יבול שיא
הרפת והחלב
405495713 10161086476924641 3674695394137678061 n

אם הבית 

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

ה"צבע אדום" של השבעה באוקטובר הפריד אותי מפיקאסה, החתולה שלי, שהייתה בעשור האחרון אם הבית של הסטודיו שלי ומקור השראה לציורי החתולים בעיתון 232 ("ככה זה"). 

ניסיתי למצוא אותה רגע לפני שיצאנו ל"גלות" וזה לא הלך. נעלמה. 

פעמיים ביקרתי בנירים ותמיד התחלתי בעמידה ליד הסטודיו וקריאות "פיקאאאסה…" 

התייאשתי. היא כבר לא צעירה, מחצית שיניה נעקרו בניתוח הצלה ועין אחת מושבתת סופית. מה שמקטין את סיכוייה להישרדות בקיבוץ נירים הנטוש.  

אומנם כיתת הכוננות שלנו פיזרה מזון לחתולים וגם היו נשמות טובות שהשאירו לה את המזון שלה בסטודיו, אך לשווא. 

היום חזרתי על הריטואל הזה. בסופו החלטתי להכריז עליה סופית כעוד נעדרת של המלחמה המקוללת הזו.  

רגע לפני שעלינו לאוטו בדרך הביתה היא הופיעה… נעמדה מרחוק ושיגרה יללת ניסוי…  

בקיצור שמחה גדולה. היא ירדה מאוד במשקל וטרפה את מה שהגשתי לה.  

הפעם לא אוותר – הפעם אדאג שתמיד יהיה מישהו שישים לה אוכל. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!