יבול שיא
הרפת והחלב
מזון לבקר

העוקץ שבחבילה: הליכות מזון לבקר והליכות משפט

2 דק' קריאה

שיתוף:

ההליך המשפטי מורכב. לא די להוכיח את הנזק שנגרם, צריך גם להוכיח מי אחראי לו. במקרה של תביעה כנגד ספק, יש משמעות גם לחשבונית הרכישה, כפי שמלמד הסיפור בהמשךבנושא מזון לבקר. חשבונית שאינה מפורטת דייה, יכולה למנוע הצלחה בתביעה.

קיבוץ גזית, בשנת  2014, האביס את עדר הבקר שלו בקש ובבליל מזון, שלאחריו החלה תמותה בעדר. התברר שניתן לעדר קש-חיטה, אך 120 הפרות ו-74 המבכירות של גזית סירבו לאכול אותו. לכן, "בוצע קיצוץ של הקש והוא עורבל עם חומרים נוספים (זבל עופות, קש-חמניות וקש-סטיביה)". לאחר שהעדר חזר לשטחי המרעה החלה בו תמותה. מבדיקה שערך הקיבוץ הוא מצא שהתמותה היא תוצאה של רעלן "עוקץ העקרב". לפי הנחיית הווטרינר הוצאו לשחיטה 54 פרות ו-2 פרים שהואבסו בקש-חיטה. המבטחת, "ביטוח חקלאי", ששילמה לקיבוץ תמלוגי ביטוח, הגישה יחד עם הקיבוץ לבית משפט השלום בנצרת, תביעת נזיקין כנגד החברה ממנה הקיבוץ רכש, לדבריו, את קש החיטה. בתביעה לפיצוי בסך 781,105 שקלים, הם טענו באמצעות עו"ד יוסף רנרט, שהחברה-הנתבעת התרשלה בכך שסיפקה לקיבוץ קש חיטה רעיל, מבלי שבדקה את המשלוח.

הנתבעת, שעיסוקה בשיווק ואספקה של שחת, טענה באמצעות עו"ד עמראן ח'טיב, שאכן היא סיפקה קש לקיבוץ, אך אין ראיה שהבקר הואבס רק מהקש שהיא סיפקה וסביר שהקיבוץ השתמש בקש מספקים אחרים.

השופטת נבילה דלה מוסא תיארה כי העדר אכל את כל חבילות הקש ולכן לא ניתן היה לדגום אותן לצורך בדיקת מעבדה. הקיבוץ סיפר, שנמצאה חבילת קש מאותו משלוח, וכי בבדיקה בה נמצא "עוקץ העקרב". זהו, "צמח שאפשר לראות אותו בעין ולזהות אותו ללא צורך בבדיקת מעבדה", הסביר מומחה בבית המשפט.

השופטת קבעה שהתחלואה והתמותה הן אכן תוצאה של הרעלת PA שנמצא ב"עוקץ העקרב", אך כדי להצליח בתביעה על הקיבוץ להציג ראייה 'הקושרת' את חבילות הקש שאכל העדר אל הנתבעת. יש להוכיח שהנתבעת היא שסיפקה את הקש הזה.

מעדות המומחה, למדה השופטת, כי כאשר בני בקר מסרבים לאכול קש מסוים, הדבר אמור להדליק "נורה אדומה". היה על הקיבוץ לבדוק את הקש ולשלוח אותו לבדיקת מעבדה. קיצוץ הקש וערבובו בחומרים נוספים 'הסתירו' מהעדר את הגורם שהביא לסירוב שלו לאכול מהקש. השופטת הסיקה שהקיבוץ לא נהג בזהירות הנדרשת כשהחליט להאביס את העדר באותן חבילות קש. היה עליו להימנע מכך, לבדוק את החבילות, לוודא שאין בהן רעלן, לא לקצץ אותם ולא לערבב בהן חומרים אחרים, כדי לגרום לעדר לאכול מהן.

בנסיבות אלה, הסבירה השופטת, יש לבחון 'בזהירות ובקפדנות' את עדות העד מטעם הקיבוץ, שכן הייתה לו נגיעה אישית לאירוע ולדרך ההתנהלות והזהירות שהיה צריך לפעול בה. היא מצאה בעדותו סתירות ובחרה שלא לתת לה משקל רב. כך למשל, ציינה השופטת, שהעד סיפר שרכש "קש גיבוב", אך בחשבונית הרכישה שהציג נרשם: "עבור קש". עד הנתבעת אמר שלא ברור אם הם סיפקו קש-תירס או קש אחר, שכן בחשבונית צוין רק: "קש". לדבריו, נהג המשאית שהוביל את הקש לקיבוץ, מסר  שלא הייתה הפרדה בין חבילות הקש שסופקו לקיבוץ מספקים שונים, כך שלאחר פריקת הקש לא ניתן היה להבחין מי הספק של כל סחורה.

משכך, פסקה השופטת כי הגם שנמצא שעדר הבקר נפגע כתוצאה מהאבסה במזון שהכיל רעלן, לא הוכח שהנתבעת סיפקה את המזון המורעל לקיבוץ. היא דחתה את התביעה, וחייבה את הקיבוץ וחברת הביטוח לשלם לנתבעת הוצאות המשפט ועוד 30,000 שקלים בעד שכ"ט עו"ד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן