יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 12 06 101429

אין פה שני צדדים, יש פה צד אחד אלים ומוסת 

3 דק' קריאה

שיתוף:

בעוצמה יהודית מציעים לשלוח לשלוש שנות מאסר את מי שיפריע לחייל בעת מילוי תפקידו. זה כולל גם מתנחלים? * "הארץ" ממשיך בהכפשת הקיבוצים 

לא פעיל שמאל, לא אנרכיסט 

עוד קצת על האירוע בחברון, שבו חייל גבעתי הפיל לקרקע פעיל שמאל ושבר לו עצם בפרצוף במהלומת אגרוף, וחייל אחר קילל "נגמר הבית זונות שאתה עושה פה, בן גביר הולך לעשות פה סדר". 

האבא של החייל המקלל שנעצר ונשפט ל-10 ימי מחבוש (שצומצמו ל-6), התראיין הרבה. הוא הסביר שהגיעו אנרכיסטים שקיללו את הבן שלו, ביזו אותו וירקו עליו, וזה מה שהוביל אותו לומר אמירות פוליטיות. לא רק שאין שום עדות לכך שזה מה שקרה שם, החייל תועד באותו אירוע צועק על העיתונאי אלי ביתן: "אני לא אוהב שמאלנים… אני אשבור לכם את הצורה". זה משום שהעיתונאי קילל אותו וירק עליו?   

כדי להבין מה קרה שם, רציתי לשמוע גם את הגרסה של הפעיל שהוכה, ריאיון עם האבא שלו, אבל המשפחה החליטה להוריד פרופיל. עורך הדין גונן בן יצחק שמייצג את הבחור, (זומן לחקירה במשטרה), אמר לרדיו  FM103:  "הוא לא פעיל. הוא בא כחלק מהלימודים שלו ומתוך סקרנות. עושים לו כרגע פוליטיקה על הגב… המשפחה ממש לא רוצה להפוך את העניין הזה לתקשורתי. הם פשוט בהלם ממה שקורה". (הבחור הגיע לחברון במסגרת סיור שערך בעיר ארגון "בני אברהם", עמותה הפועלת "לקדם חיים משותפים בין ערבים ויהודים בישראל"). על החייל המכה אמר עו"ד בן יצחק: "הוא יצר את הפרובוקציה הזו, הוא חיפש דם ובסופו של דבר לקח כת של רובה וריסק אותה לתוך הפרצוף של אדם תמים שלא עשה לו שום דבר. אין פה שני צדדים, יש פה צד אחד אלים שמוסת".   

מי שתיעד את האירוע היה עיסא עמרו, אקטיביסט פלסטיני מחברון, שבעקבות התיעוד זומן לחקירה ונעצר. עורכת דינו ריהאם נסרה אמרה: "אני מתרשמת שהחקירה מתנהלת בגלל הלחץ הציבורי… בהינתן הסרטים שראינו, שבהם ברור מי תוקף את מי, כל ההתנהלות כלפי הפעילים היא בגלל הלחץ הציבורי, לנסות ליצור סימטריה בין הצדדים, כאילו לא רק החיילים תקפו אלא גם פעילי השמאל".  

חברי הכנסת מהציונות הדתית הרבו להתבטא נגד העונש המוגזם שנגזר על החייל המקלל. הם טענו שהחיילים פועלים במציאות קשה  וש"המפקדים צריכים קודם כל לגבות אותם". הם כמובן לא מתכוונים לכך שהמפקדים צריכים לגבות את החיילים בכל מקרה. הם מתכוונים שצריכים לגבות אותם במקרים שהם מתעמתים עם פלסטינים ועם פעילי שמאל. לא כשהם מתעמתים עם מתנחלים ואנשי ימין.    

אם יש אלימות קשה של יהודים כלפי חיילי צה"ל, היא לא של פעילי שמאל אלא של מתנחלים. הדוגמא האחרונה: ב-20 באוקטובר נקרא כוח של לוחמי צנחנים לאזור חווארה להשליט סדר בעקבות התפרעות מתנחלים. המתפרעים תקפו את הכוח באלימות ובגז פלפל, פגעו במג"ד ובלוחם נוסף. מאוחר יותר רוססו בגז מדמיע שני חיילים באזור צומת תפוח. נניח, שאחד החיילים המרוססים היה מתעמת עם מרססו ואומר לו: "אני לא אוהב מתנחלים… אני אשבור לכם את הצורה", גם אז היו אנשי הציונות הדתית טוענים שמפקדי החייל צריכים לגבות אותו? ואם החייל היה נשלח למחבוש, איתמר בן גביר היה מבקש לבקר אותו שם? 

בעקבות האירוע בחברון, הניחו שלושה ח"כים מעוצמה יהודית את הצעת החוק הראשונה שלהם בכנסת, לפיה ייגזר עונש של עד שלוש שנות מאסר למי שיפריע לחייל בעת מילוי תפקידו. מתנחל שמרסס בגז פלפל מג"ד בצנחנים, זה ההפרעה לחייל בעת מילוי תפקידו?  בדצמבר שעבר תקפו מתנחלים כוח צה"ל שניסה למנוע מהם כניסה לחומש. "אחד מהם דרס חייל שנפצע קל". שלוש שנות מאסר? 

בקיבוצים ובעולם כולו 

ב"הארץ" לא אוהבים קיבוצים. אם עוברים שבועיים בלי איזו ידיעה או מאמר בעיתון נגד הקיבוצים, חשים שם שלא בנוח. בשישי שעבר התפרסם בראש עמוד הדעות של "הארץ" מאמר שעיסוקו היחס לבעלי חיים, והכותרת שנתן לו העורך: "בחברון מתעללים, בקיבוצים מענים". הכותבת, אורנה רינת, פותחת בפרשה שבה הציע ראש עיריית חברון פרס כספי למי שיהרוג כלבים משוטטים בעיר, וטוענת בהמשך, שהיחס בארץ ובעולם לחיות בר ובמיוחד לבעלי חיים בתעשיית הבשר, הוא לא פחות נורא ואכזרי. הקיבוצים הם חלק מאוד שולי במאמר, מוזכרים שניים: החזירייה בלהב, שם, לטענת הכותבת, גוזרים במספריים את אברי מינם וזנבותיהם של החזירים, ועין חרוד, בו "גדיים מבודדים התחרו באקסטזה על ליטופי הפעילים". עוד נכתב, שקולותיהם של בעלי החיים המעונים נשמעים מתוך "עשרות אלפי המתקנים הסגורים, החשוכים, המטונפים והמסריחים, הפרושים בין המדשאות המטופחות בקיבוצים ובעולם כולו". איזה ניסוח נבזי.   

הכותבת מייחלת כנראה לזמן שבו אוכלוסיית העולם תהיה צמחונית, ואז תעשיית הבשר תתייתר, אנשים יפסיקו לצרוך חלב ומוצריו, ביצים יהיו מחוץ לתפריט. כשהרגע הזה יגיע, (הוא לא), לא יהיה עוד צורך בכלובים ומכלאות לבעלי חיים. פרות תרעינה בחופשיות בכרי הדשא, כבשים ועיזים ישוטטו באין מפריע בגבעות המוריקות, תרנגולות תלקטנה זרעונים בחצרות. ועד אז מה? אצלנו, תנים נכנסים מדי פעם לקיבוץ וטורפים פה חתול ושם כלב. צריכים לעשות משהו נגד אוכלוסיית התנים ההולכת וגדלה, או לתת להם להתרבות עוד ועוד?  

הטענה היא לא לכותבת, אלא לעורך, על הכותרת שבחר לתת למאמר. אין לה הצדקה. זה אחרי שני מאמרים אנטי-קיבוצים שפורסמו ב"הארץ" רק לאחרונה, "בגידת הקיבוץ החדש" ו"אלקין, שר שיכון מצוין לקיבוצניקים" (מרב מורן, בת געש). הגיע אולי הזמן, שהקיבוצניקים ידללו את תמיכתם ב"הארץ". אני פותח.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
3 דק' קריאה
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
איך שהאהבה ליין הביאה את דרור אנגלשטיין, ירושלמי במקור, לגידול גפנים וייצור יין במושב * ב-8 באוקטובר 2023 היה אמור לנטוע חלקת כרם, אולם במקום זאת התגייס ושירת שנה וחצי במילואים * בין מלחמה לבין חקלאות הצליח להקים את יקב אנדרדוג
4 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן