יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1350949397

"אנחנו בוגרים של חברה שהסלילה לגבריות מסוימת" 

5 דק' קריאה

שיתוף:

"גידולי שדה", מעגל גברים לבוגרי החינוך המשותף, יפתח לאחר החגים בהנחיית הילל ירון מהזורע ועוזי ליונבך מאלונים. מותר לגברים לבכות, ולא רק בלילה 

"מעגל שיח המיוחד לגברים מאפשר לפתוח את הלב באחווה של גברים, חופשי מהצורך לעשות רושם או להיצמד לסטראוטיפ של הגבר הקשוח, החזק, המצליח". אומר הילל ירון מהזורע, מטפל במוזיקה (MA בתרפיה במוזיקה), מטפל בילדים ונוער בסיכון ומבוגרים בעלי צרכים מגוונים, בן קיבוץ הנשוי לבת הקיבוץ, בו הם מגדלים את שלושת ילדיהם, שיחד עם עוזי ליונבך מאלונים (MA ביעוץ חינוכי) פתחו מעגל גברים המיועד לבוגרי החינוך המשותף. 

"מעגלי גברים מתקיימים בעולם המערבי וגם ברחבי הארץ כבר כמה שנים". אומר עוזי, במקור מניצנים, נשוי ואב לשלושה בוגרים, איש חינוך כל חייו, ב-20 השנים האחרונות מנהל מערכות בחינוך הבלתי פורמלי בקיבוצים ויועץ לקיבוצים מטעם מחלקת החינוך הקיבוצית. "זה מתחבר לגבר החדש, לאבא החדש. גברים ואבות שיותר מחוברים לילדים, מחוברים לצד הרגשי, יותר מעורבים ויותר מדברים".  

תמונה 1 מעגל גברים עוזי
עוזי ליונבך מאלונים. יותר מחוברים לילדים, לצד הרגשי, יותר מעורבים, יותר מדברים. צילום: מהאלבום הפרטי 

שניהם למדו הנחיית קבוצות, ונפגשו כשלמדו יחד הנחיית מעגלי גברים. כן, יש דבר כזה, לצד "מעגלי נשים", קבוצות שיח המיועדות לנשים בלבד, קמו גם "מעגלי גברים" המיועדים לצד הגברי. 

"מעגלי שיח שמיועדים לגברים בלבד מאפשרים למשתתפים להיפתח בצורה יותר אוטנטית ולהרגיש שיש מי שמבין אותם, מישהו שכמוהם עבר הסללה על ידי החברה לתפקיד הגברי המצ'ואיסטי" אומר הילל. "אומנם כיום היחס של החברה משתנה, אבל אנחנו בוגרים של חברה שהסלילה לגבריות מסוימת ורוצים לאפשר לעצמנו להיות עם פחות מגננות, פחות מסכות של גבריות". עוזי מוסיף "אנשים היו חסומים, העדיפו לשמור דברים בבטן, לא לשתף, לא רגשות ולא חולשות. המעגל כמקום בטוח, שגם מונחה על ידי גברים, התגלה כפלטפורמה חלופית להתייעצות, לשיתוף, לפורקן, לאוורור וגם להפגת בדידות. גברים מוצאים את עצמם לעיתים בבדידות, הם לא בנו יחסי חברות ולא מצאו דרך לרכוש חברים, ובמעגל גברים הם מגלים שהם לא לבד. מתגלה עולם חדש של חברים, עולם שיש בו תמיכה. זה לא מעגל טיפולי, למרות שקורים שם דברים שישפיעו על איכות החיים של האדם. יש מעגלים ספציפיים בנושא אבהות, וגם מעגלים שמתאימים לכל גיל בכל נושא. אנשים וגברים מחפשים מקום שיוכלו לדבר זה עם זה". 

"היכולת לשתף, לתמוך, להיתמך היא איכות שהמשתתף לוקח אחר כך לחייו. זה יכול להביא שיפור ביחסים שבין גבר לילדיו, להוריו, לחברים שלו, לקולגות שהוא עובד עימן. וגם משפר את היחסים הזוגיים. בתור משתתף במעגל גברים אני יכול להעיד שחלק מהתכנים שאני משתף במעגל, אני יכול לדבר עליהם אחר כך עם אשתי בצורה שהיא יותר מעובדת" אומר הילל. 

להוריד את המסכה של הגבריות 

הרבה מים זרמו בצינורות ההשקיה מאז כתב רועי רשקס מסאסא יחד עם דודו פלמה בן אשדות יעקב את המילים "אני בן קיבוץ, בחור חביב, לגברים אני קשוח, בחורות אני משכיב. בן קיבוץ, כדורסלן, ביחידה קראו לי קילר ובפלחה משקיען", שעל אף שנכתבו כקברט סטירי ביקורתי בשם "כמו בתוך קופסא", היה עבור בני קיבוץ רבים טקסט מכונן. מעגל הגברים אותו מתעתדים לפתוח עוזי והילל אחרי החגים בקיבוץ אלונים מיועד לא רק ספציפית לגברים, אלא לכאלה שהם בוגרי החינוך המשותף, כלומר בני קיבוץ, בוגרי הלינה המשותפת, חדרי הנעורים או "המוסד"; אלו שיש להם סיפורים על שומרת הלילה, המתנדבות, רוורס על טרקטור עם עגלה, אבל לא רק… 

"בלימודי הכשרת מנחי מעגל הגברים, גילינו הילל ואני, שלמרות פער הדורות יש לנו הרבה מהמשותף" אומר עוזי. "גדלנו באותה סביבה, למרות שאנחנו מאזור גאוגרפי אחר, קיבוץ שונה, תנועה שונה. יש הרבה אירועים מכוננים דומים, אנחנו מכירים לעומק את השמחות וגם את הכאבים. מצאנו מכנה משותף, הבנה, הכרה, מכאן עלה הרעיון להציע מעגל ייחודי לבני קיבוצים. זה נושא שלא דובר ולא נפתח, נושא משמעותי ויש לא מעט בוגרי קיבוץ שמחפשים את הערוץ שבו יוכלו לאוורר, לשתף, לדבר, איך ילדות ובגרות בקיבוץ משפיעה עליהם עד היום. יש דברים שהם שלנו, שפה מיוחדת, אירועים, טקסים, נופי ילדות שמייצרים אחווה מיוחדת, כמעט כמו בני כיתה. זה מעגל שמיועד לכל גיל, לכל דור, לאלו שנשארו ואלו שעזבו, לאלו שגדלו כילדים וכאלה שגידלו בקיבוץ ילדים, הרגשנו שזה אירוע שדורש הזמנה, אמרנו 'בוא נפתח ונראה מי יבוא'. אנחנו מאמינים שכמו שלנו מעגל הגברים פתח עולם, הוא יכול לעשות את זה גם עבור אחרים". 

חלק מהקושי בקיבוץ זה ש"כולם יודעים הכול על כולם". מה עם רצון לשמור דברים לעצמי? 

הילל: "לבני קיבוץ יש את החבר'ה שגדלו איתם, 'בני כיתה', החבר'ה מהפלחה, שאיתם אפשר לצחוק ולדבר וגם לוקחים בחשבון שבקיבוץ אין סודות. במעגל יש שמירה על דיסקרטיות ועל הפרטיות של המשתתפים. במעגל הם יכולים להיות עם פחות פאסון, להוריד את המסכות, ולדעת שמה שהם משתפים לא יוצא החוצה ושמסתכלים עליהם בעיניים טובות. יכול להיות שלא נעשה מעגל עם משתתפים מאותו קיבוץ, כי גם הם וגם אנחנו רוצים לשמור על סוג של אנונימיות במעגל".  

Screenshot 2023 09 26 132633
הילל ירון מהזורע. לפתוח את הלב באחווה של גברים. צילום: מהאלבום הפרטי 

כמה מותר? 

יש לא מעט נושאים קיבוציים, למשל הלינה המשותפת, שאצל חלק מהאנשים נתפסים כטראומה וזיכרון כואב, בעוד אצל אחרים נחווה כילדות מאושרת. איך מגשרים על הפער בחוויה? אני שואלת אותם כבוגרי החינוך המשותף, שכמנחים מנווטים את כל מה שעולה במעגל. 

הילל: "עשינו מפגש חשיפה בסוף אוגוסט והנושא עלה, גם באופן החיובי וגם באופן הפחות חיובי של הלינה המשותפת. יש מקום גם לזה וגם לזה, החיים לא שחור לבן וגם לא חוויית הלינה המשותפת. באופן אישי אני יכול להעיד שאצלי היה גם וגם. יש לי חברים בני כיתה שאני אוהב ואנחנו בקשר שמאוד אהבו ויש כאלה שמאוד סבלו, ברחו בלילות לחדר ההורים, סבלו מהצקות ולא היה למי לפנות. צריך לדעת שהיו גם כאלה שבית הילדים היה מפלט עבורם ממה שקורה בבית. 

אנחנו לא מבטלים אף אחד ואף דעה ונכבד את החוויה שעבר. להבדיל ממה שנדרשנו בחינוך המשותף, במעגל אנחנו נותנים מקום לחוויות השונות וגם לדרך שבה כל אחד בוחר להביע אותן". 

עוזי: "יש בפתיחת המעגל תיאום ציפיות והגדרת כללים וחוקים. המילה השלטת היא 'מותר'. מותר לדבר, לבכות, להגיד הכול. יש קונפליקטים, יש מצבים שאנשים נסערים ויש מקום לכל התגובות, לכל המילים. מותר להגיד כל מה שרוצים, זו אנטיתזה גם לעולם הגברי וגם לעולם הקיבוצי. אנשים מבינים שהם בסביבה בטוחה ומוגנת שמאפשרת וזה נותן המון כוח. וגם אנחנו מנחים להסתכל על האחר בעיניים טובות. יש מקום לכולם. זה לא ערב של העלאת זיכרונות נוסטלגיים, המטרה 'כאן ועכשיו', לעבוד על איכות החיים, רווחת החיים. כבוגר עם משפחה, בני זוג, ילדים. אנחנו מודעים ויודעים שעוצבנו בילדותנו בחינוך המשותף, במעגל יש ניסיון להבין איך הדבר הזה משפיע עלינו כבוגרים ואיך לקחת את כל זה למקום חיובי". 

אז מי שעוד מחזיק בסטראוטיפ בן הקיבוץ הקשוח שלא מדבר על רגשות יכול להתעודד. "אנחנו שני גברים, בוגרי החינוך המשותף, שיודעים לדבר על רגשות וגם עובדים בזה, אז אולי התזה לא נכונה. אנשים שמגיעים למעגלים רוצים לדבר, לפתוח ומחפשים את המקום שבו מותר, מגלים את הנפש, הרגשות. השבט הגדול של הגברים המדברים שהיה בסוג של מקלט, השבט הזה קיים".  

"גידולי שדה", מעגל גברים בוגרי החינוך המשותף, יפתח אחרי סוכות ויתקיים בקיבוץ אלונים אחת לשבוע בשעות הערב בימי רביעי. 

עוזי: 052-2755531 

הילל: 054-8808500 

https://uziloew.wixsite.com/giduleisade

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן