יבול שיא
הרפת והחלב
אוהד דרורי אפור

אוהד דרורי, 43, נשוי +3, להב  

2 דק' קריאה

שיתוף:

איזו שריטה השאיר בו הקיבוץ ולמה אהבה היא התשובה?               

אוהד, עובד סוציאלי בעל תואר שני עם התמחות בטראומה, מטפל מוסמך ב"התמקדות" (focusing), בגישה יצירתית ובטיפולים במים (וואטסו). הוא עוסק בטיפול, ליווי והדרכה של אנשים בחיים הפרטיים והמקצועיים ומעביר סדנאות לארגונים ולקבוצות. "אפשר להגיד שאני סוג של מלווה מסעות פנימיים וחיצוניים וזו זכות גדולה עבורי", אומר אוהד, במקור מחצרים.

 

אוהד דרורי מים
אוהד דרורי מים

איזה איבר בגוף מספר שאתה מקיבוץ? 

"הרגלים היחפות". 

איזה זיכרון ילדות מתוק שקשור בקיבוץ יש לך? 

"חופש, חופש, חופש, משחקי ענק של כל ילדי הקיבוץ על הדשא הגדול, עבודה בפינת החי, כדורסל, חגים וחתונות בקיבוץ ובעיקר התחושה של ביטחון מוחלט בעולם, של מותר לי, שלא משנה לאן אלך, כל העולם הזה הוא הבית שלי".  

המאכל שהכי שנאת שהכינו בחדר אוכל? 

"לקח לי מספר שנים טובות מחוץ לקיבוץ להבין שדג, חומוס ופלאפל הם מאכלים מדהימים. בילדות הם היו משהו בלתי אכיל לחלוטין והיום הם הפייבוריטים שלי".  

משפט על הקיבוץ שבחיים לא תשכח? 

"'כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו'. עד היום אני עוד בשיח פנימי על המשפט הזה". 

אם היית יכול לחזור בזמן, איזו עצה היית נותן לילד שהיית? 

"תיהנה מכל רגע, אבל תכלס, הוא ידע את זה לבד כבר אז". 

מה השאיר אותך בקיבוץ כל השנים האלה? 

"הייתי, יצאתי, וחזרתי לקיבוץ אחר – לתת לילדים את האפשרות להרגיש את החופש והביטחון בעולם כפי שאני הרגשתי בתור ילד, וחוץ מזה, הכול מתחיל ונגמר באנשים שסביבך". 

מה התכונה הכי "קיבוצניקית" שלך? 

"האופן שבו אני מתלבש". 

מה העבודה הכי אזוטרית שעבדת בה בקיבוץ? 

"לעמוד ימים שלמים ולחתוך ברזלים במסגרייה".  

אם לא היית גר בקיבוץ, איפה היה בית החלומות שלך? 

"בטבע, ליד המים". 

שריטה שהקיבוץ של פעם השאיר בך 

"ציניות חצרונית (ציניות מיוחדת של קיבוץ חצרים)". 

מה הפינה האהובה עליך בקיבוץ?  

"בחצרים זה היה הדשא הגדול של חדר האוכל. בלהב זה הטבע שמתחבא בתוך הקיבוץ". 

איזה ענף מענפי הקיבוץ היית מחזיר לחיים?  

"גינת ירק קיבוצית – אין כמו לקטוף מלפפון טרי ולתת בו ביס… להיזכר מאיפה האוכל בא". 

איזה חג קיבוצי הכי אהבת בתור ילד ולמה? 

"חנוכה – צעדת הלפידים והעובדה שכולם עדיין חיים אחרי מה שעישנו שם בטקס כתובות האש". 

תורנות/גיוסים בקיבוץ – איזה הכי אהבת? 

"זיכרון ילדות עמום של גיוסי שבתות באבוקדו… עוד יכול להריח את הריח ולשמוע את העלים מתפצפצים מתחת לנעלים". 

אם היית צריך לנסח את ה"אני מאמין" שלך בכמה משפטים, או לבחור מוטו לחיים, מה הוא היה? 

"לא יודע מה השאלה אבל התשובה היא אהבה". 

ספר על חלום אחד שהגשמת וחלום אחר שעדיין לא אבל היית רוצה להגשים. 

"לעשות כל יום מחדש את מה שאני אוהב ולהקשיב בסקרנות לדבר הבא שבא לי לעשות". 

אם היית יכול היית מחזיר את הגלגל לאחור לימים שלפני ההפרטה 

"בין להב לחצרים, זוכה לראות את שני העולמות. אין נכון ולא נכון. יש לכל אחד את הזכות לבחור איך מתאים לו לחיות".  

מה הגעגוע הכי עמוק שלך? 

"אני פחות בגעגועים באופן כללי, אולי לתמימות שהייתה פעם". 

מה אתה מאחל לקיבוץ שלך ל-20 שנה הבאות? 

"שידע לשמור על אווירה מחוברת ויצירתית. שידע להישאר קשוב, לזהות ולהשקיע בכל פעם מחדש במה שחשוב באמת, כך שיהיו חיים טובים לכל מי שבחר לבנות את חייו פה. בסוף זה אנשים לפני כל דבר אחר". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן