יבול שיא
הרפת והחלב
שגיב 3 20072019

גרעין "שגיב" בגזית

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לפני 58 שנים, ביולי 1959,  השלים גרעין  "שגיב" את קיבוץ גזית. חברי הגרעין רצו להקים קיבוץ חדש, אבל התנועה שלחה אותם לגזית שהיה אז במשבר. היום ישנם בקיבוץ 17 מחברי הגרעין, שיא תנועתי ביחס לחברי גרעין שנשארו בקיבוץ, והשבט כולו מונה 221 נפשות

בספר השיאים העולמי של גינס השיא הזה אינו מוזכר, אבל אליבא דאלי בראל, חבר קיבוץ גזית, גרעין "שגיב" שהשלים את קיבוץ גזית לפני 58 שנה, מחזיק בשיא עולמי לגרעיני השלמה, במספר החברים שנשארו חברי הקיבוץ.  אם לא בכל התנועה הקיבוצית, אז לפחות בקיבוצי 'השומר הצעיר'".  לפי  בראל  בגזית של היום חיים 23 חברות וחברים (17 במקור ועוד חמישה מנישואין) מ"שגיב". במשך השנים התרחב  שבט "שגיב" ה ל-80 בנות ובנים ו- 116 נכדות ונכדים, ובסך הכל הוא מונה כיום 221 נפשות (בלי ספירת העוברים שבדרך…). אף כי לא כולם חיים בגזית, הרי כולם קשורים בעבותות משפחה וידידות למקום בו נולדו וצמחו.

גרעין "שגיב" הוקם בשנת 1958 מארבעה גדודי בוגרים של  השומר הצעיר בקנים בקרית חיים, נתניה, פתח תקווה ותל אביב. הגרעין בעת הכרזתו מנה 45 חברים ופנה לחיים שור (שובל), שהיה המזכ"ל באותה עת,  בבקשה להקים או להשלים קיבוץ צעיר בנגב. תורן (כינוי שדבק בה בתנועה בגלל גובהה), רעייתו לעתיד של אלי בראל, הייתה מזכירת הגרעין, נלחמה להקים את "שדה יואב" שבנגב. לאחר משא ומתן ארוך, שוכנעו חבריו לקבל על עצמם את "דין התנועה" ולהשלים את קיבוץ גזית, שעבר אז משבר חברתי וכלכלי. נחמה פורתא מצאה רחל (תורן) בראל שאחרי מספר שנים, כשיצאה להדריך ב"השומר הצעיר", חניכיה זכו להקים את קיבוץ "שדה יואב". על עוצמת הוויכוח עם התנועה, שהסתיים כאמור בהליכה לגזית,  תעיד ההצהרה עליה חתמו חברות וחברי "שגיב" ביום חמישי 20 לאוגוסט 1959:

"אנחנו חברי גרעין 'שגיב' מחליטים על דעת רוב חברינו, לקבל את החלטת מוסדות הקיבוץ הארצי – להשלים את קיבוץ גזית! מבלי להתעלם מרצון הגרעין לעזור לקיבוץ צעיר יותר, מחליטים החברים להעדיף את צרכי קיבוץ גזית על פני רצונם הם. הגרעין מבין את מצבו הקשה של הקיבוץ, שהיה מוצף בעבודה שכירה המאיימת על דרכו בעתיד.

"הגרעין מקבל את הדעה האומרת,  שאין סוגים שונים של חלוציות. הגרעין מוצא בקיבוץ גזית את כל התנאים הדרושים לקיומו כגרעין השלמה; מקומות עבודה קבועים לכל חבריו, חברים המסוגלים לתת את ההדרכה הדרושה. קיבוץ עם חיי חברה בריאים, השומר על עקרונות התנועה ומגלה יציבות בכל שטחי חייו. על כן אנו רואים את קיבוץ גזית כביתנו לעתיד, ופונים אליו בבקשה לקבלנו כמועמדים בו".

 

גרעין שגיב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסורת של מפגשים – גרעין "שגיב" בגזית

מייסדי קיבוץ גזית, חברי השומר הצעיר מטורקיה,  עלו על הקרקע בשנת 1948, עם קבוצות עולים מרומניה ופולין. בשנת 1950 הצטרפו אליהם בוגרי "השומר הצעיר" מארגנטינה ובוגרי תנועות בעלות זיקה לשמאל הציוני. בשנת 1952 עבר גזית משבר אידאולוגי וחברתי קשה,  על רקע משפטי פראג, כשנוצר פילוג במפ"ם וקבוצת חברים הצטרפו למפלגה הקומוניסטית עם משה סנה. לשיאו הגיע המשבר שנה לאחר מכן, כשבאסיפה כללית של הקיבוץ, בה נכח יעקב חזן, הוחלט להרחיק מגזית 20 חברים, רובם יוצאי ארגנטינה מעמודי התווך בקיבוץ, עקב תמיכתם בסנה. אגדה קיבוצית מספרת,  והיא נזכרת בכתבה של אלי אשכנזי בעיתון "הארץ" בשנת 2007 ("בקיבוץ עדיין דבקים בשבועתם בקומוניזם"), כי בשנתיים הראשונות להקמת גזית, חברים מספר אגרו נשק לא חוקי ב"סליק" חשאי, למקרה של התקוממות קומוניסטית נגד המדינה.

עבור חברי גרעין "שגיב" שהגיעו ביולי 1959 לשל"ת מוקדם לגזית, כל הסיפורים האלה היו עניין של היסטוריה, והיה להם חשוב יותר לממש את הצהרתם לסייע לקיבוץ בהתלהבותם החלוצית. בראל מספר שהם התקבלו  בזרועות פתוחות ובהתלהבות על ידי הוותיקים ותוך מספר שנים נשאו בתפקידים המרכזיים. בפרוטוקולים של  מזכירות קיבוץ גזית לפני ומיד עם בואו של הגרעין, נכתב למשל: "גבריאל יטפל בהשלמה, ציוד להשלמה – 40 כסאות ו-2-3 שולחנות, 'על המשמר' למועדון, קפה וסוכר מחלקים לגרעין כמו לחברים וזאב יקבל תקציב לכך".

על כך גם מעיד עלון קיבוץ גזית מאוקטובר 1959: "וגם ההשלמה הגיעה. חלום לו ציפינו בשנים האחרונות. כשברוח צעירה לא רצינו להפסיד זמן בפיתוח משקנו ולחמנו, להכפלת דינמיות ההתקדמות. וההשלמה סוף סוף הגיעה בלבוש צברי ומקווים אנו להשתרשותם בחיינו ולשותפות מלאה בבניית מפעלנו החלוצי".

גרעין "שגיב" על משפחותיו המורחבות, מקפיד להיפגש לפחות אחת לעשר שנים ומתעד את המפגש בכתב ובצילומים. על המפגש שנערך בשנת 1969 נכתב: "…התכנסנו שני תריסרים של חברים, שהשתייכו למה שנקרא פעם גרעין 'שגיב' ונספחיו – כדי לשוחח על עשר השנים שלנו בקיבוץ גזית. מרביתנו בגיל הנע בין עשרים ושבע לעשרים ותשע, כשלזכותנו שמונה עשר ילדים – דור המשך אהוב ומפונק, כיד המסורת הקיבוצית, הטובה עלינו". בדברי הפתיחה לחוברת שהודפסה לאחר המפגש הוזכר בגילוי לב: "מראש התכוונו למשהו צנוע מאוד. ידענו שהדיון יהיה שטחי, על קצה המזלג. לא נגענו בהרבה דברים חשובים, העומדים ברומו של עולם ובראש דאגותינו בארץ הזאת. בשאלות המלחמה והשלום, המוות והחיים; בשאלות המטילות צל כבד על כל מעשה ממעשינו בימים אלה, העדפנו שלא לנגוע. התעלמנו ממצבה של יהדות העולם ואף מצבן של המפלגה והתנועה הקיבוצית, כמעט ולא שוחחנו".

1999, שלושים שנה לאחר מכן, במלאת ל"שגיב" 40 שנה בגזית,  לא הופסקה המסורת. דבורה שכנר, רעייתו של גבריאל שהגיע מפולין לאחר השואה וטיפל בהיקלטות הגרעין, לא חסכה מחמאות: "…נקפו הימים ואני ראיתי זיק של התאהבות בעיניו של גבריאל ונורא קינאתי. כשבאתם כולכם וישבתם על הדשא מהצד הזה של החלון הגדול של חדר האוכל, נעתקה לי הנשימה. הגובה. היופי. הדיבור הנון-שלנטי הזה על דברים שברומו של עולם. הטון הזה של הדיבור. לבי נשבה…גבריאל ואני התאהבנו בכם, כל אחד מסיבותיו הוא. גבריאל מצא בכם את האנשים שרצה להידמות להם; שרצה להיות חבר שלהם; שחיקה את צורת דיבורם עוד לפני שהכירם. הוא אהב את ההומור שלכם".

ולגבי עצמה הוסיפה שכנר: "לתנועת השומר הצעיר יש שפה אחת בינלאומית א-זמנית. יש לה קודים של התנהגות וערכים, רגישויות, גחמות; קפריזות נחמדות כאלה שעוברות עם הגיל וכאלה שלא עוברות. למשל, מוטיב הבחירה בחיים כאלה, בעלי המשמעות הזו. בחירה שאינה מחוייבת המציאות. נראית לכאורה כאקט של חופש מוחלט. אתה אומר: אני חופשי להחליט שאני רוצה להיות חלק מהאליטה. וזה דורש מאמץ רב, לאורך זמן ארוך, אולי כל החיים".

גרעין "שגיב" בגזית: בעוד שלושה חודשים עומד גרעין "שגיב" על כל שלוחותיו להתכנס למפגש העשור המסורתי שלו. אין לנו אלא לאחל לו הצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

למרגו מויאל ממושב תלמי-יחיאל יש  שליחות חברתית חשובה ביותר – היא מסייעת לאנשים ברגעים הקשים ביותר בחייהם * מויאל חברת הנהלה ב"מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אובדן" – ומנהלת את תכנית הסיוע של משרד
8 דק' קריאה
אורי פטקין  דור שלישי לחקלאים עבד 8 שנים בתעשייה והחליט עם אשתו גלית לחזור לשורשים שלו ולמשק החקלאי במושב ישע ולגדל פרחים במשק ההורים* כיום מגדל במשק תותים במצע מנותק לשיווק ולשוק המקומי ומפעיל
8 דק' קריאה
פרופסור אסף מידני מגבעת ברנר מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה. מה הוא מתכוון להעלות על סדר היום? האם תהיה אוניברסיטה קיבוצית? ואיך כל זה מתחבר לכישלון שיטת בחירת המזכ"ל? שיחה מלומדת בגובה העיניים  גם
6 דק' קריאה
היקף הנזקים בחורף האחרון מוערך בכ-140 מיליון ש"ח, עלייה של כ-8 אחוזים לעומת החורף הקודם. הרוחות הערות שנשבו בסוף השבוע פגעו במטעי הנשירים השלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים ממשיכים לפגוע בחקלאים ובחקלאות. מסיכום נתוני
2 דק' קריאה
מועצת מנהל מקרקעי ישראל מציעה לחברי הקיבוצים מסלול עסקת שיוך ללא תשלום אך הדבר לא מיושם  בגיליון ערב יום העצמאות של העיתון דה מרקר הופיעה כתבה על השיוך בקיבוצים שהמסר שלה "רק מי שיש
4 דק' קריאה
הקיבוץ מתכונן להנפקה של מפעל "חוליות" בבורסה בת"א לפי שווי של 900-800 מיליון שקל  קיבוץ נוסף בדרכו להנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב. קיבוץ שדה נחמיה שבאצבע הגליל, והשותפה קרן טנא, מתכננים אקזיט של
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן