יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2163587045

האזור הכחול שלי

4 דק' קריאה

שיתוף:

מה הקשר בין קללה סינית עתיקה, הביטוח הלאומי היפני ודיאטה ים תיכונית? הדי בן עמר מתגלגל בין תרבויות

בגיל 17 אמה של נערה שהכרתי באותם ימים סיפרה לי שהיא קוראת בכף-היד. היא אחזה בכף-ידי, ובטרם הספקתי למשוך אותה חזרה בבהלה, עיינה בכף היד הזו בריכוז רב.
״אוהו!" היא אמרה בקול אחרי עיון קצר בכף ידי הפשוטה, ואחרי שתי דקות נוספות אמרה: "או-הו-הו!" בקול רם כל כך, עד שנשימתי נעצרה בבהלה, ואז היא אמרה: "אתה רואה את שילובי הקווים הללו כאן?" והצביעה על סימנים כלשהם בכף היד. "זה אומר שיהיו לך חיים מעניינים. מאוד מעניינים! ואתה רואה את הקו הזה פה? הוא אומר שגם יהיו לך חיים ארוכים, ואפילו ארוכים מאוד!״
הייתי צעיר באותם ימים, כאמור, ועל כן לא ידעתי עדיין שהאיחול: "הלוואי שיהיו לך חיים מעניינים!" הוא קללה סינית עתיקה. בחיי! משום כך גם לא הבנתי שהתחזית: "יהיו לך חיים מעניינים וארוכים", משמעותה קללה מתמשכת שאין לה סוף.
אז דווקא שמחתי לשמוע אותה אומרת זאת.
אילו רק ידעתי…
היום אני כבר מבין שכל מה שאני מבקש לעצמי הם חיים משעממים, ורצוי אפילו משעממים מאוד, ואם לא – אז לפחות שלא יהיו ארוכים כל כך, אבל זה כבר כתוב בכף היד שלי ובגורל ואין מה לעשות בעניין.
מעת לעת נהגתי לבדוק שמא במקרה התקצר קצת הקו ההוא בכף היד שלי המצביע על חיים ארוכים מאוד, אבל נדמה שאחרי התקף הלב המאסיבי שעברתי ועם כל התרופות שאני לוקח כיום, הקו אפילו התארך במקצת.
על כן התחלתי להתעניין בקהילות של אנשים שחיים מאה שנה ויותר, והגעתי אל סדרה בנשיונל ג'יאוגרפיק שסיפרה על האזורים הכחולים בעולם.
מסתבר, אם כן, שיש על פני כדור הארץ אזורים שנקראים "אזורים כחולים", ובאזורים הללו חיים אנשים עד גיל מופלג, הרבה מעל הממוצע במקומות אחרים בעולם.
על האזורים הללו כתבתי טור ממש לפני טבח ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, כשאז עדיין אנשים חיו בישראל חיים רגילים יחסית, כמו בכל העולם. שבוע אחר כך הסתבר לכולנו שהשאלה בישראל אינה "איך להגיע לגיל מאה", אלא איך לעבור חי את היום, והאופטימיים מביננו אפילו בדקו איך אפשר והאם אפשר בכלל לחיות עד השבוע הבא.
אז הורדתי את הטור, והיות שבינתיים אני בחיים, ועל רקע קולות חפירה מטול כרם לעבר הבית שלי, הטור הזה חוזר לעלות שוב.
אקווריום קטן בבטן
הקהילה הראשונה בה נתקלתי באזורים הכחולים הייתה של יפנים. מסתבר שביפן מתגוררים הכי הרבה אנשים שגילם עולה על מאה שנים. קראתי את כל התיאוריות המסבירות את התופעה, החל מהמשמעת העצמית הנוקשה, דרך החוזק הקהילתי היפני ועוצמת המסורת השבטית, וכלה בעובדה שהם אוכלים דגים חיים בכמויות עצומות עד שלכל יפני כבר יש בבטן אקווריום קטן, ולבסוף הסתברה לי הסיבה האמיתית לאריכות החיים היפנית וזו היא:
הביטוח הלאומי היפני והפריזר הביתי.
רוצה לומר – חלק גדול מהיפנים שעברו את גיל מאה חיו 70 שנה על פני האדמה עד שמתו בשיבה טובה, ואת שאר 30 השנים שעד גיל מאה חיו בפריזר הביתי שבני המשפחה החזיקו אותם בו. הסיבה לכך הייתה שבני המשפחה רצו להמשיך ליהנות מקצבת הביטוח הלאומי של הקשיש בן משפחתם, ועל כן שיכנו אותו אחר כבוד בפריזר עם מותו והמשיכו לדווח עליו כעל חי ולפדות את ההמחאה החודשית של הביטוח הלאומי בשמחה ובששון.
על כן רשמתי לי בפנקס ההערות הקטן שלי: "אחד התנאים לתוחלת חיים ארוכה היא קצבת ביטוח לאומי נאה ותא הקפאה מרווח במצב סביר״.
קראתי את זה שוב והייתי שבע-רצון מהמסקנה.
דיאטה ים תיכונית
הקהילה הבאה בה חיים קשישים מופלגים, כך על פי הסדרה בנשיונל ג'יאוגרפיק, נמצאת בכפר קטן ביוון.
מסתבר על פי הסדרה שתושבי הכפר הקטן הזה, מאחר ופגעי הציוויליזציה ובמיוחד תרבות המערב הנלוזה הגיעו אליהם באיחור רב, ניזונים בעיקר מדגנים מלאים, כי אין להם אמצעים טכנולוגיים לזקק את הקמח והסוכר ושאר מרעין-בישין המזינים את האדם המערבי הממוצע בזבל מזוקק. הקשישים היווניים הללו מבססים את תפריטם על קטניות, ירקות ופירות והרבה שמן זית, מה שקוראים "הדיאטה הים תיכונית", כמעט בלי בשר ובעיקר בלי גבינה צהובה.
והנה מסתבר, שמאחר שהטכנולוגיה הגיעה באיחור רב לכפר הזה, גם לא היה רישום כלשהו של תאריכי הלידה, וגיל המרואיינים, ובעיקר המרואיינות, היה פתוח להשערות וניחוש, ולחישובים מתמטיים מסובכים מאוד.
וכך, למשל, שיחזור גילה של אחת הקשישות נבע מכך שסיפרה שרק כשהגיעה לגיל עשר, לפי מיטב זיכרונה, הגיעה לכפר המכונית הראשונה. אבל כשהלכתי ובדקתי בעצמי וערכתי חישוב מתמטי משלי, הגעתי למסקנה שהמכונית הראשונה הגיעה לכפר שלה בשנות ה-60, מה שאומר שהמרואיינת כנראה בת 60 בערך, ורק נראית בת מאה – אולי בגלל הדיאטה הים תיכונית. לך דע.
על כן רשמתי בפנקס ההערות שלי: "אחד הגורמים להגיע לגיל מאה הוא זיכרון לקוי של האנשים". ושוב הייתי שבע רצון מהניתוח המדויק של הנתונים.
בלי שיניים
משם עברה המצלמה לכפר קטן בסרדיניה שבו, כך מסתבר, גרים הרבה מאוד קשישים – למעשה קשישות, אם להיצמד לעובדות, כי נראה שהקשישים של הכפר העדיפו למות מאשר להמשיך לחיות איתן.
בכפר הזה, הסביר הכתב, התושבים ניזונים בעיקר מבשר כבש, קצת בשר חזיר, והרבה גבינות קשות ושמנות, ואת ארוחות השחיתות הללו מקנחים התושבים בכוס, למעשה בקבוק, של יין אדום, ואני תהיתי מה קרה לתפריט הים תיכוני של הקטע הקודם, שבו כזכור לכם לא היו גבינות קשות, ולא בשר, והיה שמן זית במקום יין, אבל מה אני מבין באריכות חיים.
בירקות ופירות, אגב, הקשישים הללו שבסרדיניה כמעט לא נוגעים.
על כן לא היה ברור לי מה המכנה המשותף בין המקרים, עד שהתראיינו שלוש קשישות מהכפר שסיפרו על אורח חייהן, ואני רשמתי בפנקס הקטן שלי: "בשביל להגיע לגיל מאה צריך להיות בלי שיניים״.
ורק לא ברור לי איך אפשר לאכול בשר כבש, שהוא בשר קשה, וגבינות צהובות קשות, כשכל שלוש הזקנות של הכפר חולקות ביניהן שן אחת, אבל מי אני שאתפלא על מה שהטבע יודע לעשות?
קשישים מופלגים
ובעוד אני יושב לסכם לעצמי את הנתונים ולהבין מה הם הגורמים לאריכות חיים, ואיך ניתן להסביר זאת בתזונה ושלווה, בעוד אני ניזון מזבל מעובד כל חיי ומצוי בסטרס ולחץ כל הזמן, והנה התגלה לי עוד אזור כחול של קשישים מופלגים שלא נס לחם, תוך שהקשבתי למוזיקה בספוטיפיי בעת הכתיבה, ושם חבורה של קשישים בני 80 התרוצצו על הבמה, ושרו בקול, והיכו בגיטרות ובתופים עד שיצא עשן, והמנהיג שלהם מקפץ על הבמה כמו בן 20, וקוראים לו מיק ג'אגר ולחבר'ה שנמצאים איתו על הבמה קוראים הרולינג סטונס.
ואז הייתה לי הארה והתגלה לי הסוד של האזור הכחול מכולם, אזור כחול שיש בו שלושה כללים בלבד, שלושה כללים איך להישאר צעיר לעד, ששניים מתוך השלושה אני מקיים עד היום, כי אחד מהשלושה הללו לא תלוי בי בלבד, ואלו הם שלושת התנאים להישאר צעיר באזור הכחול שלי:
סקס, סמים ורוקנרול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תחרות הצילום המסורתית "הגלריה החקלאית" של קנט, שהתקיימה  זו הפעם ה-17,  הוקדשה השנה למתנדבים שסייעו לחקלאים בחודשים האחרונים *תמונה ראשית: התמונה הזוכה התמונה "בהצדעה" שצילם נתיב ביתן בן ה-15  זכתה במקום הראשון בתחרות הצילום
2 דק' קריאה
נשיא המדינה יצחק הרצוג, ורעייתו מיכל אירחו היום רפתנים, נוקדים, מגדלי פירות וירקות, וחקלאים מכל רחבי הארץ  באירוע, שהינו מסורת ארוכת שנים אותה מקיימים נשיאי ישראל לקראת השבועות, השתתפו שר החקלאות, אבי דיכטר, מנכ״ל
3 דק' קריאה
אירוע זיכרון והוקרה לאנשי ענף החלב התקיים אמש (יום ד') במושב פטיש מנכ"ל משרד החקלאות: "החקלאים שלנו הם עמוד התווך של המדינה, לא רק בתוצרתם אלא גם ברוחם ובנחישותם. תודתי הגדולה על מסירותכם האינסופית"
3 דק' קריאה
אלון ארבל החליט לעבור מן הערבה למושב שדי אברהם בחבל שלום, לאחר ששלושה צעירים מבני משפחתו נהרגו במסיבת הנובה, ולאחר שראה את היישובים ההרוסים עד היסוד בעת שירותו כחייל במלחמת "חרבות ברזל" בגדוד  מילואים
3 דק' קריאה
שלומי פוקס הוא תושב מסלול – מושב שתרם רבות לקליטת צעירים מהמסיבה בנובה * שלומי עוסק מה-7 באוקטובר ועד היום בעריכת עשרות אירועים עבור הלוחמים בדרום, כביטוי הערכה ותודה לפעילותם הצבאית ולמען העלאת המורל
7 דק' קריאה
אירוע היין השנתי של מטה יהודה נפתח בחגיגת יינות ייחודית ומקומית ויימשך לאורך חודש יוני – ביקורים ביקבים ומרכזי מבקרים, ביקור אצל חקלאים ובקיצור: חוויית יין אדירה * אלמוג סורין הגיעה לאירוע הפתיחה כדי
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן