יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

דעת יחיד: על צמיחה כלכלית וצניחה סוציו-כלכלית

3 דק' קריאה

שיתוף:

צמיחה כלכלית וצניחה סוציו-כלכלית: בראיון שנתן לא מכבר לתקשורת, טען שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, כי העשור שחלף היה "העשור הכלכלי הטוב ביותר בישראל מאז ומעולם" …. סתם ולא פירש: כדי "להשתכנע" עלינו לצלוח מספר מושגים בסוציו כלכלה ולפרש מצבים ריאליים ונתונים סטטיסטיים.

צמיחה כלכלית

המושג "תפוקה מקומית גולמית" מתייחס למדידת "הערך המוסף" שנוצר מאמצעי הייצור שעמדו לרשות כולנו יחד וכל אחד לחוד. תעשיין למשל רכש חומרי גלם וייצר מוצרים ברי מכירה. ההפרש בין העלות בפועל של חומרי הגלם הללו לפדיון תמורת המוצרים שנוצרו מהם הוא ערך מוסף מקומי. ייתכן שגם חלק מחומרי הגלם שנרכשו נוצרו בישראל אצל יצרן אחר וגם הם מגלמים בתוכם "ערך מוסף מקומי". המדידה הסטטיסטית אינה מבחינה בין ערך מוסף בר קיימא/יציב, לערך מוסף אקראי: לדוגמא ההבדל בין הערך המוסף של יצרן תוצרת חקלאי, או יצרן תוכנה וחמרה למחשבים, לערך המוסף שנוצר מפער התיווך של הזמנה קוניקטורלית אקראית גדולה של מכוניות פרטיות המיוצרות בחו"ל.

הצמיחה הכלכלית של ישות כלכלית לרבות מדינה, נמדדת על פי שיעור הגידול בערך המוסף – (התמ"ג)הנוצר בישות מדי פרק זמן (רבעון שנתי למשל). מידע על טיב הערך המוסף, מידת יציבותו לאורך זמן, וכמות נזקי הלוואי שמתלווים ליצירת ערך מוסף זה, כמעט ואינו נחשף לעיני הציבור. עלייה יציבה בערך המוסף לנפש (תמ"ג לנפש), מעידה על גידול מצרפי בהתעשרות ובפוטנציאל הרווחה ביישות הנמדדת, אך אינה מעידה על מידת שוויון ההנאה מן ההתעשרות/הרווחה של המשפחות החברות בישות זו.

הערך המוסף השלילי הבלתי נמדד  – אפקט מוצרי הלואי המזהמים

הערך המוסף השלילי מתהווה ממוצרי לוואי חופשיים של תעשיות מזהמות, "המוענקים" לציבור חינם חרף התנגדותו. הערך המוסף השלילי אינו נמדד לצורך ניכוי מהערך המוסף החיובי של מוצרי התעשיה המזהמת אשר מוצריה המוכרזים נמכרים בשוק הסחורות/השירותים. לדוגמה: אין מפחיתים מהערך המוסף הנוצר ביצור חשמל תוך שימוש בפחם, בדלק פחמני נוזלי, ואפילו בגז טבעי את נזקי "אפקט החממה" הנוצרים מפליטת פחמן דו-חמצני, וזאת לעומת חשמל ירוק (נקי מפליטת פחמן דו-חמצני)  המיוצר באמצאות פנלים סולריים פוטוולטאים  או באמצעות תחנות רוח. אין מנכים מערך מוסף שבייצור מוצרים מזהמי אוויר, את נזקי איכות האוויר- פגיעה באיכות החיים וקיצור משך חיי אדם. אין מנכים מן הערך המוסף של מוצרי מפעלי ים המלח, את מלוא הנזק הנגרם מיבוש ים המלח. ממשלת ישראל מצטיינת בהתעלמות מנזקי לוואי קשי מדידה ולמעשה אין לממשלת ישראל מדיניות יזומה של הפחתת/ מניעת נזקי לוואי של יצור תעשייתי הפוגע  באיכות ומשך חיי האוכלוסייה המקומית וכלל תושבי כדור הארץ.

גונבי הדעת הפוליטית נמנעים מלפרסם, כי יצור "אנרגיה ירוקה"  עמד על כ-2% מכלל ייצור האנרגיה בישראל בשנת 2015, בהשוואה לספרד 36.4% ב-2013 , דנמרק 45.7% ושוויץ 57.7% בשנת 2014. משיירד מחיר יצור קוט"ש חשמל סולרי נקי ל-0.15 ₪, מתכננת ישראל לייצר בשנת 2020 רק 10% מצריכת האנרגיה שלה בתהליכי יצור נקיים מפליטת פחמן דו-חמצני. בו בזמן מסתערות המדינות המפותחות במערב אירופה  על יעדי ייצור הכוללים את מרבית צרכי האנרגיה שלהן בתהליכים ירוקים נקיים .
ישראל, חרף היותה מדינת סטארט-אפ של טכנולוגיות חדישות, מפגרת משמעותית בפריון עבודה לעובד, בהיעדר עידוד ותמרוץ  תחלופה עבודת אדם בהון טכנולוגי (אוטומציה, מחשוב, בינה מלאכותית) והיעדר מדיניות לאומית ממשלתית של ייעול תהליכי העבודה והייצור.

מי נהנה אצלנו מפירות הצמיחה הכלכלית

בהיות ישראל מדינה המאופיינת בקפיטליזם אקראי ובלתי מרוסן ובהיעדר מדיניות ממשלתית ליצירת רווחה אוניברסלית שוויונית הממומנת במיסוי פרוגרסיבי עמוק של מדרגות ההכנסה הגבוהות של עשירון/מאיון/אלפיון העליון,  מצטיינת ישראל במדד אי-שוויון להכנסה נטו מהגבוהים ביותר במדינות ה-OECD .  כ-40% מאזרחי ישראל משתכרים שכר מינימום ומטה וכ-20% מבתי האב בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. מעורבות הממשלה בהגדלת מיומנות העובדים בשוק העבודה נמוכה עד זניחה בהשוואה למדינות צפון מערב אירופה.

ישראל מפגרת בתחומי יצירת ותחזוקת כוח האדם הרפואי, מתקני הטיפול הרפואי, בינוי ופיתוח מתקני אשפוז. גם הטיפול בצפיפות התחבורתית, בייעול ויצירת זמינות תחבורה ציבורית,, ובתקינות התשתיות הציבוריות, ירוד ביותר בהשוואה למדינות צפון מערב אירופה. מחדל אי-העשייה הממשלתית בנושאים חיוניים אלו מתורץ בהפניית משאבים לתקצוב  הביטחון – אמצעי לחימה באויבים החיצוניים. תירוץ שכיח נוסף – גלגול האשמה לפתחי  "השמאלנים":  העובדה ששלטון מפ"אי, המערך והעבודה, הסתיים לפני למעלה מ-40 שנה (למעט תקופות ביניים של ממשלות ברשות העבודה), אינה מרתיעה את הליכוד והימין מלצייר שדים על הקיר. הליכוד והימין מסיטים את המאבק הרעיוני פוליטי למישור האישי (הצלת המלך המושחת  נהנתניהו ) והלאומני (ארץ ישראל כולה שלנו) בלא מעט הצלחה. לזאת מתלווים פטפוטי הסרק של שרי ועסקני הליכוד והימין אודות "צמיחה כלכלית" שלא הייתה כמותה. צמיחה כלכלית וצניחה סוציו-כלכלית.

שיא של כל הזמנים במכירות התעשייה הקיבוצית: 46.8 מיליארד שקל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן