מערכת רובוטית משולבת אדם לגיזום, רובוטים מעופפים, רחפנים בשירות החקלאות מנקודת מבטו של מנהל גד"ש, מערכות ניטור, מערכות ההשקיה, דשנים ועוד הוצגו בתערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2022
אלפי מבקרים ביקרו בתערוכת "אגרו-ישראל – יבול שיא" 2022, שהתקיימה בשבוע שעבר בגן הלאומי מעיין חרוד, שבמועצה האזורית גלבוע. בתערוכה הציגו מעל 130 מציגים את החידושים האחרונים של מוצריהם, בהם טרקטורים, רחפנים, דשנים, מערכות השקיה, ניטור גידולים ועוד. בין המציגים היו חברות קיבוציות רבות.
בטקס הפתיחה אמרה המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, הדס דניאלי ילין:
"השנה שהסתיימה התאפיינה במתקפה חסרת תקדים על החקלאות הישראלית מחד, ובשמירה על תוצאות טובות מאידך. הסיבות לתוצאות הטובות הן אתם ואתן: המקצועיות, הגמישות והחדשנות של החקלאות הישראלית, שנמצאות בידיכם.
נאבקנו בשנה האחרונה ברפורמה בחקלאות שסיכנה חלק מענפי החקלאות הישראלית. הוכחנו כי כוחנו באחדותנו, וכי יש לנו שותפים ושותפות רבים במדינה שמבינים כי החקלאות הישראלית היא הביטחון התזונתי של מדינת ישראל בעולם של התחממות גלובלית ושל מלחמה באירופה. כולנו מבינים כי החקלאות היא ערך, לא רק ענף כלכלי, ולכן, למרות שהמאבק היה קשה היו בו גם הצלחות רבות. ברור לנו כי הקרב לא הסתיים ועלינו להמשיך לעמוד על המשמר ולא לאפשר את הפגיעה הצפויה בחקלאות הישראלית, לצד תמיכה בלתי מתפשרת בהורדת יוקר המחיה המשתולל.
אתם ואתן הוכחתם השנה כי בעבודה קשה החקלאות הישראלית יכולה לעמוד בציפיות של הציבור "לספק את הסחורה", וגם לייצר תוצאות טובות לקיבוצים. הכותנה צומחת שוב, המטעים נתנו פרי, וגם בענף החלב התוצאות יציבות וטובות כמדי שנה. כל אלה הם הוכחה ניצחת ליכולותיה הגבוהות של החקלאות הישראלית – אף על פי כן ולמרות הכול".
חקלאות חכמה
במהלך שני ימי התערוכה התקיים כנס מקצועי בנושא "כשחדשנות פוגשת חקלאות" שאותו הובילו חיה רק יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון ואלקנה בן ישר, מנהל בעבר של מו"פ צפון, מכון המחקר הגלילי מיגל, ועסק בטכנולוגיות חדשניות ויישומי בינה מלאכותית בחקלאות, חקלאות חכמה ורובוטיקה, מערכות בקרת זמן פריחה, טכנולוגיות לניטור פציעות, זיהוי מחלות באמצעות בינה מלאכותית, חקלאות בעידן המידע, מטעי העתיד, טכנולוגיות ייצור בפרדסים, גישור הפערים בין מו"פ לבין יישום חקלאות בעלי חיים מדויקת.
פרופ' אביטל בכר, מנהל המכון להנדסה חקלאית במכון וולקני הציג את הפיתוחים של המכון בהם מערכת רובוטית משולבת אדם לגיזום סלקטיבי של ענפים במטעים נשירים; פרויקט הערכת יבול ומצב הצמח באמצעות טכנולוגיית סונאר (יחד עם יוסי עובד, מאונ' ת"א); פרויקט פיתוח אלגוריתם בינה מלאכותית, רשת נוירונים פשוטה, שהצליחה לחזות בדיוק של 100 גרם את המשקל ואת כמות העלים (פלפל). המערכת שודכה למרסס אוטונומי שפיתח המכון; פיתוח מערכת בינה מלאכותית לייצור דאטה נקייה (עגבניות באשכולות), שלומדת ואוספת מידע בעצמה ומתייגת אותם; פיתוח חיישן הנצמד לעלה ומודד את התכונות החשמליות, להערכת בריאות הצמח (הגנ"צ). החיישן מקדים במעל 10 ימים את זיהוי המחלה מיום ההדבקה לעומת פיקוח אנושי (יחד עם אסף יעקובוביץ מאונ' בן גוריון) ופיתוחים נוספים.
חקלאות בעידן המידע
ד"ר עדי טפליה, המדען הראשי של חברת "תבל" המפתחת מערכת רובוטים מעופפים (רחפנים) לקטיף במטע דיבר על "חקלאות בעידן המידע". טפליה סיפר שהמטרה היא "לפתור בעיה עולמית של מחסור בכוח אדם, הפחתה בעובדים בחקלאות, הפחת הגבוה בעבודה ידנית, המחירים העולים של כ"א, ולהפוך את הקטיף לממוכן וזול יותר. כרגע אין פיתוח מיכני יעיל לקטיף תפוחים במטעים וזהו צורך נדרש בעולם. התחלנו עם מערכת רחפנים שמחוברים לפלטפורמה קרקעית, שגם אותה פיתחנו. במקום שהפלטפורמות יסיעו את העובדים – אנחנו מחברים להן את הרובוטים שלנו, זה עובד ביחד והחקלאי יכול גם להשתמש בפלטפורמה לדברים אחרים".
רחפנים בשירות החקלאות
יונתן מרום, מנכ"ל חברת "סמארט דרונס" (קיבוץ דברת) וגיא לוי (מנהל הגד"ש, קיבוץ אפק), הציגו את האפשרות של שימוש ברחפנים לחקלאות מדייקת. יונתן דיבר על ההתקדמות והשיפור המהיר ביכולות טכנולוגיית הרחפנים ואילו גיא דיבר על היתרונות והחסרונות של הרחפן, מנקודת מבטו של מנהל גד"ש בקיבוץ. במשך השנים טכנולוגיות הריסוס והניטור באמצעות רחפנים התקדמו מאוד וכיום מופעלים בארץ רחפני ריסוס עם מיכלים של 40 ליטר שיכולים לבצע 40 דונם ביום. בעולם פועלים היום רחפני ריסוס הרבה יותר גדולים, שמסוגלים לכסות שטחים נרחבים מאוד של שדות (168 דונם ליום) והשניים אמרו שמדובר בטכנולוגיה מוכחת שהולכת ותופשת מקום נכבד בחקלאות. יתרונות הריסוס ברחפן הוא שאין דריסת יבול לעומת מרססים מיכניים הפועלים על הקרקע. הריסוס ברחפנים יכול להיות גם הרבה יותר מדויק בהשוואה לריסוס במטוסים. כאשר מדובר בקיבוץ מרובה בחלקות גידול שונות, מהירות התפעול והחלפת מיכלי הריסוס הרבה יותר גדולה ברחפנים. בעיה אחת שנותרה בעינה היא נפילות ה-GPS בארץ שעלולות להשפיע על בחירת החקלאי.
