יבול שיא
הרפת והחלב
דינה פורת

למה הייתה מובילה הנקמה שתוכננה בנאצים?

3 דק' קריאה

שיתוף:

דובי הלמן, יטבתה

עד שקראתי את ספרה של פרופ' דינה פורת לי נקם ושילם: היישוב, השואה וקבוצת הנוקמים של אבא קובנר (פרדס הוצאה לאור), היה לי מושג קלוש ביותר על ה"נקמה", אחת הפרשיות המסעירות בתולדות ההתקוממות היהודית נגד השלטון הנאצי  

הנקמה שתוכננה בנאצים

ספרה של דינה פורת, לי נקם ושילם, הוא ספר חובה כדי להבין את פשר המרד והרצון לנקמה של היהודים ברוצחיהם. בשניהם לא תלו הלוחמים תקווה להישאר בחיים, אלא את הרצון להשאיר אחריהם חותם ועדות לעמידה גאה ויכולת לשמור על החוט המקשר בין המורשת לעתיד. 

מדובר בתקופה שלאחר תבוסת הנאצים. גרמניה מוחזקת על ידי בנות הברית ולוחמים יהודים (כמו רבים אחרים) נחושים לא לתת לגרמנים לחמוק מדין ההיסטוריה על השואה שהמיטו על אירופה ועל רצח מיליוני אנשים.

הרעיון המוטרף של הלוחמים היהודים היה להרוג גרמנים ללא אבחנה, בין אם היו חלק ממכונת ההשמדה ובין אם צפו מן הצד במעשיהם של הרוצחים.  

לנקמה, מסבירה פרופ' פורת, יש עדויות בכל הטקסטים המכוננים של האנושות. הנקמה היא נשקם של החלשים הנשלחים אל בורות המוות, באמירה שיש דין ויש דיין. ההולכים למוות משאירים אחריהם צוואה לנשארים: לבוא נקם עם הרוצחים ללא מחילה.  

למי ששבו משדות ההרג וההשמדה לאחר המלחמה היו לכאורה שתי דרכים להגיב. הנקמה הייתה בדמם של אלו שהאמינו ביכולת לנקום ובתכלית הנקמה.

צריך היה להשיג חומרי רעל, גישה למקומות בהם חיו או נשבו גרמנים, גישה אל מגופי מים ומרכזי הזנה. החשאיות הייתה תנאי הכרחי. כך נוצר גם הנתק בין קבוצות הלוחמים והיישוב בישראל. 

הקשר עם הבריגדה ועם נציגים שהגיעו מפלשתינה היה קשר של כבדהו וחדשהו. לא לחינם חשדו הנוקמים שהישוב בארץ יכיר אמנם ברעיון המרד אבל לא יגבה את תוכניותיהם. 

הדרך השנייה שמה דגש על חידוש חיי התנועה החלוצית באירופה. דרך זו שמה דגש על הבריחה ועל העלייה לארץ ישראל. הנקם היה חידוש חיי היהודים ויכולתם להקים את העם מהריסותיו בבניית בית לאומי בארץ ישראל. 

להסתכל למפלצת בעיניים 

בדפים ישנים מצאתי דברים שכתבתי בינואר 1999 בטור השבועי כמזכיר התק"ם: 

"קומץ המורדים נגד החשכה שירדה על העולם, מעולם לא ציפה להציל חיי אדם על-ידי מרידתם. מן השואה שרדו ניצולים בדרך כלל לא כתוצאה של פעולות הצלה מאורגנות. 'אנחנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה' כתב שימק איש 'עקיבא' ובכך הותיר לנו את סיסמת הקרב המשמעותית ביותר של בני האור במלחמתם בבני החושך."

"המרד התחיל 'שם' רק כאשר קומץ נערים, חניכי תנועות נוער, ראו את המפלצת היישר לתוך עיניה והבינו שלא מדובר 'רק' על השמדה פיזית של אנשים ויהודים, צריך שיהיה מי שידע לקרוא את שלוש המילים ויבין שלא מדובר על נקם ולא על הנצחה, אלא על מרד נגד זרע הפורענות שנזרע לתוך גופה של האנושות". 

לכל אחת מן הדרכים הללו הייתה מנהיגות משלו. בין המנהיגויות היה גם שוני במוצא התנועתי שלהן. האחת נבנתה בעיקר מחניכי השומר הצעיר, השנייה מחניכי החלוץ דרור.

היה גם שוני בצורת הלחימה בנאצים. החלוץ דרור בנה את ארגון 'אייל' שתכנן את המרד בגטו ורשה וגם פעל למימושו של המרד. השומר הצעיר ובעיקר חניכי וילנה עזבו את וילנה טרם מרד, ועברו לפרטיזנים ביערות. 

לפי הבנתי, העדיפה פורת בספרה את הגישה והקבוצה של הנוקמים, לכן ההבדל בין הקבוצות לא תואר במלואו בספרה. רק באפילוג נאמרים דברים מפורשים על כך שהנקמה כפי שתוכננה הייתה מביאה לתוצאות קשות ליהודים. 

בין המנהיגים באירופה המשוחררת, אבא קובנר ואנטק, הייתה הערכה אישית גבוהה. אנטק לא פסל את הנקמה, היה אפילו שלב שהוצע לו לעמוד בראש הנוקמים בזמן שקובנר היה רתוק בארץ ישראל.

השניים גם ניסו להקים תנועה משותפת, חטיבה, שתופיע בפני המנהיגות של היישוב בדרישה להסיר את המחיצות הפוליטית והמפלגתיות, כפי שהלחימה נגד הנאצים נעשתה בידי קבוצות וארגונים משותפים. 

אבל בכל זאת היו שתי דרכים. הנוקמים עלו לארץ ישראל בלי חזון משותף להשתלב בהתיישבות החלוצית. הם התפזרו ברחבי הארץ ובין קיבוצים שונים תוך שמירת מוקד משותף סביב מושבו של קובנר. 

"החלוץ דרור" הקים את קיבוץ לוחמי הגטאות ואת המוזיאון להנצחת המרד והשואה. קובנר השתלב בלחימה כקצין בחטיבת גבעתי, ולאחר מכן שקע בכתיבה יוצרת והיה מנהיג רוחני לקיבוץ הארצי, אנטק סרב לקחת חלק בפוליטיקה בישראל, ושקע בעבודה לה התמסר עד יום מותו, במאמץ רב להשיג עדויות של הלוחמים ולבנות את המוזיאון כמרכז הדרכה לנוער ולצעירים. 

נושא נוסף שעולה בספר הוא מקומם של השואה והמרד בתולדות הציונות והקמת מדינת ישראל. גם לאחר משפט אייכמן נשמעת ביקורת בחוגים מסוימים בישראל על האמירה שהיהודים שואבים את זכותם לבית לאומי יהודי בארץ ישראל בשל שואת אירופה.

הצדקה זו, הם אומרים, מתעלמת מן ההצדקה שיש לערבים לדרוש שיבה למקומות מהם גורשו במהלך מלחמת השחרור. הספר מציג אמירות חדות של הלוחמים היהודים שעברו את השואה כי הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל היא ורק היא המענה לרעיון של הנקמה והמרד. 

בתוך עולם עוין, שקיים הרבה מעבר לגרמניה, עבורו היהודים הם מוקצים, הקמת מדינת ישראל היא הביטוי למתן עצמאות בלתי מותנית ליהודים לבית שלהם. מתן מקום לערבים לצידה של המדינה היהודית הוא מעשה נדרש ומוצדק, אבל לא על חשבון הצביון והחוסן היהודי של מדינת ישראל. 

הנקמה שתוכננה בנאצים | צילום: יח"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
מכשפה טובה, מרצה באקדמיה ומלקטת צמחים יצאו בבוקר שבת לטייל בטבע * זו לא תחילתה של בדיחה וגם לא של סיפור אגדה, אלא רק חלק מהזהויות והכישרונות ששייכים ללילך מוצפי, אישה אחת מופלאה  לילך
8 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה
איציק שניידר מסכם את השנה שחלפה – שנה שכללה את הסגר הרביעי בקורונה, מבצע בעוטף עזה והתאפיינה בעליות חדות של מחירי הגרעינים, שנה שהסתיימה בהסכם חלב שני למחלבות ולרפתנים  לקראת השנה החדשה הבאה עלינו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן