בני זוג שנפרדו בקיבוץ ניסו לחייב אחד את השני בהוצאות שונות. השופטת נדרשה לעשות סדר בדברים
כשהורים נפרדים, עולה שאלה בדבר חלוקת הוצאות כלכלת הילדים בין ההורים. כשמגיעים לבית משפט לענייני משפחה, מסתבר שההליך אינו קצר. לכן, בתי המשפט פוסקים "סעד זמני" של "מזונות זמניים", שיחולו בתקופה שעד לפסק הדין הסופי ל"מזונות קבועים", אז איך מחשבים מזונות במשמורת משותפת?
כשאחד מההורים נותר לגור בקיבוץ והשני עוזב אותו, והילדים ב"משמורת משותפת", על בית המשפט לשקלל שורה של רכיבים.
בני זוג מאחד הקיבוצים נפרדו. לשניים שלושה ילדים קטינים. האב עבר מהקיבוץ ליישוב סמוך. האם נותרה לגור בבית המשותף שלהם בקיבוץ.
השניים חייבים להחזיר את המשכנתא הרובצת על הנכס אותה הם פורעים בתשלומים חודשיים של 3,000 שקלים בחודש. ההורים הסכימו על משמורת משותפת, וכתוצאה מכך האב ביצע "שינוי תעסוקתי" בעבודתו ושכרו הופחת.
האם ביקשה שיפסקו לזכותה מזונות זמניים בשיעור 6,000 שקלים לחודש. האב התנגד. הוא גם תאר שֶׁהָאֵם נותרה להתגורר בבית המשותף ולפיכך היא נושאת, בשלב זה, בתשלומי המשכנתא והוצאות אחזקת הבית.
הוא סיפר כי שָׂכָר דירה תמורת 4,000 שקלים בחודש, וביקש לחייב את האם בהפרשי 'הוצאות המדור' שאצלו גבוהים יותר ("הוצאות מָדוֹר" – הוצאות המגורים הדרושות להורים כדי לגדל את ילדיהם בבתיהם לאחר הגירושין).
איך מחשבים מזונות במשמורת משותפת
השופטת, רותם קודלר עיאש, מבית משפט לענייני משפחה, הסבירה כי חבות האב במזונות ילדיו היא לפי הדין האישי וההלכה בדבר משמורת משותפת.
הסבר: לפי פסיקת בית המשפט העליון הנוגעות למזונות ילדים בגילאים 15-6: בהתקיים הסדר של משמורת משותפת, חלוקה שווה של זמני השהות והכנסה פנויה שווה – יישאו ההורים בחלוקה שווה ביניהם במזונות הילדים, באופן שכל אחד מההורים יישא במישרין במזונות בתקופה בה שוהים הילדים במחיצתם.
"בשלב זה של מזונות זמניים, בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה", הסבירה השופטת. צרכי הקטינים כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך המשפטי.
השופטת מצאה שלהורים יכולת הכנסה זהה (כ-15,000 שקלים כל אחד), וגם אם הכנסתו של האב נמוכה בשלב זה, סביר לצפות שהוא יפעל למיצוי פוטנציאל השתכרותו בהקדם.
הקטינים, תארה השופטת, שוהים בכל אחד מבתי ההורים בפרקי זמן שווים. אכן, הוצאות "המדור השכור בגין דירת האב" גבוהות בכדי 500 שקלים "מהוצאות המדור הרעיוני בגין דירת מגורי האם", אמרה השופטת, אך מאחר ש"דירת מגוריי האם מצויה בבעלות משותפת של הצדדים" השופטת לא מצאה לנכון לחייב את האם לשלם לאב הפרשי הוצאות מדור.
השופטת דחתה את הבקשה לחייב את האב במזונותיהם הזמניים של ילדיו הקטינים, ופסקה שכל אחד מההורים יישא בהוצאות השוטפות של הקטינים בעת שהותם עמו.
היא חייבה את האב לשאת בתשלום מחצית מהוצאות החינוך וההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות בביטוח הרפואי, והוסיפה שקצבת הילדים בעד הקטינים, תשולם לידי האם.
רותם קודלר עיאש | צילום: אתר בית המשפט
