יבול שיא
הרפת והחלב
arrow black and white clouds 552600

דרוש – מורה נבוכים ומצפן לדרך של ציבור המרכז שמאל

3 דק' קריאה

שיתוף:

הגיעה העת לשנות את עיקרי התוכן של העשייה הפוליטית של השמאל מעיסוק במה שנתפס כציר המרכזי במחלוקת בן שמאל לימין – שאלת הפתרון לבעיה הפלסטינית. הצעה לפעולה בשני צירים שנושקים לציר המרכזי אך שונים ממנו

ציבור המרכז שמאל: הציבור הישראלי בכללותו, וזה המזוהה עם מה שנקרא במחוזותינו "מרכז שמאל", מוצא עצמו מבולבל ומאוכזב פעם אחר פעם. זאת נוכח מופע זיקוקי הדינור המתחולל  לעינינו.

ראשיתו אי שם בימי הופעת "קדימה" בזירה, דרך "יש עתיד" ושיאו בשנה האחרונה עם עלייתה המטאורית של "כחול לבן", ובימים האחרונים הצטרף למופע אהוד ברק.

המופע הזה קורה ומתרומם כל פעם מחדש על רקע המבוכה הגדולה של ציבור המרכז שמאל שהוזכר לעיל. ציבור זה בוחל מצד אחד בקואליציה הלאומנית-דתית שהולכת ומשתלטת על המדינה.

זו שבשנים האחרונות גם מוכנה להכשיר שחיתות אישית וציבורית, לפלג ולהסית ולדרוס את המאפיינים הדמוקרטיים של המדינה כדי לשמור על שלטונה.

ביבי נתניהו הוא היוצר והסמל של השילוב הזה. מצד שני, איבד הציבור זה את אמונתו בפתרונות שהם פרי היוצר של אגף זה בפוליטיקה הישראלית – זאת הן בציר המדיני בו האמונה בפתרון שתי המדינות נסדקה עד מאד אחרי כישלון אוסלו ובהובלת מנהיגי הציבור הזה (אין פרטנר בעת הזו..)

והן בציר החברתי כלכלי – בו אימצו מפלגות ה"שמאל" את האג'נדה הכלכלית הניאו-ליברלית של הימין (למעט תיקונים קוסמטיים של מדינת רווחה מוחלשת פה ושם).

במצב עניינים זה, בו אין בפני הציבור דרך ברורה שגלומה בה אמונה ותקווה, אין פלא שהוא מחפש אחרי כל אכזבה איזה משיח שיגאל אותו מ"ייסורי ביבי" – וכשזה פג זוהרו, מחפשים את המשיח הבא בתור.

ברקע לכך מרחפת שאלת האגו והאינטרס האישי,  שבהיעדר ציר מכוון אחר הופכת להיות הבלבדית כמעט וזו שיתכן ומכוונת את מהלכי חלק מהפוליטיקאים שלא בוחלים בשום צעד כדי להישאר על הגלגל ולהחליף מסגרות ועמדות ככל שיידרש לצורך זה.

ציבור המרכז שמאל

על מנת להימנע מאכזבות נוספות וכדי לסחוף ציבורים חדשים, הגיעה העת לשנות את עיקרי התוכן של העשייה הפוליטית של השמאל מעיסוק בעיקר במה שנתפס כציר המרכזי שסביבו קיימת המחלוקת בן שמאל לימין והוא שאלת הפתרון לבעיה הפלסטינית, לכיוון של הרמת שני דגלים ופעולה בשני צירים שנושקים לציר המרכזי אך שונים ממנו.

שני הצירים שיפורטו להלן עוסקים בחיבור ושותפות. זאת על בסיס ההנחה, שעיקר מהותו של השמאל הוא יצירת שותפות וחיבור בין אנשים.

אלה ערכי היסוד שלו – לתת מענה למצוקות האדם וצרכיו דרך עשייה משותפת עם אנשים אחרים. (להבדיל מהימין שהוא בבסיסו אינדיווידואליסטי וכוחני בתפיסתו הבסיסית את המציאות.)

ציר אחד הוא ציר של הצגת חזון חברתי חדש לחברה הישראלית, המבוסס על יצירת רשת ביטחון חברתית/כלכלית גבוהה בחסות המדינה. זהו בסיס המוסכם על תנועות השמאל, אך דומה שאין בו די וגם אין בו חידוש.

על בסיס זה יש להוסיף נדבך נוסף של טיפוח ובנייה של מעגלי עשייה משותפת במעגלים חברתיים שונים.

הכוונה היא לכל סוגי העשייה הזו – החל מוועדי עובדים (תוך בידול מאלה הגדולים והמושחתים), דרך קבוצות עירוניות קהילתיות על סוגיהן השונים, ועדי שכונות וועדי בתים, ועדי הורים בית-ספריים וועדי בתי כנסת ומסגדים, עמותות לעזרה הדדית ועוד.

הארץ מלאה מעגלים כאלה שמהווים את פניה היפות. דומה שהצורך בהם הולך וגובר ככל שמתעצמת הכלכלה הקפיטליסטית הדורסנית. קידומם של אלה הוא ה"שמאל"  במובן האמיתי של המילה.

על מפלגות השמאל להוביל מהלכים פוליטיים שיעודדו מעגלי עשייה שכאלה ויתנו להם גב ממלכתי. סביבם ניתן לייצר תקווה, אמונה חדשה ולגייס רשת נרחבת של פעילים חדשים הפועלים ממילא כבר כיום באותם מעגלים ומחפשים גב ותמיכה.

ציר נוסף – ציבור המרכז שמאל

הציר השני הוא חיבור לציבור הערבי. ככל שחולף הזמן מתברר שהשותפות היהודית ערבית הנה תנאי הכרחי לקיומה של החברה והכלכלה בישראל.

היא גם תנאי הכרחי להמשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית. היא מבוססת על ערך היסוד של השותפות והחיבור בין אנשים כפי שהוסבר לעיל.

משכך – על מפלגות השמאל להוביל מהלכים פוליטיים שיתנו ביטוי לשותפות זו. גלום בו גם ההכרח לייצר פתרון של פשרה מול העם הפלסטיני.

אין אלה צירים נפרדים לחלוטין. הציר הראשון כולל בתוכו גם מהלכים התומכים בציר השני. שניהם גם נשענים, כאמור, על אותה תפיסה ערכית של שוויון ערך האדם וחשיבותה של השותפות האנושית.

לפיכך, כמענה לדילמה שעלולה להתעורר, יש להבהיר מראש שמהלכים המעודדים מעגלי שותפות הרלבנטיים לציבור היהודי בלבד אינם יכולים להיות חלק מציר העשייה הזה.

הציר החברתי עשוי לייצר חיבורים גם בכיוונים שנראים כרגע בלתי אפשריים. בהקשר לכך ובהקשר לדילמה שהוצגה לעיל, יש לזכור שגם במגזר הציוני-דתי ישנם כוחות המעודדים קיומם של מעגלי עשייה קהילתיים דוגמת הגרעינים התורניים והישובים הקהילתיים בהתנחלויות.

כך גם בחברה החרדית המבוססת כולה על עשייה קהילתית התנדבותית. להבנתי ניתן לראות גם בהם שותפים פוליטיים סביב הציר הזה – זאת בכפוף לכך שמובהר, חקיקתית ופוליטית, שאין מדובר במהלכים המיועדים ליהודים בלבד אלא פניהם גם לציבור הערבי ולזה היהודי-חילוני.

הרמת שני הדגלים שתוארו לעיל היא זו שיכולה להעצים את כוחו של השמאל ובהמשך הדרך להביא לשינוי אמיתי של פני החברה בישראל. היא יכולה להוות את המסד לרשימת שמאל ציוני אחת – משותפת ל"מרצ" ול"עבודה" וגם לברק – שתתמודד בבחירות הקרובות.

אם החיבור יהיה כרוך בניסוח חזון חברתי/מדיני חדש לשמאל, כזה שישמש לו מורה נבוכים ומצפן לדרך,  אזי יש סיכוי שהוא יצבור התלהבות וקולות בכל המגזרים. זו העת לעשות זאת. יש סכנה מוחשית שלא תהיה אחרת.

מערכת הבחירות: לקראת הבחירות השלישיות – דעת יחיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
בשני טקסים מרגשים, הוקירה המכללה הטכנולוגית באר שבע, המציינת בימים אלה את שנת ה-70 להקמתה, את 140 הסטודנטים והסטודנטיות המצטיינים שלה לשנת הלימודים התשפ"ג. כ-36 אחוז ממקבלי תעודות ההצטיינות במכללה (51) היו סטודנטיות, המהוות
2 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
ציורים המוקדשים לזוגיות בין הוריה, אם בת קיבוץ ואב נוצרי שערק מהצבא הגרמני, וציוריהם של ציירי הקיבוצים שהעלו על נס את עבודת האדמה, עמל הכפיים והווי החיים הקולקטיבי משולבים ביצירותיה של זהר טל ענבר,
3 דק' קריאה
הדי בן עמר, כמו אשת לוט, חייב לעשות מה שאסור. איך זה קשור לתחתי החבית ולבורסה? למחבר "אבא עשיר, אבא עני" הפתרונים  כשראיתי את נפתלי מנדלוביץ' מחייך בפעם הראשונה, ידעתי שלפני אדם מצליח.  העניין
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן