יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 02 21 112057

"האקזיטים של היום הם לא האקזיטים של שנות ה-90" 

7 דק' קריאה

שיתוף:

איך מתבטאת חדשנות בתעשייה הקיבוצית הנחשבת למסורתית? מה היתרון של מנהל חבר קיבוץ? מה עושים כדי למשוך את הדור הצעיר להשתלב בתעשייה? מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, גיל לין (משמר העמק), בראיון לא תעשייתי

ב-28 בפברואר יתקיים הכנס השנתי של איגוד התעשייה הקיבוצית במרכז הכנסים בקיבוץ שפיים, ולדברי מנכ"ל האיגוד, גיל לין (משמר העמק), יש לחברי הקיבוצים בהחלט סיבה לגאווה כשמדובר בתעשייה הקיבוצית. "התעשייה הקיבוצית התפתחה באופן דרמטי אחרי משבר הקיבוצים. אם בשנות ה-90 של המאה הקודמת סך כל המכירות של התעשייה הקיבוצית היה כמיליארד דולר, הרי שבשנת 2022 סך המכירות עמד על 52.5 מיליארד שקל, כש-65 אחוז מהמכירות הולכים ליצוא. בסופו של דבר, התעשייה מחזיקה את הקיבוצים. 70 אחוז מהכנסות הקיבוצים באים מהתעשייה. התעשייה הקיבוצית מהווה מקור פרנסה להרבה אנשים. בסך הכול עובדים בה 50 אלף איש, מתוכם 32 אלף בישראל והשאר במפעלי-בת ברחבי העולם. כיוון שרוב הקיבוצים נמצאים בפריפריה, התעשייה הקיבוצית היא המעסיק הגדול ביותר בפריפריה. היא עוסקת בתחומים שונים: פלסטיק, מתכת, אלקטרוניקה, מוצרי צריכה, מזון, ומהווה עשרה אחוז מהתעשייה הישראלית, שזה הרבה מעל לחלקנו היחסי באוכלוסייה".  

לא רק שורת הרווח 

ארבעה נושאים עיקריים יוצגו בכנס: אחריות תאגידית, חדשנות, סחר חוץ והון אנושי. כל אחד מהנושאים הללו הוא אתגר שהאיגוד מתמודד איתו יומיום בהקשר של התעשייה הקיבוצית. אחד הנושאים המרכזיים ורחבי ההיקף הוא אחריות תאגידית והוא יעלה לדיון בהשתתפות אורחים מבחוץ ובהם כמה מנכ"ליות לשעבר של משרדי ממשלה. "אחריות תאגידית היא אחד הנושאים המרכזיים שאנחנו מקדמים בשנתיים האחרונות", מציין לין, "זה מתחבר באופן טבעי גם לתפיסת האחריות החברתית של הקיבוצים, וזו גם תפיסת עולם שבה אנחנו אומרים שבניהול העסקים שלנו אנחנו לא מסתכלים רק על שורת הרווח, אלא מסתכלים על כל בעלי העניין בעסק שלנו שהם הלקוחות, הספקים, השותפים והסביבה שבה אנו נמצאים. אחריות תאגידית אומרת שאתה רוצה להיות בסדר, לעשות דברים טובים, ושכולם יהיו מרוצים מהפעולות שלך. בגדול, האחריות התאגידית מתחלקת לשלוש: אחריות סביבתית שמחייבת שמירה על איכות הסביבה, אחריות חברתית, ותרבות ואתיקה בהתנהלות הפנים-ארגונית. נושא האחריות התאגידית הופך להיות סטנדרט דה פקטו של פעילות עסקית בעולם. אם קרן השקעות מסוימת רוצה לרכוש חברה, היא תסתכל על דוח האחריות התאגידית של אותה חברה. אם רוצים לקנות ממך תוצרת של החברה כספק, יסתכלו איך אתה מתנהל, ממי אתה קונה, והאם אתה מעסיק הוגן. היות ואנחנו בבסיס חברה ערכית, אנחנו כתעשייה קיבוצית נמצאים במקום טוב מלכתחילה, אבל עדיין יש דברים שאנחנו צריכים לדבר עליהם וגם לשפר אותם. בשנה האחרונה אנחנו מטמיעים ביתר שאת את התפיסה של האחריות התאגידית בתעשייה הקיבוצית בהצלחה רבה. חלק גדול מהתעשיות הקיבוציות משתתף בפרויקטים של אחריות חברתית, בין אם זה לקחת חלק בפרויקטים מחוץ למפעל או העסקה של אנשים עם צרכים מיוחדים בתוך המפעל. בתחום השמירה על איכות הסביבה רוב החברות והמפעלים שלנו ממש בסדר, והן לא רק משמרות את הקיים אלא גם מתפתחות בכיוונים חדשים שימנעו פגיעה בסביבה".  

יש לך דוגמה לתת? 

"בוודאי. תעשיית הפלסטיק בכל התנועה הקיבוצית מאוד פעילה בנושאים של מחזור, טביעת רגל פחמנית שהיא סך של פליטות גזי חממה שנפלטים ממוצר, כלכלה מעגלית שהיא גישה כלכלית החותרת למניעת בזבוז על ידי ניצול מרבי של חומרי גלם או אנרגיה, וכדומה. הטכנולוגיה של איכות הסביבה מהווה כיום מנוע צמיחה. היא גם ערכית, ויש בה גם הזדמנויות עסקיות שמפעלי הקיבוצים למדו לזהות".      

נעבור לנושא החדשנות. איך היא מתבטאת בתעשייה הקיבוצית שהיא פחות הייטק ויותר מסורתית? 

"זה נכון שהתעשייה הקיבוצית נחשבת למסורתית, אבל יש לנו גם תעשיית הייטק וגם התעשייה המסורתית שלנו למדה להטמיע תפיסות של חדשנות. תפיסות של חדשנות זה אומר שהם משלבים טכנולוגיות חדשות במוצרים, ושיטות ייצור חדשניות כמו רובוטים ומערכות בקרה שמתבססות על ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית. יש גם מודלים עסקיים חדשניים, שלפעמים היישום שלהם הוא זה שמביא את פריצת הדרך. כדי שזה יקרה וכדי לעזור לחברות הקיבוציות, פתחנו השנה באיגוד קורס למובילי חדשנות בחברות. המחזור הראשון של הקורס הסתיים ומתארגנים למחזור שני, והתוצאות הן מדהימות. החברות הקיבוציות מטמיעות את הגישות של החברות הכי מתקדמות בעולם, בצורת העבודה שמביאה לפריצת דרך ומעלה את רווחיות החברות באופן ניכר. אנחנו באיגוד גם יודעים להשיג מימון מרשות החדשנות לפרויקטים של חדשנות שמטבעם יש בהם סיכון, והצלחנו לקבל מימון שהוא לפחות פי שניים מחלקה של התעשייה הקיבוצית בכלל התעשייה".

תמונה 2 1
נציגי האיגוד עם יו"ר רשות החדשנות. החברות הקיבוציות מטמיעות את הגישות של החברות הכי מתקדמות בעולם. צילום: יח"צ

הדור הצעיר מחפש דברים אחרים 

כיוון שהתעשייה הקיבוצית היא מוטת ייצוא, גם נושא סחר חוץ יעלה לדיון בכנס השנתי. "אחד הדברים שעזרו לתעשייה הקיבוצית להתפתח ולהצליח, מעבר לחדשנות", אומר לין, "זו ההבנה שהשוק הישראלי הוא קטן, שאם רוצים להצליח כלכלית צריך למכור בכל העולם, ובשביל למכור בעולם צריך להיות תחרותיים ולהיות יותר טובים מהמתחרים. בתעשייה הקיבוצית למדנו לעשות את זה, והחברות המכניסות ביותר הן אלו שמצליחות ברמה העולמית. מעבר למה שהחברות הקיבוציות עושות בעצמן, אנחנו כאיגוד גם עוזרים לפתוח שווקים חדשים בעולם לאחר שממצים את השווקים הקיימים. למשל, השוק של מדינות ערב שנפתח בעקבות הסכמי אברהם, מחייב למידה איך לעבוד איתו. אנחנו מסייעים בנושא הזה, משגרים משלחות למדינות האלו, וחושפים בפני נציגי אותן המדינות את התעשייה הקיבוצית כדי שהיא תוכל להיכנס אליהן. גם בתחום הזה יש התחלה של הישגים יפים מאוד". 

הנושא האחרון שיידון בכנס, ההון האנושי, הוא קריטי. בתעשייה הקיבוצית, כמו בחקלאות, שוברים את הראש כיצד למשוך את צעירי הקיבוצים להשתלב בה ולהבטיח את עתיד התעשייה. "המגבלה הכי גדולה להתפתחות של התעשייה בכלל והקיבוצית בפרט", מסביר לין, "היא העובדה שפחות ופחות צעירים נכנסים כיום לתעשייה למרות שהיא חדשנית, מעניינת ומצליחה כלכלית. הדור הצעיר מחפש דברים אחרים, והאתגר שלנו הוא איך ומאיפה להביא עוד עובדים לתעשייה. עשינו שותפות עם התנועה הקיבוצית, בפרויקטים כמו תלם, חיילים בודדים, אולפנים וכדומה, שמגיעות אליהם אוכלוסיות מחוץ לקיבוץ, לשלב אותן בתעשייה הקיבוצית עם מעטפת מתאימה. בנוסף, כדי להפעיל את הטכנולוגיה החדשנית, יזמנו מיזם להכשרת עובדים ומנהלים בתחום הזה. מעבר לזה, אנחנו עובדים על טיפוח ההון האנושי, מתן כלים למנהלים לניהול טוב ומקצועי יותר בכל הרמות של הארגון: הדירקטוריון, המנכ"ל, מנהלי הביניים והעובדים. זו גם אחת החוזקות שלנו. בתעשייה הקיבוצית יודעים להתייחס טוב לעובדים, שחלקם הם חברי הקיבוצים שהם גם הבעלים ורמת האחריות והיצירתיות שלהם גבוהה, וחלקם הם שכירים שמקבלים יחס שווה לזה שמקבלים חברי הקיבוצים. התרבות הארגונית של התעשייה הקיבוצית נשענת על היחס לעובדים שקיים בקיבוץ שבו כל החברים הם שותפים, אבל יודעת גם להתמקצע ולהיות תחרותית מול כל מתחרה עולמי. חלק מטיפוח ההון האנושי הוא מיתוג של התעשייה כמקום מעניין ומצליח, וגם פה אנחנו רואים התחלה של שינוי בעקבות הפעולות שאנחנו עושים". 

האם חשוב שמנהל חברה קיבוצית יהיה חבר מאותו קיבוץ? 

"קודם כול, המנהל צריך להיות מנהל טוב, אבל בהחלט יש יתרונות גדולים כאשר המנהל הוא חבר קיבוץ שצמח והתפתח בחברה שבבעלות קיבוצו. מנהל כזה מכיר את האנשים מאולם הייצור, את מנהלי המחלקות ואת התרבות הארגונית, ואנחנו בהחלט ממליצים על הכנסה של מנהלים חברי קיבוץ. יתרה מזאת, כשמנכ"ל עומד לסיים ומחפשים מנכ"ל חדש, אנחנו עוזרים להפנות מנהלים טובים מתעשייה אחת לתעשייה שנייה כדי שלא נאבד את המנהלים הטובים. גם אם לא מצליחים למצוא מנהל טוב מאותו קיבוץ, למנהל מקיבוץ אחר יש סיכוי יותר טוב שיבין את התרבות הארגונית לעומת מנהל מבחוץ. בשורה התחתונה אנחנו לא מוותרים על האיכות והמקצוענות שנדרשת מהמנהלים, ובזכות זה אנחנו גם מצליחים". 

מפעל שיש לו קיבוץ 

לא תמיד יחסי המפעל והקיבוץ מתקיימים על מי מנוחות. היו מקרים שמנהלי מפעלים הרשו לעצמם ולעובדים מקיבוצם ליהנות מהטבות שחברי קיבוץ אחרים לא קיבלו, והאמרה בהם הייתה שזה כבר לא קיבוץ שיש לו מפעל אלא מפעל שיש לו קיבוץ. האם אתם באיגוד מכירים תופעות כאלה, אני שואל את לין. "את האמירות האלה בוודאי שאנחנו מכירים", הוא אומר, "אבל בחברות הקיבוציות שאני פוגש, והרבה פעמים המנהלים שלהן הם חיצוניים, דווקא רואים בקיבוץ חלק מאוד חשוב מהמהות שלהם והם עובדים בשביל הקיבוץ ולא להיפך. בסופו של דבר תפקידה של החברה הוא לשרת את הבעלים שלה, ואם הבעלים זה הקיבוץ הם מבינים את זה וזה מאוד משפיע על ההתנהלות של החברה. אם אני משווה את זה לחברות פרטיות, יש בהן תופעות הרבה יותר קיצוניות. אלו חברות שכל ההון שלהן הולך לטובת משפחה אחת או אדם אחד, לעומת חברות קיבוציות שהרווחים שלהן משרתים קהילה שלמה. כשהקיבוצים הפכו למתחדשים הייתה גישה שהקהילה הקיבוצית תתקיים ממיסי החברים, ואחד הדברים שהתגלו זה שאם רוצים לקיים קהילה קיבוצית הדרך הטובה היא להיעזר בנכסים המשותפים כשהנכס הגדול והמשמעותי ביותר הוא בדרך כלל המפעל או המפעלים של הקיבוץ. לכן יש חשיבות גדולה להצלחה של החברות הקיבוציות, לטובת המשך קיומו והצלחתו של הקיבוץ". 

איך אתה מתייחס לאקזיטים שהקיבוצים עושים, ונשארים ללא בעלות על מפעלים וחברות מכניסות? 

"האקזיטים כיום הם לא האקזיטים של שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000, שהיו מכירה של נכסים בנזיד עדשים. בשנים ההן מכרו חברות קיבוציות כי לקיבוצים לא היה כסף, והיו חברות וקרנות שהתמחו בלקנות את החברות הקיבוציות בתנאים טובים. בשנים האחרונות החברות הקיבוציות מאוד מצליחות, והאקזיטים הם בדרך כלל של ניצול הצלחה. החברה הגיעה לאיזשהו שיא שאחריו הייתה עלולה לבוא ירידה או שהיא גדלה והקפיצה הבאה שלה דרשה השקעה כספית גדולה, ואז עשו אקזיט שיכול להיות חיבור למתחרה או מכירה לקרן ששותפה בחברה, וזה נעשה בתנאים הרבה יותר טובים לקיבוץ עם הרבה כסף שהקיבוץ קיבל ועם התחייבות להשאיר את המפעל בקיבוץ. לדעתי זה לגיטימי. זה חלק ממהלך עסקי רגיל ותקין. עם זאת, 72 אחוז מהחברות הקיבוציות הן עדיין בבעלות הקיבוצים, והקיבוצים ממשיכים להקים חברות חדשות עד ל- 283 חברות נכון להיום.

Screenshot 2023 02 21 112114
גיל לין (מימין) עם ליאור דגן, מנכ"ל חברת "אוכל ביתי ניר עציון". כיוון שרוב הקיבוצים נמצאים בפריפריה, התעשייה הקיבוצית היא המעסיק הגדול ביותר בפריפריה. צילום: מהאלבום הפרטי

המפעלים מאפשרים לעובדיהם להשתתף במחאה 

ביום שני האחרון התקיימה שביתת מחאה כנגד ההפיכה המשטרית, והתנועה הקיבוצית קראה לקיבוצים להצטרף לשביתה. לין מביע הזדהות עם הקריאה לשבות ואף יצא בקריאה למפעלים לאפשר לעובדיהם להשתתף במחאה, אך מציין שהבחירה נתונה לכל מפעל ולכל קיבוץ. "אומר לך את עמדתי האישית, אני חושב שהממשלה הנוכחית היא ממשלה שמתכוונת לעשות מהלכים שהם מסוכנים לעתידה של החברה הישראלית, והיא מסכנת את קיומנו. לדברים האלו צריך להתנגד באמצעות כל הכלים החוקיים האפשריים, והחברה הקיבוצית לוקחת חלק בהתנגדות הזו. אם נראה בעקבות השביתה ביום שני שלמאבק הכלכלי יש ערך, אני מעריך שהחברות הקיבוציות, כמו הרבה חברות אחרות במשק הישראלי, יצטרפו לנקיטת צעדים כלכליים נוספים ובהם שביתות. חלק ממהלכי הממשלה הם כאלו שיסכנו גם את העתיד הכלכלי של ישראל, למרות שבעיניי הסיכון הגדול יותר מהסיכון העסקי הוא לדמותה של החברה הישראלית כדמוקרטית וחופשית". 

לין (58), הגיע לתפקיד מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית לפני שנה וחצי, לאחר שסיים לכהן כמשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. "בכל יום אני לומד פה דברים חדשים, ואני לא מפסיק להתפעל מהאנשים ומהטכנולוגיות המתקדמות שאני לומד להכיר. זו הזדמנות להודות למנהלי החברות הקיבוציות, שנושאים בנטל ובאחריות הכלכלית לקהילה הקיבוצית שלהם".      

האם אתה מתכוון להתמודד על תפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית בעוד שנה? 

"בתקופה הקרובה אני אודיע על כוונותיי. יש מספר אופציות ובקרוב אפרסם את החלטתי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתחיל בהודעה של דוברות המשטרה – גניבות בקר בשווי של מאות אלפי שקלים. כתב אישום הוגש באמצע ינואר האחרון, בגין עבירות של גניבות בקר וקשירת קשר לביצוע פשע נגד 3 נאשמים, שגנבו עשרות פרות
2 דק' קריאה
משפ' יעקב עדיין ממשיכה ברפת רציתי מאוד לבקר ברפתות השכנות בחבל תענך שהולכות ונעלמות וכך, היה מרגש מאוד לפגוש את זוג המבוגרים – רחל ואליהו יעקב, יחד עם ירמי בנם הצעיר, שהוביל אותי בחום.
7 דק' קריאה
יוחאי קמחי בעין חרוד איחוד קצת לפני המלחמה יצאתי לפגוש איש מיוחד בעין חרוד עם עשייה בלתי פוסקת במשך עשרות שנים, עם דגש על הרפת. כל הפיתוח בענפי החקלאות בקיבוץ עין חרוד איחוד, עבר
6 דק' קריאה
פוסט אחד שהניע אנשים רבים בתקופת המלחמה שנים רבות שאני מלווה את רפתות העוטף במסגרת תפקידיי בענף. במבצעים הביטחוניים המיוחדים, השתדלתי להתנדב ליום-יומיים בחליבות ברפת, שהעובדים שלה פונו בצו צבאי והיא נשארה ללא צוות.
3 דק' קריאה
חודשים רבים של השקעה בקידום המועמדות בכל משקי הקיבוצים וביום שלישי 14.2 התקיימו הבחירות והדרמה הייתה גדולה. בשעות הלילה נספרו הקולות וליאור שמחה נבחר לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית. הוא יחליף בתפקיד את ניר מאיר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן