יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה איך לגדל ילדים מאושרים

האם המשבר הנוכחי יחזק את הערבות?

3 דק' קריאה

שיתוף:

האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו?

לפני ימים אחדים התקיים יום עיון (בזום) של פורום חוקרי הקיבוץ שהוקדש לשנת המאה להתוועדות של אנשי השומר הצעיר בביתניה, ולמחזה שכתב יהושוע סובול בהשראתה, בשם "ליל העשרים". סובול הפתיע אותי כאשר סיפר שהדחף לחקור ולכתוב את המחזה התעורר אצלו בעקבות הטראומה של מלחמת יום כיפור. המלחמה שחוללה משבר אמון עמוק. משבר שהביא למהפך פוליטי ארבע שנים לאחר המלחמה. אי אפשר שלא לשאול, מה הביא את סובול לטוות חוט מקשר מהמשבר ההוא אל האירוע בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת? כאיש השומר הצעיר אני חושב שלא אטעה בהערכתי שההתוועדות ההיא, בביתניה, הייתה אירוע שולי בהיסטוריה של השומר הצעיר. אירוע שולי שהיה לסמל בעל משמעות לדורות הבאים. כך קורה לעיתים כאשר אירועים שאין להם חשיבות מיוחדת בזמנם הופכים להיות סמל מכונן בחייו של הציבור. החזרה של סובול לליל השימורים בביתניה, בעקבות מלחמת יום כיפור, מעידה יותר מכל על עומק המשבר שחוללה אותה המלחמה. מהמשבר שרבים מאיתנו חוו על בשרם, חזר סובול אל המשבר של חבורת הצעירים ההיא, הצעירים שהתקשו לגשר על הפער בין הציפיות והתקוות שהביאו אותם לארץ, לבין קשיי היום יום במציאות של שנות העשרים בארץ ישראל. עבורי היה זה הגילוי היותר מעניין במפגש העיון, ובהשראתו אני ממשיך וטווה את החוט אל המשבר השלישי, המשבר של היום, משבר הקורונה.

 

"תורת המשברים"

הראשון – המשבר שהניע את התוועדות בביתניה, היה שילוב של משבר הגולה היהודית, המשבר ממנו צמחה הציונות שהביאה לעלייתם ארצה של צעירים וחולמים מהשומר הצעיר ורבים אחרים, יחד עם המשבר האישי של קשיי הקליטה וההשתלבות של אותם צעירים במציאות הארץ-ישראלית בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. בעקבות המשברים ההם התרחשה תנופת התיישבות שהלכה וגברה עד להקמתה של מדינת ישראל.

השני – משבר יום כיפור שהיה משבר של הציבור הישראלי. משבר של התמוטטות הדימוי העצמי הכוזב, יחד עם משבר אמון בהנהגה שהייתה גם היא שבויה בדימוי עצמי כוזב ובהערכה ממעיטה של האויב. במלחמת יום כיפור שילמנו מחיר כבד של נופלים, פצועים והלומי קרב רבים, אך יותר מכל היה זה משבר אמון בממסד הפוליטי, בעקבותיו איבדה תנועת העבודה את ההובלה במדינה. משם עברה ההובלה לשנים רבות למחנה הימין, יחד עם המפלגות הדתיות, כולל את מי שאינם מכירים בסמכות המדינה.

השלישי –  משבר הקורונה שהוא מקומי וכלל עולמי בעת ובעונה אחת. הקורונה גבתה ועוד תגבה מחיר כבד של חיים ובריאות מרבים, אך יותר מכל היא חוללה ועדיין מחוללת משבר אמון עמוק בין הציבור להנהגה. משבר אמון בגין ההזנחה רבת השנים של מערכות הבריאות הציבורית, ואובדן אמון בגין אוזלת היד מול הפגיעה הקשה, שעדיין אין רואים את סופה, בכלכלה, בפרנסה של משקי הבית, בתרבות, בחינוך ובהשכלה. משבר אמון המתרחב לאובדן אמון במדינה ובמוסדות החברה. את ההפגנות המתנהלות בימים אלה ברחבי המדינה לא מובילים הכוחות והארגונים הפוליטיים המסורתיים. הן אינן הפגנות של השמאל מול הימין המסורתיים. אלה הפגנות של רבים מכל המחנות החרדים לעתידם האישי ולעתידנו המשותף. האם הפעם חוסר האמון יניע אותם, את כולנו, לתת לו ביטוי גם בקלפי? ימים יגידו.

 

איזו היא הדרך הנכונה?

כולנו זוכרים את הסיפור המקסים על עליסה בארץ הפלאות, של לואיס קרול. עליסה מגיעה לצומת דרכים והיא שואלת את החתול: "איזו היא הדרך שעלי ללכת בה?" משיב לה החתול: "אמרי לי לאן תרצי להגיע ואומר לך באיזו דרך עליך ללכת". כאן המקום לחזור שוב לשאלת היום שאחרי ולהחליט לאן נרצה להגיע. מה שהולך ומתבהר, להבנתי, יותר ויותר, היא העובדה שלא נכון לצפות שהחיים יחזרו לאחר המשבר לסדרם, כפי שהיו לפניו. הם לא יחזרו. למשבר הזה יהיה זנב ארוך של מחסור במשאבים שיעמדו לרשות הציבור. למדינות יחסר הון רב עבור תקציבים הציבוריים. כך גם תיפגע יכולתו של הציבור לעמוד במיסוי שיידרש כדי לקיים ולחזק את השירותים הציבוריים.

כפי שכבר נאמר כאן ובמקומות אחרים, המשבר הוא גם הזדמנות. הוא הזדמנות לשינוי כיוון, להשתחרר ממוסכמות ומקיבעונות שהיו נראים עד אתמול כאמת מוחלטת. זה החוט המקשר בין המשבר שחוו צעירי השומר הצעיר בביתניה, בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת לבין המשבר הלאומי בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שהביא לכתיבת "ליל העשרים", ומשם למשבר הכלל עולמי של היום. מהמשבר של ליל העשרים קמה מדינת ישראל. המשבר של יום הכיפורים הביא את הימין לשלטון ויחד איתו את הערכים הניאו ליברליים לחברה הישראלית (ולרבים גם בקיבוצים). האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? האם הוא יביא למדיניות כלכלית מרחיבה, למרות קשיי המימון, שתסייע לצמיחה חדשה, או שיביא בעקבותיו למדיניות מצמצמת, שתעמיק ותקבע את המשבר לשנים רבות? עדיין מוקדם להעריך מה יקרה, אך חשוב לזכור שזה תלוי גם בנו, בבחירות שלנו ובנכונותנו להיאבק על האמת שלנו. עלינו לבחור בין חיזוק הסולידריות החברתית לבין השלמה עם המשך התהליכים של התגברות האנוכיות והתפוררות החברה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5-15/6/2024, רחבי עמק יזרעאל תמונה ראשית: שלמה ארצי – צילום: גיא סידי בחג השבועות, המועצה האזורית עמק יזרעאל מציינת 23 שנים לאירועי "חלב ודבש" עם מופעים מוזיקליים של מיטב היוצרים.ות והמבצעים.ות בארץ ופעילויות מגוונות
3 דק' קריאה
איתן בן צבי, בן 43 מקיבוץ נצר סירני, נשוי ליעל ואב ל4 בנים נכנס החודש באופן רשמי לתפקיד מזכ"ל התנועה החדשה בשומר החדש. במסגרת תפקידו יפעל למען כ-20 אלף חניכים וחניכות מ-22 מועצות אזוריות,
2 דק' קריאה
אורי רונן מאור הנר ולהקתו הפולק סטונרס בשיר שנכתב ממשבר אישי וקיבל משמעות חדשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר In my wildest dreamsI never imagined That I׳ll be the onethat standsChildren are running,Mothers are hidingAnd
3 דק' קריאה
הרבש"צ דן אסולין ז"ל וטל ממן ז"ל, מכיתת הכוננות של מבטחים נהרגו בגבורה בקרב מול המחבלים שפרצו ליישוב. עימם נהרגו: איתי נחמיאס ז"ל, גיל אביטל ז"ל וליאור בן יעקב ז"ל מישע * אביו של
11 דק' קריאה
ב-1942 נוסד המכון ללימודי החקלאות של האוניברסיטה העברית, מה שלימים הפך לפקולטה לחקלאות ברחובות * איזה גלגולים עברו על הפקולטה לחקלאות? כיצד לימדו ולמדו בפקולטה למרות השתתפות המרצים והסטודנטים במלחמות ישראל – ומהי תרומתה
12 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן