יבול שיא
הרפת והחלב
עיצוב ללא שם

הבטחון הסוציאלי בקיבוצים 2024

2 דק' קריאה

שיתוף:

מערך הבטחון הסוציאלי הוא לב ליבו של הקיבוץ. מערך כולל שמגדיר את הזכויות והחובות, של החברים ושל הקיבוץ והיות שזהו מערך שדורש ניהול של עשרות מיליוני שקלים של נכסים והתחייבויות,  חשוב שהטיפול בו יהיה מקצועי, מסודר ועמוק. רק כך יהיה ניתן להיטיב עם חברי הקיבוץ למקסום זכויותיהם הן בפן החברתי והן בפן הכלכלי.

בכל קיבוץ, מתחדש או שיתופי, נושא הערבות ההדדית והביטחון הסוציאלי הוא נדבך מרכזי, אם לא המרכזי ביותר. לאורך השנים נבנו בקיבוצים ברחבי הארץ מודלים נבדלים של מערכים סוציאליים אשר כוללים הסדרים שונים ומגוונים.

אולם בעוד שהמודלים אינם זהים זה מזה (אפילו ביישובים בעלי מאפיינים דומים), עניין אחד משותף כמעט לכל הקיבוצים בישראל, והוא הקושי להתמודד עם הצורך המהותי לתכלל ולנהל את המערך כמסגרת אחת מסודרת, מדויקת, אפקטיבית ואיכותית.

כפועל יוצא מזה אנחנו עדים בשנים האחרונות לכך שהרצון בקרב קיבוצים רבים לחזק ולעבות את הבטחון הסוציאלי נתקל בקשיים הנובעים מאתגרי שליטה וניהול, והעדר ראייה כוללת של כל המערך.

ממה מורכב מערך הביטחון הסוציאלי?

מערך הבטחון הסוציאלי מורכב לרוב ממספר ענפים ותפקידים הכוללים:

  • הסדר הפנסיה וניהול ותפעול מערך הפנסיה בידי אחראי הפנסיה.
  • הסדר הסיעוד אשר מגדיר את הזכויות והחובות של כל חבר ושל הקיבוץ.
  • הסדר לבנים נסמכים הכולל הסכמים מול כל משפחה.
  • בקרת כיסויים ביטוחיים עבור חברים שנדרשים לבטח את עצמם באופן פרטי לעניין ביטוחי בריאות וסיעוד.
  • ניהול וטיפול שוטף בביטוחי הבריאות.
  • מיצוי זכויות ביטוח לאומי.
  • ביטוחי אובדן כושר/כיסויי פנסיית נכות כחלק מהגנות רשת הבטחון.
  • בדיקות נקלטים וסנכרונם להסדרים השונים (פנסיה, בריאות סיעוד ואי כושר.
  • ועוד.

כל הפרקים קשורים כמובן זה בזה וכל פרק במערך הוא עולם ומלואו בפני עצמו. כל פרק כולל בתוכו מורכבויות רבות שנובעות מצורך בהסדרים כתובים ומפורטים שישתנו ויתאימו עצמם למציאות הדינאמית.

למשל, חישובים אקטואריים שמשתנים מעת לעת בהתאם לדמוגרפיה בקיבוץ, מוצרי פנסיה על היבטיהם הרבים, ניהול פיננסי וחשבונאי של כל מגירות קרנות המילואים, התחשבות ביכולותיהם השונות (והמשתנות) של החברים לשלם את הסכומים הנדרשים לביטוחים ולחסכון הפנסיוני, תהליכי צמיחה דמוגרפית ועוד..

סדר אחת ולתמיד (ובשוטף)

מערך הביטחון הסוציאלי במרבית הקיבוצים מפוזר ומבוזר בידי מספר גורמים כמו ועדת פנסיה, צוות סיעוד, משאבי אנוש, ועדת בריאות ורווחה, אחראי ביטוח, אחראי מיצוי זכויות, הנהלת הקהילה וכדומה.

אז איך מנהלים את הכל יחד? איך דואגים שאירועים שונים לא יפלו בין הכיסאות?

במשקי טנא אנחנו עוסקים בנושאים האלה מזה שנים רבות. על בסיס עבודה עם כ 200 קיבוצים ואחרי שכבר "ראינו הכל", פיתחנו מודלים ייחודיים שמאפשרים גם טיפול בכל סוגיה בפני עצמה וגם ניהול כולל של מערך הביטחון הסוציאלי והערבות ההדדית.

השירות מורכב מתכלול ניהול המגירות הרלוונטיות בקרן המילואים, הפקדות המשק והקהילה למגירות השונות ולביטוחים השונים, בחינת עלויות פרטניות ומצרפיות של כל חבר לכל אותה מעטפת הגנות וביטוחים, תיקוף ועדכון אקטואריה של ההסדרים השונים בהתאם לשינויים במשק ובקיבוץ, ניהול מסודר של כל מערך ההסדרים ועדכונם בהתאם לצרכים העולים מהשטח ולשינויים במשק ובקיבוץ, ועוד.

אנו מספקים דיווחים שוטפים להנהלת הקהילה ומשתפים את הציבור בשם השקיפות והגילוי הנאות. זאת לטובת הצפת נושאים לטיפול, וניהול סדרי עדיפויות חברתיים וכלכליים (חשובים ודחופים מחד, ושגרתיים מאידך).

לסיכום,

מערך הבטחון הסוציאלי הוא לב ליבו של הקיבוץ.

מערך כולל שמגדיר את הזכויות והחובות, של החברים ושל הקיבוץ

והיות שזהו מערך שדורש ניהול של עשרות מיליוני שקלים של נכסים והתחייבויות,  חשוב שהטיפול בו יהיה מקצועי, מסודר ועמוק. רק כך יהיה ניתן להיטיב עם חברי הקיבוץ למקסום זכויותיהם הן בפן החברתי והן בפן הכלכלי.

אוריין פליישר, סמנכ"ל

טנא מבט ומשקי טנא, מקבוצת הביטוח החקלאי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן