יבול שיא
הרפת והחלב
סטר בק קפה אומן

גיא ברוקר, בן שער העמקים ומנהל הקהילה בקיבוצו, ישן עם חסידי ברסלב באומן

5 דק' קריאה

שיתוף:

גיא ברוקר, ישן עם עוד 11 חסידי ברסלב במחסן צפוף באומן וירד לטבול במקווה עם 90 גברים עירומים. מי אמר זיכרונות מהלינה המשותפת ולא קיבל? 

גיא ברוקר שער העמקים

"כשגלגלי המטוס ניתקו מן הקרקע בנמל התעופה בן-גוריון, התחילה שירה

ספונטנית: "אומן, אומן, ראש השנה שלי עולה על הכול". האווירה המחשמלת  של השירה בתוך מקום סגור רוממה את הרוח והמסה מהר מאוד את הקרח ביני לבין אלעד (שם בדוי) שישב במושב לידי.

אלעד הוא איש חינוך, וחוכמתו ניכרת מיד. בשיחה בינינו סיפר שבמהלך חייו ביקר במחוזות רוחניים רבים, אך תורתו של רבי נחמן גרמה לו להרגיש אחרת, כאילו מצא את מקומו בעולם.

השיחה האישית והנעימה קירבה בינינו; דיברנו על הילדים, על אמונה ועל חינוך. דיברנו גם על החוויה המשותפת המצפה לנו באומן, שלפי אלעד "לא דומה לשום דבר אחר שאתה מכיר ופוגש ביום-יום (והיא) סימן דרך במסע החיים".

הפתיחות ומאור הפנים של אלעד, וכך גם ההתכוונות הרוחנית שלו, חזרו שוב ושוב במפגשיי עם עולי הרגל באומן, הִפרו את המחקר והיו לי מקור השראה". 

לינה משותפת באומן
לינה משותפת באומן

בדברים אלו נפתח המאמר שפרסמו גיא ברוקר ופרופ' עמליה סער בספר בשם "מקומות קדושים בארץ הקודש – מבט אתנוגרפי", שראה אור לאחרונה בהוצאת למדא עיון.

המאמר "רבּנו זה בית": עלייה לרגל לאומן וניכוס המרחב הקדוש, מבוסס על מחקר ועבודת שדה שערך ברוקר ללימודי הדוקטורט שלו, שבמסגרתם ערך שני ביקורים באומן ב-2016 וב-2019.

המאמר עוסק במרחב החברתי והפיזי המתהווה סביב קברו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינה, ובהבניית מרחב זה כחלק מארץ הקודש – ארץ ישראל. 

ברוקר (48), נשוי ואב לשלושה, בן וחבר שער העמקים, מכהן בשנתיים האחרונות כמנהל הקהילה של קיבוצו במקביל ללימודי הדוקטורט שלו בחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' עמליה סער. 

המסלול האקדמי שלו הוא בלתי שגרתי. הוא החל ללמוד אדריכלות, לאחר מכן עשה תואר ראשון באנתרופולוגיה, המשיך לתואר שני בעבודה סוציאלית, ושב לעשות את הדוקטורט באנתרופולוגיה.

הדוקטורט שלו עוסק בחסידי ברסלב ובעלייה לרגל לאומן בראש השנה. לפני זה עבד במשך 13 שנים במרכז למדעי ההתנהגות של צה"ל, כאנתרופולוג החוקר את יחסי הצבא והחברה בישראל.

במסגרת עבודתו עסק במוטיבציות לגיוס, תודעה אזרחית לגבי הצבא, גיוס אוכלוסיות שונות ובהן בני הקהילה האתיופית ובני החברה הבדואית ועוד.

מה משך אותך לחקור דווקא את העלייה לרגל לאומן? 

"כשהעליתי רעיונות לדוקטורט חשבתי על מקומות שבהם יש בלעדיות גברית. בחנתי שלוש הצעות שהעלייה לרגל לאומן הייתה אחת מהן. בהצעת הדוקטורט התדלדלו המקומות האחרים, והעלייה לרגל לאומן התחדדה כמקום שמרכז בתוכו הרבה אמוציות, והרבה תהליכים חברתיים שמנוקזים לתוך תקופה קצרה ומשמעותית שמעניין לבחון אותה."

"זו תרבות אחרת. האנתרופולוגיה מאפשרת לי לפגוש אנשים שלא הייתי פוגש במקום אחר. מדובר באנשים שחיים לצדנו בחברה הישראלית, ואנחנו כאילו חיים בשני עולמות שונים. תמיד משך אותי להתקרב למקומות שאני לא מכיר ולהכיר אותם יותר". 

רבי נחמן מברסלב נפטר ב-16 באוקטובר 1810, בגיל 38, ועוד בימי חייו עלו לרגל לאומן מרחבי אוקראינה ומפולין.

"המסורת שהחלה לפני יותר ממאתיים שנה, ידעה תקופות שיא ושפל", מציין ברוקר, "בתקופה הסובייטית סבלה העלייה לרגל ממגבלות קשות והתנהלה בהיקף מצומצם מאוד.

מסורת העלייה לרגל לאומן מעוגנת בשנים רבות של מסירות נפש של ניסיונות. בשנת 1989, עם התפרקותה של ברית המועצות, חודשה האפשרות לעלייה המונית לרגל, והיא זכתה לתנופה עצומה.

מספר המבקרים הלך וגדל בכל שנה, ובשנים האחרונות נאמד מספרם של העולים לרגל בראש השנה בלבד בכ-40,000-30,000 גברים.

ההרכב החברתי של עולי הרגל המציפים את אומן בראש השנה מגוון: יש בו חרדים, חילונים, ספרדים ואשכנזים – חסידי ברסלב וכאלו שלא. למקום מגיעות אף קבוצות מארצות הברית, מצרפת ומקנדה, כך שבימי ראש השנה ניתן לשמוע יידיש, אנגלית וצרפתית, אך אין ספק כי העברית שלטת במרחב הציבורי ורוב עולי הרגל מגיעים מישראל". 

בארץ הפכו כמה קברי שייח' לקברים של יהודים קדושים. האם הקבר באומן הוא בוודאות של רבי נחמן מברסלב? 

"כאנתרופולוג וכחוקר חברתי אני אפילו לא שואל את עצמי את השאלה הזאת יותר מדי. האמונה החברתית והתהליכים החברתיים סביב הקבר, הם אלו שיותר מעניינים אותי."

"ובכל זאת, יש עדויות וצילומים של עלייה לרגל מוקדמת מאד לקבר באומן, שהיה חלק מבית קברות יהודי בעיירה"

"על פי המסורת הברסלבית, רבי נחמן ביקש להיקבר באומן מכיוון שכ-40 שנה לפני בואו לעיר נרצחו בה אלפי יהודים בידי אוקראינים בטבח שהתרחש בשנת 1768".

איך אתה מסביר את זה שהקבר של רבי נחמן מברסלב מושך מאמינים מכל הזרמים ביהדות? 

"אני חושב שמה שקורה באומן הוא באמת תופעה ייחודית. מתוך האמונה בצדיק האירוע הופך להיות קרנבל, שמאפשר מפגש בין זרמים ביהדות. זה תואם את הדנ"א של חסידות ברסלב, שפתוחה לקבל ולאפשר מרחב לזרמים שונים. בעלייה לקבר באומן יש משהו רוחני וקרנבלי, שמאוד חסר בזרמים אחרים ביהדות. בעלייה לרגל לאומן מתאפשרת תנועה נפשית, שלא מתאפשרת במקומות אחרים. לכן זה מושך מאמינים רבים מזרמים שונים". 

במאמר של ברוקר וסער מצוין שהמרחב באומן משתנה לקראת ראש השנה ללא הכר. "הרחובות ליד הקבר, שברוב השנה גרות בהם משפחות אוקראיניות ונוסעות בהם מכוניות", מתאר גיא ברוקר שער העמקים, "הופכים להיות, חודש מראש, מתחם של אוהלי מגורים ענקיים, חדרי אוכל ענקיים ובתי כנסת ותפילה ענקיים.

עולי הרגל בעצם כובשים את הרחוב בפרקטיקה קולוניאליסטית, של אנחנו באנו הנה וזה שלנו. המשפחות האוקראיניות יוצאות מבתיהן, ובעלי הבתים משכירים אותם ליהודים. רואים חנויות שיש בהן מוזיקה ושירה בעברית. כל הרחובות נכבשים על ידי המאמינים, כגל כזה שסוחף את האזור הזה בעיר". 

למה זה מתרחש דווקא בראש השנה? 

"לרבי נחמן יש אמירה מפורסמת: 'הראש השנה שלי עולה על הכול… כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה'. באמירה הזאת הוא מוסר לחסידיו שיכולתו לפעול למענם בראש השנה עולה לאין ערוך על יכולתו לעזור להם בימים אחרים."

"כיוון שביום הזה הוא יכול להשפיע על דינם של המאמינים, הוא ביקש מהם באמצעות רבי נתן שהיה שליחו לבוא אליו ביום הזה".

אומן ראש השנה גיא ברוקר
אומן ראש השנה גיא ברוקר שער העמקים

במחקר שלו עוסק ברוקר בהמשכיות של ארץ ישראל באומן, כיבוש שטחים מחוץ לארץ ישראל והחלת הישראליות עליהם.

"הקרבה לצדיק", הוא אומר, "מנסה לנכס את המקום כארץ ישראל, וההמון שמגיע יוצר מרחב ישראלי של קניית נדל"ן ושל הוצאת הנשים ממרחב הקבר. כל אלו הן פרקטיקות של כיבוש המרחב מחוץ לישראל על ידי ישראלים. אלו פרקטיקות שאנחנו מכירים גם מההתנחלויות, וגם ממקומות אחרים שבהן התנהלה ישראל בנאו-קולוניאליזם כחלק מהציונות". 

גם מקומו של הקיבוץ לא נפקד מהמחקר של ברוקר על אומן. "לעלייה לאומן בראש השנה קוראים קיבוץ", הוא מספר, "כי זה מקבץ יחדיו את כל המאמינים מכל הזרמים. בכלל, לחסידות ברסלב יש תכונות דומות לאלו של הקיבוץ."

"יש שם חדרי אוכל שלא מביישים אף קיבוץ, יש שם עזרה הדדית, דאגה לחלש וערבות הדדית מתוך אידיאולוגיה. אני חושב שיש להם משהו נוסף שאנחנו צריכים ללמוד מהם, והוא קבלת השונה בתוך הקהילה שלנו."

"חסידות ברסלב נותנת לפרט חופש, בתוך המנגנונים של התמיכה החברתית, השפה המשותפת והדאגה לחלשים. אלו מנגנונים מאד חזקים, שאתה מוצא אותם גם בקיבוץ".  

במאמר אתה מציין שישנת במחסן צפוף באומן, שהציף בך שריטות ישנות מהלינה המשותפת בקיבוץ. 

"אכן היה לי קשה במחסן הצפוף עם עוד 11 אנשים. אני כיום אדם מבוגר שרגיל לפרטיות שלו, ופתאום זה החזיר אותי לחוויות העבר. לא נותרה בי צלקת מאוד קשה מהלינה המשותפת. זו חוויה מורכבת. היא גם הייתה מעצימה וטובה, אבל גם היה בה חוסר פרטיות שהפריע לפעמים". 

ברוקר מפרט כמה חוויות מתופעת העלייה לרגל לאומן, שנראית למתבונן מהצד די הזויה. "התודעה האנושית מאפשרת לנו להפליג למקומות מאוד רחוקים", הוא אומר, "ובאומן בהחלט רואים את האנשים עושים את זה."

"האמונה ברבנו נחמן היא כל כך חזקה, שהיא גורמת להתנהגויות שאנחנו לא מורגלים בהן. אתה רואה לוויה של חסיד ברסלב שמת בגיל 46, שהמשתתפים בה רוקדים סביבו משמחה."

"אבא שלוקח ילד בן 5 בשנת 2020, כשגבולות אוקראינה נסגרו בגלל הקורונה, ומוכן לישון אתו בחוץ בגבול עם בלארוס בתקווה שיצליח להסתנן לאומן. אתה רואה אצל חלקם חוסר אמון מוחלט באזהרות מפני הקורונה. האמונה גם מאפשרת חוזק פנימי ונפשי, וגם גורמת לך לעשות לפעמים דברים קיצוניים. חסידות ברסלב מקבלת את זה, מאפשרת לאנשים לצעוק בזמן התפילה מתוך רצון פנימי, וזה בעיני מאוד יפה".

היית חוקר צופה או חוקר מעורב? אפשרת לעצמך להיסחף לפעמים? 

"בטח. אנתרופולוגיה זו תצפית משתתפת. כמו שכבר הזכרתי ישנתי במחסן עם עוד 11 גברים, כשהמיטות ממש צמודות אחת לשנייה. ירדתי לטבול במקווה עם 90 גברים עירומים, וזו הייתה חוויה מעצימה."

"ירדתי עם המוני אנשים לתשליך בערב ראש השנה, והשתתפתי בריקודים מטורפים במוצאי החג שסוחפים ולא משאירים אף אדם אדיש ועם רגליים על הקרקע. זה חלק מההבנה של האנתרופולוג את מה הוא חווה. בגלל זה אני כל כך אוהב את האנתרופולוגיה. היא חוויה שסוחפת ומתחברת לאנשים". 

מה עושה השילוב בין אנתרופולוג למנהל קהילה בקיבוץ? 

"כשנכנסתי לתפקיד מנהל הקהילה חשבתי שהתואר השני שלי בעבודה סוציאלית קלינית ישמש אותי יותר, ואני מוצא שההשכלה שלי כאנתרופולוג במדעי החברה לא פחות חשובה."

"היא חשובה גם להבנה החברתית מאיפה אנשים מגיעים, וגם לרכישת כלים להתמודדות עם משברים כמו הקורונה".

כשאני שואל את ברוקר האם ניתן לצפות שיערוך עבודת שדה אנתרופולוגית שתעקוב אחר הוויכוחים כיצד לחלק את 100 מיליון השקלים שהתקבלו בשער העמקים ממכירת חברת כרומגן, הוא פורץ בצחוק גדול אבל לא דוחה את הרעיון על הסף.

"עבודה כזאת תהיה מרתקת", הוא אומר, "זה יכול להיות מקרה בוחן שילמד על החברה אצלנו ועל התפיסות בתוכה."

"אבל לפעמים אנתרופולוג צריך להתרחק קצת ולהסתכל מבחוץ על מה שהוא חווה, ואני נמצא עכשיו בכזאת עשייה אינטנסיבית שמקשה עליי לקבל את הפרספקטיבה הזאת".

גיא ברוקר שער העמקים | צילום: גיא ברוקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
לפני כחודשיים נבחר מרחב התיירות במושב ציפורי לייצג את ישראל בתחרות של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) ככפר תיירותי מהטובים בעולם * מאחורי ההצלחה המדהימה עומדת מאירה צור, יזמית ופעילה חברתית, שבעבודה מאומצת הצליחה לייצר
7 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
(בשבוע שעבר התחלנו טיול בעכו. הנה החלק השני…)  בר סַאמַא سَمَا   נפגשנו שוב עם דני ארמה ועלינו איתו לגג החדש של בר סאמא או שמיים. 360 מעלות של נוף עוצר נשימה הנפרש סביב היושבים
4 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה
בניגוד לקונצנזוס, "מלחמת ששת הימים" נותרה עבור מפקדי גדוד 33 פצע מדמם. 22 לוחמים שנהרגו ביממה אחת במתקפה לכיבוש רמת הגולן שנערכה בהערכות חפוזה. מפקדי הגדוד, שרובם חצו את שנת השמונים לחייהם, בשיחה נוקבת
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן