יש להניח כמעט בוודאות שהעולם בתוכו אנחנו חיים לא יאפשר לנו לקיים משטר אפרטהייד, הדומה לזה שהיה קיים בדרום אפריקה. ואם כך יקרה יעמדו בפני השלטון היהודי שתי אפשרויות. האחת, להשלים עם המציאות  שבדומה לאלפיים השנים האחרונות בהן חיו היהודים בגלויות שונות, תחת שלטון של עמים אחרים, יהיו גם היהודים החיים בישראל תחת שלטון רוב שאינו יהודי. הניסיון ההיסטורי מלמד שמציאות בה חיו היהודים תחת שלטונם של עמים אחרים יצר לעיתים מציאות שגרמה ליהודים סבל רב.   ולכן רצוי ככול האפשר להימנע מלחזור עליה פעם נוספת. מה עוד  שיש להניח שתמהיל המורכב מיהודים הנושאים בעולמם הפנימי שואה, קשיי קליטה ואבדות במלחמות מתמשכות, יחד עם ערבים פלסטינים שחיו תחת כיבוש יהודי במשך עשרות שנים, יניב עוינות ורצון הדדי לקיום מתמשך של מאבקי כוח. אגב, הניסיון הבינלאומי מוכיח שכמעט בשום מקרה לא הצליחה מדינה המורכבת מלאומים שונים לשרוד  בשלימותה. לאחר תקופה מסוימת, ולאחר מאבקים אלימים בין הלאומים השונים, התפלגו מדינות אלה  על בסיס העמים השונים שהרכיבו אותן. הניסיון שנלמד מפירוק המדינה היוגוסלבית למדינות לאום, וגם הניסיון הספרדי במהלכו מתנהל מאבק אלים לעצמאות של חבל קטלוניה, הם עדות למה שיכול לקרות לתושבי ארץ ישראל אם וכאשר תקום מדינה אחת מהים ועד הירדן.

והאפשרות השנייה,  ליצור באופן יזום מציאות חברתית שתאפשר  להפוך מחדש את היהודים  לרוב במדינה. והדרך הזאת מובילה לבריאת מציאות חברתית וצבאית מורכבת שבמהלכה יבוצע טרנספר של ערביי הגדה המערבית.

ליברמן דיבר על אפשרות כזאת כאשר הוא התכוון לתושבי אום אל פאחם. אבל רעיון מזעזע זה יכול בהחלט לחול גם על תושבי אזורים אחרים שתחת שליטתה של מדינת ישראל. מעל חמישים שנות כיבוש של שטחי הגדה המערבית, יחד עם המשך שלטונו של הימין על כול סוגיו, מכשיר אותנו מבחינה צבאית ומוסרית לביצוע רעיון אובדני זה.

האם רק חלמתי חלום?

הכותב: אבישי גרוסמן 

ד"ר שקמה שוורצמן ברסלר, ממושב בית שערים, ממייסדות "מחאת הדגלים השחורים"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הבומים מעזה מגיעים אלינו ראשונים, אבל לא הבכי, הדם והצעקות  *תמונה ראשית: צילום מצומת המזלג. אם מתאמצים אפשר לראות את הים  נסעתי בשדות. אמרתי במחסום שאני מהקיבוץ ונוסעת לבית הקברות (קצת בילפתי) והמשכתי לשדות.
3 דק' קריאה
טקס ההתייחדות השנתי לזכר חללי התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה נערך באנדרטה לחללי הקיבוצים שביער הקיבוצים, במועצה האזורית מגידו  *תמונה ראשית: מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה באנדרטת חללי הקיבוצים. צילום: רמי שלוש 
האם ניתן לדרוש מקיבוץ 140 אחוזים משווי הקרקע? ועדת ערד קיבלה את טענות בארי בדבר פטור מתשלום היטל השבחה סיפורים הנוגעים לקיבוצי העוטף מתחילים בעצב ומסתיימים בתקווה. הינה, סיפור שתחילתו בספטמבר 2023 וסיומו בימים
5 דק' קריאה
אפילו גרגיר אחד של מזון לא להכניס * הגיע זמן הכרעה * לא רק בעזה. גם בלבנון וגם בסוריה * טראמפ, כפוי טובה שכמותו   חזרו בכם מההחלטה האסונית   לשלל התבטאויותיו הקיצוניות של הרב שמואל
3 דק' קריאה
‏התכנית הוצגה במסגרת כנס של משרד החקלאות וביטחון המזון,שכלל את כלל השותפים לכתיבתה; משרד הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל. התקציב המוערך לתכנית הוא בין 2.5 ל-5 מיליארד ש"ח משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן