יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 08 29 150930

אזרחות של כבוד ל"חתולת הפרא" 

2 דק' קריאה

שיתוף:

טובה מאיר (96) מאיילת השחר נולדה בהונגריה, שרדה את השואה ועמדה בחזית מאבק הסטודנטים בעת הפלישה הרוסית להונגריה ב-1956. 64 שנים אחרי שעלתה לארץ העניקה לה ממשלת הונגריה אזרחות של כבוד בטקס מרגש בקיבוץ 

נציגי הממשלה ההונגרית הגיעו לאיילת השחר כדי להעניק אזרחות הונגרית לטובה מאיר (96) חברת הקיבוץ וילידת הונגריה, ששרדה את השואה, נמלטה מהצבא הרוסי ונאבקה במשטר הסובייטי.  

היא נולדה ב-17 בינואר 1927 בשם גידלה איינהורן בכפר שבמחוז קרפטורוס. ב-1941, בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, הוצאו מביתם יהודים רבים מהאזור על ידי הנאצים והמשטר ההונגרי, בהם סבה וקרובי משפחה נוספים, אל עיירה בגליציה, שם בוצע ההרג ההמוני הראשון, כ-18,000 יהודים נרצחו בבורות ההריגה. 

טובה נשלחה לבודפשט ללמוד תפירה והתגוררה בבית נערות. עם כניסת הגרמנים לבודפשט, במרץ 1944, נסגר הבית וטובה נשלחה עם הנערות לבית מסומן בטלאי צהוב ברובע היהודי, שם עבדה במסגרת עבודות יזומות. חצי שנה מאוחר יותר נקלעה לחילופי ירי סמוך לשער הבית בו שהתה. נער קפץ להגן עליה והציל אותה ממוות בטוח, אולם היא נבהלה, בעטה בו ושרטה אותו. מספר ימים אחר כך נקראו דיירי הבית היהודים להתייצב לקראת גירוש וטובה ביקשה להיפרד מהנער שהציל את חייה. הוא השיב: "אם הגיהנום הזה ייגמר, תצרי קשר, חתולת פרא", לימים הפך לשחקן מפורסם, אימרה שש (Soós Imre). 

טובה וחבריה היהודים הוצעדו בתנאים קשים בדרכם למחנות עבודה. באורח בלתי צפוי הם נתקלו בכוח של הצבא הרוסי ששחרר אותם בדצמבר 1944, אך כאן לא תמו תלאותיה.  

טובה נמלטה מהרוסים וחיה בזהות בדויה בעזרת מסמכים מזויפים, כשהיא מסתירה את יהדותה. את תקופת השואה שרדה בזכות תושייתה ויכולתה להתאים את חייה לנסיבות הקשות שנוצרו. 

תמונה 2 DSC 4139 2
טאמאש ווצל, נציב ממשלת הונגריה, מעניק לטובה אזרחות הונגרית. צילום: ג'ף אשנר 

בחזית המאבק 

ב-1956 עמדה הונגריה מול אחד האתגרים הקשים בתולדותיה כשהצבא הרוסי פלש לתחומה כדי לבסס את המשטר הקומוניסטי ולדכא כל ניסיון להתנתק מהברית הסובייטית. הצבא הרוסי שפלש באוקטובר עם כוחות טנקים לרחובות בודפשט, נתקל בהתנגדות עזה של ארגוני צעירים וסטודנטים שסירבו לוותר על רצונם לחיות כעם חופשי בארצם. תנועת המרי הלהיבה שורות רבות של מתנדבים בהם טובה, שהעמידה את עצמה בחזית המאבק. סיפורי גבורתה התפרסמו בציבור ההונגרי, שעבורם עד היום היא מוכרת בכינוייה "חתולת הפרא". ניסיון המרד ההונגרי אומנם דוכא, אך הוא מצוין כחג לאומי ומהווה סמל לעמידתה של הונגריה ושאיפתה לחופש.  

טובה עלתה לישראל ב-1959, כאן מצאה את אחיה, היחיד ששרד מבין שבעה אחים ואחיות, והצטרפה לקיבוץ איילת השחר. 

נציגי ממשלת הונגריה הגיעו לאחרונה לאיילת השחר על מנת להעניק לטובה אזרחות הונגרית, כהוקרה על תרומתה למאבק לחירות וכמחווה של כבוד והערכה לפועלה ולגבורתה. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סינטיה (סינדי) רסקין ממושב תלמי יפה היא פסיכותרפיסטית ומטפלת באמצעות אמנות * היא עצמה אלמנת צה"ל שבעלה נרצח באכזריות בעזה לפני למעלה משלושים שנה * סינדי מטפלת בימים אלה בתושבים נפגעי טראומה ופוסט-טראומה מיישובי
7 דק' קריאה
בנוסף הוקם פארק גיאולוגי חינוכי, הכל בהשקעה של 5 מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רמ"י וביוזמת קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת והחמ"ת *תמונה ראשית: פארק "ביצות כנרת". צילום רחפן: אבי
3 דק' קריאה
המשך לטיול שלנו לאחת ממושבות הברון – בנימינה או יותר נכון בחלק מהישוב המאוחד בנימינה-גבעת-עדה. הפעם יותר אוכל לצד היסטוריה ואמנות מרפאת. סודות הבורג' של בנימינה שהיום מארחים בכל שעות היום והערב וגם משקאות פירות בריאים שלא תכירו
5 דק' קריאה
ד"ר אדי יאיר שקד, מחבר הספר "נחושות לנצח: 120 שנות היסטוריה של נשים בספורט בישראל" מספר בספרו על ההיסטוריה של הספורט הנשי וההנחות המופרכות שליוו אותו: "רופאים טענו שקפיצה בחבל עלולה לגרום לנשים לכפות
10 דק' קריאה
נתן גוטפלד בן ה-20 התחיל לשחות במושב כבר בגיל ארבע וראשית הקריירה הספורטיבית שלו הייתה בענף הטריאתלון במסגרת מועדון הפועל הערבה * בחו"ל התחרה באולימפיאדת החרשים והגיע למקום חמישי ובארץ הוא מתמודד בתחרויות השחיה
4 דק' קריאה
עמית יפרח: "החקלאים והרפתנים הם כיפת הברזל של ביטחון המזון של מדינת ישראל. זוהי לא נורת אזהרה. זו אזעקת אמת" כ-1,000 חקלאים ורפתנים השתתפו ביום שני שעבר בהפגנות בכל רחבי הארץ מגבול לבנון ועד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!