יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 12 06 101429

אין פה שני צדדים, יש פה צד אחד אלים ומוסת 

3 דק' קריאה

שיתוף:

בעוצמה יהודית מציעים לשלוח לשלוש שנות מאסר את מי שיפריע לחייל בעת מילוי תפקידו. זה כולל גם מתנחלים? * "הארץ" ממשיך בהכפשת הקיבוצים 

לא פעיל שמאל, לא אנרכיסט 

עוד קצת על האירוע בחברון, שבו חייל גבעתי הפיל לקרקע פעיל שמאל ושבר לו עצם בפרצוף במהלומת אגרוף, וחייל אחר קילל "נגמר הבית זונות שאתה עושה פה, בן גביר הולך לעשות פה סדר". 

האבא של החייל המקלל שנעצר ונשפט ל-10 ימי מחבוש (שצומצמו ל-6), התראיין הרבה. הוא הסביר שהגיעו אנרכיסטים שקיללו את הבן שלו, ביזו אותו וירקו עליו, וזה מה שהוביל אותו לומר אמירות פוליטיות. לא רק שאין שום עדות לכך שזה מה שקרה שם, החייל תועד באותו אירוע צועק על העיתונאי אלי ביתן: "אני לא אוהב שמאלנים… אני אשבור לכם את הצורה". זה משום שהעיתונאי קילל אותו וירק עליו?   

כדי להבין מה קרה שם, רציתי לשמוע גם את הגרסה של הפעיל שהוכה, ריאיון עם האבא שלו, אבל המשפחה החליטה להוריד פרופיל. עורך הדין גונן בן יצחק שמייצג את הבחור, (זומן לחקירה במשטרה), אמר לרדיו  FM103:  "הוא לא פעיל. הוא בא כחלק מהלימודים שלו ומתוך סקרנות. עושים לו כרגע פוליטיקה על הגב… המשפחה ממש לא רוצה להפוך את העניין הזה לתקשורתי. הם פשוט בהלם ממה שקורה". (הבחור הגיע לחברון במסגרת סיור שערך בעיר ארגון "בני אברהם", עמותה הפועלת "לקדם חיים משותפים בין ערבים ויהודים בישראל"). על החייל המכה אמר עו"ד בן יצחק: "הוא יצר את הפרובוקציה הזו, הוא חיפש דם ובסופו של דבר לקח כת של רובה וריסק אותה לתוך הפרצוף של אדם תמים שלא עשה לו שום דבר. אין פה שני צדדים, יש פה צד אחד אלים שמוסת".   

מי שתיעד את האירוע היה עיסא עמרו, אקטיביסט פלסטיני מחברון, שבעקבות התיעוד זומן לחקירה ונעצר. עורכת דינו ריהאם נסרה אמרה: "אני מתרשמת שהחקירה מתנהלת בגלל הלחץ הציבורי… בהינתן הסרטים שראינו, שבהם ברור מי תוקף את מי, כל ההתנהלות כלפי הפעילים היא בגלל הלחץ הציבורי, לנסות ליצור סימטריה בין הצדדים, כאילו לא רק החיילים תקפו אלא גם פעילי השמאל".  

חברי הכנסת מהציונות הדתית הרבו להתבטא נגד העונש המוגזם שנגזר על החייל המקלל. הם טענו שהחיילים פועלים במציאות קשה  וש"המפקדים צריכים קודם כל לגבות אותם". הם כמובן לא מתכוונים לכך שהמפקדים צריכים לגבות את החיילים בכל מקרה. הם מתכוונים שצריכים לגבות אותם במקרים שהם מתעמתים עם פלסטינים ועם פעילי שמאל. לא כשהם מתעמתים עם מתנחלים ואנשי ימין.    

אם יש אלימות קשה של יהודים כלפי חיילי צה"ל, היא לא של פעילי שמאל אלא של מתנחלים. הדוגמא האחרונה: ב-20 באוקטובר נקרא כוח של לוחמי צנחנים לאזור חווארה להשליט סדר בעקבות התפרעות מתנחלים. המתפרעים תקפו את הכוח באלימות ובגז פלפל, פגעו במג"ד ובלוחם נוסף. מאוחר יותר רוססו בגז מדמיע שני חיילים באזור צומת תפוח. נניח, שאחד החיילים המרוססים היה מתעמת עם מרססו ואומר לו: "אני לא אוהב מתנחלים… אני אשבור לכם את הצורה", גם אז היו אנשי הציונות הדתית טוענים שמפקדי החייל צריכים לגבות אותו? ואם החייל היה נשלח למחבוש, איתמר בן גביר היה מבקש לבקר אותו שם? 

בעקבות האירוע בחברון, הניחו שלושה ח"כים מעוצמה יהודית את הצעת החוק הראשונה שלהם בכנסת, לפיה ייגזר עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שיפריע לחייל בעת מילוי תפקידו. מתנחל שמרסס בגז פלפל מג"ד בצנחנים, זה ההפרעה לחייל בעת מילוי תפקידו?  בדצמבר שעבר תקפו מתנחלים כוח צה"ל שניסה למנוע מהם כניסה לחומש. "אחד מהם דרס חייל שנפצע קל". שלוש שנות מאסר? 

בקיבוצים ובעולם כולו 

ב"הארץ" לא אוהבים קיבוצים. אם עוברים שבועיים בלי איזו ידיעה או מאמר בעיתון נגד הקיבוצים, חשים שם שלא בנוח. בשישי שעבר התפרסם בראש עמוד הדעות של "הארץ" מאמר שעיסוקו היחס לבעלי חיים, והכותרת שנתן לו העורך: "בחברון מתעללים, בקיבוצים מענים". הכותבת, אורנה רינת, פותחת בפרשה שבה הציע ראש עיריית חברון פרס כספי למי שיהרוג כלבים משוטטים בעיר, וטוענת בהמשך, שהיחס בארץ ובעולם לחיות בר ובמיוחד לבעלי חיים בתעשיית הבשר, הוא לא פחות נורא ואכזרי. הקיבוצים הם חלק מאוד שולי במאמר, מוזכרים שניים: החזירייה בלהב, שם, לטענת הכותבת, גוזרים במספריים את אברי מינם וזנבותיהם של החזירים, ועין חרוד, בו "גדיים מבודדים התחרו באקסטזה על ליטופי הפעילים". עוד נכתב, שקולותיהם של בעלי החיים המעונים נשמעים מתוך "עשרות אלפי המתקנים הסגורים, החשוכים, המטונפים והמסריחים, הפרושים בין המדשאות המטופחות בקיבוצים ובעולם כולו". איזה ניסוח נבזי.   

הכותבת מייחלת כנראה לזמן שבו אוכלוסיית העולם תהיה צמחונית, ואז תעשיית הבשר תתייתר, אנשים יפסיקו לצרוך חלב ומוצריו, ביצים יהיו מחוץ לתפריט. כשהרגע הזה יגיע, (הוא לא), לא יהיה עוד צורך בכלובים ומכלאות לבעלי חיים. פרות תרעינה בחופשיות בכרי הדשא, כבשים ועיזים ישוטטו באין מפריע בגבעות המוריקות, תרנגולות תלקטנה זרעונים בחצרות. ועד אז מה? אצלנו, תנים נכנסים מדי פעם לקיבוץ וטורפים פה חתול ושם כלב. צריכים לעשות משהו נגד אוכלוסיית התנים ההולכת וגדלה, או לתת להם להתרבות עוד ועוד?  

הטענה היא לא לכותבת, אלא לעורך, על הכותרת שבחר לתת למאמר. אין לה הצדקה. זה אחרי שני מאמרים אנטי-קיבוצים שפורסמו ב"הארץ" רק לאחרונה, "בגידת הקיבוץ החדש" ו"אלקין, שר שיכון מצוין לקיבוצניקים" (מרב מורן, בת געש). הגיע אולי הזמן, שהקיבוצניקים ידללו את תמיכתם ב"הארץ". אני פותח.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן