יבול שיא
הרפת והחלב
שלומית יהודאי 1

"הנכדות שלי לא יאמינו איך נבדקנו אצל הגניקולוג"

6 דק' קריאה

שיתוף:

"חוסר המודעות לתפקוד הפיזיולוגי של גוף האישה הוא סוג של טאבו" אומרת ד"ר שלומית יהודאי-רשף, בת מעלה החמישה, שפיתחה בדיקה ביתית לגילוי מוקדם של סרטן ומחלות נוספות אצל נשים

שלומית יהודאי-רשף, נולדה ב-1968 במעלה החמישה, שם גדלה והתחנכה. כבר בשלב מוקדם בחייה התעניינה בתחומי המחקר הביולוגי: "בילדותי רציתי להיות וטרינרית. בשנות הנעורים עבדתי ביונקיה שברפת, ושם ערכתי את המחקר הראשון בחיי – בדקתי יעילות מתן ויטמין A לעגלות דרך הפה לעומת זריקה לשריר. שנים רבות אחר כך עוד חלמתי לחיות בג'ונגלים באפריקה, לחקור ולטפל ביונקים גדולים, אבל כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות, התלהבתי מקורסים שעסקו בתחומים אחרים, כמו הנדסה גנטית וביולוגיה מולקולרית, נמשכתי מאוד למחקר, וכך גם השתנו החלומות שלי". 

שלומית שאפה להתקדם במסלול הלימודים האקדמאי, ומתוך כך עזבה את קיבוץ הולדתה. עם השלמת הדוקטורט בפקולטה לביולוגיה בטכניון, נסעה לניו יורק, לאוניברסיטת "קורנל", ללימודי הפוסט-דוקטורט.  

לאחר שפרסמה מספר מאמרים וסיימה את הפוסט-דוקטורט, עלה במוחה של שלומית רעיון מפתיע, שהיווה עבורה טוויסט בעלילה: "חשבתי שאם ניתן לזהות מצבי חולי בצמחים דרך מיצוי של עלים, שורשים ופרחים – למה שלא נוכל לזהות בנוזלי גוף תופעות של חולי באנשים? הרי בבסיס, דנ"א, רנ"א או חלבונים, מתנהגים דומה בעולם הצומח ובגוף האדם ולכן המידע שהושג מהמחקר הבוטני יכול לשמש לצורכי בני האדם. רציתי ליישם את התובנות שהעליתי לצורכי רפואה, ולפתח משהו שיעזור לאנשים".  
 
הם היו סקפטים 

שלומית ניגשה בלהט למלאכה – קראה מחקרים, מיפתה את המידע, והעמיקה את התמצאותה בתחום. די מהר החליטה להתמקד בסרטן השחלות, מחלה קטלנית א-סימפטומטית. "היא מכונה 'הרוצח השקט' מכיוון שאין לה אבחון מוקדם. הבנתי שיש צורך אמיתי לזהות את המחלה בשלביה הראשוניים, כשטיפול יעיל יכול להציל את חיי החולות".  

יהודאי-רשף, שקיבלה את השראתה מהמחקר הממצה את נוזלי הצמחים, הבינה שאבחון סרטן השחלות יכול להיעשות באופן יעיל דרך ההפרשות הווגינליות של האישה. אך מה שעבורה היה ברור מהרגע הראשון, התקבל בספקנות רבה אצל מיטב החוקרים והרופאים. "באותה תקופה, שנת 2006, היה מקובל לערוך בדיקות רק דרך הדם והשתן. כיום, כשנתונים רפואיים מתקבלים מדמעות, זיעה ורוק, זה נשמע הגיוני אבל בזמנו הרעיון שלי עורר סקפטיות וחשבו שאין באפשרותו להועיל.  

מעבר לכך, ב-2008, חברה ענקית בתחום הדיאגנוסטיקה, השיקה בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן השחלות, באמצעות בדיקת דם. מכיוון שפיתוח בדיקה חדשה דורש משאבים כלכליים ואנושיים עצומים, החלטתי שלא להתעקש ו'להתחרות' מולם, אלא לעצור הכול ולראות לאן הרוח נושבת. מה גם שהם פעלו בדרך מוכרת וידועה, ואילו אני הצעתי כיוון חדש, שרבים פקפקו בו ולא הייתה בשלות לקבל אותו".  

בשנת 2012, במקביל להבנה שהבדיקה שפותחה אינה יעילה בגילוי מוקדם, נחשפה שלומית למאמר שהראה שניתן לזהות בהפרשות נרתיקיות חלבון (CA125), שריכוזו גבוה אצל חולות בסרטן השחלות. "החלטתי להניע שוב את העניין", היא מספרת בטון נחוש. "בשנת 2015, ביחד עם פרופ' רוני מיכאלי הקמנו את חברת 'ג'ינה לייף'. שם החברה מבטא עוצמה נשית והצלת חיים. 'ג'ינה' זה קיצור של המילה 'רג'ינה' שפירושה בלטינית הוא 'מלכה'. בנוסף, הצליל שלה מסתדר עם המילה 'וג'איינה' שהקשר לפיתוח שלנו ברור. השם מדגיש שמדובר בהצלת חיים".  

בשלב זה הצטרפה גם ד"ר ענבל צפיר-לביא כמייסדת שותפה, וקיבלה עליה את תפקיד מנכ"לית החברה. "בג'ינה לייף" התמקדו בפיתוח פלטפורמה שתאפשר אבחון מוקדם של פתולוגיות שונות אצל נשים, בהתבסס על ביו-מרקרים (חלבונים) בהפרשות נרתיקיות. היתרון בהפרשות אלו, שהן מנקזות את האיברים של מערכת הרבייה הנשית, ונותנות אינדיקציה טובה לגבי המצב הפיזיולוגי בכל רגע נתון, עוד בטרם התגלו תסמינים.

שלומית יהודאי רפת
הודאי-רשף. את מחקרה הראשון ערכה בשנות נעוריה ביונקייה שברפת מעלה החמישה. צילום: נטע גלבוצקי

הנכדות שלי לא יאמינו איך נבדקנו 

מוצר הדגל הוא פד-דיאגנוסטי, שמודבק לתחתוני האישה, כמו כל פד-היגייני שסופג את ההפרשות. הפד מכיל יחידת דטקציה שעליה מופיעים פסים, כמו בבדיקת קורונה, המבטאים את רמת החלבונים שנספגו בפד. האישה הנבדקת תצלם את הפסים ותעלה את התמונה לאפליקציה של "ג'ינה לייף". האנליזה של התוצאות תיעשה על ידי האלגוריתם של החברה, בשיטה של בינה מלאכותית. חזרה על הבדיקה אחת לחודש תאפשר צבירת נתונים לתיק ממוחשב לכל נבדקת, כך שיווצר מעקב רפואי רציף ומדויק לכל אישה, כולל קביעת רמת הבסיס שלה. בכל חריגה בנתונים תשלח מהאפליקציה התרעה הן לאישה והן לרופא שלה.   
כיום, נשים שנמצאות בקבוצת סיכון נבדקות כל חצי שנה לאיתור של סרטן השחלות. זהו פרק זמן שבו אישה יכולה לעבור ממצב בריא למצב של מחלה בדרגה 4. הבדיקה של "ג'ינה לייף", תאפשר איתור מוקדם תוך חודש ותעלה את אחוזי השרידות ל-90-80 אחוז. 

"זו בדיקה מצילת חיים!" מתרגשת שלומית, "ומעבר לכך היא תחולל מהפכה באופן שבו נשים נבדקות. דור הנכדות העתידיות שלי לא יאמין כשישמעו איך ישבנו על כיסא הגינקולוג בתנוחה המביכה הזו, וחיכינו שבועות לאבחון. הבדיקה שאנו מפתחות אינה פולשנית, נוחה לתפעול בבית, ובעיקר – נותנת אינדיקציה מהימנה על מצבה הפיזיולוגי של הנבדקת במהירות ובעלויות נמוכות מההיצע היום". 

כמו בכל פיתוח רפואי, הדרך לא הייתה פשוטה; מייסדי החברה נדרשו לערוך שורת ניסויים ובדיקות, לרשום את הרעיון כפטנט, לפנות למשקיעים, ולהתמודד מול הבירוקרטיה והפוליטיקה הקיימת בין משרדי הממשלה. בשלבים הראשונים מימנו יהודאי-רשף ומיכאלי את התהליך מכיסם הפרטי.  
בשנת 2018 התקבלה החברה לחממה הביוטכנולוגית MindUp, וב-2020 החלה בפעילות רשמית, בהובלה של צפיר-לביא, כשיהודאי-רשף משמשת המדענית הראשית וחברה בדירקטוריון החברה, לצד עבודתה הקבועה בבית החולים רמב"ם. כרגע מחפשות החוקרות אילו חלבונים (ביומרקרים) מנבאים בצורה הטובה ביותר את התפרצות המחלה, ויסייעו להבדיל בין אישה בריאה לחולה.  

הרעיון שהקדים את זמנו 

כיום החברה מובלת על ידי נשים בלבד, אם כי יהודאי-רשף מסתייגת מאמירות סטריאוטיפיות ונמנעת מלהפנות טענות כלפי העולם הגברי: "נכון שבאופן כללי העולם של טכנולוגיה, יזמות ועסקים עדיין נשלט יותר על ידי גברים, אבל הפער הוא תולדה חברתית שגם לנשים יש בה חלק, ופגשנו גם בנשים שזלזלו ברעיון שלנו. היום כבר רואים שיפור ניכר בנוכחות הנשית בתחומים הטכנולוגיים וביזמות, והן מוכיחות שאינן נופלות מגברים. מגמת השיפור הזו נעוצה בהשקעה בחינוך – יש להמשיך לטפח בנות משלבים מוקדמים, לחשוף אותן לתחומים האלה, ולהעצים אצלן את תחושת המסוגלות.  

אלו באמת תחומים מאוד תובעניים, הדורשים התמסרות גדולה, אבל זה אפשרי עבור מי שרוצה בכך. כשחיפשתי מישהו שיוביל את החברה היה לי ברור שאישה תעניק לתפקיד ערך מוסף, והדרך בה ענבל עושה זאת מוכיחה שצדקתי.  

מבחינתנו ייצור בדיקה שכזו הוא עניין אישי-ערכי, ואנו שמות פחות דגש על הרווחים הכלכליים כמטרה בפני עצמה. חוסר התמיכה שחווינו בתחילת דרכנו לא נבע מהבדלים מגדריים בהכרח, אלא כנראה בגלל שהרעיון הקדים את זמנו. לשמחתי, ההתמדה והנחישות שלי לאורך שנים השתלמו, והיום קל יותר למשקיעים ולרופאים להבין את גדולת הבדיקה והעניין בחברה הולך וגדל".

DSC0754 1
שלומית יהודאי-רשף. "העולם של טכנולוגיה, יזמות ועסקים עדיין נשלט יותר על ידי גברים, אבל הפער הוא תולדה חברתית שגם לנשים יש בה חלק". צילום: רונית וולפר

נתקלת בסיטואציה מצחיקה/מביכה בתהליך המחקר שלך? 

"במסגרת קידום המוצר שלנו, יצא לי לא פעם לשבת לדיונים עסקיים ומדעיים – אישה יחידה בין 20 גברים, ולדבר על הפרשות וגינאליות. חוסר המודעות לתפקוד הפיזיולוגי של גוף האישה, וחוסר ההתמצאות בנושא זה, שהוא סוג של טאבו, גרמו לרבים מהם לזוז באי נוחות. באחת הפעמים, לאחר שנתתי הסבר מקיף בנושא, שאל אותי אחד הגברים בחדר: 'תגידי, גם לאשתי יש הפרשות כאלה?'". 

מה השפעתו של הקבוץ והחינוך הקיבוצי על מי שאת היום? 

"קודם כול", מחייכת שלומית בגאווה, "אני זוקפת מרכיבים רבים באישיותי לזכות המשפחה שלי;  
סבי וסבתי היו ממייסדי הקיבוץ, ופעלו בצמתים מרכזיים. סבא, שלמה (שלמק) יהודאי, היה מזכיר הקיבוץ ודמות מרכזית בו, וסבתא, בדנה יהודאי, הייתה אושיה בתנועה הקיבוצית בתחום החינוך בגיל הרך. אישה חזקה ונחושה שידעה ללכת עם האמת שלה, לא חששה מדברים חדשים, אהבה כל אדם באשר הוא, וידעה לקבל אותו ללא שיפוטיות. אלו דברים שאני לוקחת איתי עד היום. אבא שלי, אריאל יהודאי, היה דמות מפתח בקבוץ ועמד מאחורי מפעלים גדולים בתנועה הקיבוצית ובכלל בארץ. הוא נפטר לפני ארבעה חודשים והשאיר חלל גדול וכואב, אבל גם מורשת עצומה. אבא היה איש מציאותי, שהסתכל קדימה וידע ללכת אחר חלומותיו עד להגשמתם. עבורי הוא מקור להשראה יומיומית, ממנו למדתי שכדי להגשים צריך קודם לחלום. 

אני אומנם לא מתגוררת במעלה החמישה, אבל שם תמיד יישאר הבית. אמא שלי וארבעת אחיי עם משפחותיהם, בן דוד שלי, רבים מבני כיתתי – כולם חיים בקבוץ, ובביקוריי שם אני מתקבלת באהבה. הנסיעה לקיבוץ במעלה ההר, בין שורות הברושים לצידי הדרך, ממלאה אותי בהתרגשות עד היום. 

לגבי השפעת החינוך הקיבוצי, אני בטוחה שיש לכך משמעות בהתפתחותי האישית והמקצועית, גם אם קשה להגדיר זאת במדויק. אולי העובדה שחונכנו לסקרנות טבעית, דרך המשחקים במגרש הגרוטאות, היציאה לטיולים וההתבוננות בטבע. עודדו אותנו לערנות על חושית לסביבה, ולא להימנע מדברים לא מוכרים. כמובן שהייתה השפעה גם לתחום החברתי, שבמסגרתו התמודדנו מגיל צעיר עם מורכבויות שדרשו יצירתיות ועמוד שדרה איתן. 

הקהילה במעלה החמישה מודעת לחברה שהקמתי ולפיתוח הבדיקה. הם חשופים לפרסומים ברשתות ובאמצעי התקשורת, ולשמחתי אפילו הוזמנתי להרצות על הנושא בפני ותיקי הקבוץ.  
זו הייתה אחת החוויות המרגשות שזכיתי להן – בקהל ישבו המטפלות שלי, המחנכת מהיסודי, שכנים שגידלו אותי מינקות, אנשים שעבדתי איתם בענפי המשק וכמובן ההורים שלי. זכיתי לפרגון ולגאווה מדהימים". 

מה השאיפות שלך לעתיד 

כשיצאנו לדרך קיוויתי שנצליח להגיע לזיהוי מוקדם של ממאירויות שונות, כמו סרטן השחלות, צוואר הרחם והרחם. להפתעתי ולשמחתי, בעקבות פרסום הפיתוח שלנו, פנו אלינו רופאים מתחומים מגוונים ובלתי צפויים מבחינתי, ושאלו אם נוכל לקבל נתונים ולזהות גם שינויים הורמונליים שמעידים על תחלואה, כמו דיכאון אחרי לידה, בעיות פריון ואנדומטריוזיס. למעשה הבדיקה שלנו אכן יכולה להתאים לכל פתולוגיה נשית שיש לה ביטוי חלבוני.  

למדתי מאבא שלי לחלום בגדול, והחזון שלי הוא שבכל בית מרקחת ברחבי העולם, גם במקומות נידחים, יהיה קיר שלם של קופסאות עם בדיקות שונות של חברת "ג'ינה לייף". כל אישה תוכל לבחור את הבדיקה שהיא זקוקה לה, כפי שמתייחסים היום לבדיקת הריון או קורונה. השימוש בבדיקה יהיה נגיש, קל ונוח, כך שתוך זמן קצר יועלו הנתונים לאפליקציה, והאישה תקבל תשובה מיידית לגבי המשך טיפול, ללא צורך בקביעת תור במרפאה, המתנה בתורים ובדיקות לא נעימות. חשוב לציין שכיום הבדיקה עדיין נמצאת בשלבי פיתוח. אנו שואפות שהדור הראשון של הבדיקה ייצא למרפאות בסוף 2023 ושנתיים לאחר מכן יצא הפד הדיאגנוסטי של הבדיקה הביתית. אם תוכניותינו יתממשו כסדרן – נזכה להגשמת החלום שלי תוך כחמש שנים. 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
זו שעת זריחה, אנחנו עומדים בתוך החממה ומתכוננים ליום עבודה חדש. אבי הוא החקלאי, אנחנו בני הנוער של המושב שעוזרים לו בעבודות השונות, בתקווה להרוויח כמה גרושים ולהעביר את חודשי הקיץ החמים בלי להשתגע 
טלי שטרית (זאבי) ממושב דבורה, שהוציאה לאור את הספר "סבא גדול לפעמים קצת מבולבל", מדברת על פועלה למען הקשישים ("חברה שמכבדת את המבוגרים היא חברה יותר טובה"), על סבא ברוך שהיה ההשראה שלה ("היה
7 דק' קריאה
תערוכה מדהימה של קבוצת יוצרים, ביניהן מושבניקיות רבות, התקיימה לאחרונה באור עקיבא: ב"סטודיו של גלית" * שם התערוכה "שווה את הנייר" אומר הכל: כל היצירות נעשו מפיסול וציור של עיסת נייר מודבקת, והחומר שבמחשבה
10 דק' קריאה
הפסל בני קלינסקי, מבצרון, ממשיך ליצור גם בגיל 88 * קלינסקי הוא אמן בנשמתו, שבעבר היה דבוראי חרוץ ועבד כשמאי בקרן לנזקי טבע * לדעתו החקלאות, כפי שהיא מתנהלת כיום, היא בעייתית ביותר: "חייב
8 דק' קריאה
איך הוקם בעין גב בית תפילה המצוי בתוך בית הכנסת שהוא הקיבוץ כולו?  לקראת יום הכיפורים הופיעה מודעה על לוח המודעות של הקיבוץ. היא קראה לחברים שמאמינים שיש להיפטר מהדת הכובלת להירשם לעבודה ביום
3 דק' קריאה
מה הביא צנחני מילואים לאסוף טילי סאגר שהותירו המצרים בסיני והסורים בלבנון? למה הם גנבו זלדה וקומנדקר? מה השתבש עם הטילים האיטלקיים? סיפורה של מחלקה שמעולם לא הוכרה רשמית על ידי צה"ל  כתבות רבות
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן