יבול שיא
הרפת והחלב
תירס לבן

התגובה שלא באה

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

התגובה שלא באה: מזה שבועיים שני ממתין לתגובה כפי שציפיתי מהנהלת קיבוץ להבות הבשן אך היא לא באה,  (כוונתי לכתבה על גוגה קוגן ב"ידיעות הקבוץ" 16.08). בליבי היה נוח לי לחשוב שאולי הנושא נסגר בהבנה הדדית אך לא פורסם, וגם זה לטובה. האם האווירה בארץ היא זו שהופכת כל נושא לסוגיה משפטית?  האם המתיחות לקראת הבחירות מחריפה את טון הדיבור? לעתיד הפתרונים.

לעניין: אני מסכים עם כל מילה של עלי קדם בעיתון הקודם וחושב שלא יכולתי לנסח טוב ממנו את הרגשתי. לכן אוסיף מעט בתקווה שישנם עוד רבים החושבים כמונו. על עובדה אחת אין חולקים: ההומור מעיר את כל הנוגעים בדבר ובכך מוכיח את כוחו. האם ההערה על  "…איפה שמתי את מפתח הרכב החדש…" היא זו שהקפיצה את מנהל הקהילה?  למה לא התייחס לרעיון החברתי על העלאת המיסוי באותה נחישות?

התגובה שלא באה

מבלי להיות חבר בלהבות הבשן, אך חבר קיבוץ למעלה מ-60 שנה,  אני יכול לשער בביטחון, שאצלנו זה לא היה קורה. גם לחץ ואיומים, כפי שדווח בכתבה, לא היו עוזרים להנהלה ושתי השיחות האחרונות בקיבוצי הוכיחו זאת. כאן אסתכן בהערכה, שחברי להבות הבשן אינם צריכים להתרגש מהתפטרותו של ירון לינדמן. המדינה מלאה במועמדים טובים. לתומי חשבתי שהמנהל המתפטר יסתייג מביטויו של עוה"ד על דברי גוגה  כ"הגיגים נאלחים".  גם כאן טעיתי? אני מצטרף לקריאתו של עלי קדם לחברי להבות להגיב ולתמוך בגוגה. לכולנו יקר הביטוי – ערבות הדדית,  גם אם היא נשמעת כבר בקרבנו יותר מ-80 שנה. ויפה שעה אחת קודם.

אלי בראל, גזית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן