יבול שיא
הרפת והחלב
השופטת אביבית נח צילום אתר בתי המשפט

במקרה של גירושין, גם כשהכוונות של כולם טובות, הקיבוץ הוא לא תמיד מתכון מנצח

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

והנה סיפור ולא מאתמול: שני חברי קיבוץ. "הורים אוהבים שמשקיעים בילדיהם את מיטב זמנם". הילדים-הקטינים מתחנכים במסגרות חינוך מכילות, שמתאימות עצמן לצרכי הילדים.

הקטינים מטופחים, אינם מוסתים כנגד מי מההורים. אהבתם הרבה של ההורים והשקעתם הרבה בילדיהם ניכרת היטב".

"ניתן היה לחשוב", אמר בית המשפט לענייני משפחה, "כי מצב בו שני הורים שכה אוהבים את ילדיהם ואשר מתגוררים בסמיכות זה לזו בקיבוץ משגשג בצפון הארץ הוא מַתְכּוֹן מְנַצֵּחַ, דוגמא ומופת לקיום הֶסְדֵּר של משמורת משותפת במסגרתה יכולים הקטינים לקיים קשר משמעותי ומיטיב עם שני הוריהם".

היכול להיות פתיח יותר מְלַבֵּב לפסיקה במשמורת קטינים? התיתכן תוצאה טובה יותר מהנתונים שתוארו? כנראה שכן, אמרה השופטת אביבית נחמיאס, "המציאות רחוקה ממצב זה, כרחוק מזרח ממערב".

נסיבות אישיות ואחרות גרמו ל"מתח ומריבות בחיי הנישואים. האם נותרה לגור בבית המשותף. האב עבר להתגורר בבית אחר בקיבוץ".

הם התגרשו, ו"עדיין מנהלים מאבק מתמשך שמזיק לקטינים ואינו מאפשר להם להיות פנויים למשימות התפתחותיות בהתאם לגילם", המשיכה השופטת.

"הקרבה הפיזית בין ההורים לא מאפשרת להם לקיים זמני שהות מסודרים, כאשר הקטינים ברחו מבית אחד של ההורה למשנהו", תארה השופטת. "ועדה לתכנון טיפול והערכה" (צוות רב מקצועי שתפקידו לאבחן ולקבוע תכניות טיפוליות) דנה בעניינם של הקטינים ובחנה את הקשיים בתיפקוד ההורי.

"הוועדה התרשמה מהורים אוהבים ואכפתיים שהקונפליקט ביניהם מקשה על התקשורת בעניין הילדים. תפיסותיהם החינוכיות של ההורים מנוגדות. המורכבות משפיעה על הילדים וגורמת לסבל של המשפחה".

משכך, הוועדה המליצה על הפרדה גיאוגרפית בין בתי ההורים. האב התנגד ואמר שהקיבוץ הוא "גן עדן", ו"אין דבר כזה להתנתק מהקיבוץ".

אכן "הוא עשה מאמצים רבים לייצר לקטינים שגרת חיים ושעות בילוי משותפות וטובות, אך "התעקשותו להותיר את המצב הקיים", אמרה השופטת "אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים", שאף להם קשיים משל עצמם.

ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם ולהם הרשות לקבוע את מקום מגורי הקטין, הסבירה השופטת. כשעולה לדיון שאלת העתקת מקום המגורים וסוגיית המוסד החינוכי בו ילמדו הילדים, "טובתו של הקטין" מהווה את "עקרון העל", ובהעדר הסכמה בין ההורים – יכריע בכך בית המשפט.

משלא נמצאה אפשרות למעבר לקיבוץ סמוך, אלא ליישוב אחר, ומשהסכימה האם להיות זו שתעזוב את הקיבוץ, התיר בית המשפט את העתקת מקום מגורי הקטינים, ובהעדר שיתוף פעולה בין ההורים, הוסיף וקבע כי האם תוכל לרשום את הקטינים למוסדות החינוך, ללא חתימת האב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
10 דק' קריאה
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
3 דק' קריאה
במושב משֹואות-יצחק בדרום יש שתי אנדרטאות זו לצד זו – האחת לזכר הנספים בשואה והשנייה לזכר הנופלים במלחמות ישראל * אבנר חורש – מורה דרך וחבר המושב דור שני – מספר על תולדות היישוב,
6 דק' קריאה
שחקנית החיזוק בת ה־107 שבוחרת להסתכל קדימה * תמיד מעדיפה לראות את הכוס החצי מלאה  השבוע סיפר לי מושבניק שלא מזמן הוא חגג יום הולדת 70. איחלתי לו מזל טוב ושאלתי איך חגגו. בקול
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן