ארבעת פרשי האפוקליפסה

באיזה בית יורידו מים בשירותים עם קולה זירו ואיך זה קשור למארק צוקרברג? הדי בן עמר נערך למלחמה

״אולי נקנה גנרטור?״ שאלה לפתע חניה, זוגתי-לחיים-ארוכים.
זה היה לפני כשבועיים. ישבנו לתומנו שנינו בחלל המשותף של המטבח, חדר-האוכל הביתי והסלון. זהו חלל מרכזי בביתנו שהוא מקום החביב עלינו במיוחד, חוץ מהמיטה. היינו שקועים כל אחד בענייניו – חניה ישבה על הספה וקראה באחד הרומנים האהובים עליה, ואני ישבתי ליד שולחן האוכל ועסקתי בכתיבה, ונראה היה שאנחנו שרויים באווירה נינוחה ונטולת טרדות, כשהשאלה של חניה פילחה את האוויר לפתע וטלטלה את שלוותי.
״למה אנחנו צריכים גנרטור?״ שאלתי בחרדה. ״את מתכוונת שנצא לחופשה באוהל במקום נידח כלשהו, נישן בשקי שינה על הקרקע או על מזרון דק, נבשל על גזיה ונוציא חשמל מהמכשיר הזה, המטרטר ברעש בלתי נסבל? אם על זה את חושבת, תבקשי משרות בתי-הסוהר שישאילו לך מחבל עם דם על הידיים שיצטרף אלייך – להם אולי מגיע העונש הזה, אבל אני, מה רע עשיתי לך? מה רע בחופשה בצימר שיש בו מיטות וחשמל?״
״אתה לא עוקב אחרי החדשות?״ אמרה חניה. ״אתה לא יודע מה הולך לקרות?״
״את הרי יודעת שמאז מלחמת המפרץ הראשונה אני לא מקשיב לחדשות בטלוויזיה, ומאז 7 באוקטובר הפסקתי לעקוב אחרי החדשות בכלל. למה, מה הולך לקרות?״
״אם ניכנס למלחמה עם חיזבאללה,״ אמרה חניה, ״ירדו על ישראל ביום הראשון למלחמה 150 אלף טילים. ההערכה היא שלא יהיה חשמל, לא ברור לכמה זמן, כי יש להניח שהם יכוונו את הטילים למקומות של תשתיות, כמו תחנות כוח, משאבות מים ומי יודע לאן עוד״.
כאן המקום לציין שבשבוע הראשון למלחמת טבח אוקטובר, הקרוי בביתנו גם בשם ״טבח נתניהו״ על שם אדריכל הכישלון, שלחה אותי זוגתי לסבב סופרמרקטים לילי לרכישות והצטיידות לקראת הלא-נודע. ״סבב לילי״, אני אומר, כי כרגיל נזכרה בו זוגתי לחיים ארוכים בשעות הלילה המוקדמות. כשהתחננתי על נפשי וביקשתי לעשות זאת ביום המחרת בבוקר, אמרה חניה בפסקנות: ״עד הבוקר כבר כולם ייקנו את כל מה שיש בסופר, וכרגיל אנחנו נגיע אחרונים ונישאר בלי כלום, מול מדפים ריקים״.
וכך יצאתי אז אל תוך הלילה למסע הציד המודרני, וחזרתי עמוס בכמה חבילות של שלושים וחמישה גלילי נייר טואלט כל אחת, כולם מסוג לילי-משי מובחר לישבן מלכותי. אצלנו בבית ההיגיון אומר שאם החיים חרא, לפחות שנייר הטואלט יהיה הכי טוב שניתן למצוא.
את הכמות הדרושה של גלילי נייר טואלט חישבה זוגתי בהסתמך על העובדה שמלחמת העולם השנייה ארכה כשש שנים, וכדאי לקחת בחשבון נייר לשנה נוספת, ליתר ביטחון.
כי בנושאים קיומיים אסור לשחק.
בנוסף, הייתי אמור להעמיס על האוטו כמה אריזות גדולות של מים מינרליים, אבל מכיוון שהייתי האיש המאה חמישים ושניים בתור, הרבה מהמים המינרליים כבר נגמרו, על כן החלטתי שאקנה כל מה שמגיע במצב צבירה נוזלי והוא ארוז בבקבוקים, ולא משנה מה.
וכך, אני מניח, אם ייווצר מחסור במים, חניה ואני נהיה המקרה הראשון בהיסטוריה שבביתם הורידו את מה שהורידו באסלה שבשירותים בעזרת דליים של קולה זירו.
בנוסף לזה קניתי על פי הנחיות פיקוד הבית גם מגוון של מוצרים יבשים כמו אורז, ספגטי, שעועית, עדשים, פוזילי ואטריות ועוד מיני פסטות מפסטות שונות, בכמות שיכולה להחזיק מסעדת תיירים בנאפולי במשך שנה מוצלחת, כולל כל משפחות המאפיה המקומית.
כל המוצרים היבשים הללו נחשבים מצרכים מזינים שנשמרים לאורך זמן, למעט אם מופיעים בהם לפתע החרקים הקטנים הללו שבגללם חניה זורקת לפח את כל המזווה ושולחת אותי עם טנדר בינוני למלא אותו מחדש.
המצרכים היבשים הללו מאוד מזינים, כאמור, אבל מצד שני גם ידוע לכל בר-דעת שהם מצריכים המון מים כדי לבשל אותם. לא ממש ברור לי מאיפה ניקח את כל המים האלה אם תהיה פגיעה בתשתיות ולא תהיינה משאבות ולא יהיו לא חשמל ולא מים, אבל עם הנהלת הבית
לא מתווכחים!
אני מדמיין את חניה ואותי יושבים ולועסים ספגטי יבש וגרגרי שעועית קשיחים ונעשה לי צחיח בפה ונתפסים לי שרירי הלסת רק מהמחשבה הזו. מצד שני, אם להביט בצד המלא של הכוס, התמזל מזלנו ורק לפני חודשיים סיימנו חניה ואני טיפולי השתלה של שיניים חדשות אצל ד״ר מוחמד מואסי בבאקה-אל-גרבייה.
לפחות השיניים שלנו ערוכות
לעמוד באתגר.
אם הייתי דתי הייתי אומר שכנראה כוח עליון עשה לנו נס ושלח אותנו אל ד״ר מואסי להכין את השיניים שלנו לקראת המלחמה. על אחת כמה וכמה אם נתחיל לאכול אחד את השני כמו ניצולי
המטוס באנדים.
כי כמו שאמרה לי חניה זוגתי, שמתמחה במצבי אסון: ״דיברו בטלוויזיה על אפשרות שניקלע למצב של אפוקליפסה, רק שתדע״.
ובאפוקליפסה, כידוע, הכול יכול לקרות.
זירת הסכסוכים הגדולה
ארבעת פרשי האפוקליפסה מופיעים בספר ״חזון יוחנן״ שבברית החדשה. החזון מתאר את מאורעות אחרית הימים, שיש הטוענים בהתלהבות שכבר אנחנו נמצאים שם, וארבעת פרשי האפוקליפסה המייצגים את האירועים רוכבים על סוסים בצבעים שונים ומביאים עימם את הדברים הבאים:
״מגפה״ – הפרש המביא מגפה רוכב על סוס לבן, חובש כתר וחמוש בחץ וקשת. הוא יכבוש את העולם ויביא
עימו מגפות.
לדעתי הפרש הזה כבר עבר אצלנו בתקופת הקורונה, וגם קיבל קנס שהוא בלי מסכה. יותר משהצליח להרוג המונים הצליח לסכסך בין בני האדם ולקרוע אותם בין מכחישי קורונה למאמינים בה, ובין מתנגדי חיסונים לתומכיהם, קרע שלא יתאחה לעולם.
״מלחמה״ – פרש המלחמה רוכב על סוס אדום וחמוש בחרב. יסכסך בין בני האדם ויגרום למלחמות.
על הסוס הזה הגיע אלינו מארק צוקרברג, האיש שהביא לעולם את פייסבוק, זירת הסכסוכים הגדולה מכולן, שהצליחה להביא את החברה האנושית לפסגות של קיטוב ושנאה הדדית באורח שלא נודע לפניה.
״רעב״ – הפרש רכוב על סוס שחור ונושא מאזניים. יגרום למחסור, עליית מחירי המזון ורעב.
לא יודע איך אצלכם, אבל אם תשאלו את זוגתי, הפרש הזה כבר מזמן מסתובב פה בסופרמרקט האזורי עם עליית מחירי המזון, ומשתולל בלי שמישהו יכול לעצור אותו. אם תקפצו לקניות בסופרמרקט בניצני-עוז, בתנובות ובזמר, תוכלו אפילו לראות את הסוס שלו קשור ליד הדלת.
״מוות״ – רכוב על סוס חיוור וחולה, יהרוג בחרב וברעב ובדֶבֶר ובעזרת החיות שעל פני הארץ.
לי אישית נראה שהפרש הזה מסתובב על פני כדור הארץ ומרגיש בנוח ומוצא את מקומו מאז ומתמיד, כבר מהיום שנוצר האדם הראשון, ואולי אפילו לפני כן, אבל מה אני כבר מבין באפוקליפסה?
חתיכת פצצה
״אם לא יהיה חשמל,״ אמרתי לחניה, ״ותחנות הדלק לא יעבדו, באיזה דלק נפעיל את הגנרטור?״
״אז תקנה כמה ג'ריקנים שיעמדו בחצר, על כל מקרה״ חניה אמרה.
״כמה ג'ריקנים עם דלק זו חתיכת פצצה״, אמרתי. ״אם יעבור מישהו ברחוב ויעיף בדל סיגריה לחצר שלנו, לא יהיה צורך בטיל שיגיע מלבנון״.
אז קנינו המון נרות.
אם לא תתרחש האפוקליפסה, נצטרך להתחיל להדליק המון נרות שבת.