יבול שיא
הרפת והחלב
הפרטה קיבוץ בארי

הוחלט בקיבוץ בבארי, ברוב של כ-80%, להפריט את ענף המזון

2 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי ארבעה סבבי הצבעה שנמתחו על פני יותר מעשר שנים, הוחלט בבארי, ברוב של כ-80%, להפריט את ענף המזון. חצרים, כנראה, בדרך. אם בארזים

הפרטת מזון ובהמשך סגירה, מלאה או חלקית, של חדרי אוכל, היו הסנוניות שבישרו את המטמורפוזה שיעבור הקיבוץ. אחר כך הן הפכו לשגרה.

לרוב נמצאו להפרטה סיבות כלכליות: זה יקר, יש בזבוז מזון, חברים רוצים "לשלוט בתקציב" שלהם. הטיעונים הללו פסחו בדרך כלל על קיבוצי העשירון העליון.

אם יש מספיק כסף בשביל לעשות אוכל טוב והחברים מבסוטים, אז למה להפריט. שהרי גם לחישוקים החברתיים יש ערך.

לכן, כשקיבוץ בארי העשיר מחליט להפריט את המזון, אחרי שלוש הצבעות שדחו זאת (האחרונה הייתה ב-2013) ראוי לבחון גם היבטים חברתיים, לא רק כלכליים. האם לא מתחילים כאן "סדקים בשיתוף", מה גם שההחלטה עברה ברוב של כמעט 80%.   

אברהם דבורי (מנצ'ר), מהמתנגדים הלא פעילים להפרטה, הופתע מן הרוב הגדול לו זכתה ומסביר כי המתנגדים הלכו ונשחקו.

"זה בא שוב ושוב להצבעה, עד שנשברים. הציגו את זה כחיסכון בכסף, אבל הוסיפו 2.5 מיליון ש"ח לתקציב הכלכלה (יום הכלכלה עומד על 21 ש"ח), כדי שיהיה יותר מה לחלק לחברים. זה סוג של פיתוי. אינני חושב שהכסף היה השיקול."

"יש כאן 140 עובדי חוץ שלכאורה היו אמורים לרצות בהפרטה, אבל הם מקבלים הוצאות כלכלה, כך שגם הם לא ירוויחו מי יודע מה. לחברים אין בעיה של כסף, לכן אינני מבין למה היה צריך את זה. לפני שנים ספורות אושר כאן תקנון הקיבוץ השיתופי ברוב עצום ופתאום זה מתהפך".

תקנון זה דבר מופשט, בסוף יש את "הסעיפים המיוחדים". 

"יכול להיות שיש כאן התרופפות בחיי הקהילה. הייתי רגוע יותר לו העבירו את התוספת לתקציב הכלכלה, לתקציב התרבות, כדי שנהיה יותר פעילים כחברה. אני מעריך שארוחות בוקר וערב יחוסלו ולצהריים יבואו פחות אנשים. את עובדי החוץ לא רואים בקיבוץ, כך שחיי הקהילה נחלשים".  

מתי ההפרטה אמורה להתחיל? 

"זה תוכנן לראשון בינואר, אבל לא יעמדו בלוח הזמנים. לקחו חברת ניהול חיצונית שתבצע את המעבר ונראה לי שזה מסתבך. כאילו אין כאן מספיק אנשים טובים בשביל לעשות את זה". 

מנצ'ר (77) שמילא שורה של תפקידים בקיבוץ, באזור ובתנועה, משתבח בכך שכל חמשת ילדיו ו-15 נכדיו חיים בקיבוץ, ומסביר שהם מאוד מעסיקים אותו, כך שאין לו די זמן להצטער על מה שהיה".  

חברה אחרת תולה חלק מהסיבות להפרטה בקורונה. "זה היה זמן שבו רמת האוכל ירדה פלאים, התחזוקה קרטעה, אקונום שאהב את הקולינריה ואת החברים התחלף, כך שהכוכבים הסתדרו לטובת המפריטים".  

תמר בן צבי שהובילה את תהליך ההפרטה, מרוצה. "זה דבר מתבקש לזמננו, אין לכך שום קשר למצב חברתי. אנשים לא צריכים להיות שבויים בבחירת התפריט שלהם. בדיונים על 'בארי 2025', הפרטת המזון עלתה כדבר ראשון."

"אמרתי שאהיה מוכנה להוביל את המהלך אם לא יידרש למעבר רוב מיוחס. עמדתי התקבלה. בסוף זה זכה לרוב עצום. התחלנו בדיונים כמה חודשים לפני הקורונה."

"חברים אמרו שאי אפשר להחליט בזמן המגפה ושזה מחטף. לא חשבתי כך. גם בחצרים דנים היום בהפרטת המזון, רק בודדים יישארו לא מופרטים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן