יבול שיא
הרפת והחלב
ציור7

בבקשה, צייר לנו קיבוץ!

6 דק' קריאה

שיתוף:

בבקשה, צייר לי כבשה! ביקש הנסיך הקטן מהטיס האבוד במדבר סהרה האין סופי. ביקש, וביקש עד שנתרצה, ויצאה כבשה כבקשתו, קטנה, מוסתרת בתוך תיבה

בעקבות יום עיון ביד טבנקין עם צאת ספרו של מוקי צור "מסע סוער" 23.3.2022

אני נזכר ברשימה שהופיע בדפי "השבוע" בקבה"א (1.6.1951) מראשית שנות ה-50 תחת הכותרת: "מה על חבר הקיבוץ לצייר!", ממש הוראות נושא וסגנון לאמן הקיבוצי.  

"הגיע הזמן שנתבע מאת אמנינו נאמנות אידיאית לדרכנו, אשר תשתקף ביצירותיהם האמנותיות". 

אמנים רבים, בעיקר בראשית הקיבוץ, עמדו בפני בקשה דומה: "בבקשה, צייר לנו קיבוץ" כבקשתנו, לעתים אף בדמותנו.   

במרץ 1952 מתקיים סיור ציירים של אמני הקבה"א, סיור הכנה לקראת תערוכה הנושאת את השם "האדם והנוף בקיבוץ" במסגרת מועצת היובל של הקבה"א. סיור מקצועי של עשרה אמנים אל קיבוצי משלט בקבה"א. המשתתפים התחלקו לשלוש קבוצות משנה אשר יצאו לקיבוצי הנגב, הגליל המערבי ופרוזדור ירושלים על מנת להתרשם מהנוף ומהווי המקום ולהכין רישומים שישמשו יסוד להכנת תכניות לקראת התערוכה. (השבוע 27.3.1952)  

מקצת מהרישומים פורסמו מעל גבי "השבוע", וכך אנחנו מוצאים את שרגא ווייל מהעוגן מצייר את סאסא, יואל רוהר מכפר מנחם את יחיעם, יהושוע סגל מניר דוד את נחשון ויחזקאל קמחי מיקום את נירים. 

אמנים אלה ציירו לבקשת ארגון האמנים התנועתי – קיבוץ! 

לוח המודעות הקיבוצי

הדימוי החזותי ובמובהק הציור, מלווים את הקיבוץ מראשיתו. התפתחות הקיבוץ והשתנותו, הן באופן פיזי, והן ערכי-אידיאולוגי באים לידי ביטוי באמצעות הציור, הפיסול, הצילום והקישוט לחג ומועד. חלון הראווה האולטימטיבי הוא לוח המודעות הקיבוצי שנקבע במבואה של חדר האוכל.  

לוח המודעות היה המצע לקשר חי בין יצירה לפונקציונליזם. לוח המודעות התייחס לרוב לאירועים פנימיים (גיוסים, חגים, ערבי קיבוץ, אירועים חגיגיים, טיולים, הרצאות וכו') שלוו בדימויים חזותיים, ונתנו דרור לאלה מהקיבוץ שידם קלה הייתה ביצירה. לוח המודעות היה לגלריה קיבוצית ראשונה. ציירי לוח המודעות היו ציירי הקיבוץ מכל שדרות הגיל והכישרון.

ציור5
לוח מודעות בבית אלפא

יוחנן סימון – עמל כפיים לצד שבת בקיבוץ

אחד האמנים הבולטים בשיח האמנותי הקיבוצי היה יוחנן סימון שהצטרף לקיבוץ גן שמואל בשנת 1936. יוחנן סימון ואחרים ביטאו בסגנונם הפיגורטיבי, ריאליסטי את מציאות החיים הקיבוצית, לרוב זו האופטימית הבאה לתמוך ולשבח את המעשה הקיבוצי-חלוצי הבראשיתי. בשנת 1953, במלאת 40 שנה לתנועת השומר הצעיר, צייר סימון ציור רב פרטים וממדים המתאר באופן סיפורי-עלילתי את תולדות הפרויקט הקיבוצי, עם שימת דגש לעבודת האדמה, לעמל הכפיים. בציור קיר משנת 1948 תיאר האמן את תנועת הנוער, שילוב של ריקוד עם עמל כפיים וברקע מפקד שומרי על סמליו ודגליו. ברבים מציוריו מתקופת חברותו בקיבוץ תיאר סימון את השבת המשפחתית בקיבוץ. שערי משמר לילדים מהשנים, 1953-1952 מלאים בתיאורי הקיבוץ כמו ביקש באמצעותם להנחיל את מורשת הקיבוץ לדורות הצעירים הבאים.

ציור
יוחנן סימון (גן שמואל), 1943, מתוך חוברת "הדים", בהוצאת הקיבוץ הארצי

שרגא ווייל: בין ריאליזם לסמליות קיבוצית

אמן נוסף שאפשר לשייכו לסוגה המתארת את משאת הלב הקיבוצית הוא שרגא ווייל שהגיע לקיבוצו העוגן בשנת 1947, מאי הגירוש קפריסין. בזמן המלחמה נמצא בבודפסט, הונגריה, בה נאסר ביחד עם רעייתו למשך שנה. בסיומה שימש כצייר ומזייף מסמכי עלייה מטעם השומר הצעיר ועליה ב'. בשנת 1946 עיצב את "עשרת דיברות השומר", בהן מוצג עתיד הנוער הגאה החזק והפרודוקטיבי ללא סממני חולשה ומסכנות, עם הפנים אל השמש העולה.  

שרגא התחיל את דרכו האמנותית בזיקה לציור הריאליסטי-פיגורטיבי. צייר את חיי היומיום בקיבוץ, את הקשר למקרא (הגדת פסח של הקבה"א, 1950) ואת החזון הקיבוצי בהתגשמותו. היצירה, "מנוחה בשדה" צוירה בשנת 1952. היא מתארת באופן פסטורלי, בצבעים חמים, אופטימיים שני אנשי פלחה, בהפסקת עבודה בשדה בקדמת הציור. לרגליהם פרוסה מפה ועליה ארוחה בסיסית; סלסלת אוכל ולידה כיכר לחם, שני ראשי בצל וג'ארה מעוטרת עם מים. יצירה זו נבחרה ע"י מערכת "על המשמר" כשי למינויים. בקיבוצים רבים נתלתה רפרודוקציה זו על קירות חדרי החברים.  

עם הזמן הנאמנות לתיאור הריאליסטי מפנה אצל האמן מקום לסמליות, גם כאשר הוא מתאר הוויה קיבוצית אגררית. בשערי הנחושת אותם עיצב לבית הקיבוץ הארצי בשנת 1969 (והיום שוכנים קבע ביד יערי בגבעת-חביבה), נפרד ווייל מהתיאור הפיגורטיבי המדויק. מקבצי שיבולים אסופים ביחד הנהפכים בהמשכם לתלמי שדות חרושים הם הביטוי המרוכז לשותפות הקיבוצית. יחד עם זאת מתוארת ציפור היוצאת במעופה מתוך מסגרת ובכך נרמז שלצד קולקטיביות השיבולים יש מקום גם למעוף הציפור האישי. עלים נושרים או צומחים הפזורים בין הקומפוזיציה מוסיפים להוויה החקלאית המדלגת על תקופות וזמנים, נעה בין תקופת המקרא לתקופה המתחדשת של ימיינו.

ציור2
שרגא ווייל (העוגן), 1952. מנוחה בשדה

רות שלוס: קיבוץ, ורגישות סוציאלית

רות שלוס נולדה בנירנברג, גרמניה ב-1922. היא הגיעה לארץ עם הוריה, עם עליית הנאצים לשלטון. למדה בבצלאל החדש ומשם הגיעה עם גרעין השוה"צ "להבות" למרחביה כצעירה בת 21. בשנת 1945 נמנתה עם מייסדי להבות הבשן בגליל העליון. רות שלוס הושפעה רבות מהאמנית קטה קולביץ' שציוריה הריאליסטיים נתנו ביטוי עז לחוליות החלשות שבחברה. רות בראשית צעדיה בקיבוצה הרבתה לתאר ברישומים את תהליך בניית הקיבוץ, דמויות שונות ואימהות. בהמשך תיארה במיוחד את מחוזות העוני והצער. נתנה ביטוי לכמיהה לשלום. היא עזבה-הועזבה מהקיבוץ עם סילוק אנשי סנה מהקיבוץ הארצי. אף היא השתייכה לזרם הריאליסטי-חברתי לאורך כל הדרך. מעולם לא עברה אל מחוזות המופשט.

ציור3
רות שלוס (אופקים), 1943

ליאו רוט: נולד עם זיכרונות

ליאו רוט נולד בפולין בשנת 1914. משם עברה משפחתו לגרמניה. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלתה המשפחה לארץ ישראל ורוט הצטרף לקיבוץ אפיקים. בקיבוץ כמו אמנים נוספים, הפך ליאור רוט לרועה צאן. 

בהקדמה לקטלוג מיצירותיו כותב רוט בשנת 1972: 

"אמן יוצר נולד עם זיכרונות וחוויות של אבות אבותיו מדורי דורות. מורשת זו – עושה אותו להם לפה" 

ואכן, יצירתו של רוט שומרת על חוט המסורת היהודית, כמעט בסגנון שגאלי, רק עם כובע טמבל. יצירתו הפיגורטיבית היא סיפורית, מסוגננת ונעה על ספינת הפליטות בין גלות לגאולה, בין שם לכאן, באמצעות מורשת זיכרונותיו. אצל שאגל הפרה מעופפת בין העננים בשמיים. אצל רוט היא תמיד על הקרקע. במציאות הקיבוצית. יצירותיו בהכללה נעות בין המגדל של אפיקים לבין היהודי הפליט המחבק אל ליבו ספר תורה וברקע נרות שבת.

ציור4
ליאו רוט (אפיקים), 1970. מתוך קטלוג האמן

משה קופפרמן – ציור מופשט המבטא אמת חיים

אפשר לצייר אווירה קיבוצית גם באמצעות קומפוזיציה מופשטת. משה קופפרמן, חבר קיבוץ לוחמי הגטאות, מהבולטים באמני הקיבוץ, יצר את המופשט המיוחד שלו בהשראת קונסטרוקציות הפיגומים בתקופה הראשונה בקיבוץ שבה עבד בבניין. האלכסונים ביצירותיו הם הד לתקופה בה כנער גולה ברוסיה המושלגת נאלץ ללכת לחטוב עצים. 

המופשט נוסח קופפרמן מבטא אמת חיים, זיכרונות, והשקפת עולם היונקת את השראתה מהקיבוץ.

ציור6
משה קופפרמן (לוחמי הגטאות), 1985. מתוך קטלוג האמן

המופשט – ביטוי לעצמאות האמן במסגרת הקיבוצית 

מסוף שנות ה-50 החל עידן המופשט בתנועה הקיבוצית בהשפעת קבוצת "אופקים חדשים" ורוחות המופשט שנשבו בעולם המערבי. בקיבוץ, שדגל במגמה הפיגורטיבית ריאליסטית המתארת את מציאות החיים בתוך מסגרת של נאמנות הדוקה, המעבר אל סוגות אחרות ומופשטות היה יותר מורכב. באמצעות אימוץ סגנונות שונים ביטאו האמנים את חופש היצירה והבחירה. באמצעות היצירה ביטאו חלק מהאמנים קו אופוזיציוני להנהגת התנועה שדגלה עדיין בקולקטיביות רעיונית, וריאליזם סוציאליסטי.  

"המשותף קיבוץ" ביקורת מבית

הדור הראשון שצייר קיבוץ היה מחויב לאתוס הקיבוצי, לפרויקט הציוני-חלוצי. הוא היה מחויב לבניין חברה חדשה. דור הבנים כבר העז לבקר ואף להתריס כנגד דור המייסדים, וכנגד הקיבוץ והמדינה, בחזקת פצעי אוהב. לא תמיד להסכים, לחלוק, להתקדם ללא "פרות קדושות" ודין התנועה, להציב אתגר אמנותי ללא מחויבות למעשה אבות. 

קבוצת "המשותף קיבוץ" נוסדה בשנת 1978 לאחר המהפך הפוליטי ב-77. רוב המשתתפים בה היו מהקיבוץ הארצי, אמני הדור השני. היא אחזה בכלי ביטוי מושגיים, ביקורתיים ולא היססה לתקוע "אצבע בעין", לבקר, מתוך מחשבה של תיקון. כאשר התברר לאחר 12 שנים שמגבלות התיקון באמצעות האמנות מוגבלים, התפרקה הקבוצה.  

החוט המקשר בין חברי הקבוצה היה ברצון להגיב על פגעי המציאות מבית ומחוץ. הקבוצה שאחזה בכלי ביקורת אנטי ממסדיים התאחדה מתוך הבנה קיבוצית שלקבוצה יש כוח רב יותר מהיחיד. 

אמני דור המייסדים, אלה שהאמינו בכוחה המשותף של הקבוצה, בקולקטיביות הצרופה, המפארת את הקיבוץ, לא נמצא ביניהם הדבק של הקמת קבוצת אמנים עם חזון יצירתי משותף. חומר למחשבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן