יבול שיא
הרפת והחלב
יוסי שמעוני 2

"אני רוצה שהילדים שלי יישארו פה, שתהיה להם אפשרות בחירה של מקום תעסוקה ראוי"

4 דק' קריאה

שיתוף:

איך יוצרים חיבורים בקהילה מגוונת של קיבוצים שיתופיים ולצידם קיבוצים שההרחבות בהם הן מאוד משמעותיות? איך מתגברים על המרחק הפיזי בין יישובי המועצה? יוסי שמעוני ממחניים, גזבר המועצה האזורית גליל עליון לשעבר, שהחליט להתמודד על ראשות המועצה, חושב שחייבים להיות יצירתיים

שתי נשים, גלית אורי מקדרים וזוהר ליפקין מהגושרים, הזדרזו להכריז על התמודדותן על תפקיד ראש המועצה האזורית הגליל העליון. אישה נוספת, ד"ר אורית דגני-דיניסמן משניר הצטרפה אליהן באיחור מסוים. אך לא רק נשים נוטלות חלק בהתמודדות. עוד לפני דגני-דיניסמן הכריז על הצטרפותו למרוץ יוסי שמעוני (52), נשוי ואב לשלושה, תושב ההרחבה הקהילתית של מחניים, שכיהן במשך שבע שנים כגזבר המועצה בראשות גיורא זלץ. כששמעוני נשאל מה הניע אותו להתמודד על התפקיד הוא חוזר קודם כל למסלול שעשה מירושלים עיר הולדתו לקיבוץ הגלילי מחניים.  

"אחרי שסיימתי לימודי תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים בירושלים", הוא מספר, "זכיתי להכיר את אשתי, דיתי, ועברנו למרכז. במשך 15 שנים עסקתי במשרות בכירות בשוק ההון, וכשהילדים שלנו נכנסו למסגרות החינוך בתל אביב, הרגשתי שאני כאילו עושה להם עוול. הם גדלו בין גושי בטון, ורציתי שהם יגדלו בטבע, בקהילה, עם חינוך של פעם שאני גדלתי עליו. לפני 14 שנים הגענו לבקר חברים טובים במחניים, ראינו שלט קטן: 'כאן תיבנה הרחבה', הוקסמנו מהמקום, והחלטנו לרכוש בית בהרחבה. אחרי שנתיים עשינו רילוקיישן אמיתי, מתוך כוונה להביא את הילדים לעולם ערכי מסוים שאותו רצינו. זו הייתה אחת ההחלטות הכי משמעותיות שקיבלנו". 

"זו רשות מוטת נשים ואני שמח על כך" 

אחרי שעבר למחניים שימש שמעוני בהתנדבות כיו"ר האגודה הקהילתית של הקיבוץ והוועד המקומי, כדירקטור באגש"ח של מחניים, ובהמשך כגזבר המועצה. אחרי שבע שנים שבהן עסק במסגרת תפקידו גם בהסדרת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוצי המועצה, ולאחר שהיה גם יו"ר המכללה הטכנולוגית בתל חי והוביל את ההתנגדות להעברת המכללה לידיים פרטיות, הוא סיים את עבודתו במועצה ב-2019, יצא לקורס למורי דרך, ולאחר מכן שימש גזבר של העיר גני תקווה.       

"הדרייב להתמודד על ראשות המועצה קיים אצלי שמונה חודשים", מציין שמעוני, "רק לא רציתי להתמודד מול גיורא זלץ, וגם הילדים בבית התנגדו לזה בהתחלה. אני חושב שההתבשלות האיטית של החלטה הייתה לטובה. אני רואה בתפקיד הזה שליחות. אני רוצה שהילדים שלי יישארו פה, שתהיה להם אוניברסיטה, שתהיה להם אפשרות בחירה של מקום תעסוקה ראוי, ושיהיה להם מגוון של קהילות ערכיות שמהן הם יבחרו איפה לגור. כיוון שאני מכיר את התפקיד הזה מכל הכיוונים, אני יודע שזה תפקיד נדיר שיש בו שילוב של חומר ושל רוח. זה עיסוק בכלכלה, חברה וקהילה, שאתה יכול באמצעותו לייצר ולשנות מציאות. בשביל זה אני פה. זאת השליחות שלי". 

איך אתה מתייחס לזה שאתה מתמודד מול שלוש נשים, שרצות לתפקיד במסגרת מגמה ארצית לתקן את העוול של מיעוט נשים בראשות השלטון המקומי והארצי?  

"קודם כול, אני מכיר את המתמודדות ואני חושב שהן ראויות. אני מברך על כל אחת שהחליטה להתמודד. אגב, במועצה שלנו יש הרבה מאוד נשים, גם כעובדות, גם כמנהלות מחלקות וגם כמנהלות אגפים. זו ממש רשות שהיא מוטת נשים ואני שמח על כך. גם כגזבר גני תקווה עבדתי עם ראשת עיר, מנכ"לית ויועצת משפטית. זה כיף גדול לעבוד בסביבה נשית. עם זאת, כשהתושבים צריכים להחליט במי לבחור לראשות המועצה, הם צריכים להסתכל על מכלול התכונות והניסיון המצטבר בתחום הכלכלי-עסקי, החברתי והמוניציפאלי. היתרון היחסי המובהק שלי, מעבר לניסיון המצטבר, זו היכולת להגיע לחיבורים ושיתופי פעולה. כל חיי הבוגרים עסקתי במשאים ומתנים, בתקשורת בין אישית, וזה דבר חשוב כדי לייצר את החיבורים בתוך הקהילות, בין הקיבוצים ובין הרשויות המקומיות באזור". 

ארבעה עוגנים 

שמעוני מציין שהוא עבד ביסודיות על תוכנית העבודה של המועצה עם מומחים בכל התחומים, והעדיף להציג תוכנית מוגמרת גם במחיר של איחור קל בפתיחת קמפיין הבחירות. "התוכנית מבוססת על ארבעה עוגנים, כשבהתחלה מוצג המוטו שלי שהוא חיבורים, הסכמות וערבות הדדית כקו מנחה של פעילות המועצה. בתקופת ראש המועצה הקודם, אהרון ולנסי, המועצה פעלה בעיקר מול אגודות שיתופיות חקלאיות, ואילו בשתי הקדנציות של גיורא זלץ כבר הייתה כניסה מסיבית של תושבים ובנים חוזרים שחייבה המון הסדרות. אני חושב שהבשלות, גם בתוך הקיבוצים, גם בין הקיבוצים, וגם בין הרשויות המקומיות באזור, קיימת כדי לעלות לשלב הבא של שיתופי הפעולה והחיבורים. זה עובר בתוכנית כחוט השני. 

העוגן הראשון הוא לבנות למועצה תוכנית אסטרטגית לשנת 2030 בשיתוף הציבור. התוכנית האחרונה נבנתה לפני הרבה שנים. התוכנית האסטרטגית תיבנה בשיתוף הציבור, וצריך לדעת לעשות את זה נכון, כי שיתוף הציבור הוא דבר מאוד מורכב. המועצה היא כמו ספינה גדולה שנעה לכיוון מסוים, וברגע שאתה שם על השולחן את הדברים שאתה חושב שצריך לעשות, יחד עם ההתאמות הנכונות והתיקונים הנדרשים, זה כשלעצמו מתאים את הכיוון של הספינה. לדוגמה, בנושא החברה הכלכלית אנחנו שואלים איך אנחנו רוצים לראות אותה בעוד חמש ובעוד עשר שנים? במה אנחנו רוצים שהיא תעסוק? האם נכון שהיא תעסוק בהרחבות או בתיירות ואנרגיה? יש לזה משמעות מאוד גדולה. בנושא אחר, החינוך הבלתי פורמלי, שהוא בעיניי חשוב מאוד, אנחנו מחפשים את הפתרונות המיטביים. שטח המועצה האזורית הגליל העליון הוא מאוד גדול, ולקיבוצי הדרום, קיבוצי ההר, יש תחושה של מרחק פיזי, ויש כל מיני פתרונות שאפשר לייצר אותם בין אם זה שיתופי פעולה בין קיבוצים שהמועצה חייבת להיות שם ברקע, ובין אם זה יצירה של שניים או שלושה מרכזים אזוריים שהם זרועות ביצועיות של המועצה. 

העוגן השני הוא קהילות איתנות, תוססות, פעילות ועצמאיות. בגדול יש פה שני וקטורים. האחד, שכבר התחיל בתקופה של גיורא זלץ, הוא להמשיך בהסדרות הקשורות בסל השירותים לתושב, בממשק שבין המועצה לתושב ולקיבוץ, בין אם זה אמנת שירות או כל הסכם אחר. השני, זה החיבורים בתוך הקהילה. יש אצלנו מגוון מאוד רחב של אופי חיי הקהילה. יש קיבוצים שיתופיים, ומצד שני יש קיבוצים שההרחבות בהם הן מאוד משמעותיות".      

הייתה תקופה של מתחים קשים בין חלק מתושבי ההרחבות לקיבוצים ולמועצה. 

"נכון. כיום מתוך מה שאני רואה בקיבוץ שלי, אני חושב שיש בשלות לדברים שאי אפשר היה לעשות אותם בעבר. אני חושב שהמועצה צריכה להיות שם בחשיבה יצירתית. היא צריכה לקחת את הניסיון שהצטבר בקיבוצי המועצה, ובקיבוצים במועצות אחרות שיש להם אותו דנ"א כמו שלנו, ולהתוות את הדרך לקהילות מלוכדות. אגב, אחד הדברים המרכזיים שאני מדבר עליהם, הוא לעקוב באופן רציף אחר 40 -50 רשויות מקומיות כדי ללמוד מהן גם בנושאים טכנולוגיים, וגם בנושא יתרון לגודל, מכרזים ועוד.  

העוגן השלישי זה החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. בנושא הזה יש המון רעיונות. הלוואי שאצליח ליישם 80 אחוז מהרעיונות האלו, כי הם באמת משני מציאות מבחינת חווית הלמידה של התלמידים. אחד הרעיונות הוא לקחת את עוגני החינוך וההשכלה שנמצאים במרחב שלנו, כמו המכללות, מכוני המחקר והמפעלים האזוריים, ולנסות לייצר מסלול שיכשיר בוגרי תיכון למקצועות נדרשים כמו הנדסאים ועוד על מנת להשאירם בגליל עם תעסוקה שמתאימה להם. רעיון נוסף הוא בניית בית ספר אזורי חדש בהר, שישמש גם כמודל למרכז אזורי. 

העוגן הרביעי זה פיתוח כלכלי אזורי ופנים מועצתי. זה נושא מאוד חשוב. אנחנו חייבים לעשות חיבור בין כל הגופים הפנימיים והחיצוניים כדי לעלות מדרגה. יש יוזמות שניתן להפעיל בטווח המיידי, ויש כאלו שנועדו לטווח הארוך יותר". 

איך התארגנת לבחירות ואילו תגובות אתה מקבל? 

"הכרזתי על ההתמודדות שלי לקראת סוף יולי, ואני כבר יותר מחודש בתוך קמפיין הבחירות. יש לי מטה ערכי ומחויב, המון אנשים טובים מהמרחב, ומעגלי תמיכה שמתרחבים. אני מאוד מאמין במפגשים הפרונטליים, ובהשפעתם על הקהילות. התגובות מאוד טובות. אין לנו סקרי בחירות, אבל התחושות מהשטח מאוד טובות".

תגובה אחת

  1. כל הכבוד ניראה מבטיח מאוד מקווה שיבחר תוכנת העבודה מעולה והאדם שמאחורי זה רציני ובעל ניסיון מהשטח.
    בהצלחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
10 דק' קריאה
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
3 דק' קריאה
במושב משֹואות-יצחק בדרום יש שתי אנדרטאות זו לצד זו – האחת לזכר הנספים בשואה והשנייה לזכר הנופלים במלחמות ישראל * אבנר חורש – מורה דרך וחבר המושב דור שני – מספר על תולדות היישוב,
6 דק' קריאה
שחקנית החיזוק בת ה־107 שבוחרת להסתכל קדימה * תמיד מעדיפה לראות את הכוס החצי מלאה  השבוע סיפר לי מושבניק שלא מזמן הוא חגג יום הולדת 70. איחלתי לו מזל טוב ושאלתי איך חגגו. בקול
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן