יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 05 09 122356

גנן נשמה

6 דק' קריאה

שיתוף:

"גם בקיבוץ הבינו שלא כולם הם אותו הדבר" אומר דידי סול מנען, שנמאס לו שהעציצים בבתים מתים כל שלושה חודשים מעודף או מחוסר מים

כמה אנשים אתם מכירים שכשהם נתקלים בבעיה בחיי היומיום שלהם, הם לא נחים ולא שוקטים עד שימצאו לה פתרון? כנראה שלא הרבה. אחד מאותם יחידי סגולה הוא דוד (דידי) סול (76), מקיבוץ נען, שהוטרד מבעיית תמותת הצמחים בעציצים שבביתו, וכיום הוא הבעלים של חברה המספקת מערכות השקיה שמאפשרות לאותם צמחים להאריך ימים. 

סול עבד במשך 34 שנים בחברת נען השקיה, והתמחה בכל שיטות ההשקיה המכוונות לחקלאות. העיקרון בכל השיטות הללו הוא לייצר מערכות השקיה, בהמטרה, התזה או טפטוף, עבור גידול חקלאי שנזרע או נשתל ביום מסוים ונקצר או נקטף בזמן המתאים. במהלך תקופת הגידול ההשקיה מתבצעת בהתאם למזג האוויר, וכמות המים ניתנת לאחר בדיקת מדדים שונים של הצמח. לחקלאי חשוב שמערכות ההשקיה לא ייסתמו, ושכמות המים תהיה מדויקת. עם כל הבעיות האלו התמודד סול במהלך עבודתו בחברת ההשקיה של נען, עד לפרישתו לגמלאות לפני קרוב לשמונה שנים. 

בעיית הצמחים המתים 

"בבית יש לנו צמחיה ביתית", הוא מציין, "שההבדל בינה לבין החקלאות הוא שהשונות בין הצמחים היא אינסופית. יש צמחים מסוגים שונים, בגודל שונה, עם זמני פריחה שונים, שגדלים בעציצים, באדניות או בחביות. אתה בא למשתלה ובוחר לך את הצמחים שאתה הכי אוהב ומביא אותם הביתה. ככה גם אני עשיתי. יש לי בבית מחשב השקיה גלקון שפותח את המים לצמחים שבתוך הבית ומחוץ לבית, אבל אז שמתי לב שכל הצמחים מתים אחרי חודש, חודשיים או שלושה חודשים. כשזה קרה קניתי צמח חדש במקום זה שמת, וגם הוא מת כעבור שלושה חודשים. הבנתי שזה בעצם מחזור החיים של המשתלות, שמרוויחות מזה שהצמחים מתים כל הזמן והן מוכרות צמחים חדשים". 

סול החליט לחקור את בעיית הצמחים המתים. "הבנתי שהבעיה הכי גדולה היא ש-80 אחוז מהצמחים מתים מעודף מים, ו-20 האחוזים הנותרים מתים מחוסר מים. חשבתי על זה שאתה לוקח שתיל קטן ושותל אותו בעציץ, והוא גדל כל הזמן וצריך יותר מים, אבל אתה נותן לו את אותו משטר השקיה כי מחשב ההשקיה נפתח ונסגר במועדים קבועים, בלי קשר למזג האוויר ולתנאים השונים של כל צמח. אתה לא יכול לתת לכל הצמחים את אותו המענה, ולצפות שהכול יהיה בסדר. לכל עציץ או אדנית חייבים להיות פתחי ניקוז, שברגע שיש השקיה עודפת המים ירדו אליהם ויתנקזו. הבעיה שגיליתי היא שהשורשים מחפשים את המים ומגיעים לפתחי הניקוז, ואז הם סותמים את מעברי הניקוז ובהשקיה הבאה המים עולים למעלה, חונקים את השורשים והצמח מת מעודף מים. הבנתי שבשיטת ההשקיה האחידה אתה לא יכול בשום צורה לתת מענה מיטבי לכל צמח. אתה לא יכול לתת לכולם את אותו דבר. זה לא קיבוץ. גם בקיבוץ הבינו שלא כולם הם אותו הדבר".

Screenshot 2023 05 09 122410
השונות בין הצמחים בבית היא אינסופית. עציצים שמושקים על ידי. המערכת של חברת סולידריפ. צילום: מהאלבום הפרטי

כל צמח על פי צרכיו 

במשך שנים סול היה אמון על זה שהוא נדרש במסגרת עבודתו לתת מענה מיטבי לצרכים של הלקוח הסופי, גם אם זה כרוך בהמצאת מוצרים, תהליכים או פטנטים. הוא נקט באותה גישה, וחיפש דרך לתת לכל צמח את כמות המים שהוא זקוק לה. הוא פיתח מנגנון שנמצא באדמה ובודק את הרטיבות, ובהתאם לרטיבות מחזיר לאדמה את המים על מנת לשמור את אותה רמת לחות ואווריריות. הטפטפת מחזירה לצמח את כמות המים שהוא לקח, ושאותה הוא צריך לקבל. "עשיתי כל מיני ניסיונות", הוא מספר, "ומצאתי את החומרים המתאימים למערכות ההשקיה של הצמחייה הביתית". 

איך מתבצעת העבודה? אתה קונה חלקים מספקים ומרכיב את המערכת אצלך בבית? 

"אחרי שפיתחתי את המוצר עברתי תהליך שנמשך חמש שנים של רישום פטנט זמני, התחברתי לשותף, גד מרטון, והקמנו חברה בשם SoliDrip. גד מרטון הוא חבר לפני הכול וגם שותף. לצידנו צוות מדהים של יועצים ובעלי מקצוע מתחומים שונים.  

יואל שטרן משמש כמנהל תפעול ורכש. אדם משכמו ומעלה. קיבלנו מענק פיתוח מהמדינה, ופיתחנו את המוצר עם פיילוטים, עד שהגענו למצב שיש לנו כיום מוצר מוגמר. יש לנו תבניות שמהן אנחנו מייצרים את החלקים, יש חלקים נוספים שאותם אנחנו קונים, וכיום אני עושה את ההרכבות אצלי בבית. יש לנו מוצר אחד שמתאים לכל הצרכים ולכל הדרישות, והוא משקה את הכול: עצים, שיחים, צמחי בית וצמחים מחוץ לבית. אותו המוצר מתאים לכל מתארי הגינון, גם עירוני וגם ביתי. המוצר סולידריפ הוא מוצר מהפכני שלא קיים היום בעולם. פטנט חזק שמחזיק מים". 

מה אתם עושים בשטח? 

"אנחנו באים לשטח, רואים מה יש ללקוח, עושים תכנית התקנה שמתורגמת לכתב כמויות, ומתמחרים את התשתית ואת העבודה. כשהכול מוכן אנחנו מרכיבים ומתקינים את המערכת. כל המערכת מבוססת על צינורות הולכה בקוטר שישה מ"מ, שמיוצרים במיוחד בשבילנו אצל ספק שלנו. אין צינורות כמו בחקלאות של 16 מ"מ או 20 מ"מ, אלא צינורות בקוטר שישה מ"מ שיכולים לעבור את הקיר או להיפרס בבית בלי שרואים אותם. הצינורות מגיעים בצבעים שונים: לבן בתוך הבית, חום באדמה או שחור". 

מי קהל היעד שלכם 

"קודם כל, כל הבתים הפרטיים בעולם שבעליהם אוהבים סביבה ירוקה ופורחת. אחר כך, מוסדות בסביבה העירונית והציבורית כמו בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, מרכזי קניות, ועוד. קהל נוסף הוא מפעלים ומשרדים ובהם חברות הייטק. למשל, עשינו פרויקט גדול של 400 טפטפות לחברת קאל קרגו שנמצאת בשוהם, ומטפחת צמחים בכל הצורות: בעציצים, באדניות ובקירות ירוקים. בקירות הירוקים במקום להשקות מלמעלה למטה ולהעלות את המים עם משאבה, אנחנו שמים טפטפת בכל תא שפועלת בהתאם לצורכי הצמחים שבו. היום קירות ירוקים מקובלים בכל מקום. כך לאנשים שעובדים כל היום מול מחשב, יש גינה בתוך המשרד. הנושא האקולוגי תופס מקום יותר ויותר חשוב, עם הצורך לפתור את בעיית זיהום הכדור עליו אנו חיים. 

קירות ירוקים עוזרים להורדת טמפרטורה ממבנים וחיסכון באנרגיה לקירור בתים".

3 צוות
ראשי חברת סולידריפ בתערוכה. (מימין לשמאל): יואל שטרן, דידי סול, גד מרטון. צילום: מהאלבום הפרטי

חברה צומחת 

נקודת התורפה של חברת ההשקיה הקטנה, היא בתחום הפרסום והשיווק שמתבצע כיום מפה לאוזן. הם אינם מאיישים נקודות מכירה בחנויות לציוד ביתי ולגינון, אלא מבצעים את ההתקנה אצל הלקוחות ששמעו עליהם והזמינו אותם. "ההתקנה צריכה להיות מקצועית", מסביר סול, "צריך לשים כל טפטפת במקום הנכון. יש לנו גננים שהם חלק מהקבוצה שלנו, והם מבצעים את ההתקנה. הם באים לאתר, מזהים את הדרישות של הלקוח, מתרגמים את זה לצרכים ולכתב כמויות, ואז באים ומתקינים. גם אני עושה הרבה מאד התקנות. זה השלב הראשון של החברה שלנו. בשלב השני, אחרי שנגייס משקיעים, יהיה לנו שיווק אגרסיבי ונצמח. אנחנו מנסים להיכנס לשוק העולמי, משתתפים בתערוכות בחוץ לארץ, וכבר היום יש לנו לקוחות בסינגפור, גרמניה ואוסטרליה".  

אתם עובדים גם עם אנשים שמגדלים ירקות בבית? 

"כן. יש כאלו שעושים קירות ירוקים ובהם הם מגדלים ירקות, ויש כאלו שמגדלים בתוך הבית או בגינה. גם אני מגדל באדניות אצלי בבית חסות, פלפלים ועגבניות". 

הוא בן וחבר קיבוץ נען, נשוי לאילה, אב לשש בנות ובן. את שירותו הצבאי עשה בסיירת צנחנים כלוחם וכקצין. בתחילת שנות ה-70 ריכז את ענף הפרדס בנען, ולאחר מכן יצא עם משפחתו לקיבוץ נערן בבקעת הירדן שבו הוא שימש כמלווה משקי ולמד לגדל תמרים, ענבים ואבטיחים. ב-1980 עבר מהחקלאות לתעשייה כשנכנס לנען השקיה, בתחילה בתחום הטפטוף שאותו ניהל במשך עשר שנים, ולאחר מכן בתחום הממטרות והמתזים. הוא שימש כמנהל התפעול של החברה, עסק בצד הטכנולוגי שעניין אותו, והקים את מפעלי הבת של הטפטוף באוסטרליה, צ'ילה, ספרד, ברזיל וארצות הברית. בשלב מסוים המפעל נקנה על ידי חברת ג'יין ההודית, ולאחרונה הוא נמכר על ידי ג'יין לחברת ריבוליס שנמצאת בגבת. 

בתחום החברתי היה סול בין המובילים לפני כ-20 שנה את תהליך השינוי באורחות החיים בקיבוצו. "לא תמכתי מהצד", הוא מציין, "אלא הצטרפתי לצוות השינוי. עבדנו עם יועצים, והבאנו שלוש חלופות לבחירה. אני דחפתי להפרטה כפי שהיא קיימת כיום, ואני חושב שכולם מרוצים בסופו של דבר". 

היזמות שלך כיום בתחום ההשקיה הייתה מתאפשרת גם בקיבוץ השיתופי? 

"כן. זה באופי שלי לסדר את הדברים, כשאני מרגיש שמשהו לא עובד נכון. המצאתי המון דברים גם בפרדס, גם בנערן וגם במפעל, כשהקיבוץ היה לגמרי שיתופי. בפרדס הכנסתי דברים בתחום הדישון, הריסוס, ההשקיה והטיפול בעצים, ובנערן המצאתי בכל מיני תחומים. עיקר ההמצאות שלי היו בתחום התעשייה, שבה כר הפעולה הוא גדול והשמיים הם הגבול. לדוגמה, בתחום הטפטוף התחרות שלנו הייתה בעיקר מול מפעל נטפים. נטפים הם אלו שהתחילו את הטפטוף, כשבהתחלה היו להם טפטפות שמתחברות עם צינורות שיוצרו במפעלים שונים. נען קנתה פטנט, שנתיים לפני שהגעתי למפעל, שבו יש תהליך רציף כשהטפטפת נכנסת לתוך הצינור בזמן הייצור שלו. בהמשך נטפים התחילו בייצור של טפטפת שטוחה, שמחדירים אותה לתוך הצינור בתהליך דומה לזה של נען, אבל הם רשמו על זה פטנט. נען עבדה אז עם טפטפות עגולות בלבד שהיו יחסית יקרות, ונטפים הובילו את השוק בזכות הטפטפות השטוחות שלהם. כדי להתחרות עם נטפים, נען הייתה צריכה לעקוף את הפטנט שלהם. אני, יחד עם המהנדס דן קורן, ישבנו ימים ולילות עד שמצאנו תהליך שעוקף את פטנט נטפים, ורשמנו פטנט שמחדיר את הטפטפת השטוחה לתוך צינור בתהליך רציף שהוא הכי מהיר בעולם והכי איכותי. זו בעצם היזמות שעסקתי בה, לחפש את הדרך הטובה והיעילה ביותר לפתרון בעיות. כיום רוב מפעלי הטפטוף בעולם, מייצרים על פי הפטנט הזה".  

סול מביא דוגמה נוספת שבה נטפים פיתחו טפטפת שטוחה מווסתת, אל-נגר, ורשמו על זה פטנט, ונען לא יכלו להיכנס לתחום הוויסות בגלל שלנטפים היה עליו פטנט. "שוב ישבתי על המדוכה ימים ולילות", הוא מספר, "והמצאתי את הטפטפת של נען שנקראת טפטפת אמנון על שם מהנדס פיתוח שעבד איתי במפעל, וכך נפתרה בעיית הוויסות בטפטפות השטוחות שמיוצרות בתהליך הרבה יותר מהיר וזול מהטפטפות העגולות. הדבר החשוב היה שהטפטפת של נען שהמצאתי, עקפה את הפטנט של נטפים".  

מה היית רוצה שיקרה עם חברת ההשקיה שלך? שייכנסו משקיעים? שהיא תימכר לחברה גדולה ואתה תתחיל בסטארט-אפ הבא?    

"אמרת בעצם את הכול. החברה כיום מייצרת ומוכרת, אבל היא צריכה את המנוף הפיננסי כדי לעלות מדרגה. בשביל זה היא צריכה משקיע שיאפשר שיווק אגרסיבי גם בארץ וגם בעולם, ויהפוך אותנו לחברה בינלאומית גדולה. זה השלב הראשון. אני לא מתכוון בגילי להקים מפעל ולהתחיל לייצר. אני מקווה שיבוא משקיע רציני ובשלב השני יקנה את כל החברה או חלק ממנה. במצב הזה או שאישאר חלק מבעלי החברה, או שאלך לחפש פתרון לדברים אחרים בנושא האקלים או המחזור שמעניינים אותי. בכל מקרה ברור לי דבר אחד, אני אמשיך להיות עסוק בדברים שמעניינים אותי. לא עשיתי את חברת ההשקיה בשביל אקזיט או בשביל כסף. הלכתי לפתור את הבעיה שנתקלתי בה אצלי בבית בנושא הגינון, אחרי שראיתי שהצמחים מתים וההשקיה לא ממלאת את יעודה על הצד הטוב ביותר. עשיתי את הדברים כדי לפתור בעיה שחשבתי שראוי שהיא תיפתר, וזה מה שמנחה אותי בתחום היזמות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן