יבול שיא
הרפת והחלב
צילום עמית יסעור באדיבות סרטי יונייטד קינג

הקרב ב"טנטורה", מאי 1948. הקרב בניצנים, יוני אותה השנה. שום דבר לא אבד, לא נשכח 

3 דק' קריאה

שיתוף:

שני סרטים עכשוויים עוררו עניין מחודש בפרשות ישנות – הסרט הדוקומנטרי "טנטורה" של אלון שוורץ, שעניינו הטבח בטנטורה שביצעו לטענת הבמאי חיילי חטיבת אלכסנדרוני ב-23 במאי 1948, והסרט "תמונת ניצחון" של אבי נשר, שעוסק בקרב בקיבוץ ניצנים שבועיים לאחר מכן. בשני הסרטים ישנם מרכיבים קיבוציים מרכזיים – טנטורה מתבסס על עבודת MA מ-1998 של תדי כ"ץ ממגל. מהקרב בניצנים, שבסופו נכנעו חברי הקיבוץ ולוחמי גבעתי לצבא המצרי, נחרט בזיכרון "הדף הקרבי" שפרסם אבא קובנר, עין החורש, קצין התרבות של החטיבה, בו האשים את מגני ניצנים בכישלון וטען שכניעתם היא חרפה. מח"ט גבעתי שאנשיה לחמו בניצנים היה שמעון אבידן, חבר עין השופט.  

בגיליון סוף השבוע האחרון של "הארץ", התפרסם מאמר תגובה של עו"ד גיורא ארדינסט, ששימש פרקליטם של חיילי אלכסנדרוני בתביעת לשון הרע שהגישו בשעתו נגד כ"ץ. במאמר טוען ארדינסט שלא היה טבח, בוודאי לא בממדים שהסרט מדבר עליהם, שבניגוד לנטען, אין קבר אחים בחוף "טנטורה", ושהוועדה מטעם האוניברסיטה שבחנה את עבודת ה-MA  של תדי כ"ץ, מצאה פערים מהותיים בין מה שנאמר בראיונות שהקליט כ"ץ ובין הציטוטים שהובאו בעבודה, ולכן היא נפסלה. בשבוע שעבר התפרסם כאן ריאיון עם תדי כ"ץ, שבעקבותיו התקבל במערכת מייל תגובה מחבר קיבוץ, היסטוריון, שמביא את דבריו של עו"ד ארדינסט, אבל גם אומר שמדובר בפרשה חמורה שהיסטוריונים אמורים לחקור ולרדת לשורש האמת – היה טבח או לא היה? מותר להניח שהוויכוח לא נגמר בזה, ובהמשך הדרך נפגוש מאמר תגובה של יוצר הסרט אלון שוורץ, לטענות הקשות שהעלה נגדו ארדינסט.   

באותו גילון סוף השבוע של "הארץ", התפרסם גם מאמר של עודד ליפשיץ מניר עוז, בעבר עיתונאי ב"על המשמר", שתיאר מפגש "פיוס" טעון, שהיה בין שמעון אבידן לאנשי ניצנים בדצמבר 1983. ליפשיץ, שהיה העיתונאי היחידי באירוע, מצטט מדברי אבידן במפגש "ביקשתי לבוא לניצנים כדי לתקן… אמרתי בשידור שאנשי ניצנים לא בגדו ולא ברחו, אלא לחמו כמיטב יכולתם…. כישלון – לחטיבת גבעתי, לא לניצנים. החברים והחיילים שלחמו בניצנים היו חיילי גבעתי ובאחריותה". המפגש היה רווי מתח ואמוציות, אבל הסתיים בהרגשה טובה של שני הצדדים. אבידן משום שפרע חוב, ולוחמי ניצנים וגבעתי שסברו ששמם יטוהר סוף סוף אחרי 35 שנה בהן הוכפש. בניגוד לאבידן, סירב אבא קובנר עד אחרית ימיו להגיע לניצנים ולהתנצל על נוסח הדף הקרבי שפרסם. 

במאמר של ליפשיץ "מככב" גם כתב הטלוויזיה יעקב אחימאיר, שריאיין ב-1983 את שמעון אבידן לגבי הקרב בניצנים. אבידן אמר בריאיון את מה שאמר במפגש – שאם היה כישלון בניצנים, הוא היה של חטיבת גבעתי ולא של הקיבוץ, וכך היה צריך גם לכתוב בדף הקרבי. אחימאיר, כך טוען ליפשיץ, טמן לאבידן "מלכודת נבזית" וכאשר שודר הריאיון, הסתבר שהוא מחק ממנו את הקטע שבו טיהר אבידן את ניצנים, והותיר בו את ההצדקה העקרונית של אבידן לדף של קובנר, כך ש"הקיבוץ הוכפש שוב בגדול". כדי לתקן את הנזק, נקבע המפגש בין אבידן לניצנים, שבועיים אחרי השמעת הריאיון. 

שאלתי השבוע את עודד ליפשיץ, האם יעקב אחימאיר הסביר מדוע בחר להשמיט את הקטע החשוב כל כך מדבריו של אבידן. לפישיץ השיב, שב"חותם", המוסף השבועי של "על המשמר", שהופיע ב-23.12.1983, אחרי ששודר הריאיון של אחימאיר, רוביק רוזנטל, (אז חבר נחשון, עורך "חותם"), שאל את אחימאיר האם הוא מקבל את הטענה, שבריאיון נגרם לקיבוץ נזק כפול, בכך שהכתם נחשף שוב אך לא הוסר? אחימאיר ענה: '"שמעון אבידן, אתו שוחחתי בטלפון לאחר התכנית, אמר לי שהוא באמת התכוון לברך את חברי ניצנים ונמצא כאילו מקלל. מעשה בלעם הפוך. בסיור שלנו בניצנים סיפר אבידן באמת על הייחוד של המלחמה באותם ימים, אך כששאלתי אותו ישירות על ניסוח הדף הקרבי אמר שאינו מצטער, אם כי ייתכן שהיום היה משנה את הניסוח". 

ליפשיץ: "אחימאיר הודה למעשה, שאבידן אמר לו דברים שהוא מחק מהריאיון, אבל התחמק מתשובה ישירה לשאלה מדוע עשה זאת. הוא רק טען, שדברי אבידן נמחקו מפני שהיו חסרי ערך, משום שהוא רק הסכים לשקול שינוי שולי בניסוח של הדף הקרבי. זה שקר גמור. אבידן דיווח במפגש בניצנים, שהוא אמר לאחימאיר שחברי ניצנים לא בגדו ולא ברחו, אלא לחמו כמיטב יכולתם, ושהכישלון היה של גבעתי ולא של ניצנים, זה שינוי כולל ויסודי במהות הדברים – הסרת הכתם מניצנים וזיכויו מאשמת בגידה. זכותו של אחימאיר להעריך שאבידן לא התנצל בעצמה מספקת ולבקר אותו, בתנאי אחד: שקודם יציג בהגינות לצופים את עיקרי דבריו של אבידן. כשאחימאיר מחק והסתיר את דברי אבידן מהצופים, זו הייתה הונאה זדונית של הצופים והכפשה רבתי של אבידן". 

האם מופרך להניח שהמחיקה נעשתה גם מסיבה פוליטית? אחימאיר הוא איש ימין, בנו של אבא. אבידן היה איש השומר הצעיר, מפקד נערץ. למה שאחימאיר ישדר ריאיון שמוציא טוב את אבידן ומרכך מחלוקת של 35 שנה, אם הוא יכול לעשות ההפך? הנדסת תודעה קוראים לזה היום. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מיזם אינטרנטי חדש, "מחוברים לשימור המקום", משולב בדיווחים מן השטח בזמן אמת, מעשיר ומאתגר, שאליו מוזמנים להצטרף תושבי ההתיישבות הכפרית  אין כמו קיבוצים ומושבים הפזורים על פני הארץ, שהוקמו בזעת אפיים בתחילת ובאמצע המאה
3 דק' קריאה
ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שחלו בסרטן השחלה ועם החלמתן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן * מכאן מתחיל סיפור הקמת
7 דק' קריאה
גדעון חרובי מתקן אי דיוקים מסיפור אותו הלילה הארור, ביוני 1948 – הלילה בו נלחמו לוחמי צה"ל מול לוחמי האצ"ל בחוף ויתקין על אוניית "אלטלנה" – וכן אודות שני חללי צה"ל מאותו לילה: יעקב
4 דק' קריאה
מורכב, צנוע, מתחכם או בגובה העיניים. יין יכול להיות יוקרתי וגם עממי ונגיש. נעם פלד דינסטג מרמת יוחנן גילה את העולם הזה דווקא בסופרמרקט  הסיפור שלי עם יין התחיל בילדות, בקבלות שבת בקיבוץ רמת
2 דק' קריאה
מורן מוסט, מומחית בתרבות הנוער במרחב הכפרי, מנפצת את אשליית המוגנות שמאחורי השער הצהוב. איך משפיע אי הציות של המבוגרים לחוקי התנועה בתוך הקיבוץ על תרבות האלכוהול של הנוער ולמה תחושת הביטחון מסוכנת  השיחה
6 דק' קריאה
עמי וואלך (76), בן וחבר משמר העמק, הציג בתערוכות רבות. בעיות בריאות וליקוי שמיעה עזרו לו לפתח סגנון מיוחד בו פיסות מציאות נהפכות לעולם פנימי מופשט נעדר גבולות, בו הוא רואה את הקולות בצבעים 
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן