יבול שיא
הרפת והחלב
השופט אסף זגורי

האם ניתן להשיט עונש מאסר על מתמודד נפש שלא מציית לצו בית משפט?

3 דק' קריאה

שיתוף:

חבר קיבוץ בעל בעיות נפשיות לא מפסיק להתלונן על נושאי משרה ועל מחדלים בטיחותיים לכאורה בקיבוצו למרות צו שהורה לו להימנע מכך. מה פסק בית המשפט?

אמירה משפטית ידועה היא ש"פסק דין של בית משפט אינו בגדר המלצה וקיימת חובה לבצעו ככתבו וכלשונו". מה עושים כאשר אדם אינו מציית לפסק דין? לא כל חיוב לפי פסק דין ניתן למימוש בהליכי הוצאה לפועל או בהליכים אחרים. כך הוא המקרה בו ניתן פסק דין כנגד חבר קיבוץ, המטיל עליו שורה של איסורים, ובהם: לא לפנות לקיבוץ במכתבי דרישה, לא לשלוח מכתבי התראה לנושאי המשרה בקיבוץ, לא לפרסם פרסומים בנושאי בטיחות ורישוי עסקים, לא לפנות לרשויות כיבוי אש, רישוי עסקים, מועצה איזורית, ועדה מקומית לתכנון ובניה ולא להציג עצמו כ"ממונה בטיחות" או "ממונה אש".  

לטענת הקיבוץ, החבר מֵפֵר את הצווים המשפטיים שהוצאו כנגדו, ממשיך לפנות בדוא"ל לגורמים שונים בקיבוץ, מציג את עצמו כממונה בטיחות ומתריע בפני אסון אפשרי שיתרחש בקיבוץ בשל מחדלים לכאורה של מי מבעלי התפקידים בקיבוץ. 

איך כופים על חבר לקיים צווים שיפוטיים 

כדי לגרום לחבר לקיים את האיסורים שנקבעו בפסק הדין עשה הקיבוץ שימוש בהליך משפטי מסוג: "ביזיון בית המשפט". הליך זה מעניק לבית המשפט סמכות "לָכוֹף אדם בקנס או במאסר" כדי לגרום לו לציית לצו שיפוטי האוסר עליו לעשות מעשים מסויימים.  

באמצעות עו"ד אסנת גולדשמידטלבנטל, פנה הקיבוץ לבית המשפט המחוזי בנצרת וביקש "לֶאֱכוֹף על החבר את קיום פסק הדין תוך הפעלת מאסר או קנס". החבר השיב בבית המשפט שהוא מודע לפסק הדין אך טען "כי בשל בעיותיו הנפשיות (הפרעה כפייתית והלם קרב), הצורך לפנות לרשויות או לציבור "חזק ממנו" והוא אינו יכול להשתלט עליו. הוא אמר שהוא ממונה בטיחות בהכשרתו, ולדבריו עלול לקרות אסון בקיבוץ. הוא ביקש "להפיץ טענותיו בדבר הסיכון לציבור בקיבוץ בקרב ארגון ממוני בטיחות אש". 

קנס של 1,000 שקלים ליום 

השופט אסף זגורי בחן גם את הפגיעה בזכויות היסוד של החבר בתחום חופש הביטוי והדעה. פסק הדין, אמר השופט, אסר על החבר "לחוות דעתו בעניין התנהלות הקיבוץ, למרות שהוא חבר הקיבוץ הגר בקיבוץ". לצד אלה, המשיך השופט, החבר "אינו חדל מלהפיץ דברי לשון הרע כנגד הקיבוץ ונושאי משרה", "בנסיבות אלה, אין לו להלין אלא על עצמו על הפגיעה של פסק הדין בחופש הביטוי שלו". השופט התחשב בהיותו של החבר מתמודד נפש, וגזר עליו רק קנס יומי מצטבר בסך 1,000 שקלים בגין כל יום בו יוסיף החבר ויפר את פסק הדין בכל דרך שהיא.  

עוד לא יבש הדפוס על החלטת השופט, חזר הקיבוץ לבית המשפט ואמר כי "אין בצו הַמֵּשִׁית קנס על החבר כדי להרתיע אותו, ונדרשת סנקציה חמורה יותר בדמות מאסר". החבר "ממשיך לשלוח הודעות דוא"ל לגורמים שונים בקיבוץ ובתפוצה רחבה, והוא שב ומאשים את הקיבוץ או פונקציונרים שונים בליקויי בטיחות ומאיים בפיצוץ, ישיבות, כינוסים ואסיפות שבקיבוץ. בפניות אלה הוא גם משמיץ אנשים שונים בקיבוץ, מכנה אותם בכינויי גנאי ומפרסם לשון הרע בביטויים פוגעניים ומזעזעים". 

הקיבוץ טען ש"אין דרך אחרת להביא לקיום פסק הדין שניתן כנגד החבר זולת סנקציה של מאסר לפי פקודת ביזיון בית המשפט. הקיבוץ סיפר כי עצם הגשת הבקשה למתן פקודת מאסר יצרה שקט יחסי לתקופה של שלושה שבועות, והדבר מלמד שיש בהליך בזיון בית המשפט הרתעה כלפי החבר. פרקליטת הקיבוץ הדגישה שהחבר "בעל תפיסת מציאות תקינה. הוא אומנם מאותגר בשל פוסט טראומה ממנה סובל, אך אין לומר שאינו יודע מה הוא עושה או כי פועל מתוך אוטומטיזם". 

מנגד, עו"ד רונן ורדי, פרקליטו של החבר (המשמש גם כעורך הדין של ארגון מומחי הבטיחות הישראלי), הסביר ש"הפרסומים והפניות של החבר מגיעות מדם לבו, כהתראה על מה שהוא סובר כי מהווה מחדל בטיחותי". הוא הגיש חוות דעת פסיכיאטרית לפיה החבר אובחן כסובל מפוסט טראומה כתוצאה מכך שבמהלך מלחמת יום הכיפורים נשרף הטנק בו היה החבר והצוות נהרג". "כל גילוי של מחדל בטיחותי מסעיר את החבר", אמר הפרקליט, ו"מצית טראומה שגורמת לחבר לִפְנוֹת בִּפְנִיּוֹת, שמהוות הפרה של פסק הדין, אך הדבר לא בשליטתו". 

הניתן להטיל עונש מאסר על מתמודד נפש? 

השופט אסף זגורי הסביר כי "הליכי ביזיון בית המשפט לא באים להעניש על הפרת הצו השיפוטי, אלא רק לכפות על בעל הדין את ביצועו". זו שאלה קשה אם ניתן להטיל עונש מאסר על מתמודד נפש, שאינו מקיים צווים שיפוטיים. "מדובר באדם מבוגר, מתמודד נפש שעסוק מאוד במאבק יומיומי כנגד הקיבוץ ובעלי תפקיד בו". הטענה היא ש"כאשר ישנו טריגר הגורם לאזכור הטראומה", "הדבר חזק ממנו" והוא אינו יכול לעצור בצורך שלו "להתריע ברבים מפני מחדל בטיחותי". חוות הדעת הפסיכיאטרית מתארת, הוסיף השופט, ש"נגרמה לחבר פוסט טראומה המתאפיינת בחוסר יכולת לישון בלילות, סיוטים חוזרים, התפרצויות זעם לא מוצדקות, תחושת איום מהסביבה ועוד, אך עדיין החבר "מודע, צלול, מתמצא בזמן, במקום ובסיטואציה, עם שיפוט מציאות תקין, אך מוגבל". לא נאמר בחוות הדעת, "שמדובר באדם ללא יכולת שליטה ורצייה כלל". לא הוכח, סיכם השופט, שהפרות פסק הדין, נובעות ממחלת נפש או כי לחבר אין יכולת שליטה על מעשיו או שאין תועלת בכך שיושת עליו צו מאסר. ייתכן מאוד שהמודעות על אפשרות מאסר תרתיע את החבר.  

אחריות החבר לגורלו הבריאותי 

במצב דברים זה וחרף הדאגה למצבו של החבר, קבע השופט, "יש למסור את גורלו הרפואי והבריאותי בידיו – ירצה, ימלא אחר הוראות פסק הדין ויימנע מהפרתו. לא ירצה – תושת עליו סנקציה של מאסר". אם יהיה במאסר, יוכלו רשויות שב"ס לשקול העברת החבר לאגף מתאים לביצוע בדיקה פסיכיאטרית או לפנות לפסיכיאטר המחוזי שישקול הפעלת סמכות מתאימה לאשפוז או בדיקה כפויה דחופה. 

סוף דבר, פסק השופט כי אם יוכח לפניו, בבקשה שיגיש הקיבוץ, שהחבר ממשיך להפר את הוראות פסק הדין, הוא יורה על מאסרו של החבר לתקופה של שבעה ימים. בנוסף, השופט חייב את החבר לשלם לקיבוץ הוצאות ההליך בסך 2,000 שקלים.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר יו"ר שולחן הבננות במועצת הצמחים, אייל עובדיה. הדברים נאמרו ביום עיון מיוחד שהתקיים ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים למעלה מ-150 מגדלים, חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי ארגונים חקלאיים העוסקים בתחום, השתתפו ביום עיון מיוחד
3 דק' קריאה
רפת נסגרת ורפת משתקמת ככה יצא בגורל – רפת גלגל הודיעה בכאב רב, על סגירת הרפת ובו בזמן פרצה מלחמה בדרום, ראובן הייניק ז"ל נרצח במכון החליבה בכיסופים, שלושה ימים אחרי תחילת המלחמה. הצבא
5 דק' קריאה
70  מיליון  שקלים  מפרידים  בין  המשך  פעילות   מחקרית  ובין  השבתה מוחלטת  של  מכון המחקר החקלאי   של ישראל, שרכש לעצמו  לאורך  שנים  אמון   ויכולות  ביצוע   ייחודיות בעולם. 70  מיליון  שקלים,  זה  הסכום  שמשרד האוצר  של
3 דק' קריאה
דגן יראל נבחר למנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל *תמונה ראשית: דגן יראל – צילום דנה בר און דגן יחליף בתפקידו את ליאור שמחה, שנבחר לאחרונה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. האתגר הראשון עמו יתמודד: עמידה בהגדלת
3 דק' קריאה
אומר ארז גוזן, אחד מהחקלאים הוותיקים במושב ישע שבעוטף עזה. החממות של ארז ניזוקו קשות לאחר ה-7.10 * מרבית הגידולים בחממות מתו כתוצאה מחוסר טיפול, בשל האיסור לצאת לשטחים * ארז לא גידל כלל,
4 דק' קריאה
חברי מזכירות ארגון מגדלי ירקות ערכו סיור חקלאי ביישובי עוטף עזה, שנפגעו ב-7 באוקטובר במתקפת המחבלים * בין היתר ביקרו בקיבוצים נחל-עוז, עלומים, בארי ובמושב מבטחים, ושמעו מחברי היישובים על קרבות הגבורה שהתחוללו ועל
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן