השיטפון 

דיסטופיה (או אוטופיה) שאינה מבוססת על מקרה אמיתי 

פרולוג 

שנות ה-60 של המאה הקודמת, שלהי החורף, חודש מרץ, גשמים והצפות משתקים את כל הארץ, מאז שנות ה-50 זקני חיפה אינם זוכרים כדבר הזה. 

נחל המערות, שם התגורר האדם הקדמון (שהינוקא שלי קרא לו האדון הקדמון), עלה על גדותיו ולא אפשר מעבר ברכב, לא צפונה ולא דרומה. כביש 4 – משותק. כביש 2 -לא קיים. קירות כלא 6, שהנחל נמצא בסביבתו, עמדו להתמוטט מעוצמת הזרם.  

הצוות הרפואי של בית חולים רמב"ם ושל מרפאת לין, על מדיו הצחורים, ירוקים או לבנים, על פי הכשרתו, לא הצליח להגיע למשמרתו; עובדי שוק תלפיות נתקעו במשאיות, הירקות והפירות שבתוכם עומדים להרקיב; גם זונות העיר ובראשן המדאם לא הצליחו להגיע לעבודתן שברחוב העצמאות, לאכזבת הימאים מהמשחתות האמריקאיות שציפו להם בקוצר רוח. "הבנות" נתקעו בגדת הנחל, לבושות בחולצות רקומות המסגירות את מוצאן המזרח אירופאי. המדאם בלטה ביופייה, איבריה מונחים במקום הנכון. העיר חיפה נצורה. 

חברי הקיבוץ שבין הים לכרמל מחולצים לבתיהם באמצעות טרקטורים. אספקה לקיבוץ נעשית באמצעות הליקופטרים. ילדי הקיבוץ מסרבים לאכול מזון מחדר האוכל ודורשים רק מזון שהגיע באמצעות הליקופטרים. 

עובדי השלחין בתלבושת אחידה שמשמשת אותם גם כשהם "צוות הקבורה", נוקטים יוזמה ומקרבים את הטרקטורים אל גדות הנחל, כאילו שהציפייה לפעולת החילוץ היא שיגרת יומם. אני רואה את הטרקטורים חולפים ליד ביתי וגאה בצעירים על היוזמה הברוכה. במיוחד אני גאה במפקד המבצע שרכש השכלה ים תיכונית (בשעות הלימודים הוא שהה בים) ואף פעם לא היה לו כיסא בכיתה ותמיד תמיד נאלצתי לתמוך בו ולסייע לו בשיעורי הבית. מפקד המבצע ועובדי השלחין מגיעים לנחל, פורסים את הכלים וקובעים תעריף חילוץ עבור כל כלי רכב אותו מעבירים לגדה השנייה, בהתאם לנפח המנוע שלו. הסכומים הנכבדים משתלשלים אל הכיס. 

אט אט נגררו וחולצו המכוניות הצפוניות דרומה והמכוניות הדרומיות צפונה. הרופאים והאחיות, שטיפלו בעבר במחלצים, פגשו בהם בנחל וההתרגשות הייתה רבה. 

בסיום החילוץ היטו הקיבוצניקים את אפיק הנחל לכיוון המאגר הקרוב ובכך הכניסו לכיסם סכום כסף נוסף. 

לאחר חצות שבו המחלצים לביתם והטרקטורים למחסן השלחין. 

אפילוג  

למחרת השכימו עובדי השלחין לראות הקלו המים, ומכיוון שהשיטפון נעלם כלעומת שבא, נטלו רכב של הקיבוץ, העמיסו עליו את קופת המזומנים, שכרם מהעבודה בנחל, ויצאו למסע בזבוזים בחיפה. ראשית פנו למשביר לצרכן וחידשו את מלתחת האביב והקיץ. לא עוד צוות קבורה אלא דוגמנים אחד אחד. אחר כך פנו לרחוב העצמאות, בזוכרם שעוד על גדת הנחל הבטיחה המדאם הנחה גדולה. לכבודו של הטרקטור הרומני שהצטיין בחילוץ, פנו הצעירים למסעדה רומנית סמוכה והזמינו אוכל רומני טיפוסי: סלט איקרה, מרק צ'ורבה דה בורטה (מהבטן של הפרה), מיטיטיי (קבב) ולקינוח פפנש, סופגניה רומנית, פצצת קלוריות. 

למוחרת שב נחל המערות למידותיו והחיים למסלולם. 

כי הקיבוצניק עץ השדה (דברים כ' י"ט) 
קיבוצניק ואילן – הינו הך 

אחד קשה ואחד רך 
אחד גבוה ואחד מך 

אחד נסתר ואחד נוכח 

אחד נמושה ואחד "תותח" 

אחד מנותק ואחד שייך 

אחד מצוחצח ואחד מפויח 

אחד מטופח ואחד מוזנח 

אחד צנוע ואחד "מנופח" 

אחד זקוף ואחד נסמך 

אחד עמל ואחד נח 

קיבוצניק ואילן הינו הך