יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 2

בסופו של דבר זה יצליח להם. לאיראנים 

3 דק' קריאה

שיתוף:

על מי תיפול פעולת הנקם של איראן? מה יקרה לניר אורבך אם הוא יפריש את עידית סילמן? מה שמותר לריקלין ואסור לאחרים. עוד אזעקת שווא 

מי ישלם את המחיר? 

בסופו של דבר זה הרי יצליח להם. לאיראנים. מתישהו, איפשהו, הם יצליחו להוציא לפועל פעולת נקם בישראלים, בתגובה על חיסולי המדענים שלהם, שמיוחסים לנו. 

את המחיר עלול לשלם מישהו שאיננו קשור לעניין. איש אקדמיה ישראלי, איש עסקים, סתם תייר, מי שלמזלם הרע יהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. לא משום שיש להם קשר כלשהו לחיזוק ההתעצמות הצבאית של ישראל, אלא משום שאליהם הצליחו האיראנים להגיע. אולי הנפגע לא יהיה רק הוא, אלא גם בני משפחה שיהיו אתו.  

השאלה מי חיסל את חמשת המדענים האיראנים ולמה זה הגיע להם, נשארה פתוחה. בכל מקרה נקבעו כאן כללי משחק מסוכנים. האיראנים משוכנעים שישראל אחראית לחיסולים, ואם לנו מותר לחסל אזרחים שלהם, להם מותר לחסל אזרחים שלנו. 

כשחוטבים עצים, ניתזים שבבים. יש כנראה שבב כזה שמסתובב אצלנו, והוא עוד לא מודע לשבביותו.  

בעניין ההפרשות של  סילמן 

ח"כ עידית סילמן הניחה השבוע על סדר היום את עניין ההפרשות שלה. סילמן הודיעה כידוע לח"כ ניר אורבך ממפלגתה, שהיא צברה כל מני חומרים "מפלילים" עליו (מפלילים פוליטית), והיא שומרת עליהם בשלב זה אצלה. "אני מתכוונת להוציא את זה החוצה אם ניר יפריש אותי", הסבירה סילמן וגם פרטה מה נצבר אצלה עליו: כל ההתכתבויות שלו וכל הדוחות של הבית היהודי, ויש אנשים שהעבירו לה חומרים נוספים. "אין לי שום עניין להיכנס בו", הוסיפה חברת הכנסת ברוב אדיבותה, גם עכשיו היא לא תדבר עליו רעות, "כל עוד לא יתחילו את תהליך ההפרשה שלי". ואם יתחילו את תהליך ההפרשה שלה? היא תפרסם את מה שיש לה, ו"ניר ייצא גמור מזה". (למעשה מדובר בשתי הפרשות – אחת מימינה ואחת מראשות ועדת הבריאות). 

מסכן אורבך. הסמוטריצ'ים הריקלינים ושות' עושים ממנו עפר ואפר, אנשי הכיפות הסרוגות מפגינים דרך קבע מול ביתו, וסילמן מאיימת לפרסם עליו חומרים שיגמרו אותו. כמה יכול בן אדם, חזק ככל שיהיה, להחזיק מעמד תחת לחץ כזה? בסוף השבוע כתבה דפנה ליאל, שאורבך כבר לא מחויב לבנט והוא "בשל לליכוד". נמסר, שאם יבטיחו לו שריון במקום עשירי בליכוד ואת תיק הבריאות בממשלה הבאה, הוא יפרוש ויגרום להפלת הממשלה.  אבל את זה בדיוק כבר הבטיחו לסילמן, לא? (בין הזמן שהדברים הללו נכתבים ועד שהעיתון יתפרסם, עוד נכונו עלילות בסיפור ייסורי אורבך בקואליציה).   

סאטירה וגם לא סאטירה 

ביולי בשנה שעברה הגיש ערוץ 20 תביעת לשון הרע, 140 אלף שקל, נגד כתב הארץ חיים לוינסון. כשבועיים לפני כן, הגיע ראש הממשלה נפתלי בנט לנתב"ג, ללמוד על ההיערכות למניעת חדירתו ארצה של הזן דלתא. לוינסון העלה ציוץ לטוויטר, עם לוגו של ערוץ 20 ותמונה של נתניהו, וכתב: "בשעה 20:00 נעביר בשידור ישיר את ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בנתב"ג, שם יישא דברים בעקבות התפרצות הזן ההודי". בערוץ נפגעו עד עמקי נשמתם ובתביעת לשון הרע שהגישו נגד לוינסון, נטען שהציוץ "מציג את ערוץ 20 כגוף שידור קיקיוני והזוי, המצוי בשוליים הסהרוריים". לוינסון הסביר שמדובר בציוץ סאטירי ושאל: "למה פשוט לא לקלל אותי ולהמשיך הלאה כמו פעם?". 

בכיר המגישים בערוץ 20, (שבינתיים הפך לערוץ 14), שמעון ריקלין, ספג לפני כמה שבועות תביעת לשון הרע משרת התחבורה מרב מיכאלי (ואחריה חטף עוד תביעת לשון הרע, מהאגודה למען הלהט"ב). מיכאלי תובעת מריקלין 300 אלף שקל על ציוץ שלו בטוויטר שפורסם לאחר הפיגוע בבאר שבע במרץ השנה, שבו נרצחו ארבעה ישראלים. בציוץ ייחס ריקלין למיכאלי צער על הריגתו של המחבל דווקא. הוא כתב: "מרב מיכאלי בתגובה לפיגוע: למה הרגו את המחבל? אובדן חיים מצער". בכתב התביעה טוענת מיכאלי שריקלין הפך אותה בציוץ "לבוגדת ואויבת העם" וזהו "מעשה נבלה העולה כדי התרת דמה". מה הייתה התגובה מהצד של ריקלין? מדובר בציוץ סאטירי. או במילים אחרות – אין לה חוש הומור, למיכאלי.                   

אז כשמעלה לוינסון ציוץ שמגחיך את ערוץ 20, יש עלבונות ותביעת לשון הרע ואיך הוא מרשה לעצמו. אבל ציוץ נבזי של ריקלין, שמאשים את יו"ר מפלגת העבודה שהיא כואבת יותר הריגת מחבל מאשר את מותם של היהודים שרצח, זו בסך הכל סאטירה. לכתב התביעה צרפה מיכאלי תגובות שהיו לציוץ הזה, למשל: "בושה לך. מחבל מת את בוכה, אזרחים נרצחים מילה את לא אומרת". או: "חלאה תומכת אויב" וכן הלאה.   

השבוע, בעקבות המאמר של אורי משגב שפורסם ב"הארץ", "אורי זוהר לא מת עכשיו, הוא מת כבר כשהחל לחזור בתשובה", צייץ ריקלין: "'הארץ' יכול להשתלב היטב באווירה בגרמניה בשנות השלושים. זו פשוט בושה שפח האשפה הזה מודפס בישראל. בושה לכולנו". לא סאטירה. רציני לגמרי.

כתוצאה מירי שאינו רקטי                                                                                                                               

כותרת שרצה בכתוביות הטלוויזיה של חדשות וואלה, ביום שני ב- 10:00 ונשארה שם לפחות עד 14:00: "התראת צבא אדום הופעלה כתוצאה מירי שאינו רקטי". 

הרוסים האלה. לא מספיקה להם המלחמה באוקראינה, הם שלחו את הצבא האדום גם אלינו. מנוולים. אין הגדרה אחרת. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
המועצה האזורית גליל עליון נפגעה מאוד במלחמה: 9,500 תושבים פונו מביתם, 1,000 מבנים נפגעו, 162 אלף דונם נשרפו, אבל עכשיו היא חוזרת לצמוח. ראש המועצה אסף לנגלבן: ״מרבית הקיבוצים חזרו, וכיום אין דירה ריקה״. מזכ״ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה: ״במקום לחזק את הגבולות, המדינה שוב משקיעה בחדרה עד גדרה. נאבקים על הציונות״  מועצה אזורית גליל עליון ממוקמת על גבולות סוריה ולבנון ונפגעה מאוד במלחמה. כ-9,500 תושבים מ-14 קיבוצים פונו במהלך המלחמה. כמעט 1,000 מבנים נפגעו ו-162 אלף דונם נשרפו. במועצה 721 לוחמים בכיתות כוננות שנותרו להילחם על יישובי הגבול בזמן המלחמה.  ראש המועצה, אסף לנגלבן, מציין את שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בין המועצה והתנועה. ״הובלנו יחד קמפיין לצירוף משפחות לקיבוצי המועצה״, אומר לנגלבן, ״מרבית הקיבוצים חזרו מאז תחילת המלחמה ליישובים וכיום אין דירה ריקה. יחד עם זאת, סטודנטים רבים לא חזרו למעונות כי עדיין חוששים״.  לנגלבן אומר שיש עומס מתמשך ושחיקה אחרי שנתיים של מלחמה בקרב אנשי חינוך וצוותי החירום, והמועצה עסוקה בחידוש הכוחות. המועצה מחזיקה מערך חינוכי לשבע רשויות מקומיות.  ״האתגר הגדול הוא קליטה ליישובים״, אומר ראש המועצה, ״ישנו הקושי שבני האדם יוצרים – בדמות מציאות ביטחונית והיעדר תקצוב וישנו הקושי שהטבע יוצר – בכל הארץ עברו המשקעים את הממוצע השנתי חוץ מבגליל המזרחי, כך שמתמודדים עם מציאות של בצורת.  הייתי רוצה שנקדם מאוד את תנועת הנוער לחינוך בני הנוער והתרבות שלנו״.  ליאור שמחה, מזכ״ל התנועה הקיבוצית: ״אני נרגש להיות פה, כי השנתיים האחרונות היו קשות ומאתגרות, אבל אחרי הבחירות האזור זכה לצוות מועצה מעולה.  ״הגליל העליון הוא סמל, ואחרי 7 באוקטובר הפך לסמל עוד יותר משמעותי. הארי חזר לשאוג. מנרה הפכה סמל לעמידה ציונית על קו הגבול.  ״צו העשה של התנועה הקיבוצית והגליל העליון הוא להמשיך לחזק את הגבולות והפריפריה הישראלית. חוק ההסדרים והתקציב הקרובים עושים ההיפך, ואנחנו נאבקים בזה. לא צריך לחזק שוב את גדרה עד חדרה, צריך לשנות את דפוס החשיבה הזה. תודה רבה לאסף ראש המועצה, לזוהר סגנית ראש המועצה ולעובדי המועצה שמחזיקים את עמוד האש הזה שלפני מדינת ישראל״.  שיתופי פעולה  ראשי האגפים בתנועה ומנהלי תכניות הציגו את שיתופי הפעולה בין התנועה והמועצה האזורית:  אנשי המועצה והתנועה התחלקו לקבוצות עבודה סביב נושאים כמו כלכלה, חינוך, התיישבות וקהילה. 
< 1 דק' קריאה
מנס פך השמן הידוע דרך נס פח הזבל הפחות ידוע ועד נס הסופגניות, העיקר שנמשיך לחגוג   למרבית חגי ישראל יש מאפיינים, שחלקם נעשו לתיוגים, תיוג לכל חג, תיוגים שבהם החגים מוכרים.  כך למשל, פסח נחשב חג החרות, ועל כן הוא מאופיין
3 דק' קריאה
מפגש הוקרה נערך בבית הנשיא לקיבוצים שאירחו קיבוצים במהלך המלחמה. "את הפרק הנפלא הזה  של סולידריות וערבות הדדית יספרו מדור לדור", אמר הנשיא הרצוג, "רגע ישראלי שאין שני לו". בכאב ובדמעות, לצד חיוכים וחברויות שנוצרו, סיפרו נציגי הקיבוצים, המארחים והמתארחים, על חווית המפגש הדרמטי ביניהם בשעות הגורליות ובימים שאחרי. "ה-7 באוקטובר שבר לנו את האמון בהכול", אמרה  שחר באום מכפר עזה, "מעשים כמו אלו החזירו לנו את האמונה באדם״  "בחדר נאספו ביחד עומק השבר וגדול התקווה, רוחב הנטישה ועוצמת לקיחת האחריות". את הדברים אמרה אורלי רם,

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן