יבול שיא
הרפת והחלב
אחיות מאושר

אחיות לנשק  

3 דק' קריאה

שיתוף:

שלוש אחיות קצינות מקיבוץ בצפון. ראיון פתוח וגם קצת סודי 

ר', ג' ו-ג' הן שלוש אחיות מקיבוץ בצפון, שלשתן קצינות בצה"ל, שמשרתות במקביל כל אחת ביחידה אחרת., אחת מהן ביחידה שלא מאפשרת לחשוף את שמה וגם את שמן. שלוש בנות קצינות, במשפחה אחת, זו גאווה משפחתית אבל גם דאגה יומיומית. אפשר לראות את זה בעיניהם של ההורים ולשמוע זאת בקולם, הם מעורבים ומלווים את הבנות בכל עת. "ההליכה לקצונה זה לא וירוס מדבק זה חינוך ודוגמה אישית" אומר האב, בעצמו מתנדב לארגון השומר החדש.   

חשיבות התפקיד  

סרן ר׳ משרתת בחטמ"ר 5 בשומרון בתפקיד מ"פ איסוף. תחת אחריותה על 70 בנות תצפיתניות, "העיניים של הצבא" באזור שלאחרונה יותר סוער מבחינה ביטחונית. דרך המסך, הן שומרות על הישובים מפני האויב, המבקש לחדור בפרצות שבגדר המקיפה את הישובים או חותר להפתיע במקומות מרוחקים מהעין. "לאחרונה התקופה יותר מורכבת" היא מאשרת. מתוקף תפקידה היא אינה צמודה לכיסא ולמסך ולאחר כל אירוע בטחוני, היא יורדת לשטח לצורך תחקיר.  

סגן ג׳ היא לוחמת, קצינת מבצעים בחיל אויר, שתחת אחריותה חיילים שמפעילים את כיפת הברזל. "זה תפקיד קשה" היא אומרת "שכולל שמירה על משגרים בשטח. מספיק שיש עימותים באחת הגזרות בצפון או בדרום שגורמים להסלמה וכבר אין הרבה זמן לישון. אבל דווקא אז לומדים ומבינים את חשיבות התפקיד ומשמעותו".  

הצעירה שבין האחיות, סג"מ ג' היא קצינת אימון גופני בבא"ח גבעתי ואחראית על הכשרתם של כלל לוחמי החטיבה, בגדודים ובסיירת, בעזרת 15 מדריכי אימון גופני שתחת פיקודה.   

ספרו על המסלול שלכן בצבא 

סרן ר׳ הבכירה באחיות פותחת: "ידעתי שאהיה קצינה, אבל לא חשבתי לשרת כל כך הרבה זמן. במהלך השירות הצבאי למדתי שצריך לבוא עם ראש פתוח, שיבצו אותי לתפקיד שלא ביקשתי, הלכתי למרות שלא ידעתי מה מצפה לי והופתעתי לטובה. למדתי שלפני שמחליטים כדאי גם לדבר ולהיות קשובה לדברים שאומרים וותיקים ובעלי ניסיון בשטח".    

כמפקדת יש לך יכולת להשפיע ולשפר בארגון כל כך מאורגן ומסודר כמו הצבא?   

"תפקיד התצפיתנית דורש ישיבה של שעות ארוכות מול המסכים בריכוז גבוה. מניסיוני למדתי כמה זה קשה וכדי לייעל את העבודה הכנסתי פיילוט שמאפשר למפקדות ביחידה להיות אחראיות משמרת. זה מגוון את עבודתן ומאפשר להן להתאוורר מהעומס המנטלי המונח על כתפיהן. מדרגת מ"פ ומעלה צריך להקדיש זמן לחיילות תחת פיקודי. במסגרת 'דלת פתוחה' אני פוגשת אותן, שומעת על הבעיות המטרידות ומנסה לעזור ככל יכולתי. בעבר הייתי אחראית על 200 בנות. איפה באזרחות הייתי יכולה להיות אחראית על מספר גדול כל כך של אנשים? זו התמודדות עם בעיות ולמידה מעשית ממצבים שאינם מוכרים לי. זו עבודה עם אנשים שמחייבת ראש פתוח וחשיבה מחוץ לקופסה, מה שעושה את התפקיד מעניין ומאתגר".    

עשייה עם משמעות  

סגן ג׳ ממשיכה: "שיבצו אותי לתפקיד של תצפיתנית, לא הסכמתי וביקשתי להשתלב בתפקיד אחר. היו מספר אפשרויות ובחרתי בלוחמת בהגנה אווירית. זה תפקיד קשה כי לא ישנים הרבה כשהמתיחות עולה. כקצינה שאחראית על פעילות המשגרים אני יושבת בחמ"ל. ההצלחה הגדולה של כיפת ברזל נבעה גם מהחלטות שקיבלנו בזמן אמת. לפעמים אני חושבת כמה מזל יש לנו שיש את כיפת הברזל. בלעדיה, כל עימות עם החמאס היה גורם להרס ולפגיעות בנפש הרבה יותר גדולות. זהו תפקיד שמוערך גם באזרחות והרבה מתגייסות מכוונות אליו, יש למערך ההגנה של חיל האוויר שיתוף פעולה עם יחידות נוספות בצבא וגם עם צבאות זרים".   

סג"מ ג׳ התחילה תפקידה לא מזמן. "רציתי להתגייס למצ"ח, אבל הגעתי ל'וינגייט' ומשם המשכתי לקורס קצינות". היא קשובה לדברי אחיותיה ולניסיונן בצבא וידעה שכמותן תמשיך לקצונה.    

שלוש האחיות חתמו קבע. סגן ג׳ שעומדת לפני סיום שנת הקבע מתכננת להתחיל את מסלול חייה כאזרחית. סרן ר׳ עדיין לא חושבת על סיום שירותה. "כשיגיע הזמן, אחליט על כך. מחוץ לצבא אמנם משלמים יותר, אבל בסופו של יום אני נשארת בצבא, כי לתפקיד ולעשייה שלי יש משמעות. אני משקיעה זמן ואנרגיה ובעיני זה שווה לא פחות מהכסף".   

אפשרויות מגוונות 

"הצבא מאד השתנה לגבי הנשים" אומר האב. "ר׳ וג׳ משרתות ביחידות מעורבות, בנים ובנות ביחד. הצבא משקיע המון בהכשרתם ומצפה לתוצאות. האחריות הנובעת מתפקידן של הבנות מחייבת אותן. היה ברור לי עוד לפני שהתגייסו שהן מתכוונות לשרת במקומות שבהם צריך אותן ולא רק להעביר את הזמן עד לשחרור". האם מקשיבה ומוסיפה "הצבא יודע לבחור את האנשים שלו. הן עברו מיונים, בדרכן לתפקידיהן ונבחרו בגלל כישוריהן. בצבא, זיהו את מחויבותם ולא מוותרים עליהן בקלות".   

שינוי העצום חל בתפקידי הנשים בצבא. הוויכוחים על מקומה של האישה בצבא וחשיבות השתלבותה במערך הצבאי, מתקיימים רק בעיתונות, מבחינת המשפחה. למתגייסות מוצעות אפשרויות מגוונות שמאפשרות להם גם לממש את הפוטנציאל האישי שלהן. הגדרתן כלוחמות והצבתן בתפקידים מעניינים מאפשרות להם להיות מעורבות גם בקבלת החלטות, להכיר את הצבא לעומק וגם פותחות בפניהן אפשרויות להשתלבות בחיים האזרחיים. "אבל לא רק", מוסיף האב בגאווה "מטבען הן משקיעניות ואיכפתיות. כולן הלכו לשנת שירות לפני הצבא. אני בקשר עם המפקדים שלהן, רואה את יחסן לתפקידיהן ואת יחס המפקדים אליהם ויודע שהן בידיים טובות. אנחנו ההורים מאחוריהן, תומכים ועוטפים אותם באהבה והקשבה".  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן