יבול שיא
הרפת והחלב
2 ניר אליהו נמרוד מדר

גירושים לא מקנים זכאות לשיוך דירת מגורים נוספת 

4 דק' קריאה

שיתוף:

בהחלטה תקדימית דחה בית משפט בקשת חבר מניר אליהו להוציא צו שיקפיא מגרש עבורו

בשורה של "החלטות שיוך" שקיבל קיבוץ ניר אליהו, זה מכבר, נקבע כי זוג חברים שיתגרש או ייפרד – זכאי ליחידת דיור אחת, ובלשון ניר אליהו: "כל משפחת חברים, לרבות בני זוג אשר יתגרשו או יחלו לחיות בנפרד – זכאית לשיוך של יחידת דיור אחת בלבד". במילים אחרות, הזוג הנפרד ימשיך לחלוק בזכויות של דירת מגורים אחת בקיבוץ או לבצע התחשבנות בינם לבין עצמם לגבי הדירה, אך הקיבוץ אינו מחויב להעמיד למי מבני הזוג היוצא מהבית זכויות לשיוך של דירת מגורים נוספת.  

הפליה אסורה על רקע מעמד אישי? 

חבר קיבוץ ניר אליהו ורעייתו לשעבר התקבלו כחברים בקיבוץ בשנת 2014, והתגוררו בו עם שלושת ילדיהם. בשנת 2016 התגרשו בני הזוג. החבר יצא מבית המשפחה לאחר שוויתר לגרושתו על הזכויות בו. הנהלת הקיבוץ הקצתה לחבר מבנה (קרוואן) לשימושו, ושם הוא מתגורר מאז שנת 2016. 

משהחל הקיבוץ בהליכי קליטת חברים חדשים ובהקצאת מגרשים לחברים אלה, פנה החבר, באמצעות עורכי הדין, תמיר יחיא וניסים נחום, לבית משפט המחוזי מרכז לוד, ותבע להורות על ביטול החלטת האסיפה הקובעת כי לחבר-התובע לא ישוייך "מגרש בהטבה", לנוכח היותו גרוש. בנוסף הוא ביקש להורות לקיבוץ לשייך לו "יחידת דיור או מגרש בהטבה", קודם שיקצה הקיבוץ מגרשים שכאלה למועמדים לקליטה לחברות בקיבוץ.  

הסבר ביניים: בניר אליהו, בדומה לקיבוצים אחרים, משאבי "המגרשים המוטבים" (שלגביהם משלמים לרמ"י דמי היוון מופחתים) הם מוגבלים, ולכן ההקצאה שלהם נעשית לפי סדר עדיפויות עליו החליט הקיבוץ. טענתו המשפטית של החבר הייתה שהקיבוץ החליט "להפלות את חברי הקיבוץ הגרושים, ולא לאפשר להם לרכוש זכויות בהטבה במגרשים". החבר הלין על כך "שהקיבוץ מעדיף על פניו מי שאינם חברי קיבוץ, שטרם עברו הליך קליטה, והם זכאים להתמודד על זכויות לרכישת מגרש בשכונה החדשה, בעוד שהמבקש, חבר קיבוץ, מנוע מכך". "זו הפליה אסורה על רקע מעמד אישי שסותרת את עקרונות הקיבוץ, תקנוניו, וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו", הוסיף החבר.   

החבר ביקש צו מניעה זמני שיאסור על הקיבוץ לקלוט מועמדים חדשים 

החבר תאר ש"הקיבוץ מעדיף במתן ההטבות בני קיבוץ שאינם חברים (שחלקם עוד לא מתגוררים בקיבוץ), על פני חבר גרוש". "הקיבוץ החל בקליטת חברים חדשים, ומשייך להם זכויות בהטבה". החבר חשש מ"עובדות בשטח", כך שגם אם הוא יזכה בדרישתו מהקיבוץ שיקצה לו מגרש, לא יהיו עוד מגרשים מוטבים שניתן יהיה להקצות לו, ולכן הוא ביקש מבית המשפט סעד זמני 'שיקפיא' את המצב הקיים עד שיינתן פסק דין בתביעתו נגד הקיבוץ. הוא ביקש צו מניעה זמני שיאסור על הקיבוץ "לקלוט מועמדים חדשים לחברות או להקצות להם מגרשים ויחידות דיור בקיבוץ" או "לייחד ולשמור עבורו מגרש אחד".  

באמצעות עו"ד יצחק (איציק) פינק (נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'), אמר הקיבוץ שאינו חייב להעמיד לחבר-הגרוש זכות קניינית נוספת במגרש או ביחידת דיור, בנוסף לזו שקיבלו החבר וגרושתו. 

הקיבוץ אמר שהחבר היה מודע לכל ההחלטות הנוגעות לכך. כך גם נקבע בהסכם הקליטה עליו חתם החבר. בהסכם נקבע כי לשימושם של בני הזוג יימסר בית מגורים, וכי "יהיו זכאים לשיוך בית מגורים אחד בלבד", ובמקרה של פקיעת הקשר "לא יהיה מי מבני הזוג זכאי לקבל מהקיבוץ בית מגורים אחר לשימושו". החבר, תאר הקיבוץ, ויתר על זכויותיו בבית המגורים לטובת גרושתו, עזב את בית המגורים שלהם וקיבל מהקיבוץ מבנה מגורים לשימושו, אך ללא זכות לשיוך קנייני.  

הקיבוץ פרט את התהליך שעובר עליו, בעקבות המצב הכלכלי, החברתי והדמוגרפי הקשה אליו נקלע בעבר, "שתכליתו הבראה והזרמת 'דם חדש' לקיבוץ. העיקרון לפיו זוג שהתגרש זכאי ליחידת דיור אחת בלבד, הוא תוצאה של מספר מצומצם של מגרשים מוטבים בקיבוץ, הסביר הקיבוץ, והוא אושר מספר פעמים באסיפת החברים.  

השופט לא השתכנע שיש צורך להקפיא מגרש עבור החבר 

השופט גיא שני הסביר כי בשלב זה של "בקשה לסעד זמני", בית המשפט אינו מכריע בתביעה לגופה. על בית המשפט לשקול אם בשלב כה מוקדם של בירור התביעה, עליו להתערב כדי למנוע נזק שלא יהיה ניתן יהיה לתיקון ביחס לחבר שמבקש את הסעד הזמני.  

על החבר שמבקש צו מניעה זמני, לשכנע כי "מאזן הנוחות נוטה לטובתו", כלומר שהנזק שייגרם לחבר, אם לא יינתן לו הסעד הזמני (לא יקבל מגרש בהטבה) הוא גדול מהנזק שייגרם לקיבוץ במקרה שכן יינתן סעד שכזה (עצירת הקצאות המגרשים ו"שמירת מגרש" עבור חבר-גרוש). 

על השופט לשקול את סיכויי הצלחת התביעה להתקבל וכן "שיקולי יושר וצדק, תום לב ואם היה שיהוי של החבר בפנייתו לבית המשפט, שכן כאשר מבקש סעד זמני משתהה בהגשת בקשתו הדבר יכול להכשיל אותו. השופט מצא שהבקשה הוגשה כשנה ומחצה לאחר החלטת האסיפה הכללית אותה תובע החבר לבטל. בכך יש קושי משפטי, שכן בתקופה זו חלו התפתחויות: הקיבוץ יצא בקול קורא להקצאת המגרשים הפנויים, ומשפחות שהגישו מועמדות נמצאות בתהליכי קליטה בקיבוץ. אכן, אם ישויכו חמשת המגרשים שנותרו פנויים, והחבר יזכה בהמשך בתביעתו ייגרם לו קושי לממש את הצלחתו. בסופו של יום השופט לא השתכנע כי המשמעות של אי מתן צו מניעה זמני, היא "סילוקו של החבר מהקיבוץ". החבר, ציין השופט, מתגורר במבנה ארעי שהוקצה לו. ישנן חלופות אחרות ונוספות לשיפור המגורים בקיבוץ ולא ברור מדוע החבר נמנע מלבקש דירה גדולה יותר, הגם שזו הוצעה לו.   

גם אם לא מתוכננים מגרשים נוספים להקצאה במועד קרוב, מצא השופט, עדיין יהיה ניתן בעתיד לבוא, לשייך לחבר מגרש אם הוא אכן יזכה בתביעתו, כך שאין צורך להקפיא כעת מגרש עבורו. 

 האסיפה קבעה: דירה אחת לתא משפחתי 

השופט התרשם מהסבר פרקליט הקיבוץ לגבי הקשיים שעלולים לנבוע מעצירה או השהייה של תהליכים שהם בעיצומם. ישנם אינטרסים של אנשים פרטיים שנענו "לקול הקורא להקצאת המגרשים הפנויים". "ישנם חברים נוספים שהם גרושים, ואם בית המשפט יורה 'לשמור' מגרש עבור התובע דווקא, ניתן לצפות לדרישה דומה מצד חברים-גרושים אחרים". 

אשר לסיכויי הצלחת התביעה אמר השופט כי "בפני החבר עומדות משוכות לא פשוטות". הראשונה, "התערבות שיפוטית בהחלטות האסיפה הכללית נעשית תוך ריסון ואיפוק". השנייה, ישנה שורה של החלטות בקיבוץ הקובעות ש"הזכות לדירת מגורים מוקנית לתא משפחתי (דירה אחת בלבד) ואם בני זוג מתגרשים, הקיבוץ לא מחויב לספק למי מבני הזוג מדור נוסף (אם כי רשאי להעמיד דירה לשימוש החבר-היוצא). האחריות להסדיר את הזכויות בדירה, שיוחדה לתא המשפחתי, מונחת לפתחם של בני הזוג המתגרשים, הסביר השופט. הוראות דומות כלולות  בהסכם הקליטה עליו חתם החבר. התביעה של החבר לבטל  את החלטת האסיפה השוללת שיוך מגרש בהטבה לחבר שהתגרש, עומדת לכאורה בפני "משוכה משפטית גבוהה", סיכם השופט.  

שורה אחרונה: השופט דחה את בקשת החבר לייחד לו מגרש לשיוך, בשלב זה של הבקשה לסעד זמני, וחייב אותו בהוצאות המשפטיות של הקיבוץ בסך 3,000 שקלים.  

בשולי הרשימה: הגם שאין מדובר ב"תקדים משפטי" במשמעותו ככזה (שכן זו החלטה של בית משפט מחוזי ועוד בהליך ביניים), זו כנראה ההחלטה הראשונה הידועה שפורסמה שעסקה בסוגייה זו של החבר-הפרוד, בוודאי בשלב זה של סעד זמני (כמובן, בנסיבות ההחלטות של ניר אליהו). מקרה דומה של עתירה לשיוך קנייני של מגרש בהטבה לחבר שהתגרש היה בקיבוץ מצר. עתירת החבר נדחתה, בסופו של יום, בהסכמה, לאחר שהובהר כי "החלטות השיוך" התקבלו כדין ולא נמצא בסיס לטענת אפליה. למען הגילוי הנאות, כותב שורות אלה, בתפקידו כמזכיר מצר, היה מעורב בהליכים המשפטיים הללו בקיבוצו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
10 דק' קריאה
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
3 דק' קריאה
במושב משֹואות-יצחק בדרום יש שתי אנדרטאות זו לצד זו – האחת לזכר הנספים בשואה והשנייה לזכר הנופלים במלחמות ישראל * אבנר חורש – מורה דרך וחבר המושב דור שני – מספר על תולדות היישוב,
6 דק' קריאה
שחקנית החיזוק בת ה־107 שבוחרת להסתכל קדימה * תמיד מעדיפה לראות את הכוס החצי מלאה  השבוע סיפר לי מושבניק שלא מזמן הוא חגג יום הולדת 70. איחלתי לו מזל טוב ושאלתי איך חגגו. בקול
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן