יבול שיא
הרפת והחלב
אלון לישמן קיבוץ גזר

בנבחרת הבייסבול לאולימפיאדה, ישנו גם קיבוצניק אחד, אלון ליישמן מקיבוץ גזר

3 דק' קריאה

שיתוף:

שלושה משחקים קיימה עד כה נבחרת ישראל בבייסבול באולימפיאדה. בשניים נוצחה ובשלישי ניצחה. המשחק הראשון התקיים ביום חמישי 29 ביולי ובו הפסידה הנבחרת לדרום קוריאה 5:6 בהארכה. במשחק השני נגד נבחרת ארה"ב החזקה, למחרת, היא נוצחה 1:8. ביום ראשון השבוע שיחקה הנבחרת נגד מקסיקו וניצחה 5:12, ניצחון ראשון במשחקים האולימפיים. ביום שני התתמודדה הנבחרת נגד דרום קוריאה והפסידה

ענף הבייסבול חזר לאולימפיאדה אחרי 12 שנות היעדרות. באולימפיאדת ברצלונה 1992 הענף הפך רשמי, אולם בשתי האולימפיאדות האחרונות לא היה חלק מהתחרויות.

ביפן, בה אוהבים את הענף במיוחד, התעקשו להחזיר את הבייסבול לתחרות. שש מדינות מתמודדות על המדליות : יפן, דרום קוריאה, הרפובליקה הדומיניקנית, מקסיקו, ארה"ב וישראל.

נציגי קיבוץ גזר בטורניר הנוער
נציגי קיבוץ גזר בטורניר הנוער

קבוצת הבייסבול של ישראל מונה 24 שחקנים, 20 מהם אמריקנים שעשו עליה בכדי להיות אזרחי המדינה ולהשתתף בנבחרת לאולימפיאדה. ארבעת הנותרים הם ישראלים שגדלו פה בארץ.

אחד מהארבעה הוא אלון ליישמן, בן קיבוץ גזר ועוד מעט חבר בו. אלון (32) הוא בנם של מירי גולד ודיוויד ליישמן, שעלו לגזר באותו גרעין בארה"ב (אבל הכירו רק בארץ).

דיוויד וחברים נוספים שעלו מארה"ב ביקשו שהקיבוץ יקצה להם מגרש, חלק משדה חיטה, עליו הקימו מגרש לבייסבול וסופטבול. דיוויד, שהיה מרכז הבניין באותה תקופה, בנה את המגרש, שהיה מגרש הבייסבול הראשון בארץ.

המגרש נבנה ב-1983 ואלון שנולד ב-1989 "נולד ממש לתוך הבייסבול", מספר דוויד. "מגיל שנתיים-שלוש הוא משחק על המגרש ומגיל עשר משחק בנבחרת ישראל. כשהיה בן שבע קיבל מסבא שלו שבארה"ב קלטת וידאו של משחקים ונכנס חזק לתחום, גם כצופה וגם כשחקן."

אלון ליישמן קיבוץ גזר

אלון, שנמצא בימים אלו בכפר האולימפי, מספר שהתחיל לשחק כילד. "כולם שיחקו, הילדים בגילי, אלו שגדולים ממני שיחקו והרגיש מאוד טבעי להיכנס לתחום הבייסבול. תמיד הייתי רציני לגבי זה. בגיל עשר התקבלתי לנבחרת ומאז אני מייצג כל שנה את ישראל בטורנירים שונים."

כנער שיחק בנבחרת ישראל, בצבא היה ספורטאי מצטיין ולאחר השחרור טס לקליפורניה, ארה"ב, להגשים את החלום, לשחק בליגה המקצועית: "בזמן הצבא קיבלתי הצעה לשחק במכללות. שבועיים אחרי השחרור כבר הייתי ב-UC  קליפורניה.

במשחק הראשון שלו במכללות נפצע קשה במרפק, עבר ניתוח וחזר לשחק כעבור שנה: "לא חזרתי לרמה בה שיחקתי לפני הפציעה, מבחינת חוזק הזריקה והמהירות.

"לאחר שלוש שנים עבר ניתוח נוסף באותו המקום. כשהבין שיהיה עליו לעבור ניתוח שלישי שמצריך לאחריו שיקום של שנתיים, הבין גם שהחלום להיות שחקן מקצועי נגוז: "ידעתי שלא אוכל לשחק עם מרפק פצוע והתחלתי לאמן."

אלון השתלב כמאמן במיינור ליג, מאמן שחקנים צעירים (כאלה שטרם נכנסו למייג'ור ליג) להיות פיצ'רים – השחקנים שזורקים את הכדור, התפקיד שלו באולימפיאדה.

על אף שאינו משחק בליגת הבייסבול בארה"ב, הוא עדיין שחקן ברמה גבוהה. הפציעה אינה מאפשרת לו לשחק עונה שלמה, אך מאפשרת להתכונן לטורניר בן שבוע.

לאורך השנים המשיך אלון לקחת חלק בטורנירים של נבחרת הבייסבול של ישראל והגיע עד לאולימפיאדה. הוא מחלק את זמנו בין ארה"ב, שם הוא נמצא במהלך העונה שנמשכת כשבעה חודשים, ובין ישראל, בה הוא משמש כמאמן מתי שהוא רק יכול. 

עם מדליה או בלעדיה אלון אומר: "ב-2019 היו מוקדמות אירופה והיינו צריכים לנצח ארבעה טורנירים כדי להגיע לאולימפיאדה – והנה אנחנו פה. זו חוויה מטורפת. אלפי אנשים ממדינות מכל רחבי העולם, רואים את כולם, ספורטאים ממצרים, מאירן. חוויה מדהימה."

איך נראה סדר יום בכפר האולימפי?

"אני קם בבוקר ועושה אימון משקולות ולאחריו מקבל מסאז'. אוכל ארוחת בוקר ומשם ממשיך לאימון יוגה או אימון ריצה או שני האימונים. אוכלים צהריים ואז מתחיל האימון הקבוצתי. אחר כך יש זמן להסתובב בכפר, יש חנויות, מזכרות. מאוד רגוע."

מי תזכה?

"אני יכול להגיד שליפן ולארה"ב יש נבחרות חזקות."

בני רגיל (37), בן, חבר ומזכיר הקיבוץ בחמש השנים האחרונות, מספר שהבייסבול הוא חלק מרכזי מהזהות של קיבוץ גזר ואין כמעט ילד שלא גדל על המגרש.

גם הוא כאלון גדל בגזר ושיחק כל חייו בייסבול ומשחק כיום בליגה הבוגרת, "זהו ה-ספורט בקיבוץ גזר במשך כל השנים". רגיל מספר שבתקופת הקורונה כשכל החוגים סביב בוטלו, ניתן היה להמשיך ולשחק בייסבול.

"זהו ספורט במרחב הפתוח, יש מרווחים גדולים בין השחקנים. כל הילדים היו בטרוף סביב המשחק ובכל פינה בקיבוץ אפשר היה למצוא ילדים עם כפפה וכדור.

הרבה מאד ילדים משחקים, גם הבנים וגם הבנות והקורונה חיזקה את זה. אנחנו עורכים מידי פעם משחקים לכל הקהילה וזו חוויה מגבשת." כיום יש בגזר כ-40 ילדים שמשחקים בייסבול וסופטבול וקבוצות רבות מגיעות לשחק ולהתאמן "בשדה החלומי" של הקיבוץ. 

לנבחרת ישראל בבייסבול יש שתי קבוצת צעירים (עד גיל 16 ועד גיל 18). באליפויות אירופה לנוער הגיעה קבוצת הנערים עד גיל 16 להישג המרשים של סגנית אלופת אירופה עם זכייתה במדליית הכסף ונבחרת הנוער עד גיל 18 זכתה במדליית הארד.

בקיץ 2022 צפויים להתקיים שוב בקיבוץ גזר משחקי המכבייה עם נבחרות מכל העולם. בסוף מאי, בשיא הלחימה בעזה, יצאה משלחת לדובאי לטורניר שלום, "קירוב לבבות דרך הספורט". המזכיר בני רגיל, היה במשלחת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על
9 דק' קריאה
חשיפה ראשונה – רכב משא חשמלי מסחרי, הכוכב הלוגיסטי החדש שלכם, מדגמי 200 LOGISTAR, תוצרת חברת CENNTRO  ארה"ב  חברת יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, מהיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל של כלי רכב חשמליים, מרחיבה את היצע הפתרונות
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
בתיה הולין מכפר עזה ומחמוד מרצועת עזה בתערוכת צילומים חדשה, על חיי היומיום משני צידי הגבול   כעשר דקות הליכה, פחות מקילומטר, מפרידים בין ביתה של בתיה הולין מכפר עזה לגדר הגבול, ופחות מקילומטר נוסף,
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן