you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
פעוטון בקיבוץ צילום שאטרסטוק

איך הגיע הפעוטון בקיבוץ אילון לבית המשפט

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

נדחתה תביעת "נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" כנגד אילון: הפעוטון בקיבוץ לא הפלה פעוט הנמצא על הרצף האוטיסטי

שש שנים של דֶּה-לֵגִיטִימַצְיָה כלפי מערכת החינוך של קיבוץ אילון הסתיימו בפסק דין של בית משפט השלום בחיפה, שדחה את "תביעת האפליה" על רקע מוגבלות, שהגישה הנציבות כנגד הקיבוץ, וגם הדגיש ש"הובאו ראיות למכביר המצביעות על העדר אפליה במערכת החינוך בקיבוץ, ועל היחס השווה האוהב והמכיל שזוכים לו ילדי הגן מהצוות החינוכי, ללא אבחנה". 

"תמונה של פעוט בן שנה ושמונה חודשים הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, עומד בתוך לול נייד (עַגְלוּל) ביציאה מפעוטון, כשלידו פעוטות אחרים הולכים ברגל, תארה השופטת כאמלה ג'דעון, היא שהולידה את התביעה שהגישה הנציבות" (גוף ממשלתי העוסק בקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, ופועל מכוח חוק שנחקק להגנה על זכויות אלה).

בני זוג הגיעו עם ילדיהם בשנת 2015 לאילון ושכרו בית בשכונת ההרחבה. ילדיהם, והפעוט בכלל זה, נקלטו במערכת החינוך בקיבוץ. הגננת בפעוטון ומנהלת החינוך בגיל הרך הבחינו שהפעוט סובל מאיחור התפתחותי. באבחון נמצא שהוא על הרצף האוטיסטי.  

סייעת צמודה שהחלה ללוות את הפעוט (בכל ימות השבוע, למעט שישי), עדכנה את אימו של הפעוט כי במהלך הטיול היומי של הפעוטון, הפעוט הושם בתוך עגלול, בשונה משאר הילדים.  

האם המודאגת שוחחה עם מנהלות החינוך בקיבוץ שהסבירו שהגן משתמש בעגלולים בטיולים כאמצעי עזר לכלל הילדים שמתקשים ללכת ברגל. במהלך הטיול הפעוט "נמצא בעגלול לא בשל מצבו האבחנתי אלא בשל הקושי שלו ללכת יחד עם הקבוצה, קושי שמתבטא בהתנגדות ובכי". כשמגיעים ליעד הטיול הוא יורד מהעגלול ומשתתף בפעילות הגן. 

האם לא השלימה עם כך ודרשה, בשיחות שקיימה (וגם הקליטה) עם מנהלות החינוך, שלא להכניס את בנה לעגלול. לאחר כיום או יותר, התמקמה האם ברכבה, במרחק 50 מטר מהגן וצילמה את בנה יוצא מהגן כשרק הוא בעגלול, ושאר הילדים מתהלכים על השביל.

היא הפיצה את הסרטון באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. בהמשך, הניח צוות הפעוטון לסייעת, בימים בהם עבדה, להוציא את הפעוט מהעגלול וללכת עם שאר הילדים. בימי שישי בהם הסייעת נעדרה, המשיך ה"נוהל" של הוצאת הפעוט בעגלול בתחילת הטיול.

האם ביקשה את התערבות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והאירוע שאמור היה להתמקד במישור הפסיכולוגי-התפתחותי גלש למישור המשפטי ולהתכתבויות בין פרקליטת הנציבות לפרקליטת הקיבוץ, עד כדי התראה משפטית מצד הנציבות כי "המשך הדרתו של הפעוט עלולה לעלות לכדי אפליה".

הגננת סיפרה שהורי הפעוט "ארבו והתחקו אחר תנועותיהן ומעשיהן של הגננות, דבר שיצר אווירה שלילית ומתוחה", עד כדי שמערכת החינוך החליטה כי בימי שישי, היציאה לטיול תהיה "כשכל הילדים נמצאים בעגלולים". לאחר מכן הם נמנעו לצאת לטיול בימי שישי (בהם הסייעת לא הייתה). חלף עוד חודש, והורי הפעוט הוציאו את כל ילדיהם ממערכת החינוך.

ההורים גם סיפרו שנאלצו לפנות את בית המגורים אותו שכרו שכן בעליו סרב להאריך את תקופת השכירות. לטענתם, הקיבוץ גרם לכך (בהיותו הגורם שמאשר את זהות השוכרים).

הנציבות טענה, באמצעות עו"ד יועד הלברסברג, שהחלטת צוות החינוך שהפעוט יהיה בעגלול, מבלי לשתף בכך את הוריו מהווה אפליה אסורה. עוד נטען שהקיבוץ ביצע "עוולת אפליה" נוספת כשסיכל את הארכת חוזה השכירות של ההורים, מתוך כוונה למנוע מהפעוט להיות במערכת החינוך.

הנציבות תבעה מהקיבוץ ומהבעלים של הבית שהושכר לשלם"פיצוי סטטוטורי" בגין "עוולות האפליה" ובגין נזקים נוספים, לטענת הנציבות, בסך כולל של 293,774 שקלים.  

הקיבוץ, באמצעות עו"ד גדעון קוסטא, אמר כי ב"מערכת החינוך בקיבוץ מתחנכים ילדים בעלי צרכים מיוחדים ובהם המאובחנים עם אוטיזם, הפרעות תקשורת, חירשות, וילדים הסובלים ממגבלות רפואיות גופניות חמורות", וכולם זוכים ליחס שווה.

"השימוש בעגלול – טיפול או בִּידוּל?" שאלה השופטת. היא מצאה ש"הפעוט התקשה ללכת רגלית עם קבוצת הילדים והיה הולך לכיוונים שונים, והניסיון להחזירו לקבוצה היה מלווה בהתנגדות ובכי ומביאו למצבי כעס ותסכול".

היא קבעה שהעגלול שימש את צוות הגן כאמצעי שנועד להקל על כלל הפעוטות בזמן הטיולים, ובהתאם לצרכיו של כל אחד מהם.

היא קיבלה את ההסבר של הגננת ש"העגלול סיפק לפעוט סביבה נוחה ובטוחה ואפשר לו להיות יחד עם הקבוצה, לא להתרחק ממנה, להגיע ליעד הטיול כשהוא נינוח", ולגרום לו להשתלב עם יתר הילדים.

השופטת דחתה את טענות הנציבות כי הפעוט הושם בעגלול ממניע של בִּידוּל בשל היותו על הרצף האוטיסטי, ואמרה שהשימוש בעגלול היה "התאמה מותרת לפי החוק". 

מדובר בשיטות טיפול שונות שכל אחת מהן רואה את טובתו של הפעוט מנקודת מבט שונה. השאלה מהי השיטה הנכונה אינה נוגעת לטענת האפליה, הסבירה השופטת, וגם הדגישה שאין "התוויה רפואית האוסרת על השימוש בעגלול ביחס לפעוט" (כפי שטענה הנציבות). 

עוד מצאה השופטת שהצוות החינוכי ביקש לקיים מפגש לצורך בחינת הדרך האופטימלית לטיפול בפעוט בסיוע אנשי מקצוע, אך האם דחתה את הבקשה והתבצרה בעמדתה.

"תפיסות עולם שונות לגבי הטיפול, תחרות על הבכורה בין הסמכות ההורית לבין הסמכות הפדגוגית לגבי קביעת דרכי הטיפול, רגשות שליליים עזים שהציפו את אם הפעוט כשצפתה בבנה יוצא מהפעוטון בתוך עגלול – האפילו על יכולתה של האם לשתף פעולה עם הצוות החינוכי ועם הגורמים המטפלים", סיכמה השופטת. "בין אלה לבין טענת האפליה על רקע מוגבלות אין ולא כלום".

לנציבות תפקיד חשוב בהגנה על זכויות אנשים עם מוגבלויות, אמרה השופטת, אך היה עליה לברר את העובדות קודם שנקטה הליכים משפטיים.   

השופטת דחתה את הטענה שהקיבוץ סיכל את חוזה השכירות, וקבעה שהבעלים של המושכר הפציר בָּאֵם לחתום על הארכת ההסכם, ומשזו התעלמה ממנו, הוא הודיע לה שהחוזה לא יוארך. 

השופטת הבינה לליבה של האם שראתה את בנה בתוך עגלול כשילדים הולכים סביבו. אך אין זו אפליה על רקע מוגבלות, קבעה השופטת, אלא חילוקי דעות לגיטימיים באשר לדרך הטיפול בפעוט וחוסר שיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי.  

השופטת התרשמה ש"ערך השוויון, השילוב וההכלה נטועים עמוק במערכת החינוך לגיל הרך של הקיבוץ, ובצוות החינוכי המפעיל אותה". יש להצטער, היא הוסיפה, על ה"פגיעה בצוות החינוכי של הקיבוץ ללא כל הצדקה". 

השופטת דחתה אפוא את התביעה וחייבה את הנציבות, באופן חריג, לשלם לקיבוץ 15,000 שקלים הוצאות משפט, שכן הנציבות "מיהרה לנקוט עמדה ללא בדיקה יסודית, ולא חזרה מכך גם "לאחר שנחשפה בפניה התמונה בשלמותה".

הפעוטון בקיבוץ אילון | צילום: שאטרסטוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן