יבול שיא
הרפת והחלב
הפרטה קיבוץ בארי

הוחלט בקיבוץ בבארי, ברוב של כ-80%, להפריט את ענף המזון

2 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי ארבעה סבבי הצבעה שנמתחו על פני יותר מעשר שנים, הוחלט בבארי, ברוב של כ-80%, להפריט את ענף המזון. חצרים, כנראה, בדרך. אם בארזים

הפרטת מזון ובהמשך סגירה, מלאה או חלקית, של חדרי אוכל, היו הסנוניות שבישרו את המטמורפוזה שיעבור הקיבוץ. אחר כך הן הפכו לשגרה.

לרוב נמצאו להפרטה סיבות כלכליות: זה יקר, יש בזבוז מזון, חברים רוצים "לשלוט בתקציב" שלהם. הטיעונים הללו פסחו בדרך כלל על קיבוצי העשירון העליון.

אם יש מספיק כסף בשביל לעשות אוכל טוב והחברים מבסוטים, אז למה להפריט. שהרי גם לחישוקים החברתיים יש ערך.

לכן, כשקיבוץ בארי העשיר מחליט להפריט את המזון, אחרי שלוש הצבעות שדחו זאת (האחרונה הייתה ב-2013) ראוי לבחון גם היבטים חברתיים, לא רק כלכליים. האם לא מתחילים כאן "סדקים בשיתוף", מה גם שההחלטה עברה ברוב של כמעט 80%.   

אברהם דבורי (מנצ'ר), מהמתנגדים הלא פעילים להפרטה, הופתע מן הרוב הגדול לו זכתה ומסביר כי המתנגדים הלכו ונשחקו.

"זה בא שוב ושוב להצבעה, עד שנשברים. הציגו את זה כחיסכון בכסף, אבל הוסיפו 2.5 מיליון ש"ח לתקציב הכלכלה (יום הכלכלה עומד על 21 ש"ח), כדי שיהיה יותר מה לחלק לחברים. זה סוג של פיתוי. אינני חושב שהכסף היה השיקול."

"יש כאן 140 עובדי חוץ שלכאורה היו אמורים לרצות בהפרטה, אבל הם מקבלים הוצאות כלכלה, כך שגם הם לא ירוויחו מי יודע מה. לחברים אין בעיה של כסף, לכן אינני מבין למה היה צריך את זה. לפני שנים ספורות אושר כאן תקנון הקיבוץ השיתופי ברוב עצום ופתאום זה מתהפך".

תקנון זה דבר מופשט, בסוף יש את "הסעיפים המיוחדים". 

"יכול להיות שיש כאן התרופפות בחיי הקהילה. הייתי רגוע יותר לו העבירו את התוספת לתקציב הכלכלה, לתקציב התרבות, כדי שנהיה יותר פעילים כחברה. אני מעריך שארוחות בוקר וערב יחוסלו ולצהריים יבואו פחות אנשים. את עובדי החוץ לא רואים בקיבוץ, כך שחיי הקהילה נחלשים".  

מתי ההפרטה אמורה להתחיל? 

"זה תוכנן לראשון בינואר, אבל לא יעמדו בלוח הזמנים. לקחו חברת ניהול חיצונית שתבצע את המעבר ונראה לי שזה מסתבך. כאילו אין כאן מספיק אנשים טובים בשביל לעשות את זה". 

מנצ'ר (77) שמילא שורה של תפקידים בקיבוץ, באזור ובתנועה, משתבח בכך שכל חמשת ילדיו ו-15 נכדיו חיים בקיבוץ, ומסביר שהם מאוד מעסיקים אותו, כך שאין לו די זמן להצטער על מה שהיה".  

חברה אחרת תולה חלק מהסיבות להפרטה בקורונה. "זה היה זמן שבו רמת האוכל ירדה פלאים, התחזוקה קרטעה, אקונום שאהב את הקולינריה ואת החברים התחלף, כך שהכוכבים הסתדרו לטובת המפריטים".  

תמר בן צבי שהובילה את תהליך ההפרטה, מרוצה. "זה דבר מתבקש לזמננו, אין לכך שום קשר למצב חברתי. אנשים לא צריכים להיות שבויים בבחירת התפריט שלהם. בדיונים על 'בארי 2025', הפרטת המזון עלתה כדבר ראשון."

"אמרתי שאהיה מוכנה להוביל את המהלך אם לא יידרש למעבר רוב מיוחס. עמדתי התקבלה. בסוף זה זכה לרוב עצום. התחלנו בדיונים כמה חודשים לפני הקורונה."

"חברים אמרו שאי אפשר להחליט בזמן המגפה ושזה מחטף. לא חשבתי כך. גם בחצרים דנים היום בהפרטת המזון, רק בודדים יישארו לא מופרטים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על
9 דק' קריאה
חשיפה ראשונה – רכב משא חשמלי מסחרי, הכוכב הלוגיסטי החדש שלכם, מדגמי 200 LOGISTAR, תוצרת חברת CENNTRO  ארה"ב  חברת יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, מהיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל של כלי רכב חשמליים, מרחיבה את היצע הפתרונות
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
בתיה הולין מכפר עזה ומחמוד מרצועת עזה בתערוכת צילומים חדשה, על חיי היומיום משני צידי הגבול   כעשר דקות הליכה, פחות מקילומטר, מפרידים בין ביתה של בתיה הולין מכפר עזה לגדר הגבול, ופחות מקילומטר נוסף,
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן