יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 05 30 103103

הטרור בחקלאות מכה בדרום ובצפון

4 דק' קריאה

שיתוף:

מטע התמרים של קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח הוצת, בחשד לאירוע טרור. במורן שבצפון זועמים על החלטת רשות מקרקעי ישראל להעניק לעבריין פשיעה חקלאית שטח שנגרע משטחי המרעה של הקיבוץ

נזק כבד נגרם לקיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח, כתוצאה מהצתת מטע תמרים של הקיבוץ כשהמניע הוא ככל הנראה טרור חקלאי. ההצתה אירעה בלילה שבין יום ראשון ליום שני שעבר, בשעה 23:00 בערך, ולחברי הקיבוץ נודע עליה משומר ציוד חקלאי ששהה בקרבת מקום. "מנהל המטע והצוות הגיעו מיד למטע הבוער", מציין שלמה רווח, מרכז המשק של אלמוג, "ואני ויו"ר הקיבוץ הגענו רבע שעה אחריהם. האש התלקחה בשלושה מוקדים. מאחר וזה מטע מרוחק יחסית מתחנות הכיבוי, אז רק בחצות הגיעה כבאית אחת. בהמשך, לקראת השעה אחת, כבר היו שבע כבאיות, ולקראת שעות הבוקר המוקדמות כבר היו 20 כבאיות שחלקן הגיע ממרכז הארץ".  

כמה דונמים נשרפו? 

"השריפה הייתה בשני שלבים. בלילה הראשון ובבוקר יום שני נשרפו כ-120 דונם עד שהושגה שליטה על האש. מאחר שהבעירה של עץ תמר היא איטית מאד, נשארה כנראה גחלת בצמרות העצים, וביום שני לקראת השעה 16:45 התחילו משבי רוח מאד חזקים שליבו את הגחלים שעדיין רחשו, והאש פרצה שוב. הפעם היא הייתה בעוצמה הרבה יותר גדולה כי הרוח ליבתה אותה, הכיוון של הרוח גם השתנה, ובאירוע הזה נשרפו לאלמוג עוד 100-120 דונם".  

כתוצאה מהתפשטות האש עקב הרוח ביום שני בשעות אחר צהרים, דילגה האש גם למטע התמרים של קיבוץ קלי"ה הסמוך, וגם שם נשרפו כ-250-300 דונם.  

לשאלה האם עץ תמר שנשרף הוא עץ אבוד או שהוא יכול להשתקם, משיב רווח כי יש בעניין הזה סברות שונות. "יש עצים שבטוח שהם לא ישתקמו כי הם קיבלו מכת חום חזקה מאד, ויכול להיות שאחרים כן ישתקמו עם הזמן. זה תהליך שלוקח שנתיים". 

יש פיצוי על נזק כזה ממס רכוש? 

"מאחר וזאת הצתה שלדעתנו נגרמה מאירוע טרור, ובטח לא מאירוע פלילי במטרה לגבות דמי חסות, כי זה לא קיים אצלנו באזור, אז אנחנו מקווים שנפוצה על ידי מס רכוש. הקביעה שזה כמעט בטוח הצתה, תיקבע בקרוב על ידי חוקרי השריפות. זאת הסבירות הגבוהה ביותר, ולשם זה הולך. כרגע הנושא נמצא בחקירת משטרה". 

יש לכם אומדן כספי של גובה הנזק? 

"אין לנו אומדן מדויק, אבל מדובר על מיליוני שקלים". 

המטע שהוצת הוא מטע התמרים הראשון שניטע באלמוג ב-1976-7, והוא מכיל בעיקר עצי תמר מזן מג'הול ומזן דקל נור. למרות שהוא מטע ותיק בן למעלה מ-40 שנה, הוא מטע מניב ופורה ונחשב לטוב ביותר מבין מטעי הקיבוץ. בענף מטעי התמרים של אלמוג מגדלים 970 דונם, מתוכם 250 דונם מטע צעיר. צוות המטע של אלמוג יכול לסמל אחוות עמים. חברי הקיבוץ עובדים במטע יחד עם עובדים תאילנדים ועובדים פלסטינאים. "הם עובדים בשיתוף פעולה מלא", אומר רווח, "בהרמוניה מלאה, ויש יחסי עבודה מעולים". 

מה התחושה בצוות ובקיבוץ בעקבות ההצתה? 

"תחושה קשה ביותר".    

פרס לעבריין בחסות המדינה 

ובעוד שבאלמוג מתמודדים מול הטרור החקלאי, בקיבוץ מורן שבגליל מתמודדים מול החלטת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להעניק לעבריין פשיעה חקלאית שטח של 480 דונם למרעה ולגרוע אותו משטחי המרעה של הקיבוץ שמחזיק בהם מזה 40 שנה.  

בכתבה בנושא זה של יאיר קראוס, כתב ynet בצפון, הוא מציין שההחלטה התקבלה כבר בחודש דצמבר האחרון אך לא בוצעה, ובקיבוץ ערערו עליה אך הערעור לא התקבל. לדבריו, הזוכה בשטח המרעה, והייב להייב, הורשע ב-2015 בעבירות של פלישה לשדות מרעה, גניבת עדרי בקר, קשירת קשר לפשע, שיבוש הליכי משפט ותקיפת שוטר, לאחר שגנב שש עגלות מחקלאי שמתגורר סמוך ליישוב חד נס. בנוסף הוא נעצר בעבר כמה פעמים, בין השאר על ידי היחידה המרכזית של מג"ב, יחידת ארז המתמחה בפשיעות חקלאיות, בחשד לגניבת בקר ועבירות דומות. תיקים אלו לא הבשילו לכדי כתב אישום.  

מנהל העדר של קיבוץ מורן, אביה אלסטר, אמר בכתבה כי "התחושות שלנו איומות, נעשה פה חוסר צדק משווע". לדבריו, מזה ארבעה עשורים שהקיבוץ חוכר מרמ"י אדמת מרעה על שטח של כ-10,500 דונם באזור הר רביד, סמוך למצפה ארבל. הבחור הזה, שעכשיו בהחלטת המדינה יהיה השכן שלנו, התנכל במשך שנים לעדרים שלנו ושמו ידוע לשמצה בכל הגליל, בשנים האחרונות נשרף במפתיע המתבן שלנו, ירו על הסוסים שלנו בחווה, פגעו בגדרות, מכניסים עדרים לא חוקיים – והתיקים האלו הסתיימו בלי מציאת האשמים. במקום שהמדינה תאסוף את העדרים הפולשים, ובהם את העדר שאותו בחור מחזיק בו, ותמנע את האירוע הזה, היא פשוט מכשירה אותם ולא ממצה את הדין". 

אליסטר הוסיף כי: "ברמ"י לקחו עדר מתפקד עם צמיחה, שאנחנו נלחמים בשיניים כדי להחזיק כאן ולשמור על הקרקע עבור המדינה מפלישות של מי שלא רוצה שנהיה בה, ורוצים להפוך אותו לעדר בלי היתכנות כלכלית, האירוע הזה הוא תחילת הסוף של הסיפור הציוני והחקלאות בהר הזה. הבחור הזה רוצה את כל השטח, כל סנטימטר קרקע, וכעת נתנו לו את דריסת הרגל. מי ששומר חוק ופועל בצורה מסודרת – מעדיפים ברמ"י לירוק לו בפרצוף". 

ברשות מקרקעי ישראל הסבירו בכתבה כי כל בקשה שעומדת בתנאי הסף מובאת לדיון בפני ועדה ייעודית, שמורכבת מאנשי מקצוע ונציגים נוספים של גופים שונים כגון תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, התאחדות האיכרים, קק"ל, היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים ועוד. עמדת הנציגים השונים בתוך הוועדה היא סודית לכאורה, ולא ידוע מה העמדה שהביעו בנושא. ברמ"י טענו כי "ועדה זו מתחשבת, בהתאם לנהליה, בשיקולים שונים, בין היתר בהתאמת הפעילות המבוקשת לשטח, ביכולתו של המבקש לקיים מרעה, בהיקף השטח החקלאי המוחזק על ידי המבקש, בגודל השטח המבוקש ואם ניתן לחלוקה, בקרבה גיאוגרפית בין מגורי הרועה לשטח המבוקש ועוד".  

עוד אמרו ברמ"י כי "לאחר שהרועה עמד בתנאי הסף והגיש בקשה מלאה לקבלת הרשאת רעייה, הוועדה דנה בעניינו וקיבלה החלטה המאשרת הקצאת השטח למטרת רעייה לשטח מצומצם של כ-480 דונם לשנה אחת בלבד (במקום שלוש שנים בנוהל הרגיל), ותוך הצבת תנאים מגבילים (הקמת גידור חשמלי שימנע מעבר של עדרו לשטח הסמוך של קיבוץ מורן), כאשר לאחר תום תקופה זו הוועדה תבחן את המשך ההתקשרות עם הרועה בהתחשב בנסיבות בשטח.  

"עוד יודגש כי לאחר הקצאת השטח להייב, קיבוץ מורן נותר עם הרשאת רעייה לשטח של 9,985 דונם. כשלקיבוץ מורן אין כל זכות קנויה להקצאת כל השטח שהוקצה לו בעבר, הואיל ומדובר בהקצאה עונתית וזמנית על כל המשתמע מכך, כאשר תפקיד הרשות היא לבחון את כלל הבקשות הבאות בפניה בזמן נתון. בהתחשב בכל האמור לעיל, עמדת הרשות הינה כי מדובר בהחלטה מנהלית ראויה הן ביחס להקצאת הקרקע להייב והן ביחס להקטנת שטח הרעייה של קיבוץ מורן". 

בתנועה הקיבוצית הגיבו לחשיפת ynet ואמרו: "החלטת רשות מקרקעי ישראל להעניק זכויות בקרקע למי שהורשע בדין על פשיעה חקלאית היא החלטה מופקרת, השמה ללעג ובזה למאמצי המשטרה וגורמי המודיעין לגדוע את זרועות הפשיעה החקלאית. פרסום החלטת רמ"י מגיעה יממה בלבד אחרי שהוצתו 400 עצי תמר של קיבוץ אלמוג". התנועה הקיבוצית קראה לרשות מקרקעי ישראל לחזור בה מהחלטתה, שהיא לדבריה בבחינת 'רשע וטוב לו'". 

מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, תקף את החלטת רמ״י: "לא ייתכן שבחסות המדינה נותנים לעבריין פרס. בימים בהם הפשיעה החקלאית חוגגת והחקלאים עומדים לבד בחזית נגד ארגוני הפשיעה מגיעה המדינה ומחלקת קרקעות כפרס. אני קורא לממשלת ישראל ולרמ"י להתערב בנושא ולמנוע את המחדל הזה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן